אשכול בירור מקור לשם או מהות השם

[ישראליק]

ראיתי שתיבת אקה ביוונית פי' רפואה; אולי השם אקה נשתלשל מזה

אק"ה ראשי תיבות אקידוש השם, או באידיש אויף קידוש השם, אולי שם זה נשתלשל מזה, כמו שהשם שי"ק ר"ת שם יהודי קדוש

[בברכה המשולשת]

האם ידוע לרבנים על מקור השם אחיאסף?
(לא מצאתי בתנ"ך, אבל אולי החמצתי את השם)

[ר_חיים_הקטן]

האם ידוע לרבנים על מקור השם אחיאסף?
(לא מצאתי בתנ"ך, אבל אולי החמצתי את השם)

חופרי העתיקות עוד לא מצאו שם זה: https://www.onomasticon.net/

[בברכה המשולשת]

האם ידוע לרבנים על מקור השם אחיאסף?
(לא מצאתי בתנ"ך, אבל אולי החמצתי את השם)

חופרי העתיקות עוד לא מצאו שם זה: https://www.onomasticon.net/

תודה רבה!

אגב, אחיאסף לנדמן הי"ד, היהודי שאני מחפש את המקור לשמו, נולד עוד לפני שנת התר"ע.
אנסה לחפש במקורות נוספים.

[לבי במערב]

זהו שמה של הוצ"ס מיסודו של אחה"ע.

[בברכה המשולשת]

זהו שמה של הוצ"ס מיסודו של אחה"ע.

נכון מאוד.
אבל לא על שמה של ההוצאה קראו למנוח, הי"ד.

[א איד]

מחיפוש הן באוצה"ח והן בקטלוג "מרחב" (הספה"ל), עולה שהשם "אחיאסף" לא נזכר קודם להוצאת ספרים זו שנפתחה בתחילת שנות ה־תר"נ.
וכי בהכרח שהמנוח הי"ד נקרא ע"ש אדם אחר בשם זה?

[בברכה המשולשת]

מחיפוש הן באוצה"ח והן בקטלוג "מרחב" (הספה"ל), עולה שהשם "אחיאסף" לא נזכר קודם להוצאת ספרים זו שנפתחה בתחילת שנות ה־תר"נ.
וכי בהכרח שהמנוח הי"ד נקרא ע"ש אדם אחר בשם זה?

תודה!
אכן, ערכתי גם אני חיפוש כזה כעת, והגעתי לאותה תוצאה.
ברור לי שהמנוח הי"ד לא נקרא ע"ש אדם אחר בשם זה באותם דורות.
אבל כמעט לכל אחיו היו שמות תנכיי"ם נדירים (רק האח הבכור נקרא שמואל. האחים האחרים: אבינעם, אחיטוב, עמינדב, אבישוע, עמנואל, עמיאל. והאחיות לא בדיוק שמות תנכיי"ם אבל כן מהתנ"ך.) ולכן חשבנו שה"ה אצלו, שכן היה שם כזה, אם כי לא בתנ"ך.

[יעקל]

מעוניין אני לדעת אם קיים חיבור המבאר ומתרגם את כל הכינויים של אבותינו ואימותינו בשפה היידית.

[גביר]

לגבי השם נועם, ככל הזכור לי אמר לי שאינו שם.

מעניין. הרי הוא תרגום של זושא; זוסיא; זוסמן.

[חסידים מספרים שהרה"ק מליז'נסק קרא לספרו בשם 'נועם אלימלך' על שם אחיו].

א. יוער שהשם נועם כשם איש מוזכר בספר אלדד הדני כשם אחד מאבות משפחתו של אלדד, כמו גם השם כפיר.

ב. הוזכר לעיל השם לאה, אאל"ט בדעת מקרא מובא שבשפה האכדית 'לאה' משמעותו פרה.

ג. סיפר לי יהודי בשם משה, שאדם שאותו הגדיר 'מקובל' הורה לו לשנות את שמו ומסר לו רשימת שמות לבחירה. אותו משה פנה עם רשימה זו לרב שמחה זצ"ל שיסייע לו בבחירת שם מתוך אותה רשימה. הביט הרב ברשימה ושאל - 'ומה רע במשה'? כללו של דבר נשאר אותו יהודי בשמו - משה.

[גביר]

וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵא-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם בָּרֵךְ תְּבָרֲכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי וְעָשִׂיתָ מֵּרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי וַיָּבֵא אֱ-לֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל [דהי"א, ד י].

פירש רד"ק -
ויקרא יעבץ. אולי חשש על שמו, שהיה מענין עצב כמו שאמ' לבלתי עצבי, וחשש שלא יבאו עניניו על הנכונה ושיעצב בעניני העולם; ונדר נדר: אם יצליחהו השם ויברכהו יעשה כך וכך – ולא הזכיר הנדר. וכן "וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי" (בר' כח,כ) לדעת קצת המפרשים; וכן "וידר ישראל נדר...ויאמר אם נתן תתן את העם הזה" וגו' (במ' כא,ב):

משמע מדבריו שלשם שיש חשש ממנו מועילה תפילה גם ללא שינוי השם.

[גביר]

על אודות היחס בין השפעת שם האדם להשפעתם של נתונים אחרים -

כלי יקר, ריש פרשת וארא [שמות ט ב] -

וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'. אליו מיותר לגמרי כי כבר הזכיר שמו של משה ונ"ל על דרך שארז"ל [1] שלכך נקרא משה ולא משוי שנמשה ממים לפי שמשה לשון הוה, ורוח ה' דבר בבת פרעה לקרותו משה לשון משה ומושך, כי הוא המושך את ישראל מן הגלות מן המים הזידונים, ואילו היה משה בודק בשמו היה נודע לו באמת כי על ידו יגאלו ישראל ולא היה קורא תגר לאמר למה זה שלחתני למה הרעות וגו', אך מצד אחד יש ללמוד זכות על משה שבדק במהות עצמו וראה את עצמו כבד פה ולשון ע"כ חשב שאינו ראוי לשליחות זה, לכך נאמר וידבר דבור קשה, אלהים זה מידת הדין, אל משה לומר שהוא ראוי ליתן את הדין על שלא בדק בשמו משה ולהבין מתוכו שהוא יהיה משה ומושך את ישראל מן הגלות, ומצד זה לא היה לו לומר למה הרעות, אך מצד עצמותו נתמלא ה' עליו רחמים, ויאמר אמירה רכה, אליו בשביל מהות עצמו, כי מאחר שהיה כבד פה ולשון ע"כ מלאו לבו לומר למה זה שלחתני, ובשביל אליו נאמר לו אני ה' המורה על רחמים, כי שמו ומהותו סתרי אהדדי, לכך אמר אני ה' מלא רחמים לדונך לכף זכות.