חול הים כתב:אני רוצה להעלות כאן סיטואציה קצת שונה.
מופע אור קולי במצדה -
האם נאמר את אותם איסורים? או שמע משום שזה לא משמח... ?
חול הים כתב:אני חושב שהוא סיכם את הנושא בצורה יפה!
http://etzion.org.il/he/%D7%99%D7%A9%D7 ... 7%95%D7%AA
שמש כתב:חול הים כתב:אני רוצה להעלות כאן סיטואציה קצת שונה.
מופע אור קולי במצדה -
האם נאמר את אותם איסורים? או שמע משום שזה לא משמח... ?
פוק חזי מאי עמא דבר (שאין מקפידים בכה"ג וכנראה מטעם הנ"ל שאין שם שירה ושמחה המקרבים לקלות ראש וכד').
יוסף חיים אוהב ציון כתב:עובר ושב=שמש
עובר ושב כתב:"בהקשר זה, אני רוצה לספר סיפור שהרב רקפת אישר לי שהוא נכון. ר' מאיר שפירא, המהר"ם מלובלין, שאל את ה'חפץ חיים' אם הוא יכול לאכול אצלו בשבת. ה'חפץ חיים' אמר שהוא ישמח מאד, והמהר"ם מלובלין ביקש ממנו שבזמן הארוחה תהיה הפרדה מוחלטת בין נשים לגברים; כלומר, שאשתו של ה'חפץ חיים' תשב בנפרד. ה'חפץ חיים' ענה למהר"ם, שאם כך הדבר - הוא לא יכול להתארח אצלו".
יש מקור לזה?
עובר ושב כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:עובר ושב=שמש
כתבת את הבדיחה הזאת כבר מספר פעמים. להבדיל ממך, אני לעולם לא משתמש בשני ניקים בו זמנית, ובעיני זו רמאות ונוכלות.
הרב שמש שליט"א העיר לי כמה פעמים בפרטי על דברים שכתבתי, ובעלעול קל מצאתי כעת בתיבה האישית כמה מכתבים. אקווה שלא יקפיד עלי, ואין שם דברים אישיים. צינזרתי פה ושם.
הבאתי זאת עבורך, כי כל אחד שמוח בקדקדו יכול להבחין שיש הבדלים בסגנון הכתיבה, למרות שאולי הוא דומה, וגם הדעות דומות.
גיזונטע קאפ כתב:נפסק בשו"ע בסימן תקכ"ט
חייבים ב"ד להעמיד שוטרים ברגלים, שיהיו משוטטים ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות שלא יתקבצו שם לאכול ולשתות אנשים ונשים, ויבואו לידי עבירה; (כב) וכן יזהירו בדבר זה לכל העם, שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה ולא ימשכו ביין, שמא יבואו לידי עבירה; אלא יהיו כולם קדושים.
והא לך ציטוט מאנציקלופדיה תלמודית, את דברי הראשונים בטעם תענית בה"ב
בטעם המנהג כתבו הראשונים, לפי שבמועדים עלולים לבוא לידי חטא, כמו שאמרו: "סקבא דשתא ריגלא"4, שהריעוע של כל השנה ליחוד* ולעברה הם ימות הרגל, שאז מתקבצים אנשים ונשים לשמוע הדרשה ונותנים עין זה על זה5, ועוד [עמוד שסה טור 2] שהמועדים הם ימי משתה ושמחה ושמא באו מתוך כך לידי עברה6, שברגל אוכלים ושותים שבעת ימים יותר מדאי ומרוב אכילה ושתיה והשמחה פוחזים וחוטאים7, ולפיכך קבעו ימי תענית אחריהם לתשובה ולכפרה, כענין האמור באיוב8: ויהי כי הקיפו ימי המשתה וגו' והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וגו'
כתב הרב ב"ח (באבן העזר סוף סימן ס"ב) להסביר מנהג קהלת קראקא שלא נהגו לברך "שהשמחה במעונו" בסעודה שעושים בלילה השני וכו' משום שסעודה זאת קטנה היא ומושיבים אנשים ונשים יחד בחדר אחד, וכתב במנהגים שאין מברכים שהשמחה במעונו היכא דאיכא חשש הרהורי עבירה וכו' עכ"ל. וכבר כתב כן בספר חסידים (סימן שצ"ג) שבמקום שנשים יושבות בין האנשים שהרהורים שם לא יתכן לברך שהשמחה במעונו.
ודון מכל זה ואוקי באתרך
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 344 אורחים