שמואל דוד כתב:ו:
תנא אזאת תורת העולה סמיך כו׳
פירש״י - במסכת נדה בפרק יוצא דופן תורה אחת לכל העולין כו׳
ויש להעיר מדוע ציין למסכת נדה ולא למסכת זבחים וצע״ק
מיללער כתב:מנחות נה.
במשנה. כל המנחות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו ואם החמיצו שיריה עובר בלא תעשה.
וכן פסק הרמב"ם בפי"ב ממעה"ק הי"ד, כל המנחות וכו' וכן שירי המנחות וכו' אין אוכלין אותם חמץ וכו' ואם החמיץ שיריה לוקה.
מדיוק לשון המשנה ואחריה הרמב"ם נראה דרק על החמצת שירי מנחות עוברין בל"ת ולוקין, משא"כ אם החמיץ מנחה לאחר שקדשה בכלי קודם שהקטיר הקומץ אינו לוקה. וכן נקט בספר שם עולם מדיוק הלשון, וכתב שאף אם נאמר שעובר בל"ת אם החמיץ מנחה קודם הקטרת הקומץ הרי הדבר תלוי ועומד אם יוקטר הקומץ ואי אפשר לחייב מלקות למפרע או לכה"פ הוי התראת ספק.
אולם המנחת חינוך תחלת מצוה קל"ה כתב כל המנחות הן קודם קמיצה והן לאחר קמיצה, הן הקומץ והן השיריים אסור להחמיץ, ואם עבר וחימץ לוקין וכו' ואינו חייב על המחמץ רק לאחר שקדשה בכלי, דקודם לכן אינו חייב דאינה מנחה עדיין עיי"ש.
דהיינו שדקדק לפרט כל אופני החימוץ ועל כולם כתב שחייבין עליהן מלקות, בלי שום תנאי שזה רק אם למעשה הקטירו את הקומץ כהלכתו, דלדבריו כל שנתקדשה בכלי נקרא עליה שם מנחה ושייך הלאו של לא תעשה חמץ שבפרשת ויקרא, אלא שבפרשת צו ניתוסף ונתרבה שאף שירי מנחות בכלל איסור חימוץ (ובאמת ברש"י עה"ת משמע כן שכתב 'דאף' השיריים אסורים בחימוץ, ומשמע דכש"כ שעיקר המנחה אסורה לחמץ).
אליהו חיים כתב:מיללער כתב:מנחות נו:
א"ר אמי הניח שאור ע"ג עיסה והלך וישב ונתחמצה מאליה חייב עליה וכו' ולהלן בדף נז. המחמיץ את הכשירה חייב ואת הפסולה פטור
מה הדין אם הניח שאור ע"ג העיסה ברגעים לפני עלות השחר דאז נעשה נותר והשיריים נפסלין חייב משום מחמץ כיון שבשעת הנחת השאור עדיין היתה המנחה כשרה או אזלינן בתר שעת החימוץ ואז כבר היתה נותר (השאלה שייך רק אם הדין של המחמץ את הפסולה פטור הוא גם על שיירי מנחות ולא דוקא על עיקר המנחה, ועי' בשפ"א שכ' שהפטור אינה על השיריים)
שאלה נפלאה.
למה לא שייך ספק זה גם בקומץ או במחמץ כל המנחה, אם הולכים אחר שעת חימוץ או שעת הפעולה?
ואולי יש להעיר, דאם שעת הפעולה קובע, יתכן דלא יחול פסול נותר עליו וכספק דגמ' מנחות נ"ז. לענין יוצא דלצד אחד שם אמרינן דלא חל על פסול חימוץ. אך יתכן דכל הצד בהאיבעיא דלא יחול פסול יוצא הוא דוקא אם יצא אחרי שנתחמץ בפועל אבל כל זמן שלא נתחמץ אף דשעת העבירה למפרע היה פעולת החימוץ יחול פסול יוצא, וכמו כן יהא לענין נותר.
ובעיקר הספק הנ"ל, לפי הצד דתלוי בפעולה היה אפשר לפרש מחמץ אחר מחמץ דחייב (שם נו:), וגם הא דחייב בעורך אחר לש ואפייה אחרי לש (נה:), דהיינו דוקא בעושה כן תוך זמן שעדיין לא נתחמץ בפועל, אבל בראשונים לא נראה כך אלא דמיירי דוקא בגומר פעולות אלו על מנחה שכבר נתחמצה באמצע עשייתה ולחייב על הוספת כל פעולות אלו אף שבזמן עשייתן כבר נתחמצה (עי' רש"י שבת קיא. ובכורות לג: ותוס' מנחות נה: ד"ה אף).
סייג לחכמה כתב:בגמ' כ"ג: תנן שתי מנחות שלא נקמצו ונתערבו זו בזו אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמה ומזו בפני עצמה כשרות ואם לאו פסולות ב] והא הכא כיון דקמיץ ליה מחדא אידך הוה ליה שירים ולא קא מבטלי שירים לטיבלא
ומפרש רש"י ולא מבטלי שירים דהך מנחה לטיבלא דאידך מנחה מה שנתערב שאין ניכר דלהוי ליה כמנחה שחסרה קודם קמיצה
ובסך הכל הקושיא הוא לרב חסדא דאזיל בתר מבטל הו"ל מין בשאינו מינו, ובטיל הטבל בהשירים.
ולכאורה יש להקשות הלא הטבל הו"ל דבר שיש לו מתירין כמבואר בתוס' יומא מ"ז: ד"ה הדר פשטה בין הביניים ספק, עיי"ש במהרש"א ובנמוקי הגרי"ב.
א"כ שוב לא בטיל ולא חסר כלום מהמנחה ?
אבל אפ"ל דהא דדשיל"מ לא בטיל זו רק מדרבנן כמבואר בט"ז יו"ד סי' ק"ב סק"א, ובסוגיתינו עסקינן מה שנוגע לדין תורה לקמוץ מאידך מנחה ולהקטירה.
סייג לחכמה כתב:א"כ האיך אפשר לומר דהיתה הו"א דאין כהנים מולחין קרבנם משל ציבור כיון דלא נתנו מחצית השקל, הלא מדלעכו"ם נוטלין נסכים משל ציבור על אף דלא נתנו מחצית השקל בוודאי לכהנים ג"כ ?
סייג לחכמה כתב:בגמ מ"ד: ובדף נ"ב.
מנחתם ונסכיהם אפילו בלילה אפילו למחר מהו הדין במנחת חביתין שמביא הכה"ג האם יכול להשלימו אחר כמה ימים ? ואפשר שזה תלוי בחקירת האחרונים אם מנחת חביתין היא חלק מהתמיד ?
מיללער כתב:אפשר גם להוכיח מסוגית הגמרא במנחות נב. עצמה, בקושיית ר' ירמיה על הוכחת רבה משמיני בחביתים, אלא דקתני שביעי בסולת תשיעי ביין ה"נ דלא בטלי, ומנחתם ונסכיהם אפי' למחר אלא דאי לא קתני - ומשמע דמשא"כ בחביתין לא משכח"ל שלא יביאו אלא באופן של מת כה"ג.
סייג לחכמה כתב:אבל לפי חידושו של הרמב"ם בפ"ט מעשה הקרבנות ה"ז דארבע חלות שבתודה צריכין תנופה ביחד עם החזה ושוק א"ש דא"א להביא סולת ללחמי תודה מאתנן דהא מביאין אותו שפיר בעזרה, לקיים תנופה דבעי "לפני ה".
והמקור לתנופה זו היא מתירוץ הגמ' לר' יוחנן (פ"א.) אם איתא לדר' יוחנן דאמר חוץ לחומת העזרה קדוש לייתי לחם ולותבה חוץ לחומת העזרה ולימא אי הך דקיימא תודה היא הא לחמה ואי לא ליפוק לחולין, משום דאיכא ארבע להניף, ופירש רש"י חלות דתרומה שצריך להניף ובכל מקום מצינו הלחם למעלה וצריך להניפו בעזרה במקום שמניף הבשר.
ועל עצם דין תנופה בלחמי תודה עי"ש בכסף משנה, וברש"ש מנחות פ"א.
סייג לחכמה כתב:מנחות ע"ח:
בגמ' ע"ח: השוחט את התודה לפנים ולחמה חוץ לחומה לא קדש הלחם, ובגמ' לרבי יוחנן היינו חוץ לחומת בית פאגי, אבל אם הלחמי תודה היא בירושלים קידש הלחם.
לפי"ז יש לעיין דהא אמרינן בתמורה (ל:)בדיני אתנן דאם נתן לה יינות ושמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי המזבח אסור, הלא מבואר שם להלן בגמ' דפרה אדומה לת"ק כשרה באתנן משום שנאמר תביא בית ה' אלהיך פרט לפרה שאין באה לבית, א"כ למה אם נתן לה סולת פסול הלא לר' יוחנן יש היכי תמצא שכשרה ללחמי תודה שאין צריכין להיות בפנים בעזרה ?
ואפילן לחכמים יש לדון דהא הרמב"ם כשפסק (הל' פרה אדומה פ"א ה"ז)כחכמים כתב דהטעם היא דנקראת חטאת עיי"ש, אבל בלחמי תודה לר' יוחנן למה לא יהא כשר ?.
סייג לחכמה כתב:מנחות ע"ב:
תוס' ד"ה חיטין לא קמיבעיא לן. דמההוא קרא נפקי מזאת תורת המנחה דסתם מנחה באה חיטין הילכך ההוא קרא בבאה חיטין מיירי כך פי' בקונטרס וקשה דלעיל בפרק כל המנחות באות מצה (דף נב:) דקאמר מנין לכל המנחות שהן באות מצה וקאמר דכתיבא כתיבא דלא כתיבא כתיב זאת תורת המנחה הוה ליה למימר כי הכא תינח באה חיטין באה שעורין מנא ליה.
לכאורה קושיות התוס' היא רק על מנחת סוטה, אבל מנחת העומר ידעינן ממילא שאי אפשר שיהא בא חמץ דהא הכהנים צריכים לאוכלה, והעומר הלא נקרב בפסח וממילא א"א שיעשנה חמץ.
סייג לחכמה כתב:תודה להרב אליהו חיים להמראי מקום החשוב של ספר דם זבחים
ובעצם יש לדון עוד אף כשחל עצרת בשבת יהא מותר ליטול מחיטים חדשים ללחם הפנים בשבת הקודם, ויהא תלוי אימתי הקריבו השתי הלחם אם קודם המוספין או לאחריה במנחת חינוך נסתפק בזה (מ"ע רצ"ח) אם שתי הלחם קדמו למוספין וכתב דאיזהו שירצה יקדים, ועי' בטל תורה יומא (ע.)ואביי מסדר סדר המערכה לאבא שאול דמוספין קודמין לבזיכין.
ויש לעיין אם שתי הלחם קודמין לבזיכין אזי מותר להנ"ל להביא מן החדש, או דהבזיכין קודם לשתי הלחם ואזי אסור להביאו מן החדש.
סייג לחכמה כתב:כל הנושא של "סידור לחם הפנים בשבת שלפני עצרת מתבואה חדשה" עם הרבה הוספות וחידושים
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 105 אורחים