שבענו מטובך כתב:בירושלמי ברכות פ"ג ה"א: "כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא בכנישתא דגופנא דציפורין וסאביה".
בפשטות נראה שר' חייא בר אבא דחף את ר' זירא לתוך ביהכ"נ ועל ידי כך טימא אותו בטומאת אהל (דאורייתא).
רוצה אני לדעת, האם בתי כנסיות שבגליל היו מקוּרים בקורת גג, כך ששייך להיטמאות בהם בטומאת אהל?
חד ברנש כתב:משרידי בתי הכנסת מתקופת התלמוד בא"י נראה שהם היו מקורים. כן ברור לארכיאולוגים.
לענין כתב:שבענו מטובך כתב:בירושלמי ברכות פ"ג ה"א: "כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא בכנישתא דגופנא דציפורין וסאביה".
בפשטות נראה שר' חייא בר אבא דחף את ר' זירא לתוך ביהכ"נ ועל ידי כך טימא אותו בטומאת אהל (דאורייתא).
רוצה אני לדעת, האם בתי כנסיות שבגליל היו מקוּרים בקורת גג, כך ששייך להיטמאות בהם בטומאת אהל?
עיין שם בירושלמי כמה שורות קודם שבתוך בית כנסת יש טומאת אהל -
רבי אבהו הוה יתיב מתני בכנישתא מדרתה בקיסרין והוה תמן מיתא אתת ענתא דנשיאת כפים ולא שאלון ליה אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה אמר לון על נשיאת כפים לא שאלתון לי ולמיכלא שאלתון לי כיון דשמעו כן הוה כל חד וחד שמיט גרמיה וערק.
וכן הוא בבבלי מגילה כ"ו ב' ההוא בי כנישתא דיהודאי רומאי וכו'.
לבי במערב כתב:מן הסתם כוונת כת"ר לביהכ"נ הגדול דבגדאד,
אך - בפשטות - אא"פ לומר שהוא־ניהו בי כנישתא דשף ויתיב:
א. לפי שחרב בשנת ה"א תרט"ו ליצירה.
ב. כי ביכ"נ דשף ויתיב הי' מקומו בנהרדעא...
והשמועה שבזה צע"ג.
והשמועה שבזה צע"ג.
לבי במערב כתב:מן הסתם כוונת כת"ר לביהכ"נ הגדול דבגדאד,
אך - בפשטות - אא"פ לומר שהוא־ניהו בי כנישתא דשף ויתיב:
א. לפי שחרב בשנת ה"א תרט"ו ליצירה.
ב. כי ביכ"נ דשף ויתיב הי' מקומו בנהרדעא...
והשמועה שבזה צע"ג.
אכן כוונתי לביהכ"נ הגדול שבבגדד. שמעתי שהיה נקרא שף ויתיב. באמת אין זה מעין הענין כי אם נקרא כן או לא, לית מאן דפליג שהוא עתיק מאוד, וכל כוונתי הייתה להביא ראיה מאותו ביהנ"נ שלא היה מקורה ולא אעמוד על דעתי אם נקרא כן או לא. אבל מאחר שנקשת עלי אומר לך שלא עלי תלונתיך כי כן הובא בהקדמה לספר צדקה ומשפט לרבי צדקה חוצין הביא שיש להם קבל מרבי עבדעללה סומך שהוא ניהו ביה"מ דשף ויתיב.
ישנו באוצר כאן
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=101734
והשמועה שבזה צע"ג.
לבי במערב כתב:חשבתי שהראי' הימנו הובאה לנושא האשכול.
'השמועה שבזה' היינו הלוח שעליו נכתבו דברי מהר"ע סומך.
בדיעבד כתב:מלשון השלט שמסיים "וה' היודע", ניכר שכותב השלט היה ער לקשיים הכרוכים במסורת זו.
על־כך כבר ציינתי שחרב בשנת ה'תרט"ו (ובנאוהו שנית).בדיעבד כתב: . . לית מאן דפליג שהוא עתיק מאוד . .
בדיעבד כתב:לבי במערב כתב:מן הסתם כוונת כת"ר לביהכ"נ הגדול דבגדאד,
אך - בפשטות - אא"פ לומר שהוא־ניהו בי כנישתא דשף ויתיב:
א. לפי שחרב בשנת ה"א תרט"ו ליצירה.
ב. כי ביכ"נ דשף ויתיב הי' מקומו בנהרדעא...
והשמועה שבזה צע"ג.
אכן כוונתי לביהכ"נ הגדול שבבגדד. שמעתי שהיה נקרא שף ויתיב. באמת אין זה מעין הענין כי אם נקרא כן או לא, לית מאן דפליג שהוא עתיק מאוד, וכל כוונתי הייתה להביא ראיה מאותו ביהנ"נ שלא היה מקורה ולא אעמוד על דעתי אם נקרא כן או לא. אבל מאחר שנקשת עלי אומר לך שלא עלי תלונתיך כי כן הובא בהקדמה לספר צדקה ומשפט לרבי צדקה חוצין הביא שיש להם קבל מרבי עבדעללה סומך שהוא ניהו ביה"מ דשף ויתיב.
ישנו באוצר כאן
https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... ook=101734והשמועה שבזה צע"ג.
כוונתי הייתה להביא ראיה שעכ"פ מתקופות מאוחרות היו בתי כנסיות -- לא כולם אבל היו-- בלא קירוי. האם ראי' שלי לענין נושא האשכול ג"כ "צע"ג", או שתפס אותי כתר"ה על שתי מילים לשם קנטור בעלמא?
שבענו מטובך כתב:רוצה אני לדעת, האם בתי כנסיות שבגליל היו מקוּרים בקורת גג, כך ששייך להיטמאות בהם בטומאת אהל?
כן מסתבר כתב:בפשטות לא היו מקורים, כדי שהמתפללים ’ותן טל ומטר’ יטעמו מיד מפרי תפילתם... ובפרט באומרם ’משיב הרוח’ יזכו ליהנות מהרוח הגלילית, שתסייע בעדם לכוין דעתם...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 196 אורחים