שבטיישראל כתב:פרי יהושע כתב:כדכד כתב:האם כאשר מתקיימת ברית מילה בין שחרית למוסף ....
לא ראיתי נוהגים כן כיום מלבד בר"ה ויוה"כ, ומה הטעם לנהוג כך, משום זריזים?
גם בפורים מלין התינוק קודם קריאת המגילה שזה לפני עלינו לשבח.
יח''ד כתב:מדברי הגרא"ד אויערבך- "תפילת עלינו לשבח היא הפרידה מבית הכנסת, ולכן אומרים אותה בכל פעם שיוצאים מבית הכנסת ולא בסיום התפילה. לכן כשיש ברית לא אומרים עלינו לשבח עד אחרי הברית. ומזה השתרבב המנהג להגיד עלינו בסוף הברית גם אם נעשית שלא בצמוד לתפילה, [כמו התפילין שהמנהג להיות בברית עם תפילין מקורו בכך שבריתות עשו צמוד לשחרית]. וכן המנהג להגיד 'עלינו' אחרי קידוש לבנה. וכמו שבין שחרית למוסף לא אומרים 'עלינו' (חוץ מבויז'ניץ). ואצל חלק מהספרדים לא אומרים אתו בין מנחה למעריב כשמתפללים ברצף" (ההתנגדות ל'ועלהו לא יבול' חלה גם על הודעה זו...)
פלגינן כתב:יח''ד כתב:מדברי הגרא"ד אויערבך- "תפילת עלינו לשבח היא הפרידה מבית הכנסת, ולכן אומרים אותה בכל פעם שיוצאים מבית הכנסת ולא בסיום התפילה. לכן כשיש ברית לא אומרים עלינו לשבח עד אחרי הברית. ומזה השתרבב המנהג להגיד עלינו בסוף הברית גם אם נעשית שלא בצמוד לתפילה, [כמו התפילין שהמנהג להיות בברית עם תפילין מקורו בכך שבריתות עשו צמוד לשחרית]. וכן המנהג להגיד 'עלינו' אחרי קידוש לבנה. וכמו שבין שחרית למוסף לא אומרים 'עלינו' (חוץ מבויז'ניץ). ואצל חלק מהספרדים לא אומרים אתו בין מנחה למעריב כשמתפללים ברצף" (ההתנגדות ל'ועלהו לא יבול' חלה גם על הודעה זו...)
אשמח להכיר את דברי הרב אויערבך במקור. לא מובן מדוע הוצרך לתאוריה המעניינת הזו. לפי התפתחות מנהג 'עלינו' בסוף התפילה בכלל, הדברים אינם נכונים.
משולש כתב:פלגינן כתב:יח''ד כתב:מדברי הגרא"ד אויערבך- "תפילת עלינו לשבח היא הפרידה מבית הכנסת, ולכן אומרים אותה בכל פעם שיוצאים מבית הכנסת ולא בסיום התפילה. לכן כשיש ברית לא אומרים עלינו לשבח עד אחרי הברית. ומזה השתרבב המנהג להגיד עלינו בסוף הברית גם אם נעשית שלא בצמוד לתפילה, [כמו התפילין שהמנהג להיות בברית עם תפילין מקורו בכך שבריתות עשו צמוד לשחרית]. וכן המנהג להגיד 'עלינו' אחרי קידוש לבנה. וכמו שבין שחרית למוסף לא אומרים 'עלינו' (חוץ מבויז'ניץ). ואצל חלק מהספרדים לא אומרים אתו בין מנחה למעריב כשמתפללים ברצף" (ההתנגדות ל'ועלהו לא יבול' חלה גם על הודעה זו...)
אשמח להכיר את דברי הרב אויערבך במקור. לא מובן מדוע הוצרך לתאוריה המעניינת הזו. לפי התפתחות מנהג 'עלינו' בסוף התפילה בכלל, הדברים אינם נכונים.
אם אפשר הסבר מדוע הדברים אינם נכונים.
ככל שאנו רואים את מנהג עלינו לשבח זה עקבי ביותר שכל חלק שנכנס לסדר התפילה הוכנס לפני עלינו (כמו ספירת העומר, ויתן לך, פרקי אבות, פיטום הקטורת בשבת, [בחול אינו מנהג אשכנז ולכן הוציאוהו לגמרי מהתפילה אחרי עלינו שאמורים ללכת הביתה] ועוד).
וכן אין אומרים עלינו בכל פעם שלא יוצאים מבית הכנסת (בין מנחה לערבית סמוכות, ובין שחרית למוסף, ובין מוסף יו"כ למנחה, וכן שאר תפילות יו''כ).
פרי יהושע כתב:זה כנראה בשביל עלינו לשבח, אבל לא ראיתי נוהגים לפני המגילה, אדרבא תן תיעוד!
בברכה המשולשת כתב:פרקי אבות וספירת העומר הם אחרי עלינו (יעויין אזור אליהו)
פלגינן כתב:כדכד כתב:האם כאשר מתקיימת ברית מילה בין שחרית למוסף אומרים עלינו לשבח אחרי הברית או שסומכים על אמירתו לאחר מוסף?
ידוע שעלינו לשבח אחרי מילה מנהג מקרוב בא, ובמקור היו מלים קודם עלינו לשבח של שחרית.
ועי' מתוך חצאי דברים הרשומים עמי:
עי' א"ר תקפד יג ובפמ"ג שם אש"א ז ובמשנ"ב דרשו טעו בהבנת הדברים.
ועיין באשכול זה viewtopic.php?f=17&t=23027
יעקל כתב:פלגינן כתב:כדכד כתב:האם כאשר מתקיימת ברית מילה בין שחרית למוסף אומרים עלינו לשבח אחרי הברית או שסומכים על אמירתו לאחר מוסף?
ידוע שעלינו לשבח אחרי מילה מנהג מקרוב בא, ובמקור היו מלים קודם עלינו לשבח של שחרית.
ועי' מתוך חצאי דברים הרשומים עמי:
עי' א"ר תקפד יג ובפמ"ג שם אש"א ז ובמשנ"ב דרשו טעו בהבנת הדברים.
ועיין באשכול זה viewtopic.php?f=17&t=23027
מעניין לעניין באותו עניין :
1. למה שינו מהמנהג הקדום לומר עלינו עד אחרי ברית המילה ?
2. בכמה קהילות יוצאי אשכנז ובכמה קהילות יוצאי הונגריה (כמו בחצה"ק ערלוי) עדיין נהוג בערב שבת לומר עלינו לשבח רק אחרי תפילת מעריב, ולהתחיל לכו נרננה מיד אחרי קדיש תתקבל שלאחרי מנחה בניגוד למנהג פולין לומר עלינו בין מנחה למעריב. למה ?
3. למה בכלל לא נהוג לומר עלינו לשבח בין שחרית למוסף ?
4. למה לא נהוג ג"כ לומר עלינו בין סליחות (לאחרי קדיש תתקבל) לשחרית ?
5. מה מקור המנהג בשחרית של שבת לומר שיר של יום שבת לפני קריה"ת (כנהוג באשכנז והונגריה בק"ק פולין) ולא אחרי עלינו של מוסף כמנהג ליטא, מהם המקורות של המנהגים האלה ?
יעקל כתב:3. חשבתי שהקדיש נתקן אחרי כל דבר שבקדושה, ולאו דווקא אחרי תפילת י"ח, ולכן י"ג מידות כקדושה חשיבי (אולי) ?
עזריאל ברגר כתב:יעקל כתב:3. חשבתי שהקדיש נתקן אחרי כל דבר שבקדושה, ולאו דווקא אחרי תפילת י"ח, ולכן י"ג מידות כקדושה חשיבי (אולי) ?
א. מסתמא התכוונת ל4.
ב. מדובר כאן על קדיש תתקבל ולא על סתם קדיש.
יעקל כתב:פלגינן כתב:[quote="כדכ
5. מה מקור המנהג בשחרית של שבת לומר שיר של יום שבת לפני קריה"ת (כנהוג באשכנז והונגריה בק"ק פולין) ולא אחרי עלינו של מוסף כמנהג ליטא, מהם המקורות של המנהגים האלה ?
יעקל כתב:3. למה בכלל לא נהוג לומר עלינו לשבח בין שחרית למוסף ?
איש גלילי כתב:בכלל לא נהוג? זה מנהג ויז'ניץ.
יעקל כתב:איש גלילי כתב:בכלל לא נהוג? זה מנהג ויז'ניץ.
פעם ראשונה שאני שומע, ויישר כחכם !
כדכד כתב:האם כאשר מתקיימת ברית מילה בין שחרית למוסף אומרים עלינו לשבח אחרי הברית או שסומכים על אמירתו לאחר מוסף?
כדכד כתב:האם כאשר מתקיימת ברית מילה בין שחרית למוסף אומרים עלינו לשבח אחרי הברית או שסומכים על אמירתו לאחר מוסף?
כדכד כתב:האם כאשר מתקיימת ברית מילה בין שחרית למוסף אומרים עלינו לשבח אחרי הברית או שסומכים על אמירתו לאחר מוסף?
כדכד כתב:האם כאשר מתקיימת ברית מילה בין שחרית למוסף אומרים עלינו לשבח אחרי הברית או שסומכים על אמירתו לאחר מוסף?
יעקל כתב:בסידור עבו"י (בער) מובא שמנהג אשכנז ביום חול למול באמצע התפילה אחרי קדיש תתקבל, לפני עלינו.
מישהו יודע מה הסברא בזה ? למה לא למול לפני אשרי ?
עקבי כתב:יעקל כתב:בסידור עבו"י (בער) מובא שמנהג אשכנז ביום חול למול באמצע התפילה אחרי קדיש תתקבל, לפני עלינו.
מישהו יודע מה הסברא בזה ? למה לא למול לפני אשרי ?
כנראה כדי לא להפסיק לפני קדיש תתקבל.
כדכד כתב:קדיש תתקבל שייך לתפילת העמידה וחזרת הש"ץ שלפניו.
עלינו הוא סיום כללי של התפילה
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 50 אורחים