שמחה וששון כתב:מצורף כתבה בנושא המדובר
פרנצויז כתב:דרך ישרה כתב:... ואכן זהו ההקדמה לכל נדרי, אנו מתירין להתפלל עם העברינים, וזהו הסיום לכל נדרי, ונסלח וכו'.
אגב, לפי המקובל ה- הניגון ששרים בכל נדרי הוא מזמן אנוסי ספרד, שזה היה הפעם היחידה בשנה שהם היו באים בחשאי ובמסירות נפש לבית הכנסת. אם תרצו דוקא יתכן שזהו המנהג להתרגש, ברגעים אלו היו רואים את הכאב הגדול, איך יהודים נדחו כ"כ ובעניותם הם כואבים את מצבם ובאים לאמירת כל נדרי. זה היה הזמן להבין את שפל מצבם בגלותם הנוראה, אז התעוררו לבכיה.
הרבה דמיונות נכתבו על הקשר בין כל נדרי לתקופת אנוסי ספרד, וכנראה בלי כל בסיס.
לדוגמה, עד היום כל לבלר מתחיל (וגם הרבה מורות בבתי הספר) יודע שכשמדברים על כל נדרי חייבים להזכיר את האנוסים.
ובאחד הספרים המפורסמים (כמדומה בספר התודעה) כותב שההקדמה "אנו מתירים להתפלל עם העבריינים" נתחברה בזמן אנוסי ספרד, עבורם!
אך זו טעות מפורסמת, כי הנוסח נזכר כבר בקדמונים, כמדומה ע"י התשב"ץ תלמיד מהר"ם מרוטנבורג, ונזכר בטור וכו'.
[ויש גם לבדוק אם זה בכלל יכול להתאים ל"אנוסים", כי תלוי אם פירוש המילה עבריינים הכוונה עוברים על תקנות הקהל בלבד, או על כל התורה כולה, ואכמ"ל].
וכן המציאו שהניגון של כל נדרי (איזה ניגון, האשכנזי או הספרדי?) מקורו מאנוסי ספרד. האם מישהו מצא לזה בסיס "רציני"?
לכאורה נראה שאיזה סופר או עיתונאי מוכשר המציא את זה (לפני דור או שני דורות), וכל האחרים העתיקו אחד מהשני בלי לבדוק אם זה מוסמך.
מעניין לשמוע באיזה ספר או עיתון הופיע לראשונה הקשר בין כל נדרי לאנוסים, בין בענין ההקדמה "אנו מתירים להתפלל...", בין לגבי הניגון של כל נדרי.
עמוס התקועי כתב: אתה צודק שזה מיוחס למהר"ם מרוטנברג, אבל עובדה זה אינו שולל האפשרית שהמהר"ם תיקן זה מפני האנוסים שנמצאו באשכנז. ברור שגם באשכנז נמצאו כאלה שהוכרחו להתנצר בגלל הגזירות הרדיפות והפוגרומים החל ממסע הצלב הראשון בתקופת רש"י, הרדיפות לא הופסקו כל ימי שהותם באשכנז, וא"כ לא רחוק לומר שניגון הרגיש של כל נדרי וגם נוסח "העבריינים" נתקן בגלל זה (כלומר שבאמירת כל נדרי ביקשו סליחה על המרת דת, דהיינו הנדרים והשבועות של התנצרות שהוכרחו לעשות).
עמוס התקועי כתב:נא לציין שמו של המאמר, והיכן נמצא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים