מה שנכון נכון כתב:ראה עוד במשך חכמה בא יב,ב, ומש"כ שם בשם הגר"א
סעדיה כתב:מה שנכון נכון כתב:ראה עוד במשך חכמה בא יב,ב, ומש"כ שם בשם הגר"א
וצ"ע מש"כ שיש לכל דבר טעמים 'לאלפים' (דהיינו יותר מחמשה ואלף).
כתבן כתב:שמעתי פעם טעם לכך, וכעת איני מוצא מקורו, שלכל תקנת חז"ל, אף אם פירשו טעמה, יש עוד טעמים נסתרים, ולכן א"א לבטלה כשמתבטל הטעם הידוע.
האם ידוע לאי מי מחכמי הפורום, מקור להסבר זה?
שמש כתב:כתבן כתב:שמעתי פעם טעם לכך, וכעת איני מוצא מקורו, שלכל תקנת חז"ל, אף אם פירשו טעמה, יש עוד טעמים נסתרים, ולכן א"א לבטלה כשמתבטל הטעם הידוע.
האם ידוע לאי מי מחכמי הפורום, מקור להסבר זה?
כמדומני שכ"כ ב'מכתב מאליהו' (ואיני זוכר אם ציין שם מקור לזה).
שמש כתב:כתבן כתב:שמעתי פעם טעם לכך, וכעת איני מוצא מקורו, שלכל תקנת חז"ל, אף אם פירשו טעמה, יש עוד טעמים נסתרים, ולכן א"א לבטלה כשמתבטל הטעם הידוע.
האם ידוע לאי מי מחכמי הפורום, מקור להסבר זה?
כמדומני שכ"כ ב'מכתב מאליהו' (ואיני זוכר אם ציין שם מקור לזה).
עושה חדשות כתב:עי' במצו"ב דברי רבינו אברהם בן הרמב"ם.
גילוי אסור, אף שאין נחשים מצויים בינינו, והוא ז"ל היה נזהר מאד מאד בדבר. ]הוספה בדפו"ר[ הוא
היה אומר כל מה שאסרו חז"ל או תיקנו איזה תקנה, מפני איזה טעם, אף שבטל הטעם הגלוי לנו תקנתן
ואיסורן במקומו עומד, כי הם לא גילו אלא אחד מכמה טעמים הכמוסים עמהם ע"כ אסור לעבור על
דברי חכמים אף שבטל הטעם הגלוי לנו
קו ירוק כתב:יש מקום לברר דברי הגר"א, והערת יפה. אבל הוא איננו עוד אחרון שאפשר לכתוב "דעת הגר"א קצת מחודשת",
בפרט שמה שקצת מעבר למושגים שלנו..
זכורני איזה מעשה עם שני דקלים בחצירו של החזו"א... אולי הרב מה שנכון נכון יוכל לדעת גופא דעובדא מה היא.
פרי יהושע כתב:קו ירוק כתב:יש מקום לברר דברי הגר"א, והערת יפה. אבל הוא איננו עוד אחרון שאפשר לכתוב "דעת הגר"א קצת מחודשת",
בפרט שמה שקצת מעבר למושגים שלנו..
זכורני איזה מעשה עם שני דקלים בחצירו של החזו"א... אולי הרב מה שנכון נכון יוכל לדעת גופא דעובדא מה היא.
אם זה היה בהגר"א בשו"ע זה משהו אחר, אבל מפי השמועה לך תדע..
בברכה המשולשת כתב:פרי יהושע כתב:קו ירוק כתב:יש מקום לברר דברי הגר"א, והערת יפה. אבל הוא איננו עוד אחרון שאפשר לכתוב "דעת הגר"א קצת מחודשת",
בפרט שמה שקצת מעבר למושגים שלנו..
זכורני איזה מעשה עם שני דקלים בחצירו של החזו"א... אולי הרב מה שנכון נכון יוכל לדעת גופא דעובדא מה היא.
אם זה היה בהגר"א בשו"ע זה משהו אחר, אבל מפי השמועה לך תדע..
זה לא "מפי השמועה", זה עדות של בעל פאה"ש
[א] ועכשיו כו'. תוס' בע"ז ובפ"ק די"ט (ו' א') ובפ' בתרא דיומא (ע"ז ב') ושאר מקומות ואין כאן משום דבר שבמנין שלא נגזרה לכתחלה אלא במקום דיש משום גלוי מדקאמרינן יין מבושל אין בו משום גילוי והרבה כיוצא שם וה"ה לדידן בכולם כיון שלא נאסר לגמרי כנ"ל:
קו ירוק כתב:אא"ט גם במעשה רב מובא, שהזהיר מאוד על מים מגולים.
אבל ידועות כאלו שמועות מתלמידיו כמה וכמה. ולכן ברור שאלו דברי הגר"א דמתבדרין בעלמא ע"י גאוני הדורות, וא"א לפקפק שזה מהגר"א כהוייתו.
עקביה כתב:ייש"כ על הבאת דברי ראב"ם.
מה כוונתו בהכפלה שהייתה במקדש?
כתבן כתב:שמעתי פעם טעם לכך, וכעת איני מוצא מקורו, שלכל תקנת חז"ל, אף אם פירשו טעמה, יש עוד טעמים נסתרים, ולכן א"א לבטלה כשמתבטל הטעם הידוע.
האם ידוע לאי מי מחכמי הפורום, מקור להסבר זה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 502 אורחים