ונ"ל דמי שאוכל על שלחן חבירו ולא הכין לו כלום פטור מלשלוח מנות וכ"מ קצת ברש"י גבי מחלפי סעודתייהו להדדי ומ"מ צ"ע (עמ"ש סי' תרפ"א סס"ו) וטוב להחמיר
"היינו מה שגבו כבר ממנו ואין מוצאין למי לחלקם ויותר נראה דר"ל מה שרגיל ליתן בכל שנה לצורך עניים"
ויש קצת ראיה לדברי מהר"ם, ממ"ש פרק הזרוע (חולין קלד ב) לוי זרע בכישר ולא הוו עניים אתא לקמיה ר"ש א"ל לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולעטלפים. וכתב הרמב"ם פ"א ממתנות עניים (ה"י) דלוקח אותם לעצמו, דהכתוב לא אמר ליתן אלא לעזוב. ע"ש. והכא דכתיב ומתנות, וסמיך למשלוח, א"כ חייב לשלוח המתנות. ומיהו כשאין שם עניים יכול לשלחם למקום שירצה לעניים, וחידש מהר"ם דאינו חייב לשלחם קודם פורים כדי שיגיעו לעניים בפורים, רק מפריש ואח"כ ישלחם. ודוק.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 80 אורחים