אברהם כתב:ואתה הקורא היקר שהואלת לקרוא עד כאן, ולא זנחת דברי כשאר חבריך, תבוא עליך ברכה.
ייש"כ על דבריך הנחמדים. אבל באמת נראה קצת דוחק לפרש כן בדברי הרמב"ן שנקט בדבריו 'מגילה' במסוים, ולא על קביעת יום הפורים בכללותו.
ואולי יש לומר
בדרך דרוש בהקדם דברים נפלאים המובאים
בהגהות חשק שלמה במגילה ז,א בשם רבינו הגר"א זי"ע, דהנה איתא בגמ' שם: אסתר ברוח הקודש נאמרה וכו', אמר שמואל אי הואי התם הוה אמינא מילתא דעדיפא מכולהו שנאמר קימו וקבלו, קימו למעלה מה שקבלו למטה. אמר רבא לכולהו אית להו פירכא לבר מדשמואל דלית ליה פירכא.
ובתוס' שם הקשו: וקשה דלשמואל מי ליכא פירכא, דהא רבא גופיה הוא דאמר פרק ר"ע שקבלו שנית בימי אחשורוש אלמא דאיצטריך קרא לדרשא אחרינא, יעו"ש.
ואמר רבינו הגר"א זי"ע, דבקרא ד'קיימו וקבלו' יש קרי וכתיב, הקרי הוא 'וקבלו' והכתיב הוא 'וקבל', וא"כ י"ל דבמגילה למד שמואל מהקרי קבלו דקיימו למעלה מה שקבלו למטה, ואילו בשבת למד רבא מהכתיב 'קבל' דקיימו השתא מה שקבל משה רבינו מכבר. והוסיף רבינו הגר"א לדייק כן בגירסאות הגמ', דבמגילה הגירסא היא 'שנאמר קיימו וקבלו' משום דמפיק מהקרי, ואילו במס' שבת הגירסא היא 'דכתיב קיימו וקבלו' משום דיליף מכתיב, ולכך לק"מ קושיית תוס' דתרי מילי נינהו, יעו"ש.
והעולה לנו מדבריו שבקיום המצוה של מקרא מגילה תרווייהו איתנהו בהו, מחד יש כאן קיום של למעלה על הקבלה של למטה, ונראה דזה קאי על התקנה ומצוה דרבנן של 'מקרא מגילה', שהסכימו ע"ז למעלה לקיים את כל תוקף שמחויבים בזה בגדר מצוה דרבנן. ומאידך, יש כאן קיום של הקבלה של משה רבינו מסיני ע"י ישראל, ולפי פשוטו של מקרא הרי קאי הקיום והקבלה על מצוות היום של פורים ולא על כל מצוות התורה, והיינו שקיימו את מה שמחויבים מצד תורת משה, וזה לצד שקבלו עליהם ועל זרעם בנדר ובחרם לעשות את ימי הפורים, וצ"ע.