בלי זכר -ויש ארבע. הקהל.

[יהודהא]

בלי זכר -ויש ארבע. הקהל.

לו זכינו ובן דוד היה בא -
הרי שביום הראשון של חול המועד [מחלוקת אם ביום או בלילה] היה מתקיים מעמד הקהל .וזו מצווה המיוחדת שלמרות שהזמן גרמא נשים חייבות בה [מצה ,שמחת חג , והקהל הן מ"ע שנשים חייבות] -ואף הטף. ועכשיו שלא זכינו -

ומה נשאר לנו כזכר ממעמד מופלא זה ?
שהרמבם כתב שהיא באה " לחזק דת האמת , ויראה השומע עצמו כאילו עתה נצטווה בה - ומפי הגבורה שומעה-" [b]ובחינוך[/b] מגדיר אותו " כי זאת המצווה עמוד חזק וכבוד גדול בדת".

[b]והרמבם [/b]במו"נ ג,מו. כתב -אבל תועלת החג [הסוכות] שיושג באותה התקהלות מהתחדשות התורה באותה התפעלות ...ובפרט מצוות הקהל אשר נתבאר טעמה 'למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם' .

למה לא ?
האמת שכבר שאלו המפרשים מדוע אכן לא ניתקנה מצווה ופעולה כלשהיא לזכר מצווה זו -אחת מתריג מצוות [מצווה תרי"ב ברמבם.]
והרי לארבעת המינים כל שבעה, וכורך בפסח ועוד הן זכר למקדש. [u]ובמה נגרע חלקה של מצוות הקהל[/u] שלא נשאר ממנה זכר ?

אמנם האדרת רוצה לתרץ זאת בכך שרק מצוות שנהגו "מדאורייתא" כל ימי בית ראשון ושני -קבעו להם זכר. אבל מצוות הקהל "מדאורייתא בטלה בתוך ימי בית שני שכן כבר אז פסקה מלכות מישראל. ויש שהתקשו בהסבר זה מכמה אופנים.

יש זכר! ויותר מאחד.
1. קריאת ספר דברים בליל הושע"ר -קשורה לזיכרון מצוות הקהל. האדרת.

2. באברנאל דברים לא, שהשלמת התורה בשמחת תורה , שבה הגדול שבציבור עומד וקורא בתורה "חתן תורה" היא זכר להקהל.

3. קריאת מגילת קוהלת בסוכות -כנ"ל.
שכן בראשונים כתבו שהוא שלא כתוב דברי שלמה - אלא דברי קוהלת , משום שבהקהל שבימי שלמה המלך- לאחר שקרא בתורה , היה מלמד את עמ"י דברי מוסר והם שמופיעים בספר קוהלת. ובחזל -למה נקרא שמה קוהלת שהיו דבריו נאמרין בהקהל. רשי קהלת א,א.

וי"א שמשום כך יש לקראו דווקא בציבור ובביהכ"נ, ולא לבד בבית כמנהג אנשי פרובינציה,שכן אז בציבור הוא זכר להקהל, בספר המנהיג.

4.
לִרְכֹּב עַל כְּתֵפו‍ֹ שֶׁלְּ אָבִיו-
אֵי זֶה הוּא קָטָן? כָּל שֶׁאֵינוּ יָכוֹל לִרְכֹּב עַל כְּתֵפו‍ֹ שֶׁלְּ אָבִיו, וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת, כְּדִּבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. חגיגה א,א,
ויש שרצו לראות במנהג הבאת הילדים ואף הקטנים לביהכ"נ ל"כל הנערים" ולרקוד עימם על הכתפיים, זכר למיוחד במצוות הקהל - שנצטוו להביא אף הטף שאינו יודע לקרוא וכלל אינו מבין מה שמדברים אליו.

בפסקי תשובות סי' תרסט הערה 4. הביא מספר שערי רחמים שער ח ס"ק כו שהמנהג להעלות את כל הילדים בשמח"ת לעלית "כל הנערים". מקורו במצוות הקהל שמיועדת אף לטף. ונהגו בה בכל השנים משום הקשיים שבחשבון שנת השמיטה.

נ.ב
נא לא לגרור את הנושא לוויכוח על חידוש המנהג כיום.
יש לכך אשכולות אחרים .
תודה.

[יהודהא]

רבים הם הפרטים בהלכות הקהל - ובפוסקים יש בהם חילוקי דעות רבים.
וגם נכתבו מאמרים רבים ע"כ. ונידונו בהם מי הקורא היכן קוראים מה קוראים, את מי חייבים להביא ועוד.

מוצאי יו"ט ראשון או של שמיני עצרת ?
גם זה עלה לדיון , אבל הייתי אומר שברבים מהמאמרים דנו בעיקר האם בליל מוצאי יו"ט ראשון או בבוקרו של היום.
ולהלן הדעות שהיה זה במוצאי יו"ט אחרון של שמיני עצרת..

בגמרא בסוטה מא,א. למדים מ"בבוא כל ישראל " שהכוונה ב"אתחלתא דמועד".
לרשי שם בכלל המועד הנכון הוא ביו"ט הראשון עצמו ,אלא בשל הבעייה עם הבימה - דחוהו לראשון של חול המועד.
תוס מקשה על רשי ודוחה את דעתו וקובע שהזמן הראוי לכתחילה היה מוצאי יו"ט ראשון.

אבל במשנה בירושלמי כתוב שהזמן הוא"במוצאי יום טוב 'אחרון' של חג בשמיני במוצאי שביעית וכו. וזה גם נוסח המשניות בטופס שבאוקספורד.

והמפרשים רובם כתבו שזה טעות סופר וצ"ל הראשון" . אבל יש חולקין עכ ורוצים לומר:
שיש בדבר מחלוקת בין הבבלי לירושלמי האם קוראים בליל שני או שמיני של החג .

וכך נראה גם לרשי במגילה ה,א. שכתב שהקהל היה ב "שנה הראשונה של שמיטה במוצאי יו"ט האחרון"- וזה כירושלמי .
וכך גם במדרש לקח טוב.."יו"ט האחרון" של חג עושין לו בימה של עץ.

וזה היה גם נוסח המשנה לאברבנאל [וילך, הספק השישי] שכתב " קריאת התורה מקץ שבע שנים...בשמיני חג העצרת.. לא קודם לזה בשאר ימי החג"