ספר אוצר רש"י למקרא ולתלמוד

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ג' יולי 16, 2019 8:14 pm

ביקורת תהיה כתב:1. יש להשאיר, אך לתקן ל'פרוזמא'.
2. אין מניעה לשאוב ממקורות דלוחים, אך יש להקפיד להעביר את החומר במסננת. והמקרה שלפנינו - דוגמה קלסית לכך.

האם אתה אומר שהמקור ההוא דלוח? אז מדוע הוא באוצר החכמה?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' יולי 16, 2019 10:45 pm

הרי ערכו בויקי' לפניך (אינו נמצא ב'המכלול' יצ"ו לע"ע); עיי"ש ותבין.

זאב ערבות כתב: . . מדוע הוא באוצר החכמה?

בגלל שיטה זו:

ביקורת תהיה כתב:2. אין מניעה לשאוב ממקורות דלוחים . .

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ג' יולי 16, 2019 11:24 pm

ייש"כ על המידע ומה דעתך על המילון של סוקולוב?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ג' יולי 16, 2019 11:50 pm

לא דברתי כלל בנוגע לדעתי האישית, ואי"ז נוגע להענין.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ו' יולי 19, 2019 6:46 am

במקרא נזכרים שלשה אישים בשם דישן (על צורותיו השונות): דִּישׁוֹן, דִּישָן, דִּישֹן, דִּשֹן וסידרתי אותם כדלהלן וצ"ע שרש"י לא כותב עליהם מלה למרות שניתן לטעות ביניהם.

א. מאלופי החורי בן שעיר: "וְדִּשׁוֹן" (ברא' לו כא, דה"א א לח - וְדִישֹן), "ואלה בני דִּישָׁן חמדן..." (ברא' לו כו), "אלוף דִּשֹן" (ברא' לו ל), "ובני דִּישׁוֹן חמרן..." (דה"א א מא).
ב. מאלופי החורי בן שעיר: "ואצר ודִישָן" (ברא' לו כא), "בני דִּישוֹן עוץ וארן" (דה"א א מב), "אלה בני דִּישָן עוץ וארן" (ברא' לו כח). "אלוף אצר אלוף דִּישָן" (ברא' לו ל).
ג. בן ענה: "ואלה בני ענה (אחי דישן ודישון מאביהם שעיר, להבדיל מענה בן צבעון) דִּשֹן" (ברא' לו כה), "בני ענה דישון" (דה"א א מא, בפסוק נזכר דישון פעמיים, הראשון הוא בן ענה והשני דישוֹן בן שעיר).
שני הראשונים אחים מאלופי החורי בני שעיר, והשלישי בן ענה (שהוא אחיהם של השנים האחרים).
במסורה מובא: כל דבתר אצר - דישן, וכל דסמוך - דישון. אם כך אז בברא' (לו כו) צ"ל דישון (בחולם ולא בקמץ! בפירוש דעת מקרא לדה"א (א מב) מתרצים שדבר נפוץ בשמות הנזכרים במקרא שהאיות והניקוד מתחלפים ביניהם, לדוגמא (מ"א ז מ) חירוֹם - חירָם.

ביקורת תהיה · הודעהעל ידי **ביקורת תהיה** » ו' יולי 19, 2019 1:08 pm

זאב ערבות כתב:א. מאלופי החורי בן שעיר: "וְדִשׁוֹן" (ברא' לו כא, דה"א א לח), "ואלה בני דִּישָׁן חמדן..." (ברא' לו כו), "אלוף דִּשֹן" (ברא' לו ל), "ובני דִּישׁוֹן חמרן..." (דה"א א מא).
ב. מאלופי החורי בן שעיר: "ואצר ודִישָן" (ברא' לו כא, דה"א א לח), "בני דִּישוֹן עוץ וארן" (דה"א א מב), "אלה בני דִּישָן עוץ וארן" (ברא' לו כח). "אלוף אצר אלוף דִּישָן" (ברא' לו ל).

הבהרה למובאות בסעיפים א וב:
א. בפרשת וישלח נמנים שבעה בנים לשעיר החורי: לוֹטָן, שׁוֹבָל, צִבְעוֹן, עֲנָה, דִּישׁוֹן, אֵצֶר, דִּישָׁן.
ב. בהמשך מפרט הכתוב את בני בניו כתולדותם:

וַיִּהְיוּ בְנֵי לוֹטָן,
וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוֹבָל,
וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן,
וְאֵלֶּה בְנֵי עֲנָה,
וְאֵלֶּה בְּנֵי דִישָׁן,
אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר,
אֵלֶּה בְנֵי דִּישָׁן.

ברשימה זאת קורא הכתוב הן את החמישי והן את השביעי בשם 'דִּישָׁן'.
ג. גם בראש דברי הימים נמנו שבעת בני שעיר כסדר שהם מנויים בתורה:

וּבְנֵי שֵׂעִיר, לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה, וְדִישֹׁן וְאֵצֶר וְדִישָׁן.

ד. ובהמשך מביא הכתוב את רשימת בני הבנים:

בְּנֵי לוֹטָן,
בְּנֵי שׁוֹבָל,
בְּנֵי עָנָה,
בְּנֵי דִישׁוֹן,
בְּנֵי אֵצֶר,
בְּנֵי דִישׁוֹן.

כאן קורא הכתוב את שניהם בשם 'דִּישׁוֹן'.
וכתב הרמב"ן בפרשת וישלח על הפסוק 'וְאֵלֶּה בְּנֵי דִישָׁן':

הוּא דִישׁוֹן הַבֵּן הַחֲמִישִׁי לְשֵׂעִיר, כִּי אֵין קְפִידָא שֶׁיִּקְרָאֶנּוּ דִישָׁן אוֹ דִישׁוֹן רַק כְּשֶׁהֵם בְּפָסוּק אֶחָד לְהַבְדִּיל בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְכֵן 'וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת הַכִּיֹּרוֹת', 'וַיְכַל חִירָם'.

הרי שקדמו ליהודה קיל רבנו משה בן נחמן.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ו' יולי 19, 2019 1:16 pm

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=321960#p321960

וראה ב'תורת הקורא' המצורף, בהערה לח.

08-וישלח תשע''ו.pdf: (234.38 KiB) הורד 768 פעמים

ביקורת תהיה · הודעהעל ידי **ביקורת תהיה** » ו' יולי 19, 2019 2:30 pm

זאב ערבות כתב:במקרא נזכרים שלשה אישים בשם 'דישן', השנים הראשונים בני שעיר, והשלישי בן ענה (שהוא אחיהם של השנים).

מדברי הגר"א בפירושו לדברי הימים בפסוק 'ובני דישון' משמע כי לדעתו הוא דישון בן ענה הוא דישון בן שעיר, ואין כי אם שנים בשם 'דישון'.
וכאן אנו צריכים למרי חיטיא: כלום יש לדעה זו מקור בדברי חכמינו ז"ל?

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ו' יולי 19, 2019 4:01 pm

ר' זאב הנכבד, אני רוצה לברר, ואין לי הכוחות לחפש במלונו הכביר.

שבת קמ, א רש"י ד"ה לכסכוסי - ואף הליבון שלה מצהיל ע"י השפשוף. וכן בד"ה אולודי חיורא - הליבון מצהיל.
מאי משמע 'מצהיל'.

מצהיל פנים מופיע בהמון מקומות, לכאורה הכוונה למראה שמח ומדושן, מל' צהלה,
ומה שייך זה בבגד?

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' יולי 19, 2019 4:07 pm

מצהיל זה מזהיר.
השווה: "להצהיל פנים משמן"

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ו' יולי 19, 2019 4:20 pm

ביקורת תהיה כתב:
זאב ערבות כתב:א. מאלופי החורי בן שעיר: "וְדִשׁוֹן" (ברא' לו כא, דה"א א לח), "ואלה בני דִּישָׁן חמדן..." (ברא' לו כו), "אלוף דִּשֹן" (ברא' לו ל), "ובני דִּישׁוֹן חמרן..." (דה"א א מא).
ב. מאלופי החורי בן שעיר: "ואצר ודִישָן" (ברא' לו כא, דה"א א לח), "בני דִּישוֹן עוץ וארן" (דה"א א מב), "אלה בני דִּישָן עוץ וארן" (ברא' לו כח). "אלוף אצר אלוף דִּישָן" (ברא' לו ל).

הבהרה למובאות בסעיפים א וב:
א. בפרשת וישלח נמנים שבעה בנים לשעיר החורי: לוֹטָן, שׁוֹבָל, צִבְעוֹן, עֲנָה, דִּישׁוֹן, אֵצֶר, דִּישָׁן.
ב. בהמשך מפרט הכתוב את בני בניו כתולדותם:
וַיִּהְיוּ בְנֵי לוֹטָן,
וְאֵלֶּה בְּנֵי שׁוֹבָל,
וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן,
וְאֵלֶּה בְנֵי עֲנָה,
וְאֵלֶּה בְּנֵי דִישָׁן,
אֵלֶּה בְּנֵי אֵצֶר,
אֵלֶּה בְנֵי דִּישָׁן.
ברשימה זאת קורא הכתוב הן את החמישי והן את השביעי בשם 'דִּישָׁן'.
ג. גם בראש דברי הימים נמנו שבעת בני שעיר כסדר שהם מנויים בתורה:
וּבְנֵי שֵׂעִיר, לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה, וְדִישֹׁן וְאֵצֶר וְדִישָׁן.
ד. ובהמשך מביא הכתוב את רשימת בני הבנים:
בְּנֵי לוֹטָן,
בְּנֵי שׁוֹבָל,
בְּנֵי עָנָה,
בְּנֵי דִישׁוֹן,
בְּנֵי אֵצֶר,
בְּנֵי דִישׁוֹן.
כאן קורא הכתוב את שניהם בשם 'דִּישׁוֹן'.
וכתב הרמב"ן בפרשת וישלח על הפסוק 'וְאֵלֶּה בְּנֵי דִישָׁן':
הוּא דִישׁוֹן הַבֵּן הַחֲמִישִׁי לְשֵׂעִיר, כִּי אֵין קְפִידָא שֶׁיִּקְרָאֶנּוּ דִישָׁן אוֹ דִישׁוֹן רַק כְּשֶׁהֵם בְּפָסוּק אֶחָד לְהַבְדִּיל בֵּין שְׁנֵיהֶם, וְכֵן 'וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת הַכִּיֹּרוֹת', 'וַיְכַל חִירָם'.
הרי שקדמו ליהודה קיל רבנו משה בן נחמן.

ייש"כ על שטרחת לברר בצורה בהירה (ולרב מעט דבש על המקורות). בפירוש דעת מקרא מביא בדרך כלל מקורות וצ"ע האם כאן שאב המפרש את ידיעתו מהרמב"ן ורק שכח לציין זאת או שמא שאב את הידיעה ממקום אחר.
שאלה כללית בקשר לסדרת הספרים דעת מקרא של מה"ק: האם ניתן לסמוך עליהם שהולכים בדרך המסורה, או שמא יש שם דברים מבעלי המחקר שלא מתאימים לרוח התורה.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ו' יולי 19, 2019 4:50 pm

נוטר הכרמים כתב:ר' זאב הנכבד, אני רוצה לברר, ואין לי הכוחות לחפש במלונו הכביר.

שבת קמ, א רש"י ד"ה לכסכוסי - ואף הליבון שלה מצהיל ע"י השפשוף. וכן בד"ה אולודי חיורא - הליבון מצהיל.
מאי משמע 'מצהיל'.

מצהיל פנים מופיע בהמון מקומות, לכאורה הכוונה למראה שמח ומדושן, מל' צהלה,
ומה שייך זה בבגד?

צהב וצהל הם מלים נרדפות במשמעות להבריק ובשניהם לא מופיע במילון פירוש מרש"י במשמעות זו.ואם כן המשמעות להבריק את הבגד.

ביקורת תהיה · הודעהעל ידי **ביקורת תהיה** » ו' יולי 19, 2019 6:25 pm

נוטר הכרמים כתב:מאי משמע 'מצהיל'?

מצהיל = מצליל (הופך לזך וצלול). השוה:
1. פרק ר"א דמילה עם פירוש רש"י: הַאי יְנוּקָא דְּלָא יְדִיעַ מַפַּקְתֵּהּ, לִישַׁיְפֵהּ מִשְׁחָא (שֶׁהַשֶּׁמֶן מַצְהִיל הַבָּשָׂר) וְלוֹקְמֵהּ לַהֲדֵי יוֹמָא, וְהֵיכָא דְזִיג (שֶׁצָּלוּל כִּזְכוּכִית) לִיקְרְעֵהּ בִּשְׂעָרְתָא שְׁתִי וָעֵרֶב.
2. תוספות פרק מעשר בהמה: דִּתְנַן בְּמַסֶּכֶת פָּרָה: בְּאֵר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ חַרְסִית אוֹ אֲדָמָה יַמְתִּין עַד שֶׁיַּצְהִיל.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ו' יולי 19, 2019 9:47 pm

הערה צדדית: מישהו החפץ בעילום ניקו שם לב שהתוספות שאתה מצטט מנוקד, האם ניתן לדעת מהו המקור?

ביקורת תהיה

תלמוד בבלי המנוקד, הוצאת עוז והדר.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » א' יולי 21, 2019 12:51 am

זאב ערבות כתב:שאלה כללית בקשר לסדרת הספרים דעת מקרא של מה"ק: האם ניתן לסמוך עליהם שהולכים בדרך המסורה, או שמא יש שם דברים מבעלי המחקר שלא מתאימים לרוח התורה. הנפקא מינה האם ראוי לצטט משם כפי שעשיתי כאן.

viewtopic.php?p=181720#p181720
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=48479#p48479

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » א' ספטמבר 15, 2019 6:17 am

בתחילת האשכול העליתי קובץ מעודכן להיום של הספר שבו מאות הגהות.
אחד התיקונים המשמעותיים היה ערך כוליאר שהוסב לערך בכוליאר כמובא כאן:
בָּכוֹלְיָאר, כּוֹכְלִיָאר
בכוליאר - עיגול שקורין נושק"א (סיכה, מכבנה) [יומא כה.].
*במשנה שבת (פ"ו מ"ג) נאמר: לא תצא אשה... בכוליאר. בגמרא (שבת סב ע"א) נאמר מאי כוליאר (חסר ב')? א"ר מכבנתא. רש"י (ד"ה מכבנתא) מפרש: נושק"א, ע"ש שמכבנת וקושרת מפתחי החלוק. אך מהערוך (ערך ככליאר וכן הרמב"ם בפירוש המשנה שם) משמע שצ"ל כּוֹכְלְיָאר ומפרש תכשיט שמעגל על ראשה, ובמוסף הערוך מוסיף שבלשון יווני משמע דבר עגול ומסובב כמו לול. בב"ב (קנו ע"ב תוד"ה כבינתי) מובא: פי' רבינו שמואל (הרשב"ם, לעיל קנא ע"ב ד"ה כבינתי) נושק"א בלע"ז, שחוגרת בה צוארה. ואין נראה לר"י מדאמר בשבת (דף סב ע"א) ולא תצא בכוליאר, וקאמרי' בגמרא מאי בכוליאר? אמר רב מכבנתא, היינו כבינתי דהכא ופי' רש"י התם: נושק"א... ועוד אמרי' ביומא (דף כה ע"א) גבי כהנים: תנא היו עומדים בכוליאר, פירוש עומדין בעיגול, ע"כ נראה לר"י כפירוש הערוך שפירש בכוליאר הוא כעין עטרה... משמע מכאן שהגרסא הנכונה היא כוכליאר שמשמעו ביוונית דבר עגול, וביומא נתחלף הכ' בב', וצ"ע הנוסח בגמרא שבת ויתכן שהמגיה השמיט שכן סבר שהב' היא ב' השימוש. ראה: תמיד כו ע"א ד"ה זכה (וכן שם פ"ב מ"ב תוי"ט ד"ה ובאו להם).

במהדורה הקודמת כותרת הערך היתה כוליאר כפי שמופיע בגמרא שבת, שכן סברתי שהבי"ת ביומא היא בית השימוש, אך לאחר העיון נתברר מעל כל ספק שהמלה היא כוכליאר (בכ"ף) שכן זו מילה יוונית וכך כותב הרב משה קטן באוצר הלעזים שלפי דקדוקי סופרים הגרסא הנכונה ביומא היא כפי הנראה כוכליאס ובלטינית cochleare ובצרפתית cuiller והגרסא בב' היא מחוסר הבנת המלה בלעז של המדפיסים.
כעת שאלתי האם כותרת הערך צריכה להיות כפי הנוסח ברש"י בכוליאר, או שמא כפי שמובא בערוך וברמב"ם ושזה לכאורה הנכון "כוכליאר".

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ד' מאי 05, 2021 10:52 pm

הפעם האחרונה שביקרתי באשכול זה היה לפני יותר משנה וחצי. ראשית החלפתי את הקובץ של הספר שהובא בראש האשכול מקובץ פי.די. אף. לקובץ וורד מעודכן לאתמול עם אלפי הוספות, תיקונים, הגהות ועוד. בפרט ברצוני להודות לחבר הפורום מעט דבש ששולח הערות והגהות באופן קבוע, וכן אודה לכל מי שנדבה רוחו להעיר את תשומת לבי על כל דבר הטעון תיקון ולו הקטן ביותר.
וכעת לבשורה המשמחת שממש היום מתקשר אלי מאן דהוא לברר איזה ענין מסויים ולפני סיום השיחה שאל מה קורה עם הספר, ועניתי שאין לי את האפשרות הכספית להדפיסו, ושאל איזה סכום דרוש? ועניתי תלוי בטיב ואיכות הדפסה ובלי היסוסים נידב לשלם את כל הוצאות הספר! ממש לא יאומן. כך שנקווה בע"ה שממש תוך חודשים ספורים נזכה לראות את הספר בדפוס.

רציני · הודעהעל ידי **רציני** » ד' מאי 05, 2021 11:15 pm

זאב ערבות כתב:וכעת לבשורה המשמחת שממש היום מתקשר אלי מאן דהוא לברר איזה ענין מסויים ולפני סיום השיחה שאל מה קורה עם הספר, ועניתי שאין לי את האפשרות הכספית להדפיסו, ושאל איזה סכום דרוש? ועניתי תלוי בטיב ואיכות הדפסה ובלי היסוסים נידב לשלם את כל הוצאות הספר! ממש לא יאומן. כך שנקווה בע"ה שממש תוך חודשים ספורים נזכה לראות את הספר בדפוס.

מזל טוב. בשעה טובה ומוצלחת. וכן נזכה לראות עוד ספרים.

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ה' מאי 06, 2021 1:26 am

יופי! יופי! השגחה פרטית!
אל תרפה, תדפיס! כולנו מחכים! (ותעשה ''השקה'' גם בארצנו הקדושה..).

יהודה בן יעקב

זאב ערבות כתב:וכעת לבשורה המשמחת שממש היום מתקשר אלי מאן דהוא לברר איזה ענין מסויים ולפני סיום השיחה שאל מה קורה עם הספר, ועניתי שאין לי את האפשרות הכספית להדפיסו, ושאל איזה סכום דרוש? ועניתי תלוי בטיב ואיכות הדפסה ובלי היסוסים נידב לשלם את כל הוצאות הספר! ממש לא יאומן. כך שנקווה בע"ה שממש תוך חודשים ספורים נזכה לראות את הספר בדפוס.

מזל טוב! מזל טוב!
אכן, בשורה משמחת
כבר נשלח הספר לבעלי המלאכה, או שעדיין רוצים לעשות הגהות נוספות? (בלשון אחרת, עוד כמה זמן נצטרך לחכות?)

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ה' מאי 06, 2021 4:33 pm

ספר מסוג זה ובסדר גודל כזה לעולם לא יהיה מוגה בשלימות, כך שנאמר לי ע"י מספר ת"ח שלא עלי המלאכה לגמור. כעת אני בשלבי סיום של הגהת המובאות מב"ב, כיוון שבראשונה מפאת היות הפירוש של הרשב"ם לא עברתי עליו בעיון הדרוש. כמו כן נותרו מספר דפים עם הגהות שצריך לשבץ במקומם כך שנקווה כפי שכתבתי שעד הקיץ הספר יהיה מסודר ומוכן להדפסה שתיעשה בארץ. כמובן יש שאלות של הפצה וכדומה אך נתעסק בהם בהגיע הזמן. באמת ראוי לשאול כשמדובר בספר שהוא תורני במהותו אך מיועד גם לחוקרים (קרי פרופסורים וכדומה) וסתם חובבי לשון למי יש ההפצה הכי רחבה.
כבר הבאתי מספר דוגמאות לקשיים בהכנת הספר אז הנה דוגמא נוספת מאמש:
בב"ב קכב ע"א מפרש הרשב"ם רונגר כך: שכירים... ור"ח פירש רון גר, רון בלשון פרס יום, וגר שכיר, כלומר שכיר יום.
שם צ ע"ב ד"ה רוז פפא מפרש: לשון מדה הוא באותו המלכות. ואית דגרס רז פפא, כלומר עצת רב פפא ולא נהירא דאינו לשון גמרא [ב"ב צ:].
שם בהגהות הב"ח מציין ליבמות (עט ע"א תוד"ה דונגר) שלפירוש זה יש לגרוס "דון פפא". וכותב: שוב מצאתי לקמן (קכב ע"א, ד"ה רונגר) דכאן נכון ושם ביבמות הוא טעות.
ביבמות עט ע"א ד"ה דוגזר מפרש רש"י שכירים.
הערוך (בערך רונגר) מפרש שבלשון פרסי רון הוא יום, גר הוא שכיר, כלומר שכיר יום, ואילו ר"ח גורס רוזגר - רוז בלשון פרס יום, וגר שכיר, כלומר שכיר יום. התוס' בד"ה דונגר כתבו דגורסים דונגר וזו מדת שכירות, שכן דון לשון מדה, כדאמר בב"ב (צ ע"ב) "וקרו ליה דון פפא", עד כאן לשון התוס'. אך בב"ב בגמרא כתוב "רוז פפא" (ולא דון פפא), ואכן הב"ח מציין שלפי התוס' הנ"ל צ"ל דון, וממשיך שלפי המובא ברשב"ם (שם קכב ע"א ד"ה רונגר), צריך להגיה בתוס' רוזגר.
לכאורהמסקנת הדברים שחל שיבוש (במילה פרסית זו) והתחלפו האותיות זו בזו.
בספר כל צורה של המלה מובאת בערך אחר, האם נכון הדבר, או שמא יש לתת ערך אחד בכותרת רונגר ואת כל השאר בהערה מתחתיו.
שאלה נוספת: האם כותרת הערך צריכה להיות רונגר, או רון, רונגר?
וכו' וכו' שאלות עריכה והגהה בלי סוף

ר_חיים_הקטן · הודעהעל ידי **ר_חיים_הקטן** » ה' מאי 06, 2021 4:45 pm

וואו!

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ה' מאי 06, 2021 8:02 pm

יום שמחה לישראל..
לעניות דעתי כדאי לכתוב בכותרת את שתי התיבות בהפסק פלאש ביניהן.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ה' מאי 06, 2021 8:56 pm

האם לזאת התכוונת? מחקתי מילון וכתבתי במקום ספר כפי שהערתי במקום אחר שהמלה מלון לא מקובלת כ"כ בציבור החרדי כיוון שמריחה ממשכילות.

נוריאל עזרא · הודעהעל ידי **נוריאל עזרא** » ה' מאי 06, 2021 9:00 pm

אולי הוא התכוון לכותרת של הערך הנדון לכתוב רונגר/רון גר.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ה' מאי 06, 2021 9:07 pm

תודה שהזכרת... שכחתי ששאלתי... אך מה זה זה הפסק פלאש? כך: רון - רונגר? או שמא רונגר בלבד כי זה בעצם הד"ה?

נוריאל עזרא · הודעהעל ידי **נוריאל עזרא** » ה' מאי 06, 2021 9:14 pm

אני גם לא יודע מה מכונה פלאש וחשבתי אולי כוונתו לסלאש / ולכן כתבתי כך: רונגר/רון גר. אך נחכה למוצא פיו(מקלדתו).

בברכה המשולשת

מזל טוב הרב זאב שליט"א!
תודה על השיתוף בבשורה הטובה

אישצפת · הודעהעל ידי **אישצפת** » ו' מאי 07, 2021 4:58 am

נוריאל עזרא כתב:אני גם לא יודע מה מכונה פלאש וחשבתי אולי כוונתו לסלאש / ולכן כתבתי כך: רונגר/רון גר. אך נחכה למוצא פיו(מקלדתו).

אכן לזאת כיוונתי ונפלה טעות בלשוני.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ו' מאי 07, 2021 5:25 am

בכל הספר לא מופיע הסימון / או \. במקרים כאלה מופיע כך: רון, רונגר, אך הד"ה לא יכול להיות שונה מזה המובא בגמרא או ברש"י ולכן שאלתי האם נכון לציין בכותרת גם רון או רונגר בלבד.

נוריאל עזרא · הודעהעל ידי **נוריאל עזרא** » ו' מאי 07, 2021 10:12 am

זאב ערבות כתב:בכל הספר לא מופיע הסימון / או \. במקרים כאלה מופיע כך: רון, רונגר, אך הד"ה לא יכול להיות שונה מזה המובא בגמרא או ברש"י ולכן שאלתי האם נכון לציין בכותרת גם רון או רונגר בלבד.

לענ"ד כיוון שזה ספר שהעיקר בו הוא רש"י אז לא כדאי. אלא רק בהערה כמו שהצעת.
או לחלופין, ראיתי בהקדמה שכתבת שהספר כולל גם מבחר מלים שרש"י אינו מפרש א"כ ובהנחה שיש סימון מיוחד(כוכבית וכדו') לסימון מילים אלא כדי להפריד בין הדבקים אפשר לרשום גם בכותרת עם סימון זה.(ובסוגריים או הערה לציין "ר' חננאל" למשל).

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ב' ספטמבר 19, 2022 6:55 pm

בברכה המשולשת

זאב ערבות כתב:אמש קבלתי את הקובץ הסופי המוכן להדפסה ומצורפים 22 הדפים הראשונים עם ההסכמות, ההקדמה, כללי הספר ורשימות הספרים.

מזל טוב הרב זאב שליט"א

יברככם ה' תמיד!

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ג' נובמבר 01, 2022 5:21 am

הספר ממש נדפס בימים אלו והיום נשלח למדפיס הכריכה. בכל אופן בשל סיבות שונות הסרתי את המבוא וההקדמה שהעליתי לפני כמה שבועות, אך הנה קובץ עם ההסכמות. איני זוכר אם כתבתי בענין אך לפני יותר מעשר שנים בביקורי בארץ נגשתי לכמה מגדולי ישראל וביניהם הגרח"ק, רב אביגדר נבנצל, רב שריה דבליצקי, רב יעקב חיים סופר ורב דוד פיינשטיין ונתנו ברכה אך לא הסכמה או ברכה בכתב. לא לחצתי ולא שאלתי מדוע. כעבור כמה שנים הראיתי את הספר לר' עמי קאהן, בנו של ר' דוד קאהן ומעצמו אמר שישתדל אצל אביו לתת הסכמה או ברכ ואכן נתן ברכה. כעבור זמן ר' יואל קטן בקש מר' זלמן נחמיה גולדברג לתת הסכמה. כשבוע לפני ששלחתי את הספר למדפיס התקשר אלי אחד מחברי הפורום (איני יודע אם הוא מעונין שאפרסם את שמו) שהוא עושה חלקה לבנו אצל הגר"ם מאזוז וישתדל להשיג ברכה, וואכן הוא צרף את ברכתו לברכת ר' קאהן ואם תשימו לב אף הוסיף ניקוד למלה "יכלים"! וכאשר הספר כבר היה אצל המדפיס קבלנו מכתב ברכה מרב אהרן פלדמן ע"י השתדלותו של בני יעקב נ"י והיינו צריכים לסדר את הספר לדפוס מחדש.
כך שבקיצור יש כאן דבר מעניין שאף אחת מההסכמות לא ניתנה לי ישירות ע"י המסכימים אלא ע"י השתדלות של אחרים ובכל אופן ספק אם מישהו מתיחס היום להסכמות, כלומר האם ההסכמות גורמות למישהו שיקנה ספר ולא היה קונה בלעדיהן.

נוריאל עזרא

זאב ערבות כתב:הספר ממש נדפס בימים אלו והיום נשלח למדפיס הכריכה........

בשעה טובה ומוצלחת בע"ה שתזכה שירבו בו הלומדים ושיהיה לתועלת רבה.

זאב ערבות כתב:כך שבקיצור יש כאן דבר מעניין שאף אחת מההסכמות לא ניתנה לי ישירות ע"י המסכימים אלא ע"י השתדלות של אחרים.

ב"ה כל ישראל ערבים זה בזה.

זאב ערבות כתב:ובכל אופן ספק אם מישהו מתיחס היום להסכמות, כלומר האם ההסכמות גורמות למישהו שיקנה ספר ולא היה קונה בלעדיהן.

אני באופן אישי לא קונה ספרים בגלל הסכמות. בפרט שכמה פעמים על אף הרעפת השבחים לא הייתי מרוצה מהרמה של התוכן.
אבל אכן אם יש ספר שהכותב איננו מוכר לי אני חושש לקנות.(כי יש חיבורים תורניים שמחברם לא כ"כ ורושם דברים זרים ואין לי פנאי לעבור על הספר בעת הקנייה) והסכמות מניחות דעתי.(ולפחות מקטינות את הסיכוי שמדובר בחיבור בעייתי). אני במיוחד אוהב לראות הסכמות שהרבנים המסכימים מעירים הערות(ולראות התייחסות של המחבר להערות) או מרחיבים באיזה עניין.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ג' נובמבר 01, 2022 9:05 pm

נוריאל עזרא כתב:
זאב ערבות כתב:ובכל אופן ספק אם מישהו מתיחס היום להסכמות, כלומר האם ההסכמות גורמות למישהו שיקנה ספר ולא היה קונה בלעדיהן.

אני באופן אישי לא קונה ספרים בגלל הסכמות. בפרט שכמה פעמים על אף הרעפת השבחים לא הייתי מרוצה מהרמה של התוכן.
אבל אכן אם יש ספר שהכותב איננו מוכר לי אני חושש לקנות.(כי יש חיבורים תורניים שמחברם לא כ"כ ורושם דברים זרים ואין לי פנאי לעבור על הספר בעת הקנייה) והסכמות מניחות דעתי.(ולפחות מקטינות את הסיכוי שמדובר בחיבור בעייתי). אני במיוחד אוהב לראות הסכמות שהרבנים המסכימים מעירים הערות(ולראות התייחסות של המחבר להערות) או מרחיבים באיזה עניין.

במקרה הזה יש שלש ברכות והסכמה אחת, וההסכמה ניתנה ע"י הגרז"נ גולדברג עפ"י המלצתו של ר' יואל קטן שמכיר את הספר היטב, אך הנה לדוגמא אני מצטט כמה דברים מר' יוסף משאש ויש כאלו שלא ניחא להם מדבריו.

נוריאל עזרא

זאב ערבות כתב:במקרה הזה יש שלש ברכות והסכמה אחת, וההסכמה ניתנה ע"י הגרז"נ גולדברג עפ"י המלצתו של ר' יואל קטן שמכיר את הספר היטב, אך הנה לדוגמא אני מצטט כמה דברים מר' יוסף משאש ויש כאלו שלא ניחא להם מדבריו.

לא דיברתי על כגון דא.
אין לי באופן אישי כל בעיה שמביאים ת"ח גם אם דעותם מיעוט שבמיעוט ולא ניחא לרבים דעתם.(וגם אם לפעמים מביאים דעות של להבדיל כל מיני פרופסורים חילוניםאם יש צורך אך תחת עין ביקורתית של תלמיד חכם שכתב הספר והוא מביא מה שצריך).
אלא על ספרים שנראים תורניים וכתובים בצורה תורנית אך כתובים ע"י אנשים שהם עצמם לא כ"כ תורניים ויש בהם דעות בעיתיות(כפרניות או נכתבו בצורה של התייחסות חילונית משהו לדברים). עכ"פ ודאי אי אפשר להינצל אבל זה מקטין הסיכויים.
ההתלבטות קיימת אצלי פחות אם בכלל בחנויות של חרדים אלא בעיקר אם יוצא לי לעבור ליד דוכנים של צומת ספרים וכדו' שיש להם גם ספרים תורניים ביחד עם ספרים כעין תורניים שנכתבו ע"י כל מיני מלומדים לפעמים לא דתיים כלל והספרים שם ללא הסכמות ואין לי פנאי לנסות לברר ואם הייתה הסכמה היה מקל על החלטתי.

זאב ערבות · הודעהעל ידי **זאב ערבות** » ד' נובמבר 23, 2022 4:57 pm

בע"ה בשבוע הבא הספר יצא מבית הדפוס ומקווה שיגיע לחנויות כמה ימים אחרי כן. בכדי שהספר ימכר במחיר סביר ובהישג כל יד קצת פחות ממאה שקלים אצטרך לסבסד אותו וכידוע (ראו כאן viewtopic.php?f=47&t=59389&hilit=%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D) המחיר בחנות הוא פחות או יותר כפליים מהמחיר שמקבל מחבר ספר, בין בצדק ובין אם לא, זה דרכו של עולם. וכמו שמובא באשכול ההוא, לא רק ספר בכריכה רכה קשה למצוא מפיץ, אלא אף ספר בכריכה קשה כמו זה, שכן התקשרתי לכמה מהמפיצים המפורסמים ונראה שעושים לך טובה שמוכנים לקחת בין חמישים למאה עותקים! לבסוף מצאתי מפיץ בשם עמודי שש שמסכים לקחת את כל הכמות (כמובן בלי התחיבות מצידו) ולאחסן את הספרים במחסנו עבור תשלום סמלי ומה שלא ימכר תוך זמן סביר (ישלח לארה"ב).
כאן viewtopic.php?f=45&t=46574&p=778009#p778009העליתי הדמיה יותר טובה מזו שצורפה כאן בתחילה

אהרן תאומים

מזל טוב!!!
איפה יהיה אפשר לקנות כאן בבארא פארק?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר