ברכה על ליקוי חמה

[פלוריש]

הגמרא הזכירה חמש דוגמאות לתופעות טבע, וליקוי חמה לא מופיע שם.
יש שהבינו שמברכים רק על התופעות שחז"ל תיקנו עליהן, ויש שהבינו שאלו דוגמאות ומברכים גם על תופעות אחרות.

לפי הדעה הראשונה, למה תיקנו דווקא בחמש הללו?

לפי הדעה השניה, למה הזכירו כוכב שביט ולא ליקוי חמה שזו תופעה שכיחה (כל 3 שנים בערך) ומפחידה (בחז"ל כתבו שזה סימן רע לאומות העולם, ולהבדיל, היו עמים רבים שהאמינו שדרקון אוכל את השמש וכולם ימותו) ורבת רושם (לא סתם יש לנו תיעוד של ליקויי החמה באלפיים שנים האחרונות)? האם זה לא אומר שחז"ל בכוונה לא הזכירו ברכה על זה?

[עזריאל ברגר]

כתב הרבי מליובאוויטש (באג"ק חט"ו עמוד רס, אגרת ה'תקעט):

א) אם מברכין על ליקוי לבנה או לקוי חמה.

ידוע הכלל אשר אין לחדש ברכה שלא הוזכרה בש"ס (ב"י או"ח סמ"ו). וי"ל הטעם דאין מברכין ע"ז מפני שהוא סימן לפורעניות הבאה (סוכה כט, א). ואדרבה צריכה תפלה לבטלה וצעקה ולא ברכה.

ב) אם ידעו חז"ל אודות ענין ליקוים הנ"ל ואם זהו ענין טבעי.

לקוי המאורות מובא בכמה מקומות בדברי חז"ל ופליאה גם הספק בזה, כי ידוע אשר אפילו חכמי מצרים ולפני זה בבבל כבר ערכו לוחות הליקוים האמורים וידוע בספרי דברי הימים ומובא להבדיל גם בכתבי הקדש, אשר בני ישראל עמדו בקישור עם חכמי מצרים וחכמי בבל.

מעריכת לוחות האמורים מובן שתופעה האמורה היא ענין טבעי, אבל ביחד עם זה יש בזה גם סימן, ובדוגמת ענין הקשת, שגם הוא ענין טבעי עתה, וביחד עם זה משמש אות, וככתוב בארוכה, ואין בזה סתירה, שהרי במה דברים אמורים אשר ליקוי חמה ולקוי לבנה יש להם הפירושים כמרז"ל (סוכה כט, א) - כשנראים הלקוים בארץ (ונראים לזה היודע ע"ד פירוש הליקוים), משא"כ באם יתכסו השמים בעננים וכיו"ב, הרי אין זה ענין של סימן והוראה להאדם אשר על האדמה, ועד"ז הוא גם בענין הקשת, וכמבואר במפרשי התורה.

[פלוריש]

כתב הרבי מליובאוויטש (באג"ק חט"ו עמוד רס, אגרת ה'תקעט):

א) אם מברכין על ליקוי לבנה או לקוי חמה.

ידוע הכלל אשר אין לחדש ברכה שלא הוזכרה בש"ס (ב"י או"ח סמ"ו). וי"ל הטעם דאין מברכין ע"ז מפני שהוא סימן לפורעניות הבאה (סוכה כט, א). ואדרבה צריכה תפלה לבטלה וצעקה ולא ברכה.

אז למה נתקנה ברכה על רוחות?
רש"י מסכת חולין דף פו עמוד א: "זיקים וזועות ורעמים ורוחות - מפרש בברכות בהרואה (דף נט) דכולן לקללה".

[HaimL]

אז למה נתקנה ברכה על רוחות?
רש"י מסכת חולין דף פו עמוד א: "זיקים וזועות ורעמים ורוחות - מפרש בברכות בהרואה (דף נט) דכולן לקללה".

אפשר לתרץ, דאה"נ, דכל הני דפרק הרואה הן לקללה, אבל לא שהם מבשרים פורענות הבאה, כמודגש במקור, אלא שאם יש בהם צורך, הם לקללה, משום דלא אכשר דרא. דברקים ורעמים אדרבה, הם סימן לגשם, רק דאי אתי מטרא עם הרעמים, סימן הוא שצריך לפשוט עקמומית שבלב, ואי אתי גוהא, סימן הוא דאכתי לא אכשר דרא להיגאל, וכדומה.