מלבב כתב:אפרקסתא דעניא כתב:אז מדוע טוען הרב כשתילי זיתים שלא ניתן להפיק צבע כחול באופן טבעי מהמורקס? וכי פעם לא צבעו תחת כיפת השמים?
יש איזה מדען בשם צבי קורן שיש לו תיאוריה איך צבעו פעם ולפי התיאוריה הזאת קשה לצבוע ביורה מגולה, מדענים אחרים כמו אדמונדס שחוקר את זה כבר עשרות שנים וזהר עמר חולקים עליו.
אין לי פנאי להאריך כעת, אך ראה כאן מה שהאריך בזה הרב יהושפט שליט"א.
viewtopic.php?f=52&t=59941&p=770628&hilit=#p770578וראה גם במאמרו של רב אריה לבנון המצו"פ.
ובקיצור, כדי לצבוע כחול, צריכים כלים שקופים, שלא היה בעבר. וגם צריכים שהיורה יהיה מכוסה, שהאויר יתקלקל פעולת החיזור.
ובאמת יש עוד מה להוסיף בזה, (כגון להסביר ענין הדבש וכו') ועוד חזון למועד.
(זהר עמר הצליח לצבוע 1 גרם של צבען, והוא השתמש באור חשמלי לפוטו דיברומונציה, וגם השתמש בנתרן דיתיוניט, שלא היה קיים בעבר, כמש"כ בספרו הארגמן עמ' 237. לעת עתה לא הצליחו כלל לצבוע כחול ביורה בדרך שעשו בעבר.)
יהושפט כתב:אנצל את הדיון כאן להעלות עוד נקודה חשובה מאד שהזכרתי לעיל בקצרה, ולפיה לא ברור לי בכלל האם נמצאה כבר שיטה שיכלו להפיק בה תכלת מהאק"ק בימים ההם
כל מי שיש לו מידע לתרום בנושא אודה לו מאד-
כידוע במשך שנים ניסו למצוא דרך להפיק תכלת, מהאק"ק שצובע בטבעי סגול, עד שהתגלתה השיטה, של העמדת היורה בשמש, דבר הגורם לפירוק מולקולות הMBI הצובעות סגול, וכך מתאפשרת צביעת כחול. וכך כותבים ברבים מהקונ' שבשיטה פשוטה זו צבעו בעבר תכלת.
אלא שאליה וקוץ בה, התברר שכדי שהשמש תפעל את פעולתה, צריך שהצבע יישב בכלי שקוף, בלי זה כמות קרני השמש שנכנסת מפתח היורה לא מספיקה לפרק את אותם מולקולות, מה גם שהיורה צריכה להיות מכוסה כדי שהצבע לא יתחמצן, והצבע יוצא סגול. כמובן שאיש בימים ההם לא צבע בזכוכית לבנה, ומשכך האופציה הזו לא היתה מעשית בזמנם. כפי שמתואר במאמרים המצ"ב נעשו נסיונות שונים לצבוע ע"י השמש בכלי לא שקוף והדבר לא צלח.
למעשה ככל הידוע לי, שנים פרסמו שיטות אחרות לצביעת כחול, באופנים שהיו יכולים להיות מוכרים בעת ההיא
ד"ר רוי עמנואל הופמן הצליח בצביעה שניה [קרי צביעה ביורה אחרי צביעת צמר שהפך לסגול, והוציא חלק גדול ממולקולות הMBI] להפיק צבע סגול כחלחל, שאחרי חימום באדי מים הפך לתכלת. כמובן שצביעה שניה היא בעייתית מבחינת ההלכה להרבה ראשונים, אולם הדבר שנוי במחלוקת, ומלב זאת ניתן לטעון שצביעה שניה כזו כשרה לכו"ע, ואכמ"ל. אך כל הרעיון שרק בצביעה שניה היו מפיקים תכלת, ממש לא נראה בסוגיא במנחות.
במאמר שהתפרסם לאחרונה ע"י הרב אריה לבנון, הוא ניסה שיטה אחרת, ומסקנת ממצאיו, היא שמבלוטות אק"ק המסופקות ע"י פתיל תכלת, שהם בלוטות שמיובשות בשמש לכמה ימים, הוא אכן הצליח להפיק תכלת, אולם מבלוטות שקיבל מטופורוביץ' שעברו הקפאה, ובעצם שימשו להכנת הצבע טריות, המקסימום שהוא הגיע אליו הוא כחול-טורקיז, רחוק מצבע השמים, וגם זה רק בכלי זכוכית שכאמור לא רלוונטי [אם כי לא ברור מה בדיוק גרם באותו ניסוי להפקת הטורקיז].
לבנון מעלה השערה שהשוני בין הבלוטות הוא משום שהם נאספים באזורים אחרים בים [קרואטיה ויוון בהתאמה], אך בעיקר נוטה לשער שייבוש הבלוטות בשמש משפיע על הצבע המופק, וגורם לו להיות כחול בקלות רבה יותר. ניסיתי לברר אצל רוי הופמן באלו בלוטות הוא צבע, ולא קיבלתי תשובה, אך מתוך מאמרו נראה שהוא צבע בבלוטות מיובשות, מה שמעלה את השאלה באם הניסוי היה נעשה בבלוטות טריות, האם היה יוצא תכלת אפילו בצביעה שניה, סביר מאד שלא.
כך שלמעשה ניתן לומר שככל הידוע נכון לעכשיו, עדיין אין שיטה להפקת כחול מהאק"ק בתנאי הקדמונים.
כמובן שאם האריגים שנמצאו הם אכן מהאק"ק, או ככל שנסבור מחמת ממצאים אחרים כמו הקונכיות שהתכלת היא מהאק"ק, אזי ברור שהם הכירו שיטה כזו, ובכל מקרה יתכן שהיתה להם שיטה שעדיין לא גילינו אותה, סביר לחלוטין. אולם תכל'ס נכון לידיעותינו עכשיו, לא ברור בכלל אם נמצאה שיטה כזו. כך שמי שחושב שהתכלת איננה מהאק"ק, יכול בהחלט לטעון שלא היתה כלל אפשרות להפיק כחול מהאק"ק.