שידוכים וזיווגים

[זאב ערבות]

לאחר שבחר צריך לומר לו נאה וחסודה
לא שלפני שהוא בוחר צריך לומר שהיא נאה וחסודה אף שאינה כזו בעיניו

יופי זה דבר אישי ביותר ולא קשור לשידוכים בלבד, ומה שנראה בעיני אחד יפה בעיני השני לאו דווקא, אך דבר ידוע שבעולם החילוני השידוכים הכי מוצלחים הם בקרב סטונדטים ומקומות עבודה והסיבה פשוטה, מפני ששם כעבור זמן שמים לב לאישיות של האדם (ואם תרצו למדותיו הליכותיו) וזה גובר בהרבה מקרים על חסרון ביופי, ואילו בתהליך השידוכים שלנו דבר ידוע שכל פגישה זו הצגה שתכליתה להרשים את הצד השני ולהסתיר חסרונות שלא ניתן לגלות בכמה פגישות. את זה מגלים לאחר החתונה.
(והערת אגב: מצטער שמתקבל הרושם שאתה כתבת את המלה אגו, לא שמתי לב וצירפתי לתגובה אליך).

[תוכן]

סיפור קצר:

יש לי קרובת משפחה חרדית בוגרת, שמייחלת ומתפללת לשידוך. היא הורידה דמעות כמים בכותל, בקבר רחל. תרמה לוועד הרבנים ומי לא. התאחדו כל נשות המשפחה, ואמרו שיר השירים לזכותה ארבעים יום רצוף. שבוע אחרי, היא קיבלה הצעה שמתאימה לה כמו כפפה ליד. שבועיים היא התלבטה עם ההצעה, חיפשה חסרונות מתחת לאדמה, לא החזירה טלפונים, היססה, ולבסוף הבחור עבר הלאה. היא עדיין מתפללת. ודוק מינה ואוקי באתרה.

[כדכד]

לאחר שבחר צריך לומר לו נאה וחסודה
לא שלפני שהוא בוחר צריך לומר שהיא נאה וחסודה אף שאינה כזו בעיניו

יופי זה דבר אישי ביותר ולא קשור לשידוכים בלבד, ומה שנראה בעיני אחד יפה בעיני השני לאו דווקא, אך דבר ידוע שבעולם החילוני השידוכים הכי מוצלחים הם בקרב סטונדטים ומקומות עבודה והסיבה פשוטה, מפני ששם כעבור זמן שמים לב לאישיות של האדם (ואם תרצו למדותיו הליכותיו) וזה גובר בהרבה מקרים על חסרון ביופי, ואילו בתהליך השידוכים שלנו דבר ידוע שכל פגישה זו הצגה שתכליתה להרשים את הצד השני ולהסתיר חסרונות שלא ניתן לגלות בכמה פגישות. את זה מגלים לאחר החתונה.
(והערת אגב: מצטער שמתקבל הרושם שאתה כתבת את המלה אגו, לא שמתי לב וצירפתי לתגובה אליך).

עד כמה שידוע לי המושג "שידוכים" ו"הולם החילוני" אינו הולך כ"כ ביחד.
דבר ידוע לי שאנשים יכולים להכיר זה את זו שנים ולהתחתן אחרי כמה שנות היכרות ולהתגרש אחרי כמה שבועות....
מה שכתבתי לפני כן הוא לדחות את דברי מר שכתב שלאחר שבחור נפגש עם בחורה והוא מתלבט בגלל מראה צריך לומר לו שהיא נאה וחסודה
חז"ל אמרו לומר זאת למי שכבר בחר אחרי שהוא בחר ולא לומר לבחור שמתלבט אם הנערה מוצאת חן בעיניו: "התעלם ממה שנראה לך כי היא באמת נאה וחסודה".
ברור שיופי הוא אישי ולכל אחד נראה אחרת ולכן אם בחור כן רוצה לשאת בחורה מסויימת לא נאמר לו שבעינינו אינה יפה אבל כאן הרעיון הוא שבעיניו לא היתה יפה.

[גיזונטע קאפ]

סיפור קצר:

יש לי קרובת משפחה חרדית בוגרת, שמייחלת ומתפללת לשידוך. היא הורידה דמעות כמים בכותל, בקבר רחל. תרמה לוועד הרבנים ומי לא. התאחדו כל נשות המשפחה, ואמרו שיר השירים לזכותה ארבעים יום רצוף. שבוע אחרי, היא קיבלה הצעה שמתאימה לה כמו כפפה ליד. שבועיים היא התלבטה עם ההצעה, חיפשה חסרונות מתחת לאדמה, לא החזירה טלפונים, היססה, ולבסוף הבחור עבר הלאה. היא עדיין מתפללת. ודוק מינה ואוקי באתרה.

יש לה חרדה, שמונעת ממנה לקבל החלטה גורלית כל כך, ולכן צריך לטפל בחרדה הזו, אחרת יכלה קיץ וחורף ועדיין לא תוושע
לחילופין אם יש לה רב שהיא סומכת עליו במאה אחוז, זה יכול להוות תחליף
אם כי עדיין היא תצטרך לטפל בחוסר ההחלטיות הזו שנובעת מחרדה, ויש לה השלכות בכל תחומי החיים

[תוכן]

יש לה חרדה,

חרדה, פחד, חוסר יכולת להחליט... מה זה משנה... הטענה שלי היא, שרוב המבוגרים ומבוגרות אינם צריכים שדכנים והצעות, אלא טיפול מתאים. הבעיה היא, שרובם חושבים שאין להם בעיה, ובטח שאינם חולמים על טיפול.

[זאב ערבות]

עד כמה שידוע לי המושג "שידוכים" ו"הולם החילוני" אינו הולך כ"כ ביחד.
דבר ידוע לי שאנשים יכולים להכיר זה את זו שנים ולהתחתן אחרי כמה שנות היכרות ולהתגרש אחרי כמה שבועות....
מה שכתבתי לפני כן הוא לדחות את דברי מר שכתב שלאחר שבחור נפגש עם בחורה והוא מתלבט בגלל מראה צריך לומר לו שהיא נאה וחסודה
חז"ל אמרו לומר זאת למי שכבר בחר אחרי שהוא בחר ולא לומר לבחור שמתלבט אם הנערה מוצאת חן בעיניו: "התעלם ממה שנראה לך כי היא באמת נאה וחסודה".
ברור שיופי הוא אישי ולכל אחד נראה אחרת ולכן אם בחור כן רוצה לשאת בחורה מסויימת לא נאמר לו שבעינינו אינה יפה אבל כאן הרעיון הוא שבעיניו לא היתה יפה.

לא הבנת את כוונתי. למרות כל הבירורים לפני השידוך, כאשר נפגשים כל אחד לובש מסכה, ואם יש משהו להסתיר אז במקרה הטוב מסתירים עד לפגישה השלישית או משהו כזה או בכלל לא ובדרך כלל מדובר בעניני רפואה וכדומה. אך אם לאחד מהצדדים יש בעיות נפשיות או אם למשל הבחור כעסן או הבחורה קמצנית (סתם לדוגמא) את זה לא ניתן לראות בכמה פגישות. לעומת זאת אם נמצאים במשרד בו יש גם בחורות (לא שאני ממליץ להיות בכזה מקום אלא רק לצורך ההסבר) ורואים אותן יום יום בעבודתן וכיצד הן מתנהגות במצבים שונים, למשל כשיש לחץ עבודה, היופי שלהן (אם יש) נהיה דבר משני, לטווח רחוק עדיף בחורה עם מדות ואפילו לא יפה ביותר, כמו במקרה שלנו שהבחור כבר מבוגר ואין לו הרבה אופציות ואם הוא מתעקש על יופי (לפי טעמו) בנוסף לכל שאר המעלות אז הוא שהפסיד לנפשו.
וזה שיכולים להכיר שנים ולהתגרש זמן קצר לאחר החתונה מדובר שנפגשים באקראי ובאמת רק לאחר החתונה שמים לב שאינם מתאימים, אך מה תאמר על ריבוי הגרושין אצלנו בשנים האחרונות?
ומה שאתה אומר שלומר כלה נאה וחסודה זה לאחר שבחר, והאם הבחור לא יודע שכך נהוג לומר לכל חתן ולא משנה כיצד נראית הבחורה? האם יש כאן עבודה בעינים? ובאמת אם בחורה לא נראית טוב בעיני הבחור הוא צריך להחליט וזה לא ראוי לנסות לשכנע אותו אחרת, וזה לא שונה מכל פגם אחר שמנסים לשכנע אותו להתעלם. את ההחלטה צריך לעשות הבחור מכיוון שהוא זה שיצטרך לחיות עם ההחלטה.

[גיזונטע קאפ]

ובאמת אם בחורה לא נראית טוב בעיני הבחור הוא צריך להחליט וזה לא ראוי לנסות לשכנע אותו אחרת, וזה לא שונה מכל פגם אחר שמנסים לשכנע אותו להתעלם. את ההחלטה צריך לעשות הבחור מכיוון שהוא זה שיצטרך לחיות עם ההחלטה.

ר אלחנן היה אומר שלשידוך צריך ג' דברים גוטע פרומע ושיינע, על שני הראשונים אפשר לברר, את האחרון צריך לראות בעצמו

[כדכד]

יש לה חרדה,

חרדה, פחד, חוסר יכולת להחליט... מה זה משנה... הטענה שלי היא, שרוב המבוגרים ומבוגרות אינם צריכים שדכנים והצעות, אלא טיפול מתאים. הבעיה היא, שרובם חושבים שאין להם בעיה, ובטח שאינם חולמים על טיפול.

טענה שטוענים הרבה אנשים שאינם מכירים את המצב של הבחורים והבחורות המבוגרים
אולי כדי להסיר מעצמם אחריות לעזור להם
יתכן שבסיפור שסיפר מר זה המצב (ויתכן גם שלא כי מר סיפר מנקודת המבט שלו אבל אולי לאותה בחורה כן היו סיבות שלא יכלה או רצתה לגלות למה היא מהססת או דוחה) אבל זו ודאי לא הסיבה שרוב המבוגרים והמבוגרות מגיעים למצב הזה
ויש גם כאלה שכן הולכים לטיפול ואינם רואים צורך לדווח על כך

[כדכד]

עד כמה שידוע לי המושג "שידוכים" ו"הולם החילוני" אינו הולך כ"כ ביחד.
דבר ידוע לי שאנשים יכולים להכיר זה את זו שנים ולהתחתן אחרי כמה שנות היכרות ולהתגרש אחרי כמה שבועות....
מה שכתבתי לפני כן הוא לדחות את דברי מר שכתב שלאחר שבחור נפגש עם בחורה והוא מתלבט בגלל מראה צריך לומר לו שהיא נאה וחסודה
חז"ל אמרו לומר זאת למי שכבר בחר אחרי שהוא בחר ולא לומר לבחור שמתלבט אם הנערה מוצאת חן בעיניו: "התעלם ממה שנראה לך כי היא באמת נאה וחסודה".
...
ומה שאתה אומר שלומר כלה נאה וחסודה זה לאחר שבחר, והאם הבחור לא יודע שכך נהוג לומר לכל חתן ולא משנה כיצד נראית הבחורה? האם יש כאן עבודה בעינים? ובאמת אם בחורה לא נראית טוב בעיני הבחור הוא צריך להחליט וזה לא ראוי לנסות לשכנע אותו אחרת, וזה לא שונה מכל פגם אחר שמנסים לשכנע אותו להתעלם. את ההחלטה צריך לעשות הבחור מכיוון שהוא זה שיצטרך לחיות עם ההחלטה.

חז"ל אמרו שלדעת בית הלל כך מרקדים לפני הכלה, כלומר לאחר שנבחרה להיות כלה שרים לפניה כן.
אם הבחור לא יודע שכך ההלכה - מן הסתם הוא כן יודע אבל זה עדיין מעודד לשמוע שהכלה שלו היא נאה וחסודה
כל מה שכתבתי הי כפי שהשתמע מדברי מר שהאמירה הזו שהכלה נאה וחסודה נועדה לשכנע בחור שרוצה לדחות בגלל מראה של הבחורה שבעצם זה לא נורא כי היא נאה וחסודה
על כך הגבתי שהדרת חז"ל היא ומר זאת לאחר הבחירה
בהודעה זו נראה שמר מסכחם אתי ואם כן אולי לא הבנתי שזו היתה כוונתו מתחילה אבל הייתי צריך להוציא מהמשמעות זו שהבנתי בדבריו

[כדכד]

ולגבי מה שכתב הרב זאב ערבות

וזה שיכולים להכיר שנים ולהתגרש זמן קצר לאחר החתונה מדובר שנפגשים באקראי ובאמת רק לאחר החתונה שמים לב שאינם מתאימים, אך מה תאמר על ריבוי הגרושין אצלנו בשנים האחרונות?

אין זה נכון
יש מקרים של שנים שאנשים מכירים זא"ז ולאחר החתונה שמים לב שאינם מתאימים.
בקשר לשאלה מה אומר? אין לי מה לומר חוץ מזה שעצוב שזה המצב אבל לא הגענו לתדירות שזה קורה אצלם

[תוכן]

הרב כדכד, האמן לי שאני מכיר את המצב הרבה הרבה יותר טוב ממה שאתה מדמיין...

[כדכד]

אני מכיר מצב אחד
מר מכיר מצב אחר
יתכן שהרוב כדבריי ויתכן שהרוב כדברי מר
מכל מקום מה שאני מכיר אני מכיר ולא מדמיין
אם אנשים היו מצליחים לעכל את הקוןשי האמיתי של הבחורים המבוגרים והבחורות המבוגרות ולא מנסים לנער מעליהם את האחריות כי אז יתכן שהיו מצליחים לעזור להם למצוא ואילו לא היו מצליחים עזור להם למצוא לפחות הו עוזרים להם בתמיכה עידוד והשתתפות
אסור לתת לבחורים ולבחורות האלה הרגשה שהכל באשמתם (אלא אם זה המצב בידוע כמו מה שמשתמע מן הסיפור של מר)

[תוכן]

אני מכיר מצב אחד
מר מכיר מצב אחר
יתכן שהרוב כדבריי ויתכן שהרוב כדברי מר
מכל מקום מה שאני מכיר אני מכיר ולא מדמיין
אם אנשים היו מצליחים לעכל את הקוןשי האמיתי של הבחורים המבוגרים והבחורות המבוגרות ולא מנסים לנער מעליהם את האחריות כי אז יתכן שהיו מצליחים לעזור להם למצוא ואילו לא היו מצליחים עזור להם למצוא לפחות הו עוזרים להם בתמיכה עידוד והשתתפות
אסור לתת לבחורים ולבחורות האלה הרגשה שהכל באשמתם (אלא אם זה המצב בידוע כמו מה שמשתמע מן הסיפור של מר)

אני מדבר מתוך ניסיון של שעות על גבי שעות של הצעת שידוכים למבוגרים. כך שאני בפירוש לא מנער מעלי האחריות. השתדלתי ה-מ-ו-ן לשדך בין מבוגרים ומבוגרות, ואני אומר לך חד משמעית, שהבעיה העיקרית היא במבוגרים עצמם. זה לא אומר שהם לא רוצים להתחתן, הם מאד מאד רוצים, אבל בשום אופן לא מוכנים להשקיע את העבודה הנדרשת בכדי שזה יקרה.

ואני יכול להביא דוגמאות רבות לזה.

[זאב ערבות]

ולגבי מה שכתב הרב זאב ערבות

וזה שיכולים להכיר שנים ולהתגרש זמן קצר לאחר החתונה מדובר שנפגשים באקראי ובאמת רק לאחר החתונה שמים לב שאינם מתאימים, אך מה תאמר על ריבוי הגרושין אצלנו בשנים האחרונות?

אין זה נכון
יש מקרים של שנים שאנשים מכירים זא"ז ולאחר החתונה שמים לב שאינם מתאימים.
בקשר לשאלה מה אומר? אין לי מה לומר חוץ מזה שעצוב שזה המצב אבל לא הגענו לתדירות שזה קורה אצלם

נכון שיש מקרים וכבר שמים לב לפני החתונה, ובאמת צריך עיון מדוע מתחתנים ומיד מתגרשים אך זה מן הסתם מיעוט שהרי בין כה וכה לחתונה אצל חילוניים אין הרבה משמעות (ואולי למדו זאת מהמנהג החסידי שלאחר שלא שוברים שידוך אלא מתחתנים ומתגרשים).
ובקשר למצב, נכון שעוד לא הגענו למצב... אבל מתקרבים אליו. הבט סביבך וראה כמה זוגות חרדים מתגרשים, דבר שלפני חמישים שנה(ואיני מדבר על תקופות קדומות יותר) כמעט ולא היה (מאחת הכתות של בנותינו כבר ששה גרושות! ומדובר שלמדו בבית יעקב).

[זאב ערבות]

אני מכיר מצב אחד
מר מכיר מצב אחר
יתכן שהרוב כדבריי ויתכן שהרוב כדברי מר
מכל מקום מה שאני מכיר אני מכיר ולא מדמיין
אם אנשים היו מצליחים לעכל את הקוןשי האמיתי של הבחורים המבוגרים והבחורות המבוגרות ולא מנסים לנער מעליהם את האחריות כי אז יתכן שהיו מצליחים לעזור להם למצוא ואילו לא היו מצליחים עזור להם למצוא לפחות הו עוזרים להם בתמיכה עידוד והשתתפות
אסור לתת לבחורים ולבחורות האלה הרגשה שהכל באשמתם (אלא אם זה המצב בידוע כמו מה שמשתמע מן הסיפור של מר)

כדאי שתקשיב לתוכן, הוא יודע על מה הוא מדבר ואין כאן ענין של רוב ומיעוט כין אין סטטיסטיקה. וזה לא שאנשים לא מעכלים, אלא מנסים ומגיע שלב שאומרים עד כאן. והאם יש עלינו אחריות לכך שהם יתחתנו? איזו מן אחריות? יש חיוב לכל אחד לעזור לשני ולגמול חסד אך לא שמעתי אחריות. הלא מדין הגמרא גם לחינוך הילדים אין אחריות מעל גיל שש. ובמה מתבטאת אצלך תמיכה עידוד והשתתפות? להתקשר כל יום ולשאול מה הענינים ואיך הולך? אני סבור שרובם היו מעדיפים בלי. והאם כל פעם שנשבר שידוך צריך להתקשר ולומר לא נורא, יבוא שידוך אחר? היחידים שבאמת יכולים לעזור לעצמם הם הם עצמם ולהשתחרר מכל הג'וקים שיש להם בראש - בין זה חרדות או כל דבר אחר. נישואין זה כמו קריאת ים סוף שבשלב מסויים צריך לקפוץ.
לפני כ35 שנה היתה אצלינו אורחת לסעודת שבת, בחורה כבת 35 שהיתה מדריכה בסמינר בירושלים ועדיין לא נשואה. והיא מספרת שכעת הציעו לה בחור כבן 27 שהוא ת"ח רציני ביותר עם פוטנציאל ויש לו שאר מעלות בדיוק מה שהיא מחפשת אך גילו הצעיר ממנה מפריע לה. אז שאלתי אותה ובגילך את מצפה שתמצאי בחור עם כל המעלות ושהוא בנוסף אף מבוגר ממך? הבחורים האלו כבר נחטפו מזמן, בקיצור 35 שנה אחרי והיא כבר סבתא לכמה נכדים...

[כדכד]

אני מכיר מצב אחד
מר מכיר מצב אחר
יתכן שהרוב כדבריי ויתכן שהרוב כדברי מר
מכל מקום מה שאני מכיר אני מכיר ולא מדמיין
אם אנשים היו מצליחים לעכל את הקוןשי האמיתי של הבחורים המבוגרים והבחורות המבוגרות ולא מנסים לנער מעליהם את האחריות כי אז יתכן שהיו מצליחים לעזור להם למצוא ואילו לא היו מצליחים עזור להם למצוא לפחות הו עוזרים להם בתמיכה עידוד והשתתפות
אסור לתת לבחורים ולבחורות האלה הרגשה שהכל באשמתם (אלא אם זה המצב בידוע כמו מה שמשתמע מן הסיפור של מר)

אני מדבר מתוך ניסיון של שעות על גבי שעות של הצעת שידוכים למבוגרים. כך שאני בפירוש לא מנער מעלי האחריות. השתדלתי ה-מ-ו-ן לשדך בין מבוגרים ומבוגרות, ואני אומר לך חד משמעית, שהבעיה העיקרית היא במבוגרים עצמם. זה לא אומר שהם לא רוצים להתחתן, הם מאד מאד רוצים, אבל בשום אופן לא מוכנים להשקיע את העבודה הנדרשת בכדי שזה יקרה.

ואני יכול להביא דוגמאות רבות לזה.

ראשית, ברצוני להתנצל על מה שבהחלט השתמע מדבריי (ובהחלט בלא שהתכוונתי לזה) שאני מאשים גם את כת"ר בניעור האחריות מעליו כשהוא טוען שאלו הבחורים/ות שזקוקים לטיפול.
התייחסתי באופן כללי לטענה שיש לחשוד שהיא נטענת מהמניעים הנ"ל אך ודאי שכת"ר נאמן שעשה ועושה ככל שביכולתו.
לגוף הענין,
מר מדבר מהנסיון של מציעי השידוכים
אבל אם היה מדבר מישהו שיש לו נסיון של המבוגרים עצמם הוא היה אומר אחרת.
בכל אופן למה שטוען מר "לא מוכנים להשקיע את העבודה הנדרשת" שוב יש לומר הנדרשת, לדעתו, ואולי גם הוא צודק בחלק מהמקרים, אבל יתכן שדעתם היא שלא זה נדרש אלא משהו אחר

[כדכד]

ולגבי מה שכתב הרב זאב ערבות

וזה שיכולים להכיר שנים ולהתגרש זמן קצר לאחר החתונה מדובר שנפגשים באקראי ובאמת רק לאחר החתונה שמים לב שאינם מתאימים, אך מה תאמר על ריבוי הגרושין אצלנו בשנים האחרונות?

אין זה נכון
יש מקרים של שנים שאנשים מכירים זא"ז ולאחר החתונה שמים לב שאינם מתאימים.
בקשר לשאלה מה אומר? אין לי מה לומר חוץ מזה שעצוב שזה המצב אבל לא הגענו לתדירות שזה קורה אצלם

נכון שיש מקרים וכבר שמים לב לפני החתונה, ובאמת צריך עיון מדוע מתחתנים ומיד מתגרשים אך זה מן הסתם מיעוט שהרי בין כה וכה לחתונה אצל חילוניים אין הרבה משמעות (ואולי למדו זאת מהמנהג החסידי שלאחר שלא שוברים שידוך אלא מתחתנים ומתגרשים).
ובקשר למצב, נכון שעוד לא הגענו למצב... אבל מתקרבים אליו. הבט סביבך וראה כמה זוגות חרדים מתגרשים, דבר שלפני חמישים שנה(ואיני מדבר על תקופות קדומות יותר) כמעט ולא היה (מאחת הכתות של בנותינו כבר ששה גרושות! ומדובר שלמדו בבית יעקב).

לא כיוונתי למקרים שמתחתנים ומיד מתגרשים כמו אלו שלא שוברים שידוך
התכוונתי שאחרי היכרות רבת שנים מתחתנים ומתגרשים אחרי זמן קצר כיי כנשואים אינם מסוגלים לחיות יחד משא"כ ללא חתונה
בודאי שיש משמעות לחתונה אצל חילוניים וזה דורש הרבה יותר מחוייבות לקשר (ואולי זו הסיבה)
בכל אופן זה לא מיעוט
בקשר לריבוי הגרושין - לא הגענו מצב ולא מתקרבים אליו

[כדכד]

.....
לפני כ35 שנה היתה אצלינו אורחת לסעודת שבת, בחורה כבת 35 שהיתה מדריכה בסמינר בירושלים ועדיין לא נשואה. והיא מספרת שכעת הציעו לה בחור כבן 27 שהוא ת"ח רציני ביותר עם פוטנציאל ויש לו שאר מעלות בדיוק מה שהיא מחפשת אך גילו הצעיר ממנה מפריע לה. אז שאלתי אותה ובגילך את מצפה שתמצאי בחור עם כל המעלות ושהוא בנוסף אף מבוגר ממך? הבחורים האלו כבר נחטפו מזמן, בקיצור 35 שנה אחרי והיא כבר סבתא לכמה נכדים...

לא הבנתי
בזכות מה שכת"ר אמר לה היא שמעה לעצתו והתחתנה איתו (עם הבחור הנ"ל)?
אשריו ואשרי חלקו שהצליח לעשות כן ולהקים בית בישראל
אבל שם הפלא הגדול יותר הוא על הבחור שהסכים להתחתן עם בת 35 כשהוא בן 27.
מכל מקום נפלאות דרכי ה'
טאבל שםמדובר על בחורה שהיתה לה התלבטות מסויימת ומוגדרת והיתה אפשרות לטעון בפניה טענה הגיונית שאף התקבלה. לענ"ד זה לא הנושא שעליו דברנו

[כדכד]

אני מכיר מצב אחד
מר מכיר מצב אחר
יתכן שהרוב כדבריי ויתכן שהרוב כדברי מר
מכל מקום מה שאני מכיר אני מכיר ולא מדמיין
אם אנשים היו מצליחים לעכל את הקוןשי האמיתי של הבחורים המבוגרים והבחורות המבוגרות ולא מנסים לנער מעליהם את האחריות כי אז יתכן שהיו מצליחים לעזור להם למצוא ואילו לא היו מצליחים עזור להם למצוא לפחות הו עוזרים להם בתמיכה עידוד והשתתפות
אסור לתת לבחורים ולבחורות האלה הרגשה שהכל באשמתם (אלא אם זה המצב בידוע כמו מה שמשתמע מן הסיפור של מר)

כדאי שתקשיב לתוכן, הוא יודע על מה הוא מדבר ואין כאן ענין של רוב ומיעוט כין אין סטטיסטיקה. וזה לא שאנשים לא מעכלים, אלא מנסים ומגיע שלב שאומרים עד כאן. והאם יש עלינו אחריות לכך שהם יתחתנו? איזו מן אחריות? יש חיוב לכל אחד לעזור לשני ולגמול חסד אך לא שמעתי אחריות. הלא מדין הגמרא גם לחינוך הילדים אין אחריות מעל גיל שש. ובמה מתבטאת אצלך תמיכה עידוד והשתתפות? להתקשר כל יום ולשאול מה הענינים ואיך הולך? אני סבור שרובם היו מעדיפים בלי. והאם כל פעם שנשבר שידוך צריך להתקשר ולומר לא נורא, יבוא שידוך אחר? היחידים שבאמת יכולים לעזור לעצמם הם הם עצמם ולהשתחרר מכל הג'וקים שיש להם בראש - בין זה חרדות או כל דבר אחר. נישואין זה כמו קריאת ים סוף שבשלב מסויים צריך לקפוץ.
......

לא התכוונתי להתקשר כל יום לשאול מה הענינים ואיך הולך ולא לומר שכל פעם שלא מסתדר להגיד שזה לא נורא.
אני מסכים עם כת"ר שהיו מעדיפים בלי, ולא רובם אלא כולם.
אני מתכוון באופן כללי להראות להם פנים שוחקות ומעודדות ולשוחח אתם גם או רק על דברים אחרים
אם יש למישהו הצעות בשבילם שיציע ואם לא אז לא ושלא ישאלו או יתנצלו על העדר הצעות כשאין הצעות
מאידך אם הבחור מתלבט ומשתף בהתלבטויות שיש לו סביב עניני שידוכים אז כשזה בא מיזמתו בהחלט כדאי להשתתף ולעזור לו (לפעמים בעצם ההשתתפות ולפעמים ביותר מזה אם שייך
המשפט "היחידים שבאמת יכולים לעזור לעצמם הם הם עצמם ולהשתחרר מכל הג'וקים שיש להם בראש " סותר דחז"ל שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים
רוב מה שכתבתי עד עכשו היה לחלוק על דברי הרב תוכן שרוב המעוכבים מעוכבים בגלל מה שהם עצמם לא מטפלים
כעת אני טוען שגם לדבריו או לשיטתי, המיעוט שכן כאלה, שמעוכבים בגלל ג'וקים שיש להם בראש - לא הם אלה שיכולים להוציא אותם מהראש
וגם הרב תוכן טוען שהם צריכים מטפלים שיעזרו להם בנושא
אלא שאינם מסכימים לכך

[זאב ערבות]

אענה לדבריו של כדכדבשלשת הודעות לעיל בלי להעתיק את דבריו
בענין זוגות שיש ביניהם היכרות רבת שנים ולאחר שמתחתנים מתגרשים - מדובר בחילוניים ואצלם מה שנקרא "היכרות" זה חיי אישות כידוע, בין עם גרים תחת קורת גג אחת או לא, כך שאם מחליטים יום אחד לעשות מסיבת חתונה וכעבור זמן קצר להתגרש זה בד"כ לא מפני שכעת מגלים דברים שלא ידעו לפני החתונה, בכל אופן אין הרבה מקרים כאלו וברוב המקרים כן חיים ביחד לפני החתונה.
בקשר לאותו שידוך של הבחורה המבוגרת, כבר כתבתי ששאלתי אותה האם היא סבורה שתוכל למצוא בחור עם כל המעלות וגם שיהיה מבוגר ממנה, וענתה שזה יהיה קשה, והשבתי לה אז מדוע לאבד את ההזדמנות? אז כנראה היא בחורה פקחית והפנימה את הדברים. ומדוע בחור בן 27 יסכים להשתדך עם בחורה מבוגרת ממנו ב9 שנים? כמדומני שהחזון איש השתדך עם בחורה מבוגרת ממנו בכעשר שנים. בכל אופן איני יודע מכיון שלא שאלתי אותו אך יתכן שמצא בה מעלות שלא מצא בבחורות אחרות צעירות ממנה.
ובקשר למשפט של להשתחרר מהג'וקים - זה באמת מה שזה. נכון שלפעמים יש מעוכבי שידוך עם בעיות רציניות, גופניות ונפשיות, אך רוב המעוכבים אין להם ורק קשה להם להחליט מסיבות אלו ואחרות (וידוע הסיפור עם הבנין בן שש הקומות שממחיש זאת) וצריך לתת להם דחיפה (אמנם לוקחים סיכון אך אין ברירה) ולגבי אלו שממש לא מסוגלים להחליט - הם לא יכולים לצפות שכל מכריהם וידידהם יחשבו עליהם כל הזמן ויעודדו אותם וכו', הם כבר אנשים מבוגרים וצריכים לקחת את עצמם בידים ולדאוג לעצמם.
והערת אגב, לא משנה איך נקרא לזה - חרדות או כל דבר אחר, מן הסתם ברוב המקרים את מצפוני לבם לא יגלו מה המעכב האמיתי. לו היו מגלים מן הסתם היה אפשר לעזור יותר (למשל יש אנשים עם טראומות מדברים שקרו להם בעבר, בפרט בעניני...).

[כדכד]

א. לחתונה יש משמעות מחייבת יותר מאשר היכרות על כל סוגיה והא ראיה שמתגרשים אחרי זמןקצר בוד שחיו לפני כן שנים יחד.
ב. לענין המעשה שהיה- המעשה אכן נאה אך כבר כתבתי שאי אפשר ללמוד ממנו בעלמא וכת"ר לא דחה דבריי. ולגבי החזון איש - דומני שאיש לא ילמד ממעשה החזו"א הזה בצדקותו.
ג. אתם יכולים לחזור אלף פעם על זה ש"רוב מעוכבים אין להם בעיות קונקרטיות ורק קשה להם להחליט". זה לא יעשה את זה נכון ועל זה כבר כתבתי לעיל באריכות.
מה שכתבתי כאן הוא שגם אלה שכן יש להם קשיי החלטה לא "הם אלה שיוציאו את זה לעצמם מהראש" אלא צריך מישהו חיצוני ועל דא ודאי קא בכינא שבזה הרב תוכן צודק לחלוטין שאלה שצריכים טיפול לא מסכימים לכך שהם צריכים אותו.
ד. לא כתבתי את זה שצריך עידוד והשתתפות בתור מה שהבחורים המבוגרים צריכים לצפות אליו אלא בתור מה שחברי הבחורים המבוגרים יכולים וצריכים במידת האפשר לעשות ולא להאשים את המבוגרים עצמם בכך שהם מעוכבים.

[זאב ערבות]

א. לחתונה יש משמעות מחייבת יותר מאשר היכרות על כל סוגיה והא ראיה שמתגרשים אחרי זמןקצר בוד שחיו לפני כן שנים יחד.
ב. לענין המעשה שהיה- המעשה אכן נאה אך כבר כתבתי שאי אפשר ללמוד ממנו בעלמא וכת"ר לא דחה דבריי. ולגבי החזון איש - דומני שאיש לא ילמד ממעשה החזו"א הזה בצדקותו.
ג. אתם יכולים לחזור אלף פעם על זה ש"רוב מעוכבים אין להם בעיות קונקרטיות ורק קשה להם להחליט". זה לא יעשה את זה נכון ועל זה כבר כתבתי לעיל באריכות.
מה שכתבתי כאן הוא שגם אלה שכן יש להם קשיי החלטה לא "הם אלה שיוציאו את זה לעצמם מהראש" אלא צריך מישהו חיצוני ועל דא ודאי קא בכינא שבזה הרב תוכן צודק לחלוטין שאלה שצריכים טיפול לא מסכימים לכך שהם צריכים אותו.
ד. לא כתבתי את זה שצריך עידוד והשתתפות בתור מה שהבחורים המבוגרים צריכים לצפות אליו אלא בתור מה שחברי הבחורים המבוגרים יכולים וצריכים במידת האפשר לעשות ולא להאשים את המבוגרים עצמם בכך שהם מעוכבים.

א. כנראה אינך מכיר את הציבור החילוני (החולני) ומה שקורה אצלם ומה היחס שלהם לנישואין. ואתה כותב שוב ושוב על מקרים שמכירים זמן רב ולאחר שמתחתנים מתגרשים. ואני כותב שוב שמקרים כאלו קיימים אך מועטים, רובם מתחתנים לאחר היכרות קצרה יחסית ונשארים נשואים ולא מתגרשים תיכף ומיד.
ב. אי אפשר ללמוד משום מעשה על משנהו ואף לא מהחזון איש, אלא הבאתי דוגמא ויש עוד הרבה בחורים שהתחתנו עם בחורות מבוגרות מהם. כמדומני שמובא שהחזון איש סבר שאבי הבחורה עשיר והבטיח לפרנס והתברר שזה לא היה נכון לאחר החתונה. ויש הרבה שמתחתנים בגלל סיבות דומות.
ג. אכתוב בפעם האלף ואחת... קשה להם להחליט מכיוון שיש להם כל מיני דרישות ולא מציעים להם בחורות שעונות על כל הדרישות, ואז צריכים להחליט על איזו דרישה לוותר וכו', למשל אני מכיר בחור כבן חמישים, ת"ח רציני ביותר אך הוא רוצה בחורה כבת שלשים שלא היתה נשואה מעולם, וזו הדרישה היותר קלה. יש לו עוד כמה וכמה דרישות שפשוט לא מציאותיות וכמה שאני מסביר לו שאין כמעט סיכוי שנמצא אחת שתענה לכל דרישותיו אינו מוכן לוותר. ובמקרה שכבר מציעים לו איזושהי בחורה דוחה אותה על הסף מפני כל מיני סיבות ואם כבר יוצא עם אחת והיא מסכימה... אז הוא לא יכול להחליט... וכך במשך עשרות שנים והוא לא היחידי אלא רוב הבחורים המבוגרים שאני מכיר הם מהסוג הזה, לאחד היחוס לא מספיק טוב ולשני המראה וכו' וכו' ועד כמה שמנסים להוציא להם את זה מהראש, זה כמו משימה קשה מאוד.
ד. איש לא מאשים את המעוכבים.

[כדכד]

אתחיל מהסוף כמנהג הגולם.
ד. איש לא מאשים את המעוכבים עצמם? אולי תקרא את האשכול שוב ותראה שמישהו כן מאשים אותם ועל כך הגבתי.
ג. לגבי זה שיש בחורים בוגרים שיש להם דרישות בלתי מציאותיות - זה נכון וזה חבל ובאמת אין כל כך מה לעשות אבל זה לא התחום שעליו דברנו. דברנו על בחורים או בחורות שלא ידוע מה מעכב אותם משידוכים ולא בגלל דרישות מופרזות אך אינם מתחתנים. הרב תוכן טוען שרוב המקרים הם כאלה שצריכים טיפול שיעזור להם לדעת איך לגשת לענין ואני טוען שרוב המקרים אינם כאלה אלא שיש סיבה לכך שאינם מצליחים למצוא. לפעמים אחרים יודעים אותה ולפעמים לא. בכל מקרה, להבנתי לא דברנו כלל על כאלה שדרישותיהם הבלתי מציאותיות מונעות מהם למצוא וכמובן יש גם כאלה.
ב. לא ידוע על מקרים נוספים שאנשים התחתנו עם נשים מבוגרות מהן בכזה פער. עד כמה שזכור לי המקרה של החזו"א ושידוכו היה מורכב יותר ממה שמר מתאר. בכל אופן זה לא משנה לעניננו. רק הבעתי פליאה על הסיפור שסיפר מר אבל כיון שזה גקרה אין זה משנה לעניננו אם ועד כמה הוא מעורר את פליאתי. מה שאולי ניתן ללמוד מהסיפור זה שלא להתייאש מלעודד אנשים גם במצב שנראה קשה.
א. אם אני כותב שוב ושוב אז כנראה אני כן יודע שמקרים כאלה קורים. אולי אתה אינך מכיר את הצבור החילוני אבל יותר נה שכל אחד מכיר את סביבתו ועוד יותר נכון יהיה לומר שאני מסכים עם מר שזה לא מה שקורה ברוב המקרים אבל זה בהחלט קורה הרבה. זהנובע כנראה מכך שמסגרת של חתונה תובעת יותר. אבל גם זה לא משנה לעצם עניננו

[זאב ערבות]

אענה להודעה הקודמת מההתחלה
ד. איני סבור שתוכן מאשים אותם. וכי איזו האשמה יש כאן? אלא רק מנסה לתת הסבר מדוע. הסבר זה לא האשמה. לכל אחד יש את התיאוריות והנסיון שלו בענינים אלו.
ג. אין כזה דבר שלא ידוע מה מעכב! כל שידוך שנגמר בלי החלטה יש לו סיבה! אפילו אם אין דרישות מופרזות יש איזושהי סיבה שבגללה החליטו לא להשתדך זה לזו. או שלא רוצים לגלות את הסיבה האמיתית וסתם מורחים איזה תירוץ, לפעמים יש לחצים מבחוץ כגון המשפחה שמונעת את זה מהם או הפחד מה יגידו החברים ועוד סיבות מסיבות שונות ולפעמים רוצים דברים בלתי מציאותיים אך לא מגלים לאחרים רק אומרים שזה לא מתאים. לפעמים זה מוצדק ולפעמים לא וכדברי תוכן אם יש אנשים מיומנים שיכולים להוציא את זה מהם ולהסביר להם מדוע לא כדאי להתעקש על כך ואיני סבור שיש מי שיודע מה הרוב, כאלו או כאלו אך מי שכבר מתקרב לגיל שלשים ומעלה או יותר כדאי לו לבקש יעוץ מאדם מנוסה, וכי מה זה שונה מכל יעוץ אחר. אלא מאי הרבה סבורים שאם יעשו כל מיני סגולות זה יביא להם את הישועה.
ב. זה שלא ידוע לך על מקרים כאלו לא אומרת שלא קיימים, אני מכיר עוד כמה כאלו וברוב המקרים לא מגלים שהבחורה מבוגרת מהם.
א. חבל להתעקש כמה זה קורה ומדוע, תשאל כל מי שמכיר מה שקורה בציבור החילוני ויאמר לך שמה שמניע אותם להתחתן ולהתגרש זה לאו דווקא מקביל למה שקורה בציבור החרדי ואצלם מסגרת חתונה ברוב המקרים לא דורשת הרבה ובשל כך יש שם הרבה מקרים של אשת איש.

[כדכד]

ד. מחלוקת בינינו בפירוש המלה "האשמה".
ג. מעוכבי שידוך אין פירושו בהכרח שידוך שנגמר בי החלטה אלא יש כאלה שאין להם הצעות ויש כאלה שיש להם הצעות והם דוחים אותן. לפעמים הם יודעים את הסיבה ואחרים לא. פעמים גם אחרים יודעים ולפעמים אין להם סיבה מוגדרת. בתוך אלה שאין להם סיבה מוגדרת יש כאלה שעליהם דיבר הרב תוכן שיש להם בעיה להחליט או לגשת או להפגש והם צריכים טיפול ואינם מסכימים לכך ויש כאלה שבאמת מרגישים שזה לא מתאים ואינם יודעים להגדיר זאת. הוא טוען שהרוב כדבריו שצריכים טיפול ואני טוען לא כך. סגולות אינן קשורות לעניננו. הן יכולות לעבוד או לא לעבוד אבל זה לא שייך לענין.
אם יש אנשים מיומנים שיכולים להוציא את זה מהם ולהסביר להם שלא כדאי להתעקש אז ודאי שכדאי לעשות כן ועל כך איש לא חלק. אלא שלדעתי גם הרב תוכן וגם אני סבורים שאין זה אפשרי.
הסיבה שאני מתעקש כל כך לטעון האשמה אינה על המעוכבים עצמם הוא כדי שהם לא יפלו ברוחם אם יראו שמאשימים אותם במה שקורה להם הם עלולים ליפול ליאוש מוחלט גם כשאין זה מוצדק (כלומר היאוש אינו מוצדק אף פעם מה שלפעמים מוצדק הן ההאשמות).
ב. מקבל. במקור רציתי לכתוב שלי לא ידוע אבל בטעות נשמט. ברור שמה שלי לא ידוע אינו אומר שאין דברים כאלה.
א. חבל להתעקש אז אל תתעקש. אני מכיר כמה וכמה מקרים כאלה. מסכים שזה לא הרוב. מה שרציתי ומר בזה במקור היה לדחות את דברי מר שהשידוכים הכי מוצלחים הם במקומות העבודה וכד'. על זה כתבתי שרואים שזה לא זה כי חתונה היא מסגרת אחרת גם מחיים משותפים בעבודה וכד'.

[זאב ערבות]

ד. לא משנה מה הגדרת המלה האשמה בענין הזה, הנקודה העיקרית היא שלא מצליחים להגיע להחלטה מסיבה זו או אחרת.
ג. בוודאי שלמעוכבי שידוך יש כל מיני סיבות, אך כמדומני שאין כזה דבר שיש מישהו שלא הציעו לו או לה אף פעם שידוך! (אלא אם כן מדובר במקרים חריגים שמשהו באמת לא בסדר). אך ברוב המקרים מדובר שכשהיו צעירים וקבלו הצעות דחו אותן בסברם שיקבלו משהו יותר טוב והזמן עובר יותר מהר משחושבים והנה יום אחד רואים שכבר בני עשרים וחמש ומעלה ועם הגיל מתמעטים השידוכים, זו מציאות והמעט שיש אכן לא מתאימים וגם נעשים יותר ויותר בררניים ככל שמתבגרים והבעיה הזו של להחליט להתחתן לא קיימת רק אצלינו אלא בכל העולם! זו באמת החלטה קשה ועובדה שלמרות כל הבירורים והתפלות והסגולות יש גירושין (דרך אגב בעולם הנוצרי הקתולי השמרני הגירושין אסורים).
א. מנין אתה רואה שלא? יש על זה סטטיסטיקה ומחקרים שעל פי רוב אלו השידוכים היותר מוצלחים שכן לומדים להכיר את האדם בהתנהגותו היום יומית וכיצד הוא מגיב בכל מיני מצבים, דבר שקשה לגלות בשידוך רגיל שלנו שברובו העמדת פנים.

[כדכד]

ד. אני טוען שכשאומרים שבחורים מבוגרים מתעכבים משום שלהם יש בעיה להחליט/ להפגש וכד' זה מאשים אותם עצמם שהם עצמם אשמים במצב, מה שאין כן לטענתי שיכולים להיות גורמים אחרים למצב ולא בגל הבחורים עצמם. כת"ר טען שזה לא נקרא אשמה אז כתבתי שזו מחלוקת בפירוש המלה.
אני מסכים שההגדרה המילולית לא באמת משנה. עיקר הענין הוא תוכן הדברים. מה הסיבות המעכבות ואיך להתמודד איתן.
ג. יתכן שלכולם הציעו פעם שידוך אבל יכול להיות שהשידוך הוא לא יצא לפועל בגל סיבות אמיתיות ואחר כך לא היו הצעות או לא היו הצעות שהתאימו.
א. כתבתי כבר מניין אני רואה שלא וכת"ר התווכח איתי בדיוק על הנקודה הזו. בכל אופן כמה שמכחרים את בן הזוג לפני החתונה אין זה דומה כלל להיכרות איתו אחרי החתונה

[זאב ערבות]

ד. אתה יכול לתת דוגמא לגורם אחר שלא תלוי בבחור או בבחורה (למעט דברים מובנים כגון פגם גופני בולט או בעיה רצינית ביחוס וכדומה)?
ג. לא יתכן אלא בוודאי. ומה נקרא סיבות אמיתיות לדעתך? תן דוגמאות. המון מקרים שהיו הצעות טובות ודחו אותן על הסף בגלל כל מיני סיבות לא מוצדקות. הרבה פעמים זה בגלל ההורים.
א. בציבור החרדי כמובן וזה מסיבה מובנת, אך אצל החילוניים אין את הבעיה הזו מלפני החתונה. החתונה זה סתם פורמליות אצלם לעשות מסיבת ערב חוויה לחברים. זה מן ארוע שהיום משווקים אותו בגדול והוא עסק מאוד רווחי.

[יעקל]

אני מקווה שלא אחרוג מידי הרבה מנושא האשכול, אבל חושבני שהדברים הבאים יכולים להיות לתועלת להרבה.

בנוגע לתפילה עבור צרכינו (כולל שידוכים וזיווגים), אומר הראי"ה קוק ז"ל :

אם התפילה אינה מכוונת להשפיע על רצון האל, מדוע אנו מבקשים ממנו בקשות? הרב קוק משיב כי התפילה אמנם פועלת ומשפיעה, אך לא בדרך של שינוי רצון ה' אלא באמצעות שינוי מצבו של האדם המתפלל, דהיינו, התפילה אינה גורמת לשפע שירד מלמעלה למטה, להפך, באמצעות התפילה האדם מתרומם, מדרגתו הרוחנית עולה, והוא נעשה ראוי לקבל את השפע האלוהי.

הדברים האלו הובאו בוויקיפדיה בערך "תפילה" תחת הכותרת "מהות התפילה" (אגב, אם מישהו יוכל לציין לי את המ"מ, מאוד אשמח)

אני מבין מהדברים האלה, שתוך כדי התבוננות בתפילה, מקבל האדם הישראלי סיוע משמים לעשות חשבון הנפש לדעת איפה הוא אוחז בחייו, ובמקביל להשגת הבקשות, מצליח לעבוד על עצמו ועל מידותיו.

לדעתי, קושי החלטה, אגו, פחד, גאווה, מה יאמרו הבריות - בגיל מבוגר , הכל עניין אחד : חרדה.

[זאב ערבות]

לדעתי, קושי החלטה, אגו, פחד, גאווה, מה יאמרו הבריות - בגיל מבוגר , הכל עניין אחד : חרדה.[/size]

פחד זה אכן מלה נרדפת לחרדה, אך מה השייכות של גאוה (אגו בלעז) ומה יאמרו הבריות? מה יאמרו הבריות וגאווה שייך גם בצעירים שחשוב להם דעת הקהל. למשל כאן ידוע שכל בחורה המחשיבה את עצמה רוצה בחור מלייקווד, מכיוון שהשאלה השניה ששואלים לאחר שהשידוך מתפרסם לאחר שם החתן היא איפה הוא לומד! ואם היא תאמר כל שם ישיבה אחר מיד יסתכלו עליה בעינים תמהות כאילו לומר כנראה היא סוג ב' שלא הצליחה להשתדך עם בחור מלייקווד. זו רק אחת הסטיגמות בשידוכין שמעוותות ומערפלות את ההחלטה. ומהצד השני יש הרבה הורים שיפסלו בחורות שלא למדו בסמינר הנחשב יוקרתי ואיני רוצה להכנס לפרטים שהם ממש שוליים, למשל אנחנו מכירים בחורה כבת עשרים וחמש שבאה מבית היימש אך לא חסידי, אך אביה רוצה רק בחור שילבש שטריימל - אז הם מחפשים כבר חמש שנים ועדיין מתפללים ותורמים לקופת העיר...

[יעקל]

כי לדעתי, הצעירים/ות רוצים לבנות בית בגלל מוסכמות חברתיות, ולא בגלל שהם באמת רוצים/ות מרצונם הטבעי (אינסטיקט בלע"ז) אז אפשר להגדיר את ה"מה יאמרו שלהם" כאי-חרדתי, כ"מה יאמרו" חברתי.

מה שאין כן המבוגרים בדרך כלל רוצים לבנות בית כדי לצאת מהבדידות, ואם בגיל כזה ה"מה יאמרו" בשילוב לסיבות אחרות (ציפייות בלתי מציאותיות לדוג') עדיין משפיע, הוי אומר זו חרדה תחת מעטה של מה יאמרו.

[יעקל]

אני מכיר מצב אחד
מר מכיר מצב אחר
יתכן שהרוב כדבריי ויתכן שהרוב כדברי מר
מכל מקום מה שאני מכיר אני מכיר ולא מדמיין
אם אנשים היו מצליחים לעכל את הקוןשי האמיתי של הבחורים המבוגרים והבחורות המבוגרות ולא מנסים לנער מעליהם את האחריות כי אז יתכן שהיו מצליחים לעזור להם למצוא ואילו לא היו מצליחים עזור להם למצוא לפחות הו עוזרים להם בתמיכה עידוד והשתתפות
אסור לתת לבחורים ולבחורות האלה הרגשה שהכל באשמתם (אלא אם זה המצב בידוע כמו מה שמשתמע מן הסיפור של מר)

אני מדבר מתוך ניסיון של שעות על גבי שעות של הצעת שידוכים למבוגרים. כך שאני בפירוש לא מנער מעלי האחריות. השתדלתי ה-מ-ו-ן לשדך בין מבוגרים ומבוגרות, ואני אומר לך חד משמעית, שהבעיה העיקרית היא במבוגרים עצמם. זה לא אומר שהם לא רוצים להתחתן, הם מאד מאד רוצים, אבל בשום אופן לא מוכנים להשקיע את העבודה הנדרשת בכדי שזה יקרה.

ואני יכול להביא דוגמאות רבות לזה.

למה התכוון מר הרב תוכן " עבודה הנדרשת כדי שזה יקרה" למעשה ?

[תוכן]

לכל צד יש את העבודה משלו:

לבנים: אם כבר יוצאים עם בחורה לא למשוך את זה, עד ששני הצדדים מאבדים את הטעם. אלא אם זה מתאים, אז להתארס.

לבנות: להחזיר טלפונים. כדי להציע שידוך לבחורה, צריך טלפונים על גבי טלפונים (ואז בסוף בדרך כלל התשובה היא לא), ולאף אחד אין את הזמן לזה. בנוסף, הבנות חושבות שיש אין מספר בחורים מושלמים, בעוד שאין כמעט כאלה. להיות מודע להיצע כדי שהציפיה תהיה בהתאם.

לשני הצדדים: 1. לא להיות בררנים. 2. להבין שלזכות בנישואין טובים זה הישג עצום. ובכדי שזה יקרה צריך המון עבודה. הציפיה שאפשר למצוא מישהו מתאים שלהתארס ולהתחתן איתו יבא ממש בקלות, היא ציפיה ללא בסיס.

[יעקל]

"צריך המון עבודה" אומר הרב תוכן : הכוונה ל"נחות דרגא וכו'" ולסבלנות ? אז בשביל מה יש כאלה שהולך להם בגיל ה18 כמו במגזר החסידי ?

[תוכן]

"צריך המון עבודה" אומר הרב תוכן : הכוונה ל"נחות דרגא וכו'" ולסבלנות ? אז בשביל מה יש כאלה שהולך להם בגיל ה18 כמו במגזר החסידי ?

בגיל 18 ההורים עושים את העבודה. בגילאים מתקדמים יותר, הבחור והבחורה צריכים לעשות את העבודה, וזה בחינת אין חבוש מתיר עצמו, ובהתאם יותר קשה.

הרבה עבודה הכוונה, היכולת לוותר על חסרונות או אתגרים שבדרך כלל קיימים בצד השני, הנכונות להתחייב, היכולת לקפוץ אל המים, האומץ להסתכן וכיוצא.

[יעקל]

יפה אמרת. יפה הגדרת. ולא בכדי אמרו קדמונינו ז"ל בן 18 לחופה...

[יעקל]

"צריך המון עבודה" אומר הרב תוכן : הכוונה ל"נחות דרגא וכו'" ולסבלנות ? אז בשביל מה יש כאלה שהולך להם בגיל ה18 כמו במגזר החסידי ?

בגיל 18 ההורים עושים את העבודה. בגילאים מתקדמים יותר, הבחור והבחורה צריכים לעשות את העבודה, וזה בחינת אין חבוש מתיר עצמו, ובהתאם יותר קשה.

הרבה עבודה הכוונה, היכולת לוותר על חסרונות או אתגרים שבדרך כלל קיימים בצד השני, הנכונות להתחייב, היכולת לקפוץ אל המים, האומץ להסתכן וכיוצא.

לפי הרב תוכן הי"ו, למה המבוגרים לא מוכנים להשקיע את העבודה הנדרשת כדי שזה יקרה ? מה מונע אותם לדעתך ? עצלות ? הריסת החלומות נעימים ? טראומות של הילדות ? אי יכולת להסתגל למציאות היבישה ? מאיפה נובעת אי- הכיולת לוותר על החסרונות הקיימים בצד השני ? מגאווה מוגזמת ?

[זאב ערבות]

"צריך המון עבודה" אומר הרב תוכן : הכוונה ל"נחות דרגא וכו'" ולסבלנות ? אז בשביל מה יש כאלה שהולך להם בגיל ה18 כמו במגזר החסידי ?

בגיל 18 ההורים עושים את העבודה. בגילאים מתקדמים יותר, הבחור והבחורה צריכים לעשות את העבודה, וזה בחינת אין חבוש מתיר עצמו, ובהתאם יותר קשה.

הרבה עבודה הכוונה, היכולת לוותר על חסרונות או אתגרים שבדרך כלל קיימים בצד השני, הנכונות להתחייב, היכולת לקפוץ אל המים, האומץ להסתכן וכיוצא.

לפי הרב תוכן הי"ו, למה המבוגרים לא מוכנים להשקיע את העבודה הנדרשת כדי שזה יקרה ? מה מונע אותם לדעתך ? עצלות ? הריסת החלומות נעימים ? טראומות של הילדות ? אי יכולת להסתגל למציאות היבישה ? מאיפה נובעת אי- הכיולת לוותר על החסרונות הקיימים בצד השני ? מגאווה מוגזמת ?

אי אפשר לעשות הכללות. יש שמשקיעים ויש שלא, ואם לא מן הסתם יש לכך סיבה וזה לאו דווקא נובע מעצלות. לאחר שנפגשים פעמים רבות יש מה שנקרא באנגלית burnout ובתרגום חפשי - נשרפים, זה לאו דווקא יאוש אלא כבר אין את אותו דחף. ואנשים מבוגרים מפחדים לקחת סיכונים בגלל סיבות שונות

[יעקל]

אגב, מה חושב העולם על ה"מומחה" שנקרא גרפולוג ? יש בזה משהו ? בלוף ? חוצפה לבקש ? דהיינו מי אתה לדרוש שההוא או ההיא יחשוף או תחשוף את עולמו הפנימי בפניך ? האם את או אתה יותר מושלם ממי שהוא אחר ? או שכן מקובל, כי הרי זה לכל החיים ? או שלא, אתה רוצה מישהו, קבל אותו/אותה כמו שהוא עם הפלוסים והמינוסים ?

וחוץ מזה, האם אין בכך משום דרכי האמורי ?

אגב, ידוע לי שהרה"צ מוויזניץ ר' ישראל יצא נגד זה בצורה נחרצת...

[זאב ערבות]

אגב, מה חושב העולם על ה"מומחה" שנקרא גרפולוג ? יש בזה משהו ? בלוף ? חוצפה לבקש ? דהיינו מי אתה לדרוש שההוא או ההיא יחשוף או תחשוף את עולמו הפנימי בפניך ? האם את או אתה יותר מושלם ממי שהוא אחר ? או שכן מקובל, כי הרי זה לכל החיים ? או שלא, אתה רוצה מישהו, קבל אותו/אותה כמו שהוא עם הפלוסים והמינוסים ?

וחוץ מזה, האם אין בכך משום דרכי האמורי ?

אגב, ידוע לי שהרה"צ מוויזניץ ר' ישראל יצא נגד זה בצורה נחרצת...

מי שרוצה לאבד את כספו שילך לגרפולוג ובבות, וכבר נכתב רבות על כך שמבחינה סטטיסטית כמה אנשים ישתדכו (או כל ענין אחר אשר לשמו הלכו) אך רובם לא, וזה לא קשור לגרפולוג או לבבא, או ללכת לעמוקה וכדומה אלא רצון ה' הוא הקובע, אלא מה? זה נותן הרגשה טובה של השתדלות. הסיפורים (אם הם בכלל נכונים) הם רק על אלו שלכאורה הצליחו למצוא שידוך לאחר היעוץ, שהם כמובן המיעוט, ובוודאי שלעולם לא תשמעו סיפורים על אלו שלא עזר להם, וכל מה שנשאר זה חור בחשבון הבנק.