ובענין כוונת רשי בפירושו, זה לשון רש"י בראשית ג':ח'
"יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ושאר מדרשות. ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא, ולאגדה המיישבת דברי המקרא, ופשוטו ושמועתו, דבור על אופניו".
וברש"י שמות כ"ג:ב':
"יש במקרא הזה מדרשי חכמי ישראל, אבל אין לשון המקרא מיושב בהן על אופניו... לפי דברי רבותינו, כך פתרון המקרא... ואונקלוס תרגם...ואני אומר ליישבו על אופניו כפשוטו, כך פתרונו".
רש"י בראשית ל"ג:כ':
"ורבותינו אמרו, שהקב"ה קרא לו ליעקב א-ל. דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, מתחלקין לכמה טעמים, ואני ליישב פשוטו ושמועו של מקרא באתי".
רש"י בראשית ג':כ"ב: "ויש מדרשי אגדה, ואין מיושבין על פשוטו".
רש"י בראשית ו':ג': "יש מדרשי אגדה רבים בלא ידון, אבל זה ציחצוח פשוטו".
ולאור דברי הרשב"ם הידועים בפרשת וישב: "וגם רבנו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים, נתן לב לפרש פשוטו של מקרא. ואף אני שמואל ב״ר מאיר חתנו זצ״ל נתווכחתי עמו ולפניו, והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פרושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום", נראה פשוט הכוונה, שרש"י בא לפרש דברי הפסוק באופן שהפירוש יתאים למלות הפסוק, יהיה זה דרש יהיה זה פשט, רק להתאים בלשון הפסוק. ולכן בהרבה מקומות רש"י הביא רק האגדה אע"פ שאינו פשט הפשוט כיון שזה מיישב דברי המקרא על אופניו - (רש"י תהלים פח:ט"ז "מיושבת ומבוססת אימתך בלבי אפונה לשון דבר דבור על אופניו – על מכונו) - ואם לא נמצא במדרשי חז"ל אגדה כזה, אז הביא רש"י הפשט כיון שמישב לשון המקרא. והרשב"ם נתווכח עמו שהיה לו לרש"י לחבר פירוש לפי הפשט הפשוט תמיד, לא כתחליף לפרש"י אלא ר"ל עוד פירוש להבין הפשט שעליו כוונו חז"ל באומרם, 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו'. ולבסוף הודה לו.
נמצא שפירוש המבוסס על פשוטו של מקרא בלבד אינו תחליף לפרש"י כלל, רק לפרש"י שעלתה במחשבה, ופרשב"ם ושאר מפרשי הפשט. וא"כ האיך יתכן שיזניחו רש"י, ללמוד בפירוש אשר אינו על דרך זה כלל?
