מנהג אמירת מזל טוב - האם מותר במקומות טינפות

[אין_חקר]

מנהג הקדמונים כששמעו בשורות טובות לברך אחד את חבירו בברכת "מזל טוב".
ודבר זה יש לי מקורות בהררי קודש: viewtopic.php?t=14894 https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=18533 https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=139953
אך, דא עקא, שאלתי ובקשתי לדעת לעשות האם מותר לומר ברכה זו לחבירו גם במקומות הטינופות (וכגון במרחצאות או במקוואות או בבית הכסא), או שיש בזה משום תפילה במקום שאסור להתפלל? האם דנו בזה רבותינו אשר מימיהם אנו שותים ומלחמיהם אנו אוכלים?

[עזריאל ברגר]

בפשטות - אין כאן תפילה אלא איחול.

[כדכד]

למה השאלה על מזל טוב ולא על כל איחול כמו בוקר טוב ערב טוב וכיוצא בזה?

[אין_חקר]

בפשטות - אין כאן תפילה אלא איחול.

וכי יש חילוק בין איחול לתפילה? הלא האיחול אינו אלא תפילה שיחול על ראשו ברכה מסויימת. לא?

[עזריאל ברגר]

בפשטות - אין כאן תפילה אלא איחול.

וכי יש חילוק בין איחול לתפילה? הלא האיחול אינו אלא תפילה שיחול על ראשו ברכה מסויימת. לא?

האיחול הוא סיפור/תקווה שאני מקווה שיקרה כך וכך.
כל זמן שלא עירבתי בדברי את מציאות-הבורא - אין כאן תפילה.

בהצלחה = איחול.
ה' יצליח דרכך = מסופקני, ונוטה שגם זו תפילה, כמו "י-ה יושיעך מעצת מרגלים".
אנא ה', הצלח דרכו של פלוני - זו ודאי תפילה.