שרשי מנהגי אשכנז - הנחת תפילין בחול המועד

[עץ הזית]

אני חושב שחשוב מאוד לעשות מנין בכותל המערבי ממניחי תפילין

בפשטות אסור משום "לא תתגודדו" (והרי רבים מהמתפללים בכותל לא יודעים כלל שיש מחולקת בזה).

[עץ הזית]

וראה גם בספר התדיר (עמ' רעה) "שבתות ויו"ט אין מניחין בהן תפלין, לפי שהן עצמן אות, וגם בחולו של מועד כי גם הוא מועד, והזריזין במצות שמחמירים על עצמם להניחן בחולו של מועד אין מברכים עליהם". יתכן לפרש שהחמירו לחוש שחוה"מ חייב, אך אחר הנ"ל יתכן לפרש שהחמירו להניח מחמת זריזותם ואהבתם למצוות אף שפטורים לגמרי.
אולי מתישבות בזה אלו סתירות. כתבתי להערה בעלמא, ולא בדקתי עד כמה יש נ"מ מזה לדעות שהובאו בספר.
[לשיטות אלו צ"ל שגם בשבת מותר להניח תפלין. ואם ס"ל לאסור, צ"ל שיש הבדל בין שבת ויו"ט שבהם 'אסור' להניח תפלין דהוי זלזול באות שלהם, לבין האות שבחוה"מ שרק 'פוטר' מלהניח תפלין, אך המניח אינו מזלזל באות זה, אם בגלל שחשיבותו פחותה, אם משום שאינו ניכר כ"כ, כי איסור מלאכה - שמא מלאכה הוא דלית ליה, וכן מצה וסוכה אינם מתקיימים בהכרח בכל רגע, משא"כ בשבת ויו"ט דהאות הוא עיצומו של יום. וצע"ע בזה].

אי אפשר כלל לומר כן, כי מפורש בגמרא שבהנחת תפילין שלא בזמנם יש בל תוסיף אם כוונתו למצווה (ולכאורה פשוט שהנחה משום "זריזות" ו"אהבה למצוות" הוי כמכוון למצווה, או ליתר דיוק כמכוון להוסיף על המצווה שלכאורה פשוט שזה עיקר האיסור), אלא בהכרח שהחומרא היא משום חשש לדעה שצריך להניח (ואז גם אם מדובר בחשש רחוק שמעיקר הדין אין חייבים לחשוש לו, מכל מקום כיוון שעושה זאת בתורת ספק אינו נחשב למוסיף).

[איש בן פרצי]

אני חושב שחשוב מאוד לעשות מנין בכותל המערבי ממניחי תפילין

בפשטות אסור משום "לא תתגודדו" (והרי רבים מהמתפללים בכותל לא יודעים כלל שיש מחולקת בזה).

בגלל שזה לקח עוד עשרים שנה להאשכנזים לקבץ את עצמם, אז שוב אין להם שום זכות?

[עץ הזית]

לא אמרתי שאסור לעשות מניינים שמניחים בהם תפילין, אלא שאסור לעשות כן בפרהסיא בפני אלו שמנהגם שלא להניח, ובפרט אם יש מהם שלא יודעים שיש דעה אחרת. וכן מפורש במשנ"ב שלא יהיו בבית כנסת אחד חלקם מניחים וחלקם לא מניחים.

[איש בן פרצי]

מה זה שונה מזה שמתפללים נוסח אשכנז וספרד ואפי' עדות המזרח בבית מדרש אחד?

[עץ הזית]

מה זה שונה מזה שמתפללים נוסח אשכנז וספרד ואפי' עדות המזרח בבית מדרש אחד?

א. שינוי נוסח אינו מחלוקת הלכתית אלא מחלוקת במנהג, ולכאורה דעת ריש לקיש שבמנהג אין "לא תתגודדו" ואין לכאורה ראיה שחולקים עליו בזה.
ב. לגבי נוסח כולם יודעים שיש נוסחאות שונות, מה שאין כן בזה שרבים עתה עם הארץ שאינם יודעים כלל שיש מחלוקת בזה.

[איש בן פרצי]

א. זה מחלוקות גדול אם אומ' לא תתגודדו במנהג, בפשוטות דעת הרמ"א משמע שאסור, עיין תצ"ג ס"ג (עיי"ש במג"א ס"ק ו'), וכן משמע בחת"ס ח"ו (ואין שום סתירה מאו"ח ט"ו (א) דשם הוא מדבר מנוסח ספרד, ומשא"כ כשאוסר זה בעדות המזרח, ע"ע אגרו"מ ח"ה ל"ז), וע"ע שם באגרו"מ בח"ד ל"ד, ועיין בהרחבה בשדי חמד מערכת ל' כלל ע"ט.
ב. בטח שא"א להגיד ככה במחלוקות כה גדול ומפורסם ודבר שנהגו כל בני אשכנז עד לאחרונה, וכ"ש במקום ציבורי ששייך לכולם, ומי שלא יודע ס"ק בקוצש"ע זה הביעה שלו.

[עץ הזית]

א. אפשר לחלק בין סוגי המנהגים, אבל במחלוקת הלכתית כמו אם להניח תפילין בחוה"מ או לא ודאי שייך לא תתגודדו.
ב. לעניות דעתי זה לא תלוי בידיעות של הלומדים אלא של המון העם (עמי הארץ).

[איש בן פרצי]

א. א"א להגיד ככה במקום ציבורי ששיך לכולם.
ב. זה דבר מפורסם, ולא צריך ליהות למדן לדעת את זה, ובטח שלא צריך להתחשב בזה עם המון עם שלא יודעים המינימום, (כמו שאתה מבין שלא שייך איסור לא תתגודדו במקום חילוני).

[עץ הזית]

א. ברור ששייך לא תתגודדו במקום ציבורי (ואדרבה).
ב. נכון שלא צריך להיות למדן כדי לדעת את זה, אבל גם לא צריך להיות עם הארץ גמור כדי לשכוח את זה, ובטח שצריך להתחשב בזה עם המון עם שלא יודעים את המינימום.
(במקום של חילוניים אין לא תתגודדו בזה שאתה לא חילוני, אבל אסור לעשות בפניהם דבר שלפי ידיעותיהם ההלכה היא שאסור לעשותו אלא אם כן יש יותר חשש מכשול מכך שהם יישארו במחשבתם.)

[איש בן פרצי]

א. לא תתגודדו אפשר לומר במקום ששייך לסוג מסוים של אנשים, ומגיע אנשים ועושים אחרת, ובאר"י אין שום קהילה בעולם שיכול לקחת מרות על זה, ואם האשכנזים הגיע חמישים שנה אחר כך לא קרה שום דבר, ויש להם אותו זכות להמשיך מסורותיהם.
ב. אין בזה שום הסבר בסיסי למה בעולם צריכים להתחשב עם העמי הארצים, ואדרבה אם יתחילו להניח בפרהסיא ולא כמו שזה תחת איזהו אינקוויזיציה אז זה יהיה יותר יודע לכולם, וכמו בחו"ל שכמעט בכל בית מדרש יש לך משניהם.

(במקום של חילוניים אין לא תתגודדו בזה שאתה לא חילוני, אבל אסור לעשות בפניהם דבר שלפי ידיעותיהם ההלכה היא שאסור לעשותו אלא אם כן יש יותר חשש מכשול מכך שהם יישארו במחשבתם.)

אז לפ"ז צ"ע איך באמת הפסיקו אבותיך (- לאו דוקא) להניח אי שם בפולין, מקום שבטח שהיה רבים וטובים שלא ידעו מכזה דבר של לא להניח תפילין בחול המועד? הרצחת וגם ירשת??

[עץ הזית]

אז לפ"ז צ"ע איך באמת הפסיקו אבותיך (- לאו דוקא) להניח אי שם בפולין, מקום שבטח שהיה רבים וטובים שלא ידעו מכזה דבר של לא להניח תפילין בחול המועד? הרצחת וגם ירשת??

א. "לא תתגודדו" זה לא "אל תשנה מן המנהג" אלא "לא תיעשו אגודות אגודות", ובמקום שהתקבלה דעה אחת באופן חד משמעי אז להחדיר לשם את הדעה השנייה זו עשיית אגודות להדיא, וזה שיש לך תלונות על כך שהתקבלה הדעה ההיא באופן גורף לא משנה את דין לא תתגודדו.
ב. זה שבחו"ל יש את שני המנהגים יחד זה מצב של דיעבד (אלא שאחרי שמצב זה כבר קיים אז אי אפשר לאוסרו, ויש שמתירים אפילו בבית כנסת אחד [למרות שהמשנ"ב אוסר זאת] אבל לשנות ממצב של מנהג אחד למצב של שני מנהגים - אסור).
ג. באמת אלו ששינו את המנהג והנהיגו שלא להניח עברו על לא תתגודדו (כמפורש להדיא במכתב של הב"ח), זולת במקום שהמשנים ידעו שיתקבלו דבריהם (כגון אצל הספרדים, ובמקום שבלאו הכי היה כבר מצב של שני קהילות עם מנהגים נפרדים בכל העניינים א מספיק שהמשנים ידעו שהשינוי יתקבל בקהילתם בלבד כיון שזה לא מפלג אף קהילה, כמו באיטליה שהאיטלקים הפסיקו להניח גם במקום שהיתה קהילה אשכנזית שהמשיכה להניח), או כאלו ששינו רק בצנעא כמו הגר"א שבמניין שלו לא הניחו אבל לא שמענו שהוא הורה שגם מי שמתפלל בבתי כנסת אחרים לא יניח (ומסתבר שהוא היה מורה במקרה כזה להניח משום לא תתגודדו, אבל לא לכוון לשם מצוות תפילין, אבל איני יודע מקור מפורש מה הוא הורה בזה באמת). ובעצם נחלקו בזה הבעש"ט ור' פינחס מקוריץ, שהבעש"ט סבר שאין להניח גם במקום שנוהגים להניח (ואיני יודע מה טעמו שלא לחשוש בזה ללא תתגודדו) ור' פינחס הורה להניח שלא לשם מצווה (והיינו שההנחה היא משום לא תתגודדו, ולא כפי שהבין הרב המבורגר שלדעת ר' פינחס יש להניח על תנאי).

[איש בן פרצי]

א. ובכלל אזהרה זה שלא יהיו שני בתי דינין בעיר אחת, זה נוהג כמנהג זה וזה נוהג כמנהג, אחר שדבר זה גורם למחלוקות גדולות שנאמר לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות, (רמב"ם הל' ע"ז פי"ב הי"ד). אז מי בדיוק הרב של בני ברק? ואיזה מנהג בדיוק נוהג שם? ואם הרב בן שמעון הגיע אחרי הרבנים האשכנזים שוב אין להספרדים שום זכות?
ב. המשנ"ב לא אוסר רק כותב דאין נכון.
(ג. בהקלויז של הגר"א אישית בפשוטת לא הניחו, אך בליטא בכלל הניחו.)

[עץ הזית]

א. לשיטת הרמב"ם שהעתקת (דלא כרוב הפוסקים) ודאי אין שום היתר לכך שיש מנהגים שונים בענייני הלכה, אלא חייבים כלל חכמי העיר לקבוע בית דין שיעמדו למניין ויכריעו את ההלכה לכלל תושבי העיר. ולשאר פוסקים כאשר ממילא יש שני בתי דינים שחלק מהציבור שומע לאלו וחלק שומע לאלו אז אין להם חיוב להשוות הוראותיהם, אך מה נעשה שאותם האשכנזים הרוצים לשמור על מנהגי אשכנז גם בדבר שהתקבל אחרת אצל כלל הקהילות בארץ - אינם קהילה העומדת בפני עצמה בשאר העניינים, ולפיכך אין זה כשני בתי דינים ואין היתר להניח בפרהסיא (אבל להניח בבית כנסת קטן שכולם שם מניחים יש שהתירו, שלגבי המנהגים שבבית הכנסת - ברגע שיש להם בית כנסת לעצמם הוי כבית דין נפרד. וכמו שבבית הכנסת של הגר"א לא הניחו למרות שהמנהג היה להניח).
(ג. ברור.)

[איש בן פרצי]

א.מה אתה קורה קהילה העומדות בפני עצמה, שיש להם נציג בכנסת? ואז זה ניהיה כבית דין? כל זמן שיש ציבור שנוהג כמנהוג מסוים זה אותו דבר.

[עץ הזית]

א.מה אתה קורה קהילה העומדות בפני עצמה, שיש להם נציג בכנסת? ואז זה ניהיה כבית דין? כל זמן שיש ציבור שנוהג כמנהוג מסוים זה אותו דבר.

כשהמצב הקיים הוא שהם קהילה נפרדת, כמו שהמצב הקיים היום הוא שאשכנזים וספרדים הם קהילות נפרדות. אבל במקום שהאשכנזים שמניחים תפילין בחול המועד שולחים את הילדים לאותם מוסדות כמו אלו שאינם מניחים תפילין בחול המועד ושואלים שאלות הלכתיות (במקרה שאינן קשורות למנהגי אשכנז) את אותם רבנים ששואלים אלו שאינם מניחים תפילין בחול המועד - אז זה לא מוגדר כמצב הדומה ל"שני בתי דינים בעיר אחת", ועליהם להניח בצנעא (ולכאורה אסור להקים בית כנסת במיוחד לצורך הנחת תפילין בחול המועד, אבל אם מקימים בית כנסת בשביל לנהוג בו את שאר המנהגים אז יש אומרים שאפשר גם להניח שם תפילין בחול המועד [אם רוב הציבור שם מעוניינים בזה, ואין זה בית הכנסת כזה שמצוי שבאים לשם במקרה אנשים מבחוץ] כי אז לגבי המנהגים שבבית הכנסת אפשר לומר שזה כמו שני בתי דינים).
(נ.ב. אני מניח תפילין בחול המועד, והתפללתי עם תפילין גלויות בחול המועד לפחות בשני מקומות שבהם הציבור נוהג כך. אבל במקום שאין נוהגים כך אז אני לא הולך עם תפילין גלויות בחול המועד.)

[איש בן פרצי]

א.מה אתה קורה קהילה העומדות בפני עצמה, שיש להם נציג בכנסת? ואז זה ניהיה כבית דין? כל זמן שיש ציבור שנוהג כמנהוג מסוים זה אותו דבר.

כשהמצב הקיים הוא שהם קהילה נפרדת, כמו שהמצב הקיים היום הוא שאשכנזים וספרדים הם קהילות נפרדות. אבל במקום שהאשכנזים שמניחים תפילין בחול המועד שולחים את הילדים לאותם מוסדות כמו אלו שאינם מניחים תפילין בחול המועד ושואלים שאלות הלכתיות (במקרה שאינן קשורות למנהגי אשכנז) את אותם רבנים ששואלים אלו שאינם מניחים תפילין בחול המועד - אז זה לא מוגדר כמצב הדומה ל"שני בתי דינים בעיר אחת", ועליהם להניח בצנעא (ולכאורה אסור להקים בית כנסת במיוחד לצורך הנחת תפילין בחול המועד, אבל אם מקימים בית כנסת בשביל לנהוג בו את שאר המנהגים אז יש אומרים שאפשר גם להניח שם תפילין בחול המועד [אם רוב הציבור שם מעוניינים בזה, ואין זה בית הכנסת כזה שמצוי שבאים לשם במקרה אנשים מבחוץ] כי אז לגבי המנהגים שבבית הכנסת אפשר לומר שזה כמו שני בתי דינים).
(נ.ב. אני מניח תפילין בחול המועד, והתפללתי עם תפילין גלויות בחול המועד לפחות בשני מקומות שבהם הציבור נוהג כך. אבל במקום שאין נוהגים כך אז אני לא הולך עם תפילין גלויות בחול המועד.)

א. באמת עכשיו? אז אם ילכו עם כובע מסוים אז זה נקרא כבר קהילה בפני עצמה? ולחסידות (:() ערלוי שיש להם מוסדות שלהם זה כבר טוב, וקהע"י בק"ס שיש להם ביה"כ גדול עם רב שלהם, יש להם כבר דין אחר, ואם יש מפלגה נפרדת בכנסת אז זה כבר ממש קהילה נפרדת, וכו' וכו', כל זמן שיש ציבור שעושה מנהגים מסוימים וכו' זה אותו דין, ויש להם אותו אותו זכות.
ב. יפה, חזק ואמץ!.