ספר חדש על השואה: עשן הכבשן. <השואה באספקלריה של תורה>

[באמונתו]

האמת, שהגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל, לא חידש שום דבר בספר מיוחד זה, ורק הרחיב בדברים מקובלים מפי גדולים וצדיקים אחרים, אשר כבר מלפני השואה, הזהירו, הודיעו והתריעו מפני הבאות, שהכול מפני המצב הרוחני הקשה והמידרדר, כמפורש בזוועות שבתוכחות וקללות שבתורת כוהנים ובמשנה תורה, ובפרט בשירת האזינו.

מרן הרב שך כבר אמר, שמי שתָמֵהַ על השואה, הרי הוא ע"ה דאורייתא, שהלא בתורה הכול מפורש, בתוכחה, חטא ועונשו.

אא"ז זצ"ל, תלמיד מובהק למרן החפץ חיים (נלב"ע בשנת תרצ"ג), שמע מפי קדשו, דברים מפורטים מאוד, על השואה המתקרבת (תרצ"ט-תש"ה), ועל מה ולמה, הכול כנ"ל.

כיו"ב מפי שאר גדולי ישראל, לפני השואה ואחריה.

הרי שהרב מילר זצ"ל, בס"ה הרחיב בדברים ברורים, מפורשים וידועים.

[סגי נהור]

אם הר"א מילר לא חידש דבר על הידוע, כ"ש שאתה בהודעתך לא חידשת דבר על דף המסרים של מחנכת בית יעקב מצויה, שאין בו לא אמת היסטורית, לא התמודדות עמוקה עם השאלות, וגם לא סקירה נכונה ושלמה של דברי גדולי ישראל שעסקו בהן.

[כשתילי זיתים]

בהקדמה לספר קדשי יהושע להרב יהושע גלדצילר (חתנו של הרב דסלר) הוא מאריך בזה נגד דעת הרב אביגדור מילר, אך לא הבנתי כ"כ דבריו. (אולי זה כבר הובא באשכול)

[באמונתו]

(טו) וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ:
(טז) יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ:
(יז) יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם:
(יח) צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ:
(יט) וַיַּ֥רְא יְיָ֖ וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו:
(כ) וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם:
(כא) הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם:
(כב) כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים:
(כג) אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם:
(כד) מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר:
(כה) מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙ גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה:
(כו) אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם:
(כז) לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְיָ֖ פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת:
(כח) כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה:
(כט) ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם:
(ל) אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽייָ֖ הִסְגִּירָֽם:
(לא) כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים:
(לב) כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ:
(לג) חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר:
(לד) הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָת֖וּם בְּאוֹצְרֹתָֽי:
(לה) לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ:
(לו) כִּֽי־יָדִ֤ין יְיָ֙ עַמּ֔וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב:
(לז) וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ:
(לח) אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָקוּ֙מוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה:
(לט) רְא֣וּ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל:

[באמונתו]

החזו"א זצ"ל, עפ"י המסופר בספר מעשה איש:

הגיע יהודי להתאונן על קורות השואה, ורבינו הרגיעו. בצאתו אמר רבינו להג"ר שמריהו גריינימן זצ"ל: "הם תמהים איך זה שקרתה השואה, ואני תמה איך הקב"ה התאפק והאריך אפו כל כך הרבה זמן..." (מבנו רבי ברוך גריינימן שליט"א).

[באמונתו]

החזו"א זצ"ל: השואה היא "שפיץ [= שיא] רחמים" (מעין לשון הרב מילר זצ"ל ממש), מצ"ב:

[מלבב]

יצויין שבאחד מהרצעותיו בענין השואה אמר ר"א מיללער שאלו האומרים שלא נוכל לידע דרכי הקב"ה והשואה גזרה היא מלפניו יתברך שלא נוכל להבין עד סוף כל הדורות וכדו' הם חוטאים בנפשותם. והוא עצת היצר של והלכתם עמי קרי. וכאשר שאלו א' אח"כ שהרי כמה גדולים אומרים כן, הכחישו וטען שלא אמר כן שום גדול ולא עוד אלא שכל הגדולים באירופה אמרו כבר לפני השואה שאם לא יעזבו ישראל דרך ההתבוללות שיבוא השואה.

גם יצויין, שלפי דברי מקורבי ר"א מיללער, הוא עצמו חיבר ספר בענין השואה אלא שלא רצה להדפיסו בחייו, ומשפחתו ג"כ נמנעים מלפרסמו עתה.

לפני מלחמת המפרץ כשהרב שך אמר שהקב"ה מאריך אפיה וגבי דיליה כמו שהיה בשואה, הגיב על זה האדמו"ר מחב"ד בחריפות שאין עבירה הכי חמורה שיכול להצדיק את השואה, והשואה לא בא כעונש על עבירות רק זה בהדי כבשי דרחמנא.

[מלבב]

בהקדמה לספר קדשי יהושע להרב יהושע גלדצילר (חתנו של הרב דסלר) הוא מאריך בזה נגד דעת הרב אביגדור מילר, אך לא הבנתי כ"כ דבריו. (אולי זה כבר הובא באשכול)

קושיתו הוא על זה שנחרבו כ"כ הרבה קהילות חרדיים שהיו במצב מצוין מבחינה יהדות

[מלבב]

דבריי אלה מתייחסים אל שיטת הרב שך (שהזכיר ר' קו ירוק בעמ' הקודם של אשכול זה) וגם אל דברי ר' שש ושמח לעיל בעמ' זה.

.

ומאי שנא מחרבן בית ראשון ושני וגירוש ספרד ות"ח ות"ט?

[עקביה]

החזו"א זצ"ל: השואה היא "שפיץ [= שיא] רחמים" (מעין לשון הרב מילר זצ"ל ממש),

אין שום קשר ודמיון בין דברי החזו"א לדברי הרב מילר.
החזו"א בסה"כ עשה אחד ועוד אחד: 1. הקב"ה רחמן. 2. הקב"ה עשה עושה ויעשה לכל המעשים. 3. הקב"ה עשה את השואה. 4. מסקנה, השואה היא רחמים.
הוא כמובן לא מתיימר להסביר למה היא רחמים. את זה הוא משאיר לקב"ה.

הרב מילר, בניגוד לחזו"א, בא להסביר לגלומי גוש, גרי גיא, דלולי פועל, דלי מעש, מדוע בדיוק השואה היא רחמים. והסבריו, במחילה, מקוממים בתכלית.

[עקביה]

דבריי אלה מתייחסים אל שיטת הרב שך (שהזכיר ר' קו ירוק בעמ' הקודם של אשכול זה) וגם אל דברי ר' שש ושמח לעיל בעמ' זה..

ומאי שנא מחרבן בית ראשון ושני וגירוש ספרד ות"ח ות"ט?

לא הבנתי את השאלה.

[מלבב]

דבריי אלה מתייחסים אל שיטת הרב שך (שהזכיר ר' קו ירוק בעמ' הקודם של אשכול זה) וגם אל דברי ר' שש ושמח לעיל בעמ' זה..

ומאי שנא מחרבן בית ראשון ושני וגירוש ספרד ות"ח ות"ט?

לא הבנתי את השאלה.

שהם כן באו כעונש על עבירות

[עקביה]

שהם כן באו כעונש על עבירות

הכל לפי העניין. על חורבן בית ראשון ושני אנו יודעים מהנביאים ומחז"ל.
על מה שהיה אח"כ כבר קשה יותר לדעת.

[מלבב]

אבל גדולי ישראל כהחסיד יעב"ץ והתוספת יו"ט כן אמרו

[עקביה]

אולי נתגלה להם.

[עקביה]

לפני מספר חודשים פתח הרב מרדכי נויגרשל בסדרת הרצאות חדשה ומקיפה על חורבן יהדות אירופה.
בכ30 ההרצאות הראשונות נסקרת בקצרה עלייתו של הצורר לשלטון והשתלשלות המלחמה, ובהמשך גורלם של היהודים. תיאורי הסבל הנורא רצופים בתיאורי גבורת הרוח הנאדרה של יהודים רבים.
הפרק האחרון נכון להיום הוא פרק 99, ובו גם התייחסות לסיפור ה93 ולמכתבו של יוסל רקובר, שניהם נידונו לעיל באשכול זה.
בהמשך צפויים פרקים שיעסקו בהגות סביב החורבן, ומן הסתם יהיה בהם עניין למי שאשכול זה מעניין אותו.
הסדרה מתפרסמת בקול הלשון, ואני הקטן ממליץ עליה בחום.
קישור לפרק 99 https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... ang=Hebrew

[גיזונטע קאפ]

ר׳ גדלי׳ נדל אמר - אני הייתי באירופה לפני השואה, הקב"ה צודק

אולי כבודו יכול להסביר את המשפט הזה?

כוונתו היתה כפי הנראה שבליטא המצב היה נורא. כפי הנראה שהרוב היו כבר מחללי שבת.
היו עוד כמה שהיו מדברים על זה הרבה.
אבל אולי יסבירו איך זה נוגע לקהילות שלימות בפולין, ברומניה, בהונגריה, של יהודים תמימים העובדים את השי"ת במסירות נפש? הם היו צריכים ללכת לליטא ו"למחות?" מה בדיוק הם היו צריכים לעשות?
חסידות אלכסנדר נכחדה מעל פני האדמה מפני שבליטא עזבו את התורה?
הישיבות בליטא נכחדו מפני אלה שעזבו את התורה? שוב, האם מישהו בטוח שהיה להם מה לעשות בקשר לאלה שעזבו, ולא עזבו, כדברי חז"ל על הצדיקים בזמן החורבן?
כבר הזכירו למעלה איפה שהוא את המאמר של הרב גלדצלהר זצ"ל איך שמוחה בתוקף על אלה שמשמיעים "הסברים" כאלה.

המצב בליטא היה בדיוק כמו בפולין רומניה או הונגריה פחות או יותר
לא היו בשום מקום "קהילות שלימות" של יראים ושלמים.
תברר אצל אלו שיודעים,
רוב החילונים בארץ אחרי המלחמה לא היו ליטאים. ליטא הייתה מדינה קטנה שכמעט הוכחדה, מאיפה צצו כאן כל החילוניים?

[גיזונטע קאפ]

יצויין שבאחד מהרצעותיו בענין השואה אמר ר"א מיללער שאלו האומרים שלא נוכל לידע דרכי הקב"ה והשואה גזרה היא מלפניו יתברך שלא נוכל להבין עד סוף כל הדורות וכדו' הם חוטאים בנפשותם. והוא עצת היצר של והלכתם עמי קרי. וכאשר שאלו א' אח"כ שהרי כמה גדולים אומרים כן, הכחישו וטען שלא אמר כן שום גדול ולא עוד אלא שכל הגדולים באירופה אמרו כבר לפני השואה שאם לא יעזבו ישראל דרך ההתבוללות שיבוא השואה.

גם יצויין, שלפי דברי מקורבי ר"א מיללער, הוא עצמו חיבר ספר בענין השואה אלא שלא רצה להדפיסו בחייו, ומשפחתו ג"כ נמנעים מלפרסמו עתה.

לפני מלחמת המפרץ כשהרב שך אמר שהקב"ה מאריך אפיה וגבי דיליה כמו שהיה בשואה, הגיב על זה האדמו"ר מחב"ד בחריפות שאין עבירה הכי חמורה שיכול להצדיק את השואה, והשואה לא בא כעונש על עבירות רק זה בהדי כבשי דרחמנא.

אולי הרב שך שמע את זה "על הציון" של הגרי"ז?
לגופו של ענין סבא שלי שמע מהחזו"א שלמי שהיה "שם" אין שום שאלות

[באמונתו]

ר׳ גדלי׳ נדל אמר - אני הייתי באירופה לפני השואה, הקב"ה צודק

אולי כבודו יכול להסביר את המשפט הזה?

כוונתו היתה כפי הנראה שבליטא המצב היה נורא. כפי הנראה שהרוב היו כבר מחללי שבת.
היו עוד כמה שהיו מדברים על זה הרבה.
אבל אולי יסבירו איך זה נוגע לקהילות שלימות בפולין, ברומניה, בהונגריה, של יהודים תמימים העובדים את השי"ת במסירות נפש? הם היו צריכים ללכת לליטא ו"למחות?" מה בדיוק הם היו צריכים לעשות?
חסידות אלכסנדר נכחדה מעל פני האדמה מפני שבליטא עזבו את התורה?
הישיבות בליטא נכחדו מפני אלה שעזבו את התורה? שוב, האם מישהו בטוח שהיה להם מה לעשות בקשר לאלה שעזבו, ולא עזבו, כדברי חז"ל על הצדיקים בזמן החורבן?
כבר הזכירו למעלה איפה שהוא את המאמר של הרב גלדצלהר זצ"ל איך שמוחה בתוקף על אלה שמשמיעים "הסברים" כאלה.

המצב בליטא היה בדיוק כמו בפולין רומניה או הונגריה פחות או יותר
לא היו בשום מקום "קהילות שלימות" של יראים ושלמים.
תברר אצל אלו שיודעים,
רוב החילונים בארץ אחרי המלחמה לא היו ליטאים. ליטא הייתה מדינה קטנה שכמעט הוכחדה, מאיפה צצו כאן כל החילוניים?

נכון לגמרי.
יש לכם מושג כמה מהמפעלים ובתי חרושת של היהודים, אשר בוורשה החסידית! שפעלו בעיצומו של שבת "במלוא הקיטור" רח"ל?
אני ראיתי הסרטון על מונקאטש לפני השואה. השם ישמור וירחם.
פולין, רומניה הונגריה, המצב קשה היה, ומידרדר מיום ליום ממש.

[לבי במערב]

אני[!] ראיתי הסרטון על מונקאטש לפני השואה. השם ישמור וירחם.

אם זו רמת ה'טענות', באמת שאין טעם להשיב...

. . לגופו של ענין סבא שלי שמע מהחזו"א שלמי שהיה "שם" אין שום שאלות

לגופו של ענין, היו 'עוד כמה' יהודים שהיו 'שם' (כדוגמת כ"ק הגה"ק מהר"א מבעלזא ורעהו הגה"ק מקלויזנבורג), וכולם כמעט שנתנבאו בסגנון אחד: שאין לנו שום השגה בחשבונות שמים, ולא לנו היא ה'עבודה' הזו ד'הצדקת' השי"ת (עאכו"כ כשהיא כרוכה בהוצש"ר על רבבות קדושים וטהורים, שזכו למסור נפשם על קדושת שמו ית' ויחודו באימה וביראה, הי"ד).

[באמונתו]

הגאון רבי מאיר קרליץ זצ"ל, אחיו הגדול של מרן, הייתה לו ספרייה חשובה ויקרה לפני השואה. הכול מכר בשביל לסייע לפליטים, בעת שהתחילו הרדיפות, ראה המצורף.

מאידך, בזמן השואה ובעיצומה, היינו בשנות ת"ש-תש"א, בעלים של ספרייה חשובה אחרת, חשב אחרת, כשהשקיע אמצעים ומאמצים עצומים, במשך כשנה וחצי, הכול לשחרר ספרייתו מן המדינות הכבושות (דבר שאף עלה הון רב, בלא שום ספק). לא אצרף מסמכים לכך.

לענ"ד, הזכות להסביר את השואה, שמורה לאותם מנהיגי ישראל, שמסרו בשואה נפשם ומאודם, להצלת נפש אחת מישראל. להם דווקא!

[דרומי]

לא הצלחתי להבין מה ענין ה'זכות להסביר את השואה', כאילו מישהו חושב להרוויח מזה משהו. ואם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק.

[לבי במערב]

'באמונתו', באמת כדאי שלא תצרף מסמכים, כדי ש'חלילה וחס' לא יתברר כי "גם" אותו גדול (זה שהנך נוטה לזלזל בו, על אף ההסתכנות ברותחין רח"ל) השקיע רבות מאונו וממונו (ונפשו) לחלץ את יושבי עמק הבכא. אך אכן הדיון מעיקרו משונה בעיני לחלוטין.

[צופה_ומביט]

אכן הודעה אומללה, שאינה מכבדת את בעליה - כפי שראוי לו משאר הודעותיו. וחבל מאד. כדאי למחקה, ויפה שעה אחת קודם.

[גיזונטע קאפ]

אני[!] ראיתי הסרטון על מונקאטש לפני השואה. השם ישמור וירחם.

אם זו רמת ה'טענות', באמת שאין טעם להשיב...

. . לגופו של ענין סבא שלי שמע מהחזו"א שלמי שהיה "שם" אין שום שאלות

לגופו של ענין, היו 'עוד כמה' יהודים שהיו 'שם' (כדוגמת כ"ק הגה"ק מהר"א מבעלזא ורעהו הגה"ק מקלויזנבורג), וכולם כמעט שנתנבאו בסגנון אחד: שאין לנו שום השגה בחשבונות שמים, ולא לנו היא ה'עבודה' הזו ד'הצדקת' השי"ת (עאכו"כ כשהיא כרוכה בהוצש"ר על רבבות קדושים וטהורים, שזכו למסור נפשם על קדושת שמו ית' ויחודו באימה וביראה, הי"ד).

אוקי אז זו מחלוקת החזו"א והאבי עזרי עם הגה"ק הנ"ל

[סגי נהור]

א. זאת אכן מחלוקת, ושלא כדברי המבקשים (לא רק בנושא זה) לכפות דעה אחת על המציאות ועל ההיסטוריה.
ב. גם מאלה שמצדדים בדעה אחרת מצופה להבין ולהרגיש את עומק וכובד השאלה, ושתהיה ניכרת השתיקה הארוכה שלפני ואחרי דיבורם (ראה לדוגמא הודעת הרב אי"ס באשכול קרוב). מי שקופץ בצורה ילדותית עם "תשובות ניצחות" לשאלת השואה (כאותו אברך בביכ"נ ספרדי), אכן ראוי רק לבוז.

[לבי במערב]

הרב 'סגי נהור', ייש"כ. אכן אחתום על כל מלה.

[רוצה לידע]

תפארת שלמה בפרשת השבוע - חי' שרה

ויקם אברהם מעל פני מתו. במד"ר מלמד. שהיה רואה מה"מ מתריס כנגדו. הנראה בביאור המדרש: כי לכאו' אין להבין מה היה קשה לו לבעל המדרש הזה ואיך מוכח מן המקרא הזה.

אכן הנ"ל בכוונת המדרש כי יל"ד בהכתוב שנאמר ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה ולא נאמר שעשה כן והספידה רק תיכף ומיד כתיב ויקם אברהם מעל פני מתו למה התנחם מלהספידה. לכן בא הבעל המדרש לתרץ שהיה רואם מה"מ מתריס כנגדו כו'.

והענין הוא ע"ד הכתוב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים.
ור"ל דהנה זה כלל גדול במעלות הצדיקים המתהלכים לפני אלהים בתמים, אף אם חלילה באה אליהם מדה"ד לאיזה יחיד או רבים ח"ו לא יתנו לבם להתבונן מהות הצרה ההיא ר"ל ולא יפול לבבם להקשות מדוע עשה ה' ככה לארץ הזאת, כי לבם נכון ובטוח בד' כי צדיק וישר הוא אל אמונה ואין עול ונהפוך הוא כי מפי עליון לא יצאו הרעות רק כולם מכוונים לטובה. ולכך באותו הענין כאשר ראה משרע"ה מראה הסנה המורה על הגלות ולא רצה להתבונן מה זה ועל מה זה, אך ויסתר פניו כי ירא מהביט ולהסתכל אל בחי' האלהים והדינין פן יקשה בעיניו על ככה. והא ראיה כאשר הלך בשליחות הזה ושם לבו לצערן של ישראל לא יכול לסבול עוד וצעק ואמר למה הרעות ונענש מיד באמור לו עתה תראה ולא יותר כמאמר חכז"ל.

וז"ש הכתוב מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. ר"ל מי הצדיק אשר כל הימים רואה כי הכל רק טוב מהש"י כנ"ל, אז ממילא עי"כ ינצור לשונו מרע כי לא ירע בעיניו כלל על הש"י.

והנה כן הדבר היה אצל א"א ע"ה, כשבא לספוד לשרה ראה מה"מ מתריס כנגדו, ר"ל כשהתחיל להתבונן על מיתת שרה הצדיקת הראשונה אשר מעולם אשר היתה אם כל בנ"י ותיקון חוה ורוה"ק מדברת מתוך גרונה, ועתה פתאום מתה עליו אחרי מעלת העקידה שזכתה לבן צדיק כזה ולא הועיל לה כלום, כל זה היה היצה"ר מכניס בלבו של א"א לבעבור יקשה בעיניו וירע על מעשי אלהים אשר עשה לה. לכן כשראה זה מיד פירש ולא הספידה ויקם מעל פני מתו וידבר דברים אחרים כנ"ל:

ואם אברהם אבינו, שהיה מרכבה להשכינה!, ירא מלהסתכל ולהביט במיתת שרה, אשה בת קל''ז שנה, מחששו שיקשה לו על מה עשה השם ככה, האם מסתבר שמוטל עלינו לקבל חורבן השואה כדבר מובן ומסתבר?

וכי לא היה לאברהם אבינו הכישרונות הרציונלים של בני מגידים המסבירים כמה צודק ומובן ורצוי הוא השואה?

[באמונתו]

אמנם, מתורת מו"ר ר"ש וולבה זצ"ל (מצורפת כאן) למדתי, שלא לכל אדם רשות (בחז"ל "זכות" ו"רשות", או "זכאי" - רשאי", הינן נרדפות, ואין הזכות מלשון ריווח בכ"מ) להסביר את השואה:

[אריק]

נניח שהרב מילר צודק בניתוחו את המצב באירופה, אך עדיין שתי שאלות.

בגרמניה גופא אחוז הניצולים היה גבוה יותר מאשר בפולין.
האם הניתוח הצליח? האם כל עם ישראל חזר בתשובה? הדבר היחדי שאולי היה אפשר להעלות על הדעת הוא הקמת המדינה, כדברי הגרי"ד מבוסטון, אבל לזה הרב מילר לא היה מסכים.

[באמונתו]

נניח שהרב מילר צודק בניתוחו את המצב באירופה, אך עדיין שתי שאלות.
בגרמניה גופא אחוז הניצולים היה גבוה יותר מאשר בפולין.
האם הניתוח הצליח? האם כל עם ישראל חזר בתשובה?...

הניתוח הצליח בהחלט, בעצירת ההידרדרות, שכן המחלה לא הייתה החילוניות, אלא הידרדרות הדתית, כלומר, מעבר דרסטי - עקבי - המוני, ממחנה הדתית אל עולם חילוני, מוסיף מיום ליום והולך.
תופעה הזו המזעזעת, אמנם פסקה באחת אחרי השואה! ואילו בגרמניה היה לאחר מעשה, וכמשל של רבי ישראל מסלנט:

בפנותו מרוסיא - מקום השרשים ורוב בניין ומניין של קהילות בית ישראל לפנים - ועבר לארצות מערב אירופה כגון אשכנז וצרפת, בכדי להרביץ שם תורה ומוסר, היה מנמק את צעדו זה בדברים אלה:
משל לסוסים משתוללים המתרוצצים במורד ההר ורוצים לעצור בעדם. הלא אין כל אפשרות לזה. מי שינסה כוחו לעוצרם הריהו מסכן את עצמו, כי הלא הסוסים יסחבוהו במרוצתם וידרסוהו. רק אחרי שהסוסים גולשים מן ההר, יש מקום לרסנם ולהשיבם לסדרם. כן הוא המצב ביחס לתיקון היהדות. ברוסיא מתגלגלות כעת קהילות ישראל במדרון רוחני ואין כל עצה לעכב או להאיט את שטף מרוצתם, תחת אשר הקהילות בגרמניה נטו מזמן ממסילתן וכבר התרחקו כל כך - עד שכבר יש מקום לטפל בהן ולהעמידן על מכונן.

[באמונתו]

רבי מרדכי צוקרמן זצ"ל, ניצול שואה ומתלמידי החפץ חיים ועוד, על עניין השואה:

[אריק]

נניח שהרב מילר צודק בניתוחו את המצב באירופה, אך עדיין שתי שאלות.
בגרמניה גופא אחוז הניצולים היה גבוה יותר מאשר בפולין.
האם הניתוח הצליח? האם כל עם ישראל חזר בתשובה?...

הניתוח הצליח בהחלט, בעצירת ההידרדרות, שכן המחלה לא הייתה החילוניות, אלא הידרדרות הדתית, כלומר, מעבר דרסטי - עקבי - המוני, ממחנה הדתית אל עולם חילוני, מוסיף מיום ליום והולך.
תופעה הזו המזעזעת, אמנם פסקה באחת אחרי השואה! ואילו בגרמניה היה לאחר מעשה, וכמשל של רבי ישראל מסלנט:

בפנותו מרוסיא - מקום השרשים ורוב בניין ומניין של קהילות בית ישראל לפנים - ועבר לארצות מערב אירופה כגון אשכנז וצרפת, בכדי להרביץ שם תורה ומוסר, היה מנמק את צעדו זה בדברים אלה:
משל לסוסים משתוללים המתרוצצים במורד ההר ורוצים לעצור בעדם. הלא אין כל אפשרות לזה. מי שינסה כוחו לעוצרם הריהו מסכן את עצמו, כי הלא הסוסים יסחבוהו במרוצתם וידרסוהו. רק אחרי שהסוסים גולשים מן ההר, יש מקום לרסנם ולהשיבם לסדרם. כן הוא המצב ביחס לתיקון היהדות. ברוסיא מתגלגלות כעת קהילות ישראל במדרון רוחני ואין כל עצה לעכב או להאיט את שטף מרוצתם, תחת אשר הקהילות בגרמניה נטו מזמן ממסילתן וכבר התרחקו כל כך - עד שכבר יש מקום לטפל בהן ולהעמידן על מכונן.

הרב מילר טען שהשואה יצאה מגרמניה עקב הסבות שפורטו לעיל. העובדה שהיא פגעה פחות בגרמניה מלמדת שהטיעון אינו נכון.

ולגבי הניתוח, אולי לכמה שנים הוא הצליח, ולא מיד אחרי השואה, אלא יותר בשנות השבעים שמונים, וכעת לא ברור לאן המטוטלת נוטה.

[באמונתו]

נניח שהרב מילר צודק בניתוחו את המצב באירופה, אך עדיין שתי שאלות.
בגרמניה גופא אחוז הניצולים היה גבוה יותר מאשר בפולין.
האם הניתוח הצליח? האם כל עם ישראל חזר בתשובה?...

הניתוח הצליח בהחלט, בעצירת ההידרדרות, שכן המחלה לא הייתה החילוניות, אלא הידרדרות הדתית, כלומר, מעבר דרסטי - עקבי - המוני, ממחנה הדתית אל עולם חילוני, מוסיף מיום ליום והולך.
תופעה הזו המזעזעת, אמנם פסקה באחת אחרי השואה! ואילו בגרמניה היה לאחר מעשה, וכמשל של רבי ישראל מסלנט:

בפנותו מרוסיא - מקום השרשים ורוב בניין ומניין של קהילות בית ישראל לפנים - ועבר לארצות מערב אירופה כגון אשכנז וצרפת, בכדי להרביץ שם תורה ומוסר, היה מנמק את צעדו זה בדברים אלה:
משל לסוסים משתוללים המתרוצצים במורד ההר ורוצים לעצור בעדם. הלא אין כל אפשרות לזה. מי שינסה כוחו לעוצרם הריהו מסכן את עצמו, כי הלא הסוסים יסחבוהו במרוצתם וידרסוהו. רק אחרי שהסוסים גולשים מן ההר, יש מקום לרסנם ולהשיבם לסדרם. כן הוא המצב ביחס לתיקון היהדות. ברוסיא מתגלגלות כעת קהילות ישראל במדרון רוחני ואין כל עצה לעכב או להאיט את שטף מרוצתם, תחת אשר הקהילות בגרמניה נטו מזמן ממסילתן וכבר התרחקו כל כך - עד שכבר יש מקום לטפל בהן ולהעמידן על מכונן.

הרב מילר טען שהשואה יצאה מגרמניה עקב הסבות שפורטו לעיל. העובדה שהיא פגעה פחות בגרמניה מלמדת שהטיעון אינו נכון.
ולגבי הניתוח, אולי לכמה שנים הוא הצליח, ולא מיד אחרי השואה, אלא יותר בשנות השבעים שמונים, וכעת לא ברור לאן המטוטלת נוטה.

המשך חכמה, הרי כבר כתב ברוה"ק (או בכוח "חכם עדיף מנביא"), שתצא שואה מגרמניה, מידה כנגד מידה!
הרב מילר זצ"ל, לא חידש שום דבר, רק הרחיב בדברי קודמיו.
הרי החפץ חיים אמר אותו דבר ברוח קודשו ממש (אא"ז זצ"ל שמע דברים מפורשים מפה קדשו).

העובדה שהיא פגעה פחות בגרמניה מלמדת שאינך יודע להתמודד עם הערה קטנה על דברי גדולי העולם.

לגבי הניתוח, ההצלחה הייתה מוחלטת ומידית! כל ההיגררות וההידרדרות נעצרה, אך קמה המדינה הפושעת, והעבירה רבבות אלפי ישראל, עולי ארצות מזרח, על דתם בכוח.

[צופה_ומביט]

לא יודע מה רלוונטי בכלל הדיון/הגדרה "האם עזר או לא עזר", ומנין החליטו שהמשל הנכון הוא "מנתח", ושאמור "לעזור" ומהי העזרה.

פתחתי את פרשיות התוכחות של התורה, בחוקותי וכי תבוא, ובדקתי האם כתובה שם בסוף התוכחה הבטחה שבגלל המכות תשובו בתשובה, "שזה יעזור".
תשובה: לא.

[לייבעדיג יענקל]

דברים פרק ל
(א) וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה:
(ב) וְשַׁבְתָּ עַד יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:
(ג) וְשָׁב יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה:
(ד) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ:
(ה) וֶהֱבִיאֲךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ:
(ו) וּמָל יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ:
(ז) וְנָתַן יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ:
(ח) וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְדֹוָד וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם:
(ט) וְהוֹתִירְךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב יְדֹוָד לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ:
(י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:

[צופה_ומביט]

טייערער רבי יענקל, אני יודע. הלוא בכוונה ציינתי לפרשיות התוכחה, וכתבתי בדיוק איזה: בחוקותי וכי תבוא.

ובנוגע למה שהבאת, ראה ברמב"ן שם (ובדברים ד, ל והיכן שציין שם). מדובר בשתי פרשיות בתורה שמדברות האחת על גלות בבל והאחת על גלות האחרונה. מגלות בבל שבו אחרי שבעים שנה שנגזרו מראש, בגלות האחרונה אנחנו עדיין נמצאים. אלפיים שנה [שליש מכל ימות עולם!], דורות ע"ג דורות, נולדו וחיו ומתו בגלות הזו, וטרם נתקיימו הפסוקים שמדברים על השיבה האחרונה.

[לייבעדיג יענקל]

הפסוקים שהבאתי באים כהמשך מובהק לתוכחה של פרשת כי תבוא. זה שאנו קוראים אותם בשני שבתות אינו משנה את הבנת הענין.
תן דעתך שהאמור 'כִּי יָשׁוּב יְדֹוָד לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ' זה הריפוי (ע"פ לשונו של רבינו יוסף קרא) של הכתוב הנורא בתוכחה 'וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ יְדֹוָד עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם כֵּן יָשִׂישׂ יְדֹוָד עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם'.

לא התייחסתי לשאלה האם הדברים כבר התקיימו או לא ולאיזו גלות הם מכוונים, כמובן גם לא התערבתי כלל בנידון העיקרי של האשכול.
רק הערתי על מה שכתבת שבסוף התוכחה אין הבטחה לתשובה.

[צופה_ומביט]

ההפסק אינו הקריאה בשתי שבתות, אלא הפסק של עניין אחר בינתיים, עיי"ש.
ולכן, גם אם זה קאי אדלפני פניו, עצם מה שההבטחות האלה לא כתובות מיד בסוף התוכחה, אומרות הרבה.
ובהשוואה המתבקשת לפרשת בחוקותי אכן רואים ששם אין שום הבטחה שהיא.
מדובר על עונש, על תוצאה, של קלקול וחורבן. הארץ והעולם מקיא את ישראל כשאינם כפי טבעם ותפקידם לעשות רצונו של מקום.
כמובן שישראל אמורים להתעורר מזה לתשובה, וזה חלק מתכלית העונשים, אבל יש להם על זה בחירה כמו על כל דבר אחר.

[סגי נהור]

רח"ל מהאי דעתא שיש עונש של נקמה ח"ו שאין תכליתו טובתן של ישראל.
וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱ-לֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ גו' לְהֵיטִֽבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ.