ליטוואק פון בודאפעסט כתב:לי הק׳ נראה לומר, שמזה שביטלו אמירת רוב סליחות, למרות שהוא יום סליחה, חזינן שעיקר הסליחות היא התפלות שלא הושמטו, ולא השמיטו אלא ה׳טפל׳ כדי לקיים ה׳טוב מעט בכוונה׳. ומכאן תמיהה על אלו שמשמיטים מ׳הרחמים והסליחות׳ עד תחנון, שהרי מיוהכ"פ נר׳ שזה עיקר הסליחות.
מה שומרים בשם הגריש"א, ייתכן שכוונתו שלא השמיטו מטעם מנהג ושכך ראוי לנהוג, אלא מנסבות הזמן וכדו׳, דברים שאין מצוה להמשיך לדורות. אבל אי"צ לומר שכוונתו שההשמטה באיסור או בטעות יסודה.
אומר אני כתב:בארה״ב -בקהילת דעבריצין ונייטרא ובוויען עדיין אומרים את הסליחות , ומישהו מקהילת וויען הדפיס את הסליחות מחדש עם ביאור לענ משפחתו שנפטר במלחמה ולפני כמה שנים המשפחה הדפיסו את זה מחדש , שכחתי את שם שלו רק ששם משפחתו הוא גראס
נ.ב. האם בהקהילה במעייני הישועה , והמנין דהרב המבורגר אומרים את הסליחות?
יראה- שלם כתב:אולי יש לאי מי מחכמי הפורום סדר הסליחות לתפילות יוה"כ?
ספרים וועלט כתב:איך זה שאם הש"ץ ידלג על ה"ה" של עושה "ה"שלום במרומיו, יצעקו עליו ויתקנו אותו, וחלקים חשובים של סדר התפילה כולל י"ג מידות שאינן חוזרות ריקם (שכמעט וניתן לומר שזו תפילה היותר חשובה בין כל הפיוטים והסליחות!) נשמטו מן נוסח התפילה ואין פוצה פה?
ספרים וועלט כתב:לאחר כל האריכות וההסברים באשכול זה, עדיין לא מובן איך נשכח אמירת הסליחות + י"ג מידות של רחמים בשחרית מוסף ומנחה של יו,כ?
האם אנשים לא ראו בהשמטת אמירת י"ג מידות במשך כל היום כסטייה גדולה מן המנהג? איך עבר כל זה בשתיקה בכ"כ הרבה קהילות ואין איש שם על לב? משהו עדיין חסר בפוזל זה.
שמואל שלומוביץ כתב:לבטח יציינו כאן עוד מעט אשכולות שדנו בנושא.
אין לי פרטים מדוייקים, אבל בינתיים אציין שזו כנראה תקלה היסטורית.
בפוסקים מבואר שיש לקצר בפיוטים ולא בסליחות שהם ענין היום.
ראיתי פעם מחזור ישן שלפני זכור רחמיך בשחרית מוסף ומנחה המחזור החלק דומני ל-שמונה חלקים, למנהגים השונים של פולין ליטא ביהם פיהם מערין רוסיא וזאמוט אונגרען וכו'.
ככל הנראה בשלב מסויים הדפסת המחזור הייתה יותר כללית, והסליחות של תפילות יוהכ"פ עברו לספר הסליחות הקהילתי.
ברור שכך השתמרות האמירה שלהם הייתה פחותה ממה שנדפס במחזורים..
שמואל שלומוביץ כתב:ראיתי פעם מחזור ישן שלפני זכור רחמיך בשחרית מוסף ומנחה המחזור החלק דומני ל-שמונה חלקים, למנהגים השונים של פולין ליטא ביהם פיהם מערין רוסיא וזאמוט אונגרען וכו'.
אצל גולדשמידט. נמצא בה"ב.שמואל שלומוביץ כתב:מחזור כזה
עושה חדשות כתב:אצל גולדשמידט. נמצא בה"ב.שמואל שלומוביץ כתב:מחזור כזה
בבקשהשמואל שלומוביץ כתב:כמו"כ אם יש לאי מי את הסליחות שהדפיס ר' שריה לבני המנין שלו, אשמח אם יעלה.
בתודה גדולה מראש
בענין אמירת סליחות ביום הכיפורים בחזרת הש"ץ
של שחרית מוסף ומנחה שהנהגתי לומר במנין ותיקין אצלנו
מנהג פשוט הנזכר בספרי הראשונים לומר סליחות ביוהכ"פ בתפילות שחרית מוסף ומנחה ולומר גם י"ג מידות, במחזורי אשכנז הישנים מודפסים הסליחות בשחרית מוסף ומנחה במקומן לפני 'זכור לנו' וכו', ובמחזורים של התקופה האחרונה ושלפניה הושמטו כבר הסליחות מהמחזורים וצויין רק לפני זכור לנו וכו' שכאן אומרים סליחות.
יש לשער שהשמטת הסליחות מהמחזורים היתה מסיבת ספרי הסליחות שנדפסו בכמה וכמה הוצאות ומנהגי מדינות שבהם היו הסליחות של כל השנה ד' צומות, בה"ב וכו' וימי הסליחות שלפני ואחרי ר"ה ושבהם נכללו גם הסליחות לתפילות של יוהכ"פ, ונאמרו מתוך ספרים אלו. ספרי סליחות אלו נתמעטה הדפסתם בתקופות האחרונות, ומתוך כך יצא שנשאר רק הציון במחזורים, שכאן אומרים סליחות. וכיון שספרים אלו נתמעטו והלכו יצא מזה שמנהג זה הלך והתבטל עד התבטלותו המוחלטת ברוב רובם של בתי הכנסת בארצנו וברוב העולם פרט לבתי כנסיות יחידים הנוהגים עדיין לשמור בקפדנות על מנהגי מקומם וארצם הישנים. ונשארו בידינו רק התפילות מזכור לנו וכו' המהווים תמיד את החלק האחרון שבסליחות. החובה איפוא לחדש מנהג זה שהיה נהוג כדבר פשוט בכל הנוסחאות. ומדברי הטור בסימן תר"כ בשם ר"ע גאון אנו למדים שהסליחות ביוהכ"פ הם יותר חובת היום מאשר היוצרות והקרובות, דז"ל ר"ע גאון שם ולא דבר קצוב הוא ולא חובה אלא שבח והודאה והזכרת זכות אבות וכו' אבל סליחות ורחמים חובת היום הן.
גם הערוה"ש (בסימן הנ"ל) מתרעם על ביטול מנהג זה וכותב וז"ל ומה שתמיהני דהנה הרא"ש שלהי יומא והטור בסי' זה הביאו בשם הגאונים לומר בשחרית ה' פעמים ויעבור וכו' ואנחנו אין מזכירין אפילו פעם אחת ויש מנהגים שאין להם עיקר ונזהרים בהם וזה שהוא מהגאונים ובהזכרת י"ג מידות ואין נזהרים בזה. וזה נצמח הכל מאריכת הניגונים עד שלא נשאר זמן לומר סליחות ואמירת י"ג מידות אי אפשר בלא אמירת סליחות וכו' עכ"ל.
ובקשר לאמירת י"ג מידות שבין הסליחות הביא הטור שם בשם ר"ע גאון שמנהג של הישיבה בערבית ושחרית חמש פעמים ובמוסף ז' ובמנחה ו' ובנעילה ג' ואבי העזרי כתב שקבלתי שבשחרית צ"ל י"ג פעמים ויעבור כנגד י"ג מידות ורב נטרונאי כתב מנהג בשחרית אומר ז' סליחות ובמוסף ה' ובמנחה ג' ואם יש פנאי אומר ה'.
לפנינו במחזורי אשכנז הישנים אנו מוצאים בדרך כלל שני מנהגים בסדר הסליחות האלו. מנהג אשכנז הגדול שנהג בעיקר בדרום גרמניה ומערבה ונדפס בעיקר במחזורי רדלהיים. ומנהג פולין בעהמען מעהרען ואונגריה הנדפס במחזורי זק"ש.
הסליחות כאן הם לפי מחזור זק"ש מחמת שלשה טעמים. א) מנהג אשכנז הגדול נוטה בכלל להרבות בסליחות. לפי מנהג זה מרבים בסליחות גם בערב יוהכ"פ כבערב ראש השנה ראה רמ"א אור"ח סי' תקפ"א ס"א (ולדוגמא. לפי מנהג זה אומרים בשחרית יוהכ"פ י"ד סליחות במקום ה' במנהג השני) והרי הטושו"ע בסי' תר"ך כתב דטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר וכו'. ב) מנהג פולין קרוב יותר למספר אמירת הי"ג מידות שהוזכרו בדברי ר"ע גאון בשם מנהג הישיבה. ג) מנהג ונוסח אשכנז הנהוג כאן באר"י ושהונהג ע"י תלמידי הגר"א זצ"ל בעלייתם ארצה אינו נוסח אשכנז הגדול אלא נוסח אשכנז כמנהג פולין וקהילות ליטא רייסין וזאמוט (ולא כאן המקום לעמוד על הבדלי שני הנוסחאות האלו) ואם כי בסליחות של לפני ואחרי ר"ה קיימים שוב כשלש נוסחאות ומנהגים, נוסח ליטא לחוד נוסח פולין לחוד ונוסח פיהם מערען ואונגרן לחוד הרי בסליחות אלו אין קיימים הבדלים בנוסחאות האלו, ומנהג ליטא הוא כמנהג פולין פיהם מערען ואונגרן וכמו שאין הבדל גם בשאר הפיוטים.
ולפי זה הרי הסליחות שבמחזור זק"ש הם גם הסליחות של נוסח ומנהג קהילות ליטא.
כאמור הובאו בטור משם ר"ע גאון ורב נטרונאי גאון ומשם אבי העזרי שלשה מנהגים במספר הי"ג מידות הנאמרים בין סליחה לסליחה.
למעשה אין המספר שבכל אחד משני מנהגי הסליחות הנ"ל מתאים לשום מנהג שהוא בטור.
משלשת המנהגים שהובאו בטור יש לקבוע את המנהג של רב עמרם גאון המציין לערבית ה' פעמים, לשחרית ה' פעמים, למוסף ז', מנחה ו' ונעילה ג', כי סך הכל עולה למספר כ"ו כמנהג שם הוי"ה ב"ה. היות ומנהג זה נהוג גם בקרב חסידי בית אל המכוונים בתפילתם כל כוונות האריז"ל לפי סדורי רבנו שלום שרעבי זצ"ל בבית המדרש הנ"ל שנוסד על ידו והונהג בכל דבר כפי דעתו דעת עליון, וכמובא בכף החיים סי' תר"כ אות ו'. והרי כלל גדול בידינו כי כל מקום שיש מחלוקת הפוסקים בפרט בדבר שאינו עיקרו דין הגמרא אלא רק מנהג כבנידון שלפנינו, ודעת המקובלים כאחד מהם הרי שיש לנהוג בזה כדיעה זו. וכן הוא הדבר שלפנינו.
ואף שמנהגנו כאן באר"י לומר בנעילה ז' פעמים מכל מקום כלל גדול בידינו שהובא ברא"ש פ"ד דר"ה סי' ג' ובביאור הגר"א סי רע"א ס"י דבכל דבר המכוון כנגד משהו העיקר לא לגרוע ממנו אבל להוסיף עליו אפשר.
ולפי זה יש ליזהר בנעילה שאם רד היום מאד וצריכים למהר ולדלג בכדי להספיק לנשיאת כפיים לפני השקיעה שלא יפחתו מלומר עכ"פ - משלשה פעמים י"ג מידות וכפי הנזכר בדברי ר"ע גאון הנ"ל.
מספר הי"ג מידות שבסליחות של מחזור זק"ש שלפנינו אינו זהה כאמור לגמרי עם מנהג רע"ג הנ"ל. בשחרית המנהג מתאים. כמו כן במנחה בצרוף הי"ג מידות שלאחר מי אל כמוך וכו' ללפני או"א סלח ומחל וכו'. בערבית לפנינו ד' ולרע"ג ה'. ובמוסף לפנינו ג' ולגאון ז'. בכדי להתאים את המספר לגמרי למנהג רע"ג רצוי להוסיף בערבית עוד פעם אחת י"ג מידות לאחר יעלה תחנוננו וכו' לפני שומע תפלה.
ובכדי לתאם את המספר במוסף, הוכנסו והוכללו כאן שלשה סליחות מנוסח אשכנז הגדול והם אבל אנחנו אשמים, אפסו אישים, אדון בפקדך עם שלשה פעמים י"ג מידות הנאמרים אחריהם. ועוד פעם אחרי סלח לנו אבינו וכו' הנאמר לפני התחלת הסליחות שגם זה לקוח מהמנהג ההוא. ועם ג' פעמים המצויים בסליחות מחזור זק"ס נשלם איפה המנין למספר ז'.
ער"ח אייר תשכ"ז
שמואל שלומוביץ כתב:עושה חדשות כתב:אצל גולדשמידט. נמצא בה"ב.שמואל שלומוביץ כתב:מחזור כזה
אני לא מחפש מחזור עם סליחות. אלא מחזור שיש בו סליחות לכל הקהילות שדף הסליחות לכל קהילה מודפס על רבע עמוד.
כך שעל דף אחד פתוח של המחזור נדפסים סליחות לשמונה מנהגים שונים, אם אני אכן זוכר טוב.
אצל גולדשמידט יש צילום של מחזור כזה?
איש_ספר כתב:בבקשהשמואל שלומוביץ כתב:כמו"כ אם יש לאי מי את הסליחות שהדפיס ר' שריה לבני המנין שלו, אשמח אם יעלה.
בתודה גדולה מראש
היה בזכרוני שהעליתי פעם. כנראה טעיתי.
שמואל שלומוביץ כתב:לא הצלחתי להבין עד הסוף האם הסליחות הללו מייצגות מנהג מסויים שנהגו לומר קטעים קצרים כאלו, או שהוא זצ"ל ברר חלקים קטנים מן הפיוטים, מפני קוצר הזמן.
ולכן בכדי להחזיר מנהג קדמונים למקומו ליקטתי וסידרתי כאן מקצת קטעים מהסליחות לאומרם ביוהכ"פ בתפילות ולאחריהם י"ג מידות...
איש_ספר כתב:שמואל שלומוביץ כתב:לא הצלחתי להבין עד הסוף האם הסליחות הללו מייצגות מנהג מסויים שנהגו לומר קטעים קצרים כאלו, או שהוא זצ"ל ברר חלקים קטנים מן הפיוטים, מפני קוצר הזמן.
מהקדמתו לסדר הסליחות:ולכן בכדי להחזיר מנהג קדמונים למקומו ליקטתי וסידרתי כאן מקצת קטעים מהסליחות לאומרם ביוהכ"פ בתפילות ולאחריהם י"ג מידות...
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הרגשתי בדברי הרא"ש סוף ר"ה, בשעה שנחלק על הרמב"ן בענין לצאת מז"ש מאת הש"ץ, שסיים דבריו ׳ומנהג אבותינו תורה׳, על אף שבא לחלוק על המנהג הוותיקין, ולקיים המנהג המחודשת של הרי"ץ גיאות.
בני ברקי כתב:באיזה תקופה זה הופסק?
לפני מאה מאתיים שנה? או קדום יותר?
הח"ח כן אמר סליחות?
פניני כתב:ר' דניאל גולדשמיט כותב שהדילוג בליטא ופולין אינו מוקדם ממחצית המאה הי"ט.
וכנראה שהיות לא נדפסו בתוך המחזורים בגלל שינויי המנהגים המקומיים (ועוד שהיתה פיוטים אחרים בכל שנה) הפסיקו לאמרן בכלל
באמונתו כתב:לפי הגר"א ז"ל, הלא אין להפסיק אף פעם באמצע חזרת הש"ץ עם סליחות.
ממילא בישיבות הפסיקו, ואפשר שהשפיע על שאר סליחות, וכן על קהילות תלמידי הישיבות ואחרות.
אור עולם כתב:אני לא מכיר שום דבר כתוב מהגר"א על הסליחות הללו.
באמונתו כתב:לפי הגר"א ז"ל, הלא אין להפסיק אף פעם באמצע חזרת הש"ץ עם סליחות.
ממילא בישיבות הפסיקו, ואפשר שהשפיע על שאר סליחות, וכן על קהילות תלמידי הישיבות ואחרות.
וע"ע במצורף כאן:שלא לפרוש מן הצבור בפיוטים או סליחות, כשאומרים אחר חזרת הש"ץ, ואין הפסק בברכות ק"ש ותפלה:
אור עולם כתב:זה לא כתוב על ד' תעניות?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים