יהושע100 כתב:בלא קשר לדיון על היתר המכירה או לא, שרבותי מהמתירים ודאי, יש לציין שלענד אחוז גדול מתפוחי האדמה מקורם בגבולות עולי מצרים שבהם לא גזרו על הספיחין כמבואר ברמב"ם ועוד ראשונים. מסתמא אפשר לבדוק את זה בשירות הלקוחות.
עזריאל ברגר כתב:יהושע100 כתב:בלא קשר לדיון על היתר המכירה או לא, שרבותי מהמתירים ודאי, יש לציין שלענד אחוז גדול מתפוחי האדמה מקורם בגבולות עולי מצרים שבהם לא גזרו על הספיחין כמבואר ברמב"ם ועוד ראשונים. מסתמא אפשר לבדוק את זה בשירות הלקוחות.
ג. הרבה מהפירות של "גבולות עולי מצרים" נמכרים בחנויות של "אוצר הארץ", ללא ההדגשה "על פי היתר מכירה" (למרות שבפועל הם עושים היתר מכירה "לחומרא"). אז מה שאתה רואה שכתוב עליו "היתר מכירה" - מסתמא איננו מגבולות אלו.
עזריאל ברגר כתב:כל דצריך כתב:בכל מקרה לאחר מעשה ניתן לסמוך על המתירים ועל הפוסקים שגם לאוסרים אין כל איסור בקניית יבול היתר המכירה ולא "לפני עור" וגו'. וואביא גם את מה שהביא בתגובתי הרחבה מסיכום דברי הגרע"י בעניין היתר המכירה (לא של כל דבריו) וראו שם את דברי הגרש"ז:
אף לשיטה המתנגדת להיתר המכירה, לא שייך לאסור לקנות את היבול של היתר המכירה ואין כאן "לפני עיור לא תתן מכשול", כי אפילו חקלאי יהודי שגם היתר מכירה לא עשה ועבד את שדהו כרגיל ועבר איסור לפי כל הדעות, פירותיו אינם נאסרים באכילה, וכל שכן מי שעשה לפי רבים מגדולי הדורות שהתירו את מכירת הקרקעות לגוי, יבולו מותר באכילה. וכן כתב למשל הרב אוירבך בשו"ת "מנחת שלמה", ח"א, סימן מ"ד שגם למחמירים אין כל איסור לקנות פירות שביעית של היתר המכירה כיוון ששביעית בזמננו מדרבנן יש לנו כלל שבדברי חכמים יש להקל וגם המתירים הם תלמידי חכמים ואף הפוסקים המחמירים מחויבים באיסור דרבנן לפסוק לכלל לפי המתירים (שם סימן מ"ב אות י' וכן ראה אות ט' בדברי רי"ז מינצברג).
לכאורה הוא מדבר על פירות דהיינו פירות האילנות (ואפילו בננות וכיו"ב) שאין בהן חשש ספיחין.
אבל אלו שנזרעו בשמיטה - מה הסברא להתירם?!
ההכשר עישר. (ואף שבשאר שנים איני סומך על המעשר של ההכשר, אבל כשאני סבור שיש בזה קדושת שביעית איני מחמיר לעשר כשאמור להיות שההכשר כבר חשש לזה.)עזריאל ברגר כתב:(ואולי איכא למ"ד שחייב במעשרות? אינני יודע).
עץ הזית כתב:ההכשר עישר. (ואף שבשאר שנים איני סומך על המעשר של ההכשר, אבל כשאני סבור שיש בזה קדושת שביעית איני מחמיר לעשר כשאמור להיות שההכשר כבר חשש לזה.)
הרי גמר מלאכה נעשה על ידי ישראל.
ושמעתי שיש מקומות שיש משגיחים חרדים והם המעשרים, אבל בגלל שהם לא אוחזים מההיתר מכירה, הם מזלזלים במלאכתם...
הצד להצריך מעשר הוא רק אם זה אכן פירות גוים וגמר מלאכה ביד ישראל, ואין סיבה להניח שאני חולק על ההכשר לגבי אם גמר המלאכה היה ביד ישראל או שהוא היה ביד גוים, כך שאיני רואה טעם לעשר כדי להחמיר לחשש רחוק ביותר בזמן שזה על חשבון מצוות "לאכלה".עזריאל ברגר כתב:עץ הזית כתב:ההכשר עישר. (ואף שבשאר שנים איני סומך על המעשר של ההכשר, אבל כשאני סבור שיש בזה קדושת שביעית איני מחמיר לעשר כשאמור להיות שההכשר כבר חשש לזה.)
נותני ההכשר - בלי שום ספק לא עישרו, כי לשיטתם זוהי תבואת גויים!
ישיבה מאן דהו כתב:למה שיהיה מותר להחזיר את הפירות לחנות? אין כאן איסור סחורה, או לפני עיוור?
עזריאל ברגר כתב:אכן יש להיזהר שלא לקבל כסף מזומן תמורתם, כי הוא עלול להתקדש בקדושת שביעית.
ישיבה מאן דהו כתב:עזריאל ברגר כתב:אכן יש להיזהר שלא לקבל כסף מזומן תמורתם, כי הוא עלול להתקדש בקדושת שביעית.
ופירות אחרים שיקבל תמורתם לא יתקדשו בקדושת שביעית?
באיזו דרך ניתן להחזיר את הפירות ולקבל תמורתם, בלי להסתבך בקדושת שביעית?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 39 אורחים