כתב באר יצחק (רבי יצחק אייזיק חבר זצ"ל - היום היאר צייט שלו) בפירושו לאדרת אליהו פרשת בלק:
יש הפרש בין חפירה לכריה, שהחפירה הוא מה שאינו עומד להתמלאות ונשאר בגלוי, אבל כריה הוא עומד להסתם. ולכן כתיב "בקברי אשר כריתי לי" (בראשית נ, ה) ע"ש שעומד לסתום ע"י המת שמטילין בו, וכן הוא בכ"מ.
ידוע למישהוא מקור או מקבילה לדברים אלו?