האם בנו סוכה בעזרה? האם הכהנים צריכים לאכול קדשים בסוכה?

[סיפורים]

האם בחג הסוכות צריכים הכהנים לאכול קדשי קדשים בסוכה?

שהרי קדשי קדשים מותר לאכול רק בעזרה, ואם כן האם בנו סוכה בעזרה?

[קוויטל]

פסוק בנחמיה בחצרות בית אלקים

[טריד בגירסיה]

עיי' שו"ת ציץ אליעזר ח"א סל"א.

[חיי נר]

עיין ילקוט שמעוני פרשת שופטים, לא תטע לך אשרה התורה אמרה וכו' ד"א אפילו בית אפילו סוכה וכו'. וצ"ת.

[צולניק]

יש בזה מאמר ארוך בספר הנפוץ 'הסוכה'.

[סיפורים]

האם יש מקור מפורש בחז"ל או בראשונים האם יש סוכה בעזרה?

[סיפורים]

עיין ילקוט שמעוני פרשת שופטים, לא תטע לך אשרה התורה אמרה וכו' ד"א אפילו בית אפילו סוכה וכו'. וצ"ת.

אם בונים בצורה רגילה ודאי שאסור כמו שכתוב בילקוט שמעוני.
אבל המפרשים כבר עסקו למצוא היתרים לדברים שהיו מעץ בבית המקדש, כגון שבמאוזן יהיה מותר, ורק במאונך אסור. או אם אינו מחובר לבנין יהיה מותר וכדומה. עיין במפרשים.
ולפי"ז אולי באופנים אלו יהיה מותר לעשות סוכה בעזרה?
ואם מותר, יתכן שזה חובה?

[סיפורים]

פסוק בנחמיה בחצרות בית אלקים

מפסוק זה, אכן משמע שעשו סוכות בעזרה.
אבל אולי הכוונה להר הבית?

נ.ב. ומזה יש לעיין על מה שכתוב בפסוק שם "וברחוב שער המים" היכן זה.

[עזריאל ברגר]

מצד הלכות סוכה נראה שאינם חייבים כלל, דהא קיי"ל תשבו כעין תדורו, וכפי שאוכלים כל השנה בחצר המקדש ולא בתוך בית - מאי שנא סוכות?

[צולניק]

מצד הלכות סוכה נראה שאינם חייבים כלל, דהא קיי"ל תשבו כעין תדורו, וכפי שאוכלים כל השנה בחצר המקדש ולא בתוך בית - מאי שנא סוכות?

דמי מר כמאן דלא אכיל בשרא דתורא [יעוי' ב"ק עב.].

[סיפורים]

דמי מר כמאן דלא אכיל בשרא דתורא [יעוי' ב"ק עב.].

מה כוונתך?

[מחברי למדתי]

עיין ערכין דף ג ע"ב ותמצא נחת

[סיפורים]

בגמרא בערכין שם:

הכל חייבין בסוכה כהנים לוים וישראלים. פשיטא אי הני לא מחייבי מאן מיחייבי כהנים איצטריכא ליה סד''א הואיל וכתיב (ויקרא כג-מב) בסוכות תשבו ואמר מר תשבו שבעת ימים כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו והני כהנים הואיל ובני עבודה נינהו לא ליחייבו קא משמע לן נהי דפטירי בשעת עבודה בלא שעת עבודה חיובי מיחייבי מידי דהוה אהולכי דרכים דאמר מר הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבים בלילה.

והנני יודע מה שכמה רצו להוכיח מגמרא זו שהכהנים פטורים מסוכה באכילת הקרבנות.

אך חשבתי שמכאן ראיה פשוטה וברורה, שהכהנים כן חייבים בסוכה באכילת הקרבנות, כי הרי הגמרא אומרת שפטורים דוקא בשעת עבודה. אבל שלא בשעת עבודה חייבים. ואם כן, הרי אכילת הקרבנות אינה ממש בשעת עבודה, נמצא שהם כן חייבים בסוכה. ולפי"ז יוצא שבנו סוכה בעזרה עבורם.

האם אתם מסכימים עם הצד הזה?

[אנא עבדא]

אם איני טועה, יש בפנים יפות (אולי בפר' שופטים) איזה מדובר בענין זה

[בקרו טלה]

אם איני טועה, יש בפנים יפות (אולי בפר' שופטים) איזה מדובר בענין זה

אכן וזלה"ק
בילקוט [שופטים תתק"ז] ד"א אפילו בית אפילו סוכה, נראה הא דקאמר אפילו סוכה היינו סוכת מצוה בחג שהכהנים אוכלים לחם הפנים ושיורי המנחות חוץ לסוכה, והטעם כיון שאסור לעשות סוכה בעזרה הם פטורים מן הסוכה, וצ"ל מ"ש בילקוט סוף פרשת ראה [תתק"ו] חג הסוכות להדיוט, מנין אף לגבוה ת"ל חג הסוכות לה' היינו בלחמי תודה כדאיתא בביצה דף י"ט מביא אדם תודתו בחג הסוכות:

[גבול ים]

יעוי' בקובץ עדות יא עמ' ז שנדפס מש"כ בזה הג"מ גדלי' ליפשיץ אביו של בעל התפארת ישראל.

[קוויטל]

אם איני טועה, יש בפנים יפות (אולי בפר' שופטים) איזה מדובר בענין זה

אכן וזלה"ק
בילקוט [שופטים תתק"ז] ד"א אפילו בית אפילו סוכה, נראה הא דקאמר אפילו סוכה היינו סוכת מצוה בחג שהכהנים אוכלים לחם הפנים ושיורי המנחות חוץ לסוכה, והטעם כיון שאסור לעשות סוכה בעזרה הם פטורים מן הסוכה, וצ"ל מ"ש בילקוט סוף פרשת ראה [תתק"ו] חג הסוכות להדיוט, מנין אף לגבוה ת"ל חג הסוכות לה' היינו בלחמי תודה כדאיתא בביצה דף י"ט מביא אדם תודתו בחג הסוכות:

לדידיה, איך יתיישב הגמ' בערכין דהכהנים חייבין? האם אכילת הקרבנות נחשבת כבשעת עבודה?
אולי יש לחלק בין אכילת קדשי קדשים כמו לחם הפנים וחטאות דפטור מסוכה, לבין קדשים קלים שנאכל בכל העיר דחייב בסוכה. הדבר צריך בירור.

[פלתי]

http://www.otzar.org/aspcrops/25823_66_ ... 722016.asp

[עזריאל ברגר]

http://www.otzar.org/aspcrops/25823_66_1722207989-2722016.asp

ממליץ לכולם לעיין לפני שממשיכים לדון, כי ברפרוף מהיר ראיתי שם כמה סברות שהובאו כאן (כולל הסברא שהבאתי בעצמי).

[בן_אליעזר]

אמנם לא עיינתי לכל אורך האשכול - אך לפני זמן אספתי לעצמי [מתוך ה'אוצר'] כו"כ מבואות בסוגי' זו ובהמסתעף (כולל בימי עזרא והמשכן וכו'), ומכמה פנים, ואפרשם כאן [כפי שהם] לפניכם כך שתוכלו לדון על-פיהם.
א' מהם מחולק לA-B-C, שכן אינו המשך א' אלא כמה חלקים בתוך הספר, שזעיר פה וזעיר שם מזוכר הענין (ולפעמים, בקטע(ים) בודד(ים) שבעמוד).

ולהוסיף עליהם (וכפי שהעירוני באישי, בשעתו):

הנה בספרות האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, ב'תורת מנחם' חל"ח עמ' 182 - מוזכר ע"ד זה שעל-אף שאין בונין סוכה בביהמ"ק כי אין להוסיף על הבנין - עכ"ז, כנראה שחגגו עם הד' מינים בכ"ז. ובהערה בשוה"ג - העירו המו"ל מלקוטי-שיחות ואגרות קודש שאכן שם הרבי מתרצו באו"א שאכן הי' סוכה אבל לא ממש בבנין עצמו אלא מחוצה לה וכו'. עיי"ש.

ושו"ר, שכמה מהמצורפים (מקובצים/ספרים חב"דיים) אכן דן במ"ש בספרי האדמו"ר הנזכרים.

[בן_אליעזר]

כעת ראיתי שב'אגרת מבוארת' שי"ל לחודש תשרי, הביאו שקו"ט של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל - בין היתר - ב'סוגיות דאיסור בניין עץ במקדש', וב'אופן אכילת הכהנים במקדש בחג הסוכות'. הקשורים לנושא(י) האשכול.

ומצו"פ כשמופענח באר היטב בתוס' מ"מ והערות ע"י המו"ל. (מסיבה טכנית, לא יכולתי להעלות הקובץ כולו, ע"כ רק העליתי החלק הקשור לכאן).

[אבןטובה]

בפסחים איתא על אכילת תרומה שאמר עבודה עבדתי ע"ש.
ואכילת סוכה היא בכביצה כדאיתא סוכה כו: וברמב"ם פ"ו מה' סוכה ה"ו דרק יותר מכביצה בעי סוכה ופחות מזה הוי אכילת עראי, ואכילת קדשים בכזית וגם בפחות מכזית אפשר לקיים מצות אכילת קדשים כמש בתו"י יומא לט. וח"ס או"ח סי' מט, א"כ יכולין לאכול פחות מכזית וא"צ סוכה. ראה בזה בשות בית יצחק אוח סי' ה אות יח ואבה"ע סי' קכה אות ב.

[בקרו טלה]

עי' מאמר מקיף בקובץ נזר התורה מאת הגרי"ש שווארץ שליט"א עמ' רכז
קובץ נזר התורה

[ש. ספראי]

מתוך ספרי ויאמר שמואל:

סוכה בבית המקדש
הגמרא בסוכה (נ"ג א') מביאה שרבבות היהודים שהשתתפו ב"שמחת בית השואבה" במקדש, לא נתנו שינה לעיניהם בכל ימות החג, משום שכל הזמן השתתפו בשמחה ובתפילות, בהקרבת הקרבנות ובלימוד תורה. ואמרו בגמ' שכל אחד מהם התנמנם במקדש זה על כתף חבירו. ויש להקשות שהרי נפסק שאסור לישון גם שנת עראי מחוץ לסוכה וא"כ איך התנמנמו במקדש? (והר"ש מילגרום והר"י גוטליב השיבוני פשוט שהיו פטורים ממצות סוכה כדין עוסקים במצוה והולכי דרכים), וצ"ע.
והגרמ"ד סולוביצ'יק שליט"א ציטט את דברי הש"ס בערכין (ג', ב') שכהנים חייבים בסוכה שלא בשעת עבודה, והקשה האיך הכהנים היו אוכלים שיירי מנחות, אשר מיקום אכילתם בעזרה, דהא בעזרה אסור לבנות אף בנין של עץ, כברמב"ם (בית הבחירה א', ט'), וצ"ע.
ונראה בזה דהנה ידועה הסברה דבגדר סוכה נאמר דבענין שתשמש כבית גמור לז' ימים, וצריך שיוקבע למקום מגורים, וכבסוכה (ז' ע"ב) דלכו"ע סוכה דירת קבע בעינן, ופרש"י: "דראויה להשתמש קבוע ונראית כבית", עכ"ל. וכן בדף כ"ח ע"ב דכל ז' הימים עושה אדם סוכתו קבע ודירתו עראי מה"מ דנאמר תשבו כעין תדורו. והאחרונים דייקו מהרמב"ם פ"ו דסוכה דהא דצריך אדם לעשות את ביתו עראי וסוכתו קבע הוא מעצם חפצא דסוכה.
ולפי"ז יש לומר בפשיטות, שלהאמור סוכה עניינה כבית דירה ועליו לעשות בה את תשמישי ביתו הרגילים. אך אכילת שיירי מנחות שאינה שייכת כלל לבית דירה, דנאכלים דוקא במקדש, א"כ א"צ לאוכלו בסוכה, משום שבסוכות מעתיק את הרגלי ביתו לסוכה, ובשר שבכל השנה אסור לאוכלו בבית כלל א"צ לאוכלו בסוכה.
ולפי"ז כלל אין חיוב לישון בעזרת ישראל בסוכה, שהרי קי"ל דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד (סוטה מ' א') וגם שהייה בה אסורה סתם כך. ובמקום שאסור להתנהג בו כבית, לא שייך לעשות בו סוכה, שסוכה כבית היא ולא יותר.

[רון]

סוכה בבית המקדש.docx

דקדוק נפלא בפרשיות הקרבנות דיו"ט, ובו יובא דיוקו של האו"ש מקרבנות המוספין דיו"ט לענין השאלה אם יש סוכה בבית המקדש

(147.22 KiB) הורד 367 פעמים

[קראקובער]

בהנחה שבנו סוכה בעזרה האם זה לא ראיה נגד המרדכי שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה גם לאכילה?

[טברייני]

ויש להקשות שהרי נפסק שאסור לישון גם שנת עראי מחוץ לסוכה וא"כ איך התנמנמו במקדש? (והר"ש מילגרום והר"י גוטליב השיבוני פשוט שהיו פטורים ממצות סוכה כדין עוסקים במצוה והולכי דרכים), וצ"ע.

גיסי סיפר לי קושיא זו מתוך ספרו החדש של הגרא"ד אויערבאך (טבריה) על המועדים, ותירצתי לו כעין דברי הרבנים בסוגריים. ודחה דברי שכאשר מגיעים למקום יישוב מתחייבים שוב.
והוא תירוץ שם תירוץ בעומק הפשט, ולא זכיתי אכתי לדבריו, אם מעניין אתכם אעשה מאמץ.

[נהר שלום]

ראה מאמרו של הרב מתתיה גבאי בירחון האוצר האחרון.

[ביקורת תהיה]

ולפי"ז כלל אין חיוב לישון בעזרת ישראל בסוכה, שהרי קי"ל דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד (סוטה מ' א') וגם שהייה בה אסורה סתם כך. ובמקום שאסור להתנהג בו כבית, לא שייך לעשות בו סוכה, שסוכה כבית היא ולא יותר.

שמחת בית השואבה הייתה בעזרת נשים, שיש בה ישיבה.

[מיללער]

עי' מאמר מקיף בקובץ נזר התורה מאת הגרי"ש שווארץ שליט"א עמ' רכז
קובץ נזר התורה

הקובץ לא נמצא - האם אפשר להעלות מחדש?

[טור תלגא]

עי' מאמר מקיף בקובץ נזר התורה מאת הגרי"ש שווארץ שליט"א עמ' רכז
קובץ נזר התורה

הקובץ לא נמצא - האם אפשר להעלות מחדש?

נמצא כאן קובץ כט http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=19593#p405158

[מיללער]

עי' מאמר מקיף בקובץ נזר התורה מאת הגרי"ש שווארץ שליט"א עמ' רכז
קובץ נזר התורה

הקובץ לא נמצא - האם אפשר להעלות מחדש?

נמצא כאן קובץ כט http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=19593#p405158

תודה רבה

[אור עולם]

זכור לי שבספר 'שמחה בבית המלך' מסדרת 'חצרות בית ה' אליהו נכנס לשמוע שיעור הדן בזה, אך נרדם, ובשל כך אין אנו יודעים מה טען הרב...

[מיללער]

בתורת כהנים בפרשת אמור יש דרש של יכול תהא סוכה לגבוה עיי"ש דמשמע משם שיש לימוד מיוחד שלא בנו סוכה בעזרה

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=129

[עץ הזית]

ויש להקשות שהרי נפסק שאסור לישון גם שנת עראי מחוץ לסוכה וא"כ איך התנמנמו במקדש? (והר"ש מילגרום והר"י גוטליב השיבוני פשוט שהיו פטורים ממצות סוכה כדין עוסקים במצוה והולכי דרכים), וצ"ע.

גיסי סיפר לי קושיא זו מתוך ספרו החדש של הגרא"ד אויערבאך (טבריה) על המועדים, ותירצתי לו כעין דברי הרבנים בסוגריים. ודחה דברי שכאשר מגיעים למקום יישוב מתחייבים שוב.
והוא תירוץ שם תירוץ בעומק הפשט, ולא זכיתי אכתי לדבריו, אם מעניין אתכם אעשה מאמץ.

כמדומני שמפורש להדיא בגמרא ששלוחי מצוה פטורים מסוכה גם כאשר הם ביישוב ויש להם אפשרות לישן בסוכה.

[קרית מלך]

מצורף סימן נפלא בענין זה מתוך ספר אבני פנה להגאון הגדול רבי פינחס פרנקיל זצללה"ה [אתמול היה יום היא"צ]

[גביר]

בספר -
פנים במחשבת ההלכה : ‏ פעמי תחייה הלכתית במשנתו של הרב ד"ר מרדכי פוגלמן / ‏ יצחק הרשקוביץ ; הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשפ"ב

מובא בשמו של ר"מפוגלמן [עם מראי מקומות בכתביו, אאל"ט בשו"ת שלו] שהיתה סוכה בעזרה ושראה בזה מקור למנהג לבנות סוכה בחצר בית הכנסת.

הספר אינו תח"י כרגע, מ"מ אאל"ט זה נמצא בפרק או תת פרק על העניין של זכר למקדש בפסיקתו.