מוקצה בטעות בשבת

[יונת אלם]

בשבת האחרונה בא אלי בתפילה בבקר בחור שטעה והבקר כשיצא לבית כנסת לבש את חליפת יום חול במקום חליפת שבת.
יש לו בחליפה שטרות כסף וכרטיס רב קו, מה עליו לעשות?
אמרתי לו שלכאורה צריך לנער את המוקצה מהכיס וטען להפסד כספו אמרתי לו שיצא וינער במקום מוסתר וכך עשה.
מה דעת חו"ר הפורום בשאלה זו?

[נחומצ'ה]

א. מוקצה אסור לתפוס ולטלטל. אך אם בשוגג זה 'נתפס' ביד, אי"צ לזרוק מיד מהידיים אלא אפשר ללכת מעט ואז להצניע
לשון שועה"ר (סי' ש"ח סעי' יג): "ואפילו אם שכח ונטל בידו מוקצה גמור רשאי לטלטלו לכל מקום שירצה כיון שכבר הוא בידו ויש מי שאוסר במוקצה גמור וראוי לחוש לדבריו אלא אם כן במקום הפסד". וכן הביא המשנ"ב ס"ק יג.

ב. בכיסים בחליפה יותר 'קל' הטלטול, בשונה מכיס החולצה [שאינו כפול], שאז נחשב ממש כטלטול, שהחולצה נעשית כ'בסיס',
יש לדו"ק היטב בסימן ש"י, ברמ"א סעי' ז.

[HaimL]

לכאורה, ממאמרז"ל הידוע, חייב אדם למשמש בגדיו בער"ש וכו', ופירשו הראשונים שמא יוציאנו, ולא פירשו שמא ישכח מעות, או כל מוקצה, בכיסו, ויטלטלנו ברה"י, וכ"ש שמא יוציא איזה דבר לרה"ר, קצת משמע דאי מטלטל מוקצה הנמצא בכיסו ל"ל בה.

[עזריאל ברגר]

לכאורה, ממאמרז"ל הידוע, חייב אדם למשמש בגדיו בער"ש וכו', ופירשו הראשונים שמא יוציאנו, ולא פירשו שמא ישכח מעות, או כל מוקצה, בכיסו, ויטלטלנו ברה"י, וכ"ש שמא יוציא איזה דבר לרה"ר, קצת משמע דאי מטלטל מוקצה הנמצא בכיסו ל"ל בה.

עיקר התקנה הוא מפני החשש הוא שמא יוציא לרה"ר, שיש בזה איסור דאורייתא, משא"כ טלטול מוקצה שעיקרו מדרבנן, ולא תמיד גוזרים גזירות משום חשש טלטול מוקצה (אם כי פעמים רבות גזרו).
אבל באחרונים (כגון שו"ע הרב) הזכירו תקנה זו גם בקשר לחשש מוקצה בכיסים.

[עושה חדשות]

בכיסים בחליפה יותר 'קל' הטלטול, בשונה מכיס החולצה [שאינו כפול], שאז נחשב ממש כטלטול, שהחולצה נעשית כ'בסיס', יש לדו"ק היטב בסימן ש"י, ברמ"א סעי' ז.

ועי' מג"א ומשנ"ב שם דאולי אף אין חובת ניעור בכה"ג, ורק "אם אפשר בניעור יראה לנער מתחלה". וממילא דבזה יש להקל שלא ינער אם יגרם לו מזה הפסד של המוקצה, (אף דבעלמא נחלקו הפוס' אם הפסד המוקצה פוטר מחובת הניעור), וילך למקום מוצנע וינער שם. והיטב הורה הרב יונת אלם.

[כדכד]

השאלה נכונה אך הכותרת אינה מדוייקת כיוון שאין מדובר בהקצאה בטעות אלא בטלטול בטעות
כלומר דין מי ששכח והשאיר בטעות מוקצה בכיסי בגדיו

[יונת אלם]

ייש"כ לעונים
מעיון בדברי הפוסקים עיקר מה שדנו הוא בשכח מוקצה בכיס בגדי שבת ומצא שם בשבת עצמה או שיצא בבין השמשות של ע"ש ונזכר, אבל לא מצאתי שמדברים על מקרה שלבש בטעות בגד חול. האם יש חילוק בין המקרים?

[עושה חדשות]

יש חילוק מהותי.
ארנק הנמצא בבגד של יום חול, שם מקומו, והבגד (עקרונית) נעשה בסיס לדברי האסור. (הרי בכניסת שבת הוא לא תכנן ללבוש בה את בגדי החול). משא"כ ארנק שנשכח בבגד של שבת, שאין הבגד נעשה בסיס. ויש רק סוגיא של חובת ניעור. אמנם במקרה הנ"ל היות ומדובר בכיס שהוא חלק נפרד מהבגד, לעולם אין הבגד נעשה בסיס למוקצה הנמצא בכיס. יתכן שזה אפילו קל יותר לגבי חובת ניעור. וכש"נ לעיל.

[בגולה]

א. מוקצה אסור לתפוס ולטלטל. אך אם בשוגג זה 'נתפס' ביד, אי"צ לזרוק מיד מהידיים אלא אפשר ללכת מעט ואז להצניע
לשון שועה"ר (סי' ש"ח סעי' יג): "ואפילו אם שכח ונטל בידו מוקצה גמור רשאי לטלטלו לכל מקום שירצה כיון שכבר הוא בידו ויש מי שאוסר במוקצה גמור וראוי לחוש לדבריו אלא אם כן במקום הפסד". וכן הביא המשנ"ב ס"ק יג.

נראה דאינו מדוייק כ"כ, נחלקו האגודה ואבן העוזר אם הדין כן גם במוקצה גמור, או רק בכשמל"א (או שהגיע לידו באופן המותר), ושוע"ה נקט להקל במקום הפסד אף במוקצה גמור.
אולם המשנ"ב בפשטות אה"נ דנקט שהדין הוא אפילו כשלא בא לידו בהיתר, אלא אף כשנטלו בטעות, מ"מ רק בכשמל"א מותר להמשיך לטלטלו בעודו בידו, משא"כ מוקצה גמור כגון מעות וכו', יעו"ש בדבריו אצל שעה"צ אות טו.