אליעזר ג כתב:א. יש עוד דוגמא של דבר כזה שלא מופיע בחז"ל אינו הכרח מפירוש דברי חז"ל ומופיע בראשונים?
להלן קישור לאשכול בנושא
viewtopic.php?f=17&t=43246&p=687092&hilit=%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA#p505698
בעניין קו התאריך
Re: בעניין קו התאריך
להלן קישור לאשכול בנושא
viewtopic.php?f=17&t=43246&p=687092&hilit=%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA#p505698
Re: בעניין קו התאריך
אדון אליעזר
שירושלים היא מרכז, זו קבלה, ולא סברה. ועל דרך שכתב רא"מ לפידות.
ושיחת ביבים אין מקומה בפורום.
שירושלים היא מרכז, זו קבלה, ולא סברה. ועל דרך שכתב רא"מ לפידות.
ושיחת ביבים אין מקומה בפורום.
Re: בעניין קו התאריך
קו ירוק כתב:אדון אליעזר
שירושלים היא מרכז, זו קבלה, ולא סברה. ועל דרך שכתב רא"מ לפידות.
ושיחת ביבים אין מקומה בפורום.
זו קבלה המופיעה בחז"ל ובסיסה שממנה הושתתה הארץ , אבל גם לקבלה צריך להיות מובן ואי אפשר לדבר על טבור של משהו לא מוגדר ,ואין שום רבותא בלסמן אותה כטבור ולפי זה לקבוע את הגבולות של למה היא טבור שאין לו כל ייחוד ומובחנות עצמית ,כאשר זה ניתן לביצוע לגבי כל מקום אחר, תחליט שאנו עסוקים בטבור של רבע הכדור המזרחי או של חצי כדור שיש בו 40 אחוזים אוקיאנוס ואולי 30 ואולי 20 או לחלופין שכולו יבשה מקצה סיביר והטבור קמבודיה או כל יבשה מקצה מערב והטבור הודו מה מייחד את המרחב שירושלים טבורו?
אלא שלא עושים טבור של חלק לא מוגדר , אלא טבור הוא או של חלק מוגדר נאמר יבשה הישוב כולו כפי שסברו הראשונים ואין במציאות . או של השלם כולו ואם תשאל איך יתכן טבור בכדור?
הנה התשובה:
ובזאת תבחן האם אתה עוסק בשיחת ביבים או מנסה להבין תורה.
ג. הנביעה בהכרח של קו טבור הארץ מקו התאריך:
א. ראינו שקו התאריך מוכרח מהמציאות שיהיה, והוא קו האורך שנמצא סמוך ממזרח למקום שממנו התחילה תנועת השמש, או בצהרי היום או בערב.[כי הערב הוא תחילת היום ,וצהרים הוא מיקום השמש .]
ב. מקום זה יוצר הבדלה ברורה בין מקום הסיום למקום ההתחלה מקום ההתחלה הוא המקום שבו התחילה השמש את תנועתה , ומכיוון שבכדור המסתובב בחלל אין שום משמעות למזרח ומערב במובן של כוונים מוחלטים והאמת היא שאין כזה מובן למזרח ומערב כלל כי בכל היקום בכדורים מסתובבים עסקינן ,המשמעות היחידה של המושג מזרח ומערב בתורה היא אכן המשמעות הנובעת מהלשון זריחה ממזרח שמש כלומר נקודת הזריחה המוקדמת ביותר היא גם המזרחית ביותר ממילא הוא תחילת מזרח בכ"ה.
ג. נחדד, המגדיר היחיד של מזרח ומערב הוא תנועת השמש, ממילא הגדרת מזרח הבלעדית הוא הכוון ממנו זורחת השמש ומערב היכן שמעריבה ושוקעת , וכך עולה מהלשונות עצמם ממזרח -לשון זריחה ופעמים רבות נאמר מפורש, ממזרח שמש , מערב לשון ערב. ולכן המזרח הוא המוקדם בזמן-כלשון קדמה מזרחה, והמערב הוא המאוחר .אכן המשמעות של תנועת השמש נמדדת לא בהיותה במקום ספציפי אלא באיזה סיבוב ובאיזה חלק ממנו היא שם ,שזה מגדיר לנו את הזמנים והתאריכים שמלבד להאיר על הארץ זה עניינה, ככתוב בפרשת בראשית. העולה שקו קצה מזרח הוא הקו הכי מתקדם בזמן ולאחריו כסדר התקדמות השמש השני הכי מתקדם עד קצה מערב.
ד. ממילא הקו המאוחר ביותר הוא קצה מערב והוא צמוד לקצה מזרח אמור מעתה משמעות המעבר את קו התאריך היא קפיצה מקצה מערב לקצה מזרח וכן הפוך.
ה. שאדם יוצא מקצה מזרח והולך מערבה הרי הוא נמצא במקום פחות ופחות מזרחי ושמגיע למאה ו-שמונים מעלות מקצה מזרח הוא מזרחי באותה מידה שהוא מערבי יותר מזרחה הוא יותר מזרחי ממערבי, יותר מערבה יותר מערבי ממזרחי, ומכאן שקו ה-180 מעלות מקצה מערב וקצה מזרח הוא נקודת האיזון בין מערביות למזרחיות ,כאשר כל המזרחיים לו יש בהם רוב מזרחי ומערביים רוב מערבי. וקו זה ממהותו הוא אמצע מוחלט בין מזרח למערב.
ו. מהלך דברים מוכרח זה גם מיישב את כל מהלכי האדם על הגלובוס הנה היוצא מקצה מזרח מערבה טבעי לחלוטין שבקצה השני כלומר אחרי כמעט 360 מעלות יגיע לקצה מערב, וכעת שהוא ממשיך מערבה לסיבוב נוסף הוא קפץ למקום תחילת הימים הצמוד שהוא קצה מזרח ולכן מתאים לדבר שהולך מערבה ,כי מקצה מערב איך ילך עוד 360 מעלות מערבה הרי הוא בקצה מערב . וכן היוצא מקו האמצע מזרחה ,הרי מגיע כעבור 180 מעלות לקצה מזרח ולכן קופץ כבר אחרי 180 מעלות לקצה מערב וממילא ב-180 חזור, יחזור לנקודת המוצא כפי שאמור היה להיות למרות שממשיך לנוע מזרחה. וכן קו התאריך מתקן את השינויים הנובעים מהמהירות היחסית לשמש השונה בין ההולך מזרחה למערבה כפי שהראנו לעיל ב-פרק א .
ז. העולה -באור הבא לעתו ,ישנו קו התחלה וסמוך לה קו סיום מוחלט, התלוי ברגע הראשון לתהליך הביאה לעתו וממילא שם יש קו תאריך וממילא כנגדו זה קו האמצע המוחלט בין שני הכוונים טבור הארץ, בין הצדדים המוגדרים עם כוון תנועת האור וכנגדו, בשפת התורה מערב ומזרח בהתאמה.
Re: בעניין קו התאריך
בינתיים ליבנתי את הנושא מול דעת הניגוד המקובלת היום ההולכים בדרך החזו"א ואני מציג בתקציר בהמשכים , את המסקנות בינתיים ממוקדות לפולמוס זה .
מכיוון שהדברים הם תקציר ולא משקפים את כל ההיקף וכנגד כל כמה שורות בהם יש בדר"כ כמה דפי הסבר ,פירוט וראיות . זה לא יהיה מן החכמה להשיג על פרט כלשהו מיד , אלא החושב ששגיתי בפרט יעיר את הערתו ממוקדת ואפרסם בל"נ את ההרחבה לגבי אותו פרט ויבחנו הדברים לאור ההרחבה .
חלק א של התקציר:
א. מעשה בראשית בסביבות ימי השוויון מוציא בהכרח טבעי קו תאריך על קו אורך אחיד ,שינוי מחייב מקור: מהתורה , או מהלכה למשה מסיני , או מסברא מוחלטת, למנגנון השינוי וסיבתו .
ב. בכל תקופת הראשונים, כל הראשונים אני מביא רשימה של 20 לקמן ולהבדיל כל אנשי המחקר בשניהם ללא חולק, סברו לפחות שיש מקסימום 180 מעלות ליבשה יחד עם הישוב ומסתבר גם שסברו שגבול מה שהגדירו יבשה על קו אורך אחיד, אך על כך איני מסתמך במאמר זה.
ג. רשימה לא מלאה:
הראשונים הבאים מפורש בדבריהם או מוכח באופן מוחלט מדבריהם שסברו 180 מעלות מקסימום אורך הישוב והיבשה ממזרח למערב בכל קווי הרוחב [לפחות בניתנים לשהיית אדם]: העיבור, היסוד עולם , האבן עזרא ,הרמבם, הרד"ק, הדיין הזקן , רבי יצחק המוזכרים בעיבור וכנראה בראבד [רבי יצחק], הרלב"ג, התשבץ, המפרש על הרמבם, האברבאנל , הכפתור ופרח ,חשב האפוד, משל הקדמוני , שבילי אמונה המעיר על החשב אפוד. בנוסף הצפנת פענח הקדמון ורבי שלמה אבן גבירול כתבו שחצי ים וחצי יבשה ולא האריכו יותר בעניין , אבל ברור שאם כולם סביבם סברו לא יותר מ-180 ,והם לא חלקו על כך וסברו את בסיס הדברים של חצי חצי, ממילא אין כלל משמעות שחלקו ונראה שגם לא היה יכול להיות להם מקור שמכוחו יקבלו ידיעות גאוגרפיות שונות מהמקובל, אחרי שקיבלו את החלק היסודי במקור המקובל .וכן מראשוני האחרונים אלו שנתקלתי בהם ללא חיפוש המהרלב"ח, הרדב"ז. וכן מעידים שכולם סברו כך: העיבור, היסוד עולם , רבי דוד גנאז תלמיד הרמא, הקול יהודה על הכוזרי וחסד לאברהם.
ד. הטעמים המופעיים בדבריהם לתפישה זו:
1. בוצעה מדידה על ידי מלכי קדם באמצעות ליקויי לבנה של כל אורך היבשה והישוב ונמצא כך. [מובא בעיבור ביסוד עולם ועוד].
2. פסוקים מהתורה שעניינם שהיבשה היא מחצית , עד כדי כך שכותב העיבור, שימים שבתוך היבשה מתקזזים בדיוק עם איי הים הרחוקים של האוקיאנוס , כלומר מידתם זהה.
3. נטען כמופת שאין אפשרות לגוף שאינו במתווה מעגל להיות כלול בגוף שהוא מעגל באופן יציב ולכן היבשה חייבת להיות בעלת גבולות עגולים כלומר קו אורך אחיד . [רדק, לכאורה היסוד עולם שמביא גם פסוקים שכך היה]
4. מסורת של כולם שכך מבנה העולם [בהמשך נראה מה יכול להיות מקורה של מסורת זו]
ה. לא יתכן שהכוזרי והמאור סברו אחרת כי:
1. אין שום מקור אפשרי שמכוחו יכלו לסבור כך.
2. מכיוון שידעו את עמדת הראשונים האחרים או חלקם וידעו שאין אף אחד הסובר כדבריהם וכל המדברים בנושא סוברים היפוכם , הרי לא יתכן שחלקו כדבר מובן מאליו ללא צורך להזכירו והרי אינם מזכירים מחלוקת שכזו ועוד מדבריהם משמע שמסכימים.
3 .כן היו צריכים גם לנמק מחלוקת שכזו בכדי שיקבלו דבריהם וכמובן שאין רמז לכך בדבריהם.
4. אם חלקו , הייתה חייבת מחלוקת זו להיות מוזכרת היכן שהוא בבאים אחריהם ,ובכל ראשונים המתייחסים לנושא במשך 300 שנים אחריהם אין כלל רמז לכך.
5. מדבריהם מוכח שהתכוונו ל-180 מעלות מציאותית פיזית ויש כמה הוכחות שסברו כאמור.
6. הניסיון להסתמך במאור על כך שהתרכז בקו רוחב של ירושלים ולדייק מכך שבשאר מקומות סבר יותר מעלות נידון לכישלון כי:
א. הוא בחר בנקודה זו כי היא טבור דרום צפון .
ב. גם אם היה מקום לדיוק אפשר לדייק פחות מירושלים ולא יותר וזה מתאים לכל האמור לעיל.
ג. מקור יחידי לידיעה כזו אצלו יכול להיות קבלה של הלכה למשה מסיני שלא תתכן , כי לא יתכן שרק הוא ידע ממנה ושאר הראשונים ובתי המדרש שלהם לא .
ד. כן לא יתכן כי הידיעה אינה מדויקת, והלכה למשה מסיני או נבואה חייבת להיות מדויקת .[ואין הצפה של מאות קילומטרים בזמנים היסטוריים באזור מיושב ברצף ותרבותי מאז ועד היום , שלא תוזכר היכן שהוא ולא יהיו ממצאים כלשהם לגביה.]
ה. הדיוק גם אינו נכון כי הסטייה בערך מוחלט מ-90 מעלות של כ-20 מעלות רוחב ברצף כולל מול ירושלים אינה גדולה מהסטייה מול ירושלים, כלומר שזה אינו רק באמצע הפלך הרביעי , אלא בכולו ובכל החמישי ובחלק מהשלישי והשישי .
7. וכן אין כלל קושיא על דברים אלו מכך שסברו שירושלים במרכז, שזו אינה עמדת העיבור והאסכולה של המלומדים המוסלמיים ,כי זו הייתה עמדת רוב העולם והמלומדים הנוצריים ובפרט היכן שהמאור חי כמעט כל חייו ,לא היו להם כלים ויכולות למדוד שזה אינו נכון , וזה התאים לתפישת חשיבות ירושלים בתורה וכפי שמעיד הקול יהודה זו הייתה עמדה מקובלת אצל חכמי ישראל , וכן היה הכרחי להם להכריע כך בכדי למצוא הסבר לסוגיית סוד העיבור. כלומר קושיא זה וודאי לא.
מסקנה אין יותר מ-180 מעלות ממזרח למערב וזו המידה שישנה בירושלים ,נגזר ממנה לשיטתם 90 מעלות ולא יותר מהקו אורך של ירושלים בכל קווי הרוחב לקצה מזרח וממילא אין קו מפותל כי יותר מ-90 אין צורך כי לא קיים במציאות , ופחות מ-90 יסתור את עמדתם בסוגיא.
חזרה למעלה
מכיוון שהדברים הם תקציר ולא משקפים את כל ההיקף וכנגד כל כמה שורות בהם יש בדר"כ כמה דפי הסבר ,פירוט וראיות . זה לא יהיה מן החכמה להשיג על פרט כלשהו מיד , אלא החושב ששגיתי בפרט יעיר את הערתו ממוקדת ואפרסם בל"נ את ההרחבה לגבי אותו פרט ויבחנו הדברים לאור ההרחבה .
חלק א של התקציר:
א. מעשה בראשית בסביבות ימי השוויון מוציא בהכרח טבעי קו תאריך על קו אורך אחיד ,שינוי מחייב מקור: מהתורה , או מהלכה למשה מסיני , או מסברא מוחלטת, למנגנון השינוי וסיבתו .
ב. בכל תקופת הראשונים, כל הראשונים אני מביא רשימה של 20 לקמן ולהבדיל כל אנשי המחקר בשניהם ללא חולק, סברו לפחות שיש מקסימום 180 מעלות ליבשה יחד עם הישוב ומסתבר גם שסברו שגבול מה שהגדירו יבשה על קו אורך אחיד, אך על כך איני מסתמך במאמר זה.
ג. רשימה לא מלאה:
הראשונים הבאים מפורש בדבריהם או מוכח באופן מוחלט מדבריהם שסברו 180 מעלות מקסימום אורך הישוב והיבשה ממזרח למערב בכל קווי הרוחב [לפחות בניתנים לשהיית אדם]: העיבור, היסוד עולם , האבן עזרא ,הרמבם, הרד"ק, הדיין הזקן , רבי יצחק המוזכרים בעיבור וכנראה בראבד [רבי יצחק], הרלב"ג, התשבץ, המפרש על הרמבם, האברבאנל , הכפתור ופרח ,חשב האפוד, משל הקדמוני , שבילי אמונה המעיר על החשב אפוד. בנוסף הצפנת פענח הקדמון ורבי שלמה אבן גבירול כתבו שחצי ים וחצי יבשה ולא האריכו יותר בעניין , אבל ברור שאם כולם סביבם סברו לא יותר מ-180 ,והם לא חלקו על כך וסברו את בסיס הדברים של חצי חצי, ממילא אין כלל משמעות שחלקו ונראה שגם לא היה יכול להיות להם מקור שמכוחו יקבלו ידיעות גאוגרפיות שונות מהמקובל, אחרי שקיבלו את החלק היסודי במקור המקובל .וכן מראשוני האחרונים אלו שנתקלתי בהם ללא חיפוש המהרלב"ח, הרדב"ז. וכן מעידים שכולם סברו כך: העיבור, היסוד עולם , רבי דוד גנאז תלמיד הרמא, הקול יהודה על הכוזרי וחסד לאברהם.
ד. הטעמים המופעיים בדבריהם לתפישה זו:
1. בוצעה מדידה על ידי מלכי קדם באמצעות ליקויי לבנה של כל אורך היבשה והישוב ונמצא כך. [מובא בעיבור ביסוד עולם ועוד].
2. פסוקים מהתורה שעניינם שהיבשה היא מחצית , עד כדי כך שכותב העיבור, שימים שבתוך היבשה מתקזזים בדיוק עם איי הים הרחוקים של האוקיאנוס , כלומר מידתם זהה.
3. נטען כמופת שאין אפשרות לגוף שאינו במתווה מעגל להיות כלול בגוף שהוא מעגל באופן יציב ולכן היבשה חייבת להיות בעלת גבולות עגולים כלומר קו אורך אחיד . [רדק, לכאורה היסוד עולם שמביא גם פסוקים שכך היה]
4. מסורת של כולם שכך מבנה העולם [בהמשך נראה מה יכול להיות מקורה של מסורת זו]
ה. לא יתכן שהכוזרי והמאור סברו אחרת כי:
1. אין שום מקור אפשרי שמכוחו יכלו לסבור כך.
2. מכיוון שידעו את עמדת הראשונים האחרים או חלקם וידעו שאין אף אחד הסובר כדבריהם וכל המדברים בנושא סוברים היפוכם , הרי לא יתכן שחלקו כדבר מובן מאליו ללא צורך להזכירו והרי אינם מזכירים מחלוקת שכזו ועוד מדבריהם משמע שמסכימים.
3 .כן היו צריכים גם לנמק מחלוקת שכזו בכדי שיקבלו דבריהם וכמובן שאין רמז לכך בדבריהם.
4. אם חלקו , הייתה חייבת מחלוקת זו להיות מוזכרת היכן שהוא בבאים אחריהם ,ובכל ראשונים המתייחסים לנושא במשך 300 שנים אחריהם אין כלל רמז לכך.
5. מדבריהם מוכח שהתכוונו ל-180 מעלות מציאותית פיזית ויש כמה הוכחות שסברו כאמור.
6. הניסיון להסתמך במאור על כך שהתרכז בקו רוחב של ירושלים ולדייק מכך שבשאר מקומות סבר יותר מעלות נידון לכישלון כי:
א. הוא בחר בנקודה זו כי היא טבור דרום צפון .
ב. גם אם היה מקום לדיוק אפשר לדייק פחות מירושלים ולא יותר וזה מתאים לכל האמור לעיל.
ג. מקור יחידי לידיעה כזו אצלו יכול להיות קבלה של הלכה למשה מסיני שלא תתכן , כי לא יתכן שרק הוא ידע ממנה ושאר הראשונים ובתי המדרש שלהם לא .
ד. כן לא יתכן כי הידיעה אינה מדויקת, והלכה למשה מסיני או נבואה חייבת להיות מדויקת .[ואין הצפה של מאות קילומטרים בזמנים היסטוריים באזור מיושב ברצף ותרבותי מאז ועד היום , שלא תוזכר היכן שהוא ולא יהיו ממצאים כלשהם לגביה.]
ה. הדיוק גם אינו נכון כי הסטייה בערך מוחלט מ-90 מעלות של כ-20 מעלות רוחב ברצף כולל מול ירושלים אינה גדולה מהסטייה מול ירושלים, כלומר שזה אינו רק באמצע הפלך הרביעי , אלא בכולו ובכל החמישי ובחלק מהשלישי והשישי .
7. וכן אין כלל קושיא על דברים אלו מכך שסברו שירושלים במרכז, שזו אינה עמדת העיבור והאסכולה של המלומדים המוסלמיים ,כי זו הייתה עמדת רוב העולם והמלומדים הנוצריים ובפרט היכן שהמאור חי כמעט כל חייו ,לא היו להם כלים ויכולות למדוד שזה אינו נכון , וזה התאים לתפישת חשיבות ירושלים בתורה וכפי שמעיד הקול יהודה זו הייתה עמדה מקובלת אצל חכמי ישראל , וכן היה הכרחי להם להכריע כך בכדי למצוא הסבר לסוגיית סוד העיבור. כלומר קושיא זה וודאי לא.
מסקנה אין יותר מ-180 מעלות ממזרח למערב וזו המידה שישנה בירושלים ,נגזר ממנה לשיטתם 90 מעלות ולא יותר מהקו אורך של ירושלים בכל קווי הרוחב לקצה מזרח וממילא אין קו מפותל כי יותר מ-90 אין צורך כי לא קיים במציאות , ופחות מ-90 יסתור את עמדתם בסוגיא.
חזרה למעלה
Re: בעניין קו התאריך
המשך:
עיקר דברי הכוזרי :
א. המאור הראשון ותחילת תנועת השמש היו ממצב ערב בא"י .
ב. ששת ימי הבריאה לא הוגדרו כמתחילים מנקודת הערב אלא נקודת ההתחלה האסטרונומית היא צהרי היום, מסתבר שזה מתייחס למצב השמש ולא לשאלה מתי מתחיל היום לבני האדם, שזו לכאורה קביעה שבהנחיה או הסכמה ל.. או של [בהתאמה] בני האדם, ועוד שאם אח"כ מתחיל מהערב למה לקבוע ולפני שיש לקביעה משמעות לשנות כבר. ממילא יעלה לכאורה, שלא נקבע השלב ביממה המגדיר את תחילת היום ,אלא בכל נקודה כל יום היה מעת לעת וחזרה לנקודה שהשמש התחילה בה ממנה. ממילא זה לא בדיוק ימים והם וודאי שלא נספרו כימי שבוע מחזוריים אלא יחידות מעת לעת באופן סידרתי רצוף כלומר היו אמורים להמשיך 8 ו-9 וכו'. לעניין הנקודה של שבוע או סידרתי , זה דומה לשוני בין ספירת הימים לשבועות בספירת העומר.
ג. אדם הראשון הוא שהחיל את החלות של תחילת הימים מהערב כלומר היותם ימים ממש ונקודת ההתחלה שלהם ואת היותם ימי השבוע , ועשה זאת אחרי שנגמרו ששה סיבובים שלמים בכל המקומות בערב בא"י, וממילא החלות קבע ליל שבת של השבוע בא"י ובמקומות שאחריה כשהגיע לשם השקיעה.
ד. אבל מהטעמים שבישוב אנושי לא יכול להתקיים, שמי שאצלו זורחת השמש קודם יהיה מאוחר בתאריך [סברא זו להלן=רציפות הישוב] ושצריך מקום ניתן להבחנה לקו התאריך , סיים את קביעת ליל שבת כעבור 18 שעות מהשקיעה בא"י לא פחות ולא יותר בכל קווי הרוחב כלומר קו אחיד כמתווה קשת קו אורך ומשם והילך החיל חלות של מוצאי שבת מה שאומר שהעביר את קו התאריך מירושלים לקצה מזרח במתווה האחיד ודו"ק.
ראיות לאמור:
1. הקדמת הדברים:
ואין השבת נכנס אלא על מי שבא עליו השמש אחר סיני על המדרגה עד אחרית המערב, ואח"כ עד אשר תחת לארץ, ואחר כך עד הצין אשר הוא מזרח הישוב. ויקרא השבת לצין אחר ארץ ישראל בשמונה עשרה שעות-
ומיד אחר כך ממשיך כתולדה של זה לגבי האדם הראשון , כאשר הקביעה כאן של שבת לא פעלה כלום מבחינת שינוי קו התאריך ולכאורה מיותרת במסגרת זו , אם כי יש מקום להזכירה לעניין חשיבות א"י. בכל מקרה ברור שהציווי על שבת החיל חלות נוסף במהות השבת ,ולא החיל אותו בשום מקום לפני הציווי בסיני ולכן משמע שמדמה למעשה האדם שגם החיל חלות .
2. ההמשך מיד
והכונה היא לארץ ישראל שהיא מקום התורה, והוא המקום שהורד בו אדם מגן עדן בליל שבת, וממנו תחלת המנין סמוך לששת ימי בראשית, והתחיל אדם לקרוא שם לימים וכל אשר נושבה הארץ ורבו בני אדם היו סופרים הימים כאשר יסד אותם אדם,-
כלומר שהוא הוסיף בקריאת השם ,כנראה דומה לקריאת השם לחיות בהתאם לפתיחת דבריו של הכוזרי ,אותם הוא ממשיך מיד באלו, , ששם בברור יש חידוש במהות השבת ,כך גם כאן בקביעתו חידש משהו על מעשה בראשית או שינה בו וממשיך שמכוח קביעה זו של אדם:
ועל כן לא יחלק בני אדם בשבעת ימי השבוע, שהתחלתם מחצות יום סוף הישוב במערב-.
לא יחלוק אדם בימי השבוע, מכוח קביעת אדם, כלומר בהכרח שקבע את ימי השבוע וממילא שלפני קביעתו היו ימים סידוריים בלבד ,ולא מחזוריים. ולכן אומר שמחמת קביעתו אין לשום אדם שבוע בין עשרה ימים לדוגמא, או ספירת ימים מתמידה למיליון ולא מחזורית, כפי שהייתה לפני קביעת האדם. וכותב שתחילת הסיבוב במעשה בראשית עצמו ללא התחשבות בקביעה שתחילת היום בערב, היא ממקום תליית השמש שהוא המיקום האמיתי של השמש כלומר מצב צהרים.
יעלה שאדם הורד בערב לא"י ומא"י תחילת המניין ומכיוון שהיום כאמור מתחיל בערב לכן מדגיש שהורד בערב והתחיל מיד למנות והרי אם האדם היה מחיל את חלות ימי השבוע מקצה המזרח זה היה יוצא באמצע הלילה , ממילא בכדי להתחיל מהערב כפי שכותב ולעשות זאת ביחס לקצה מזרח, עליו היה לקרוא שם שם על מציאות שהייתה שש שעות לפני הקריאה וזה חידוש עצום אם בכלל ניתן לביצוע ,ואין לו זכר בדבריו כך שלא שייך שלכך מתכוון, ונראה הוכחה מוחלטת לכך לקמן.
מכיוון שכותב התחלתם מחצות סוף הישוב במערב , ולמעשה הרי ימי השבוע בקביעת אדם הראשון והילך, נקבעו מהערב בא"י והועתקו לקצה מזרח שוב מהערב , קצה מערב בצהרים יכול להתייחס רק לנקודת ההתחלה הקודמת לכך והכוונה לקו ההתחלה האסטרונומי בו נמצאת השמש וכתבנו שמסתבר שאין זה תחילת היממה לבני האדם בששת הימים שאח"כ השתנתה כי בין השאר אין למי לקבוע זאת וכשיהיה ממילא כבר השתנה.
3. המשך דבריו בצמוד:
והוא בוא השמש בארץ ישראל,
כלומר במעשה בראשית התחילה התנועה בערב בא"י וכן קביעת האדם יסדה שתחילת הימים הוא בוא השמש בא"י
ובו נברא האור הראשון ואחר כך השמש, מפני שהיה אור ובא לעתו-
ומכיוון שהימים נספרים מהערב מהיום השביעי והשמש והאור הראשון התחילו בתנועתם בא"י בערב, יעלה למפרע שהקו תאריך שנקבע במעשה בראשית עצמו הוא בא"י, כי הרי תחילת השבת הייתה בערב בא"י וממילא תחילת יום ראשון של הבריאה נגזר באופן שכשנגיע ליום השביעי בערב תהיה אכן תחילת היום השביעי, וממילא הערב הראשון בא"י יקרא תחילת היום הראשון לבריאה, זאת למרות שבמעשה בראשית לפני הקביעה הזו מיחס את ההתחלה לצהריי היום בקצה מערב.
4. אח"כ ממשיך הכוזרי:
והיה לילה לישוב והלך הסדר להקדים הלילה על היום, כמו שאמר: ויהי ערב ויהי בקר,-
משמע גם לפני מתן תורה
וכן הזהירה התורה: מערב עד ערב תשבתו שבתכם.
מוסיף שהאדם הונחה להקדים הלילה על היום בקביעת ימי השבוע כלומר קבע ספירת ימים מחזורית וקבע שההתחלה בבוא השמש, והוא הדין גם בני ישראל במתן תורה. אחרי שנקודת ההתחלה הטבעית במעשה בראשית היא מהצהרים , מקום תליית השמש במהות ,ומזכיר את קביעת אדם לימי השבוע ומיד לאחר כך שני פסוקים שהיום מתחיל מהערב האחד לאדם והשני לבני ישראל בתורה, וממשיך אח"כ לדבר על קביעת האדם.
5. וראה אותה אדם שוקעת והוא בא"י וקרא תחלת השבת,-
כאמור לעיל הוא הורד בשקיעה בא"י וכאן כתוב שראה את השמש שוקעת בא"י הוא קרא תחילת שבת מה שיתכן רק היכן שנמצא שהייתה בו עכשיו שקיעה שהיא תחילת היום כאמור. ראיה ניצחת שבחלות שהחיל אדם בהתחלה המשיך את מעשה בראשית והגדיר את השבת מא"י כלומר בשלב זה שם קו התאריך ,ולא נוכל להסתייע בשלב זה על מנת להעבירו לקצה מזרח.
6. ההמשך-
עד שהגיעה אל עומת ראשו אחר שמונה עשרה שעות והיתה ערב לתחלת הצין, ונקרא לשם תחלת השבת, והיה סוף גדרי הקריאה, -
כלומר אדם החיל חלות של מספור שבועי של הימים ותחילתם מהערב בא"י, וקבע חלות תחילת שבת היכן שתהיה שקיעה אחרי ארץ ישראל אבל רק עד 18 שעות שהיא סוף גדרי הקריאה. וממילא אחרי 18 שעות קרא כבר בשם מוצאי שבת, ויעלה שהשבת הראשונה כצורתה במסגרת המחזורית , לא חלה שם כלל אלא החיל שם מוצאי שבת במקום הראשון שחל, כאשר קצת לפניו מזרחה מתחיל ליל שבת וזו מהות קו התאריך, ויוצא שבדרך זו העבירו לקצה מזרח .לא תתכן סיבה אחרת לכך אלא מחמת שסבר ששם קצה היבשה והישוב לפחות המקסימאלי כפי שאכן עולה מהטעמים בכוזרי. להלן נפרט יותר בעניין זה.
7. והמסדר הנזכר-
הוא אדם הראשון כנזכר
נתן שמות ידועים לימים מא"י, אך לקריאת השם רוחב עכ"פ, מפני שלא יתכן לזכור מקומות כל נקודה ונקודה מהארץ, כי בירושלים עצמה מזרחים ומערבים רבים, ושמזרח ציון ד"מ איננו מזרח ביהמ"ק ועגולי אופקיהם משונים ע"ד האמת אשר לא ישיגום החושים, כ"ש דמשק מירושלים, וא"א שלא נאמר ששבת דמשק קודם שבת ירושלים ושבת ירושלים קודם שבת מצרים, ועכ"פ נודה ברוחב.והרוחב אשר נחלקים בו הקטרים
-ומשמע אכן הקטרים קווי אורך ולא נקודות והוא לכאורה קו אורך אחיד.
בקריאת יום בעצמו-
כלומר לעניין התאריך
הוא י"ח שעות לא פחות ולא יותר,
-כלומר הוא דן ברוחב 18 שעות ולא ברוחב 6 שעות, מצטרף למה שהוכחנו שלא קבע מלכתחילה עד קצה מזרח ,והכוונה שזה הרוחב בו החיל אדם הראשון את השבת ואחריו מיד חל מוצאי שבת כפי שהסברנו ולא פחות ולא יותר אומר לא פחות מ-18 שעות בחילוף למוצאי שבת ולא יותר ממנה בכל קוטר [שהוא בהגדרה קשת של מעגל ] כלומר קשת מעגל כ"ה אחידה כלומר קו אורך אחיד. ולא פחות מ-18 שעות בשום מקום בו ולא יותר ממנו
קוראים אנשי הקוטר הזה שבת, וכבר יצאו אנשי קוטר אחר מן השבת –
כפי שבאר סוף הקריאה היא אחרי 18 שעות , ואכן משמע שרק אחרי שמונה עשרה שעות מתחילים לצאת מהשבת כלומר וודאי אין מקום מוקדם ל-90 מעלות מירושלים ואין קו מפותל
קוטר אחר קוטר עד שתשלמנה שמנה עשרה שעות מן העת שהתחילה בו קריאת השבת, עד שתהיה השמש לעמת ראש ארץ ישראל, ותסתלק הקריאה מהיום ההוא ולא ישאר אדם שיקרא היום ההוא, אבל מתחיל בקריאת שם שאחריו.-
כלומר מוצאי שבת כדאמרן והוא קו התאריך.
ראיה נוספת מהכוזרי נגד קו מפותל, כי סוף קריאת הימים אחרי 18 שעות מירושלים ללא הגבלת קו רוחב, וללא יוצא מן הכלל בכל הקוטר , והוא מדגיש לא פחות ולא יותר, כלומר אין פחות מ-18 שעות בשום מקום ואין יותר בשום מקום, ממילא אין זכר לקו מפותל, וכתוב הפוך מהטענה שכוונת אדם הייתה להחיל חלות מוצאי שבת על קו עקום, מעבר לבהירות שאחז שבמציאות ה-180 הוא המקסימום לפחות. וכן מעצם החלטתו להחיל שם מוצאי שבת ,וכן הטעמים למה עשה כך אדם הראשון מוכיחים שסבר הכוזרי שזה קצה היבשה והישוב לגבי ההבחנה כי צריך מקום מובחן לקו התאריך ומכיוון שסבר שהיבשה נגמרת ממזרח 6 שעות מירושלים , כנראה בכל קווי הרוחב זה מקום מובחן שאין כמוהו המוכן לכך מימי בראשית, וסבר שאין ולא יהיה ישוב מזרחית לשם, כלומר אין שם יבשה.
ועוד אם להבנתו היה קו מפותל כמתווה החזו"א , מכיוון שלא עסוק בעיקר בהסברת הסוגיא בראש השנה אלא בהסברת חשיבות ירושלים , והרי מעל 90 לא מירושלים אינו סותר לסוגיא ,כאשר מתחיל את היום בערב בירושלים והנידון היכן לסיים עליו היה להתחיל בסיומים הראשונים כלומר ברינג ,קמציטקה, מנצוריה שכולם מופלגים מירושלים בהרבה יותר מ-90 מעלות וממילא הרוחב בו עסקינן הוא פחות משמעותית מ-18 שעות , ועוד שהרי הם ביחד כחצי רוחב היבשת ,וכיצד יכול לדלג עליהם בדיון שכזה?
8. מכיוון שממעשה בראשית עולה שאם הימים מתחילים בערב קו התאריך מא"י , אין שום דרך להעביר לקצה מזרח אלא אם כן ,אדם שינה משהו שגרם לכך.
עיקר דברי הכוזרי :
א. המאור הראשון ותחילת תנועת השמש היו ממצב ערב בא"י .
ב. ששת ימי הבריאה לא הוגדרו כמתחילים מנקודת הערב אלא נקודת ההתחלה האסטרונומית היא צהרי היום, מסתבר שזה מתייחס למצב השמש ולא לשאלה מתי מתחיל היום לבני האדם, שזו לכאורה קביעה שבהנחיה או הסכמה ל.. או של [בהתאמה] בני האדם, ועוד שאם אח"כ מתחיל מהערב למה לקבוע ולפני שיש לקביעה משמעות לשנות כבר. ממילא יעלה לכאורה, שלא נקבע השלב ביממה המגדיר את תחילת היום ,אלא בכל נקודה כל יום היה מעת לעת וחזרה לנקודה שהשמש התחילה בה ממנה. ממילא זה לא בדיוק ימים והם וודאי שלא נספרו כימי שבוע מחזוריים אלא יחידות מעת לעת באופן סידרתי רצוף כלומר היו אמורים להמשיך 8 ו-9 וכו'. לעניין הנקודה של שבוע או סידרתי , זה דומה לשוני בין ספירת הימים לשבועות בספירת העומר.
ג. אדם הראשון הוא שהחיל את החלות של תחילת הימים מהערב כלומר היותם ימים ממש ונקודת ההתחלה שלהם ואת היותם ימי השבוע , ועשה זאת אחרי שנגמרו ששה סיבובים שלמים בכל המקומות בערב בא"י, וממילא החלות קבע ליל שבת של השבוע בא"י ובמקומות שאחריה כשהגיע לשם השקיעה.
ד. אבל מהטעמים שבישוב אנושי לא יכול להתקיים, שמי שאצלו זורחת השמש קודם יהיה מאוחר בתאריך [סברא זו להלן=רציפות הישוב] ושצריך מקום ניתן להבחנה לקו התאריך , סיים את קביעת ליל שבת כעבור 18 שעות מהשקיעה בא"י לא פחות ולא יותר בכל קווי הרוחב כלומר קו אחיד כמתווה קשת קו אורך ומשם והילך החיל חלות של מוצאי שבת מה שאומר שהעביר את קו התאריך מירושלים לקצה מזרח במתווה האחיד ודו"ק.
ראיות לאמור:
1. הקדמת הדברים:
ואין השבת נכנס אלא על מי שבא עליו השמש אחר סיני על המדרגה עד אחרית המערב, ואח"כ עד אשר תחת לארץ, ואחר כך עד הצין אשר הוא מזרח הישוב. ויקרא השבת לצין אחר ארץ ישראל בשמונה עשרה שעות-
ומיד אחר כך ממשיך כתולדה של זה לגבי האדם הראשון , כאשר הקביעה כאן של שבת לא פעלה כלום מבחינת שינוי קו התאריך ולכאורה מיותרת במסגרת זו , אם כי יש מקום להזכירה לעניין חשיבות א"י. בכל מקרה ברור שהציווי על שבת החיל חלות נוסף במהות השבת ,ולא החיל אותו בשום מקום לפני הציווי בסיני ולכן משמע שמדמה למעשה האדם שגם החיל חלות .
2. ההמשך מיד
והכונה היא לארץ ישראל שהיא מקום התורה, והוא המקום שהורד בו אדם מגן עדן בליל שבת, וממנו תחלת המנין סמוך לששת ימי בראשית, והתחיל אדם לקרוא שם לימים וכל אשר נושבה הארץ ורבו בני אדם היו סופרים הימים כאשר יסד אותם אדם,-
כלומר שהוא הוסיף בקריאת השם ,כנראה דומה לקריאת השם לחיות בהתאם לפתיחת דבריו של הכוזרי ,אותם הוא ממשיך מיד באלו, , ששם בברור יש חידוש במהות השבת ,כך גם כאן בקביעתו חידש משהו על מעשה בראשית או שינה בו וממשיך שמכוח קביעה זו של אדם:
ועל כן לא יחלק בני אדם בשבעת ימי השבוע, שהתחלתם מחצות יום סוף הישוב במערב-.
לא יחלוק אדם בימי השבוע, מכוח קביעת אדם, כלומר בהכרח שקבע את ימי השבוע וממילא שלפני קביעתו היו ימים סידוריים בלבד ,ולא מחזוריים. ולכן אומר שמחמת קביעתו אין לשום אדם שבוע בין עשרה ימים לדוגמא, או ספירת ימים מתמידה למיליון ולא מחזורית, כפי שהייתה לפני קביעת האדם. וכותב שתחילת הסיבוב במעשה בראשית עצמו ללא התחשבות בקביעה שתחילת היום בערב, היא ממקום תליית השמש שהוא המיקום האמיתי של השמש כלומר מצב צהרים.
יעלה שאדם הורד בערב לא"י ומא"י תחילת המניין ומכיוון שהיום כאמור מתחיל בערב לכן מדגיש שהורד בערב והתחיל מיד למנות והרי אם האדם היה מחיל את חלות ימי השבוע מקצה המזרח זה היה יוצא באמצע הלילה , ממילא בכדי להתחיל מהערב כפי שכותב ולעשות זאת ביחס לקצה מזרח, עליו היה לקרוא שם שם על מציאות שהייתה שש שעות לפני הקריאה וזה חידוש עצום אם בכלל ניתן לביצוע ,ואין לו זכר בדבריו כך שלא שייך שלכך מתכוון, ונראה הוכחה מוחלטת לכך לקמן.
מכיוון שכותב התחלתם מחצות סוף הישוב במערב , ולמעשה הרי ימי השבוע בקביעת אדם הראשון והילך, נקבעו מהערב בא"י והועתקו לקצה מזרח שוב מהערב , קצה מערב בצהרים יכול להתייחס רק לנקודת ההתחלה הקודמת לכך והכוונה לקו ההתחלה האסטרונומי בו נמצאת השמש וכתבנו שמסתבר שאין זה תחילת היממה לבני האדם בששת הימים שאח"כ השתנתה כי בין השאר אין למי לקבוע זאת וכשיהיה ממילא כבר השתנה.
3. המשך דבריו בצמוד:
והוא בוא השמש בארץ ישראל,
כלומר במעשה בראשית התחילה התנועה בערב בא"י וכן קביעת האדם יסדה שתחילת הימים הוא בוא השמש בא"י
ובו נברא האור הראשון ואחר כך השמש, מפני שהיה אור ובא לעתו-
ומכיוון שהימים נספרים מהערב מהיום השביעי והשמש והאור הראשון התחילו בתנועתם בא"י בערב, יעלה למפרע שהקו תאריך שנקבע במעשה בראשית עצמו הוא בא"י, כי הרי תחילת השבת הייתה בערב בא"י וממילא תחילת יום ראשון של הבריאה נגזר באופן שכשנגיע ליום השביעי בערב תהיה אכן תחילת היום השביעי, וממילא הערב הראשון בא"י יקרא תחילת היום הראשון לבריאה, זאת למרות שבמעשה בראשית לפני הקביעה הזו מיחס את ההתחלה לצהריי היום בקצה מערב.
4. אח"כ ממשיך הכוזרי:
והיה לילה לישוב והלך הסדר להקדים הלילה על היום, כמו שאמר: ויהי ערב ויהי בקר,-
משמע גם לפני מתן תורה
וכן הזהירה התורה: מערב עד ערב תשבתו שבתכם.
מוסיף שהאדם הונחה להקדים הלילה על היום בקביעת ימי השבוע כלומר קבע ספירת ימים מחזורית וקבע שההתחלה בבוא השמש, והוא הדין גם בני ישראל במתן תורה. אחרי שנקודת ההתחלה הטבעית במעשה בראשית היא מהצהרים , מקום תליית השמש במהות ,ומזכיר את קביעת אדם לימי השבוע ומיד לאחר כך שני פסוקים שהיום מתחיל מהערב האחד לאדם והשני לבני ישראל בתורה, וממשיך אח"כ לדבר על קביעת האדם.
5. וראה אותה אדם שוקעת והוא בא"י וקרא תחלת השבת,-
כאמור לעיל הוא הורד בשקיעה בא"י וכאן כתוב שראה את השמש שוקעת בא"י הוא קרא תחילת שבת מה שיתכן רק היכן שנמצא שהייתה בו עכשיו שקיעה שהיא תחילת היום כאמור. ראיה ניצחת שבחלות שהחיל אדם בהתחלה המשיך את מעשה בראשית והגדיר את השבת מא"י כלומר בשלב זה שם קו התאריך ,ולא נוכל להסתייע בשלב זה על מנת להעבירו לקצה מזרח.
6. ההמשך-
עד שהגיעה אל עומת ראשו אחר שמונה עשרה שעות והיתה ערב לתחלת הצין, ונקרא לשם תחלת השבת, והיה סוף גדרי הקריאה, -
כלומר אדם החיל חלות של מספור שבועי של הימים ותחילתם מהערב בא"י, וקבע חלות תחילת שבת היכן שתהיה שקיעה אחרי ארץ ישראל אבל רק עד 18 שעות שהיא סוף גדרי הקריאה. וממילא אחרי 18 שעות קרא כבר בשם מוצאי שבת, ויעלה שהשבת הראשונה כצורתה במסגרת המחזורית , לא חלה שם כלל אלא החיל שם מוצאי שבת במקום הראשון שחל, כאשר קצת לפניו מזרחה מתחיל ליל שבת וזו מהות קו התאריך, ויוצא שבדרך זו העבירו לקצה מזרח .לא תתכן סיבה אחרת לכך אלא מחמת שסבר ששם קצה היבשה והישוב לפחות המקסימאלי כפי שאכן עולה מהטעמים בכוזרי. להלן נפרט יותר בעניין זה.
7. והמסדר הנזכר-
הוא אדם הראשון כנזכר
נתן שמות ידועים לימים מא"י, אך לקריאת השם רוחב עכ"פ, מפני שלא יתכן לזכור מקומות כל נקודה ונקודה מהארץ, כי בירושלים עצמה מזרחים ומערבים רבים, ושמזרח ציון ד"מ איננו מזרח ביהמ"ק ועגולי אופקיהם משונים ע"ד האמת אשר לא ישיגום החושים, כ"ש דמשק מירושלים, וא"א שלא נאמר ששבת דמשק קודם שבת ירושלים ושבת ירושלים קודם שבת מצרים, ועכ"פ נודה ברוחב.והרוחב אשר נחלקים בו הקטרים
-ומשמע אכן הקטרים קווי אורך ולא נקודות והוא לכאורה קו אורך אחיד.
בקריאת יום בעצמו-
כלומר לעניין התאריך
הוא י"ח שעות לא פחות ולא יותר,
-כלומר הוא דן ברוחב 18 שעות ולא ברוחב 6 שעות, מצטרף למה שהוכחנו שלא קבע מלכתחילה עד קצה מזרח ,והכוונה שזה הרוחב בו החיל אדם הראשון את השבת ואחריו מיד חל מוצאי שבת כפי שהסברנו ולא פחות ולא יותר אומר לא פחות מ-18 שעות בחילוף למוצאי שבת ולא יותר ממנה בכל קוטר [שהוא בהגדרה קשת של מעגל ] כלומר קשת מעגל כ"ה אחידה כלומר קו אורך אחיד. ולא פחות מ-18 שעות בשום מקום בו ולא יותר ממנו
קוראים אנשי הקוטר הזה שבת, וכבר יצאו אנשי קוטר אחר מן השבת –
כפי שבאר סוף הקריאה היא אחרי 18 שעות , ואכן משמע שרק אחרי שמונה עשרה שעות מתחילים לצאת מהשבת כלומר וודאי אין מקום מוקדם ל-90 מעלות מירושלים ואין קו מפותל
קוטר אחר קוטר עד שתשלמנה שמנה עשרה שעות מן העת שהתחילה בו קריאת השבת, עד שתהיה השמש לעמת ראש ארץ ישראל, ותסתלק הקריאה מהיום ההוא ולא ישאר אדם שיקרא היום ההוא, אבל מתחיל בקריאת שם שאחריו.-
כלומר מוצאי שבת כדאמרן והוא קו התאריך.
ראיה נוספת מהכוזרי נגד קו מפותל, כי סוף קריאת הימים אחרי 18 שעות מירושלים ללא הגבלת קו רוחב, וללא יוצא מן הכלל בכל הקוטר , והוא מדגיש לא פחות ולא יותר, כלומר אין פחות מ-18 שעות בשום מקום ואין יותר בשום מקום, ממילא אין זכר לקו מפותל, וכתוב הפוך מהטענה שכוונת אדם הייתה להחיל חלות מוצאי שבת על קו עקום, מעבר לבהירות שאחז שבמציאות ה-180 הוא המקסימום לפחות. וכן מעצם החלטתו להחיל שם מוצאי שבת ,וכן הטעמים למה עשה כך אדם הראשון מוכיחים שסבר הכוזרי שזה קצה היבשה והישוב לגבי ההבחנה כי צריך מקום מובחן לקו התאריך ומכיוון שסבר שהיבשה נגמרת ממזרח 6 שעות מירושלים , כנראה בכל קווי הרוחב זה מקום מובחן שאין כמוהו המוכן לכך מימי בראשית, וסבר שאין ולא יהיה ישוב מזרחית לשם, כלומר אין שם יבשה.
ועוד אם להבנתו היה קו מפותל כמתווה החזו"א , מכיוון שלא עסוק בעיקר בהסברת הסוגיא בראש השנה אלא בהסברת חשיבות ירושלים , והרי מעל 90 לא מירושלים אינו סותר לסוגיא ,כאשר מתחיל את היום בערב בירושלים והנידון היכן לסיים עליו היה להתחיל בסיומים הראשונים כלומר ברינג ,קמציטקה, מנצוריה שכולם מופלגים מירושלים בהרבה יותר מ-90 מעלות וממילא הרוחב בו עסקינן הוא פחות משמעותית מ-18 שעות , ועוד שהרי הם ביחד כחצי רוחב היבשת ,וכיצד יכול לדלג עליהם בדיון שכזה?
8. מכיוון שממעשה בראשית עולה שאם הימים מתחילים בערב קו התאריך מא"י , אין שום דרך להעביר לקצה מזרח אלא אם כן ,אדם שינה משהו שגרם לכך.
Re: בעניין קו התאריך
אני מפרסם קובץ שדן בתפישה הגאוגרפית של הראשונים ובכללם המאור והכוזרי.
- קבצים מצורפים
-
- טיוטת קו התאריך חלק א.docx
- (2.47 MiB) הורד 258 פעמים
Re: בעניין קו התאריך
אליעזר ג כתב:אני מפרסם קובץ שדן בתפישה הגאוגרפית של הראשונים ובכללם המאור והכוזרי.
מכיוון שאני רואה שהיו עשרות הורדות של קובץ זה אשמח לקבל משוב מהלומדים.
Re: בעניין קו התאריך
מעט דבש כתב:יוצא פוניבז' כתב:אור החכמה כתב:מצו"ב קונטרס חדש בענין קו התאריך "קו חכמת התורה"
קיצור מתוך ספר שהולך לראות אור בקרוב
ראיתי בפרסומת לספר שהביאו שיש הסכמה לספר מרבני כולל חזו"א, וכמדומני תורף דבריהם היה שאף אם הראשונים טעו בידיעת המציאות, אין ההלכה שנקבעה עפ"ז משתנית.
בספר עצמו לא נדפסה ההסכמה. (מה שהעלו כאן, הוא הוא הספר כפי שנדפס, ולא מדובר בקיצור).
אודה אם יעלוה לכאן לתועלת הלומדים.
אמור להיות ספר נוסף חוץ מ'קו חכמת התורה'
- קו חכמת התורה עמוד לב.PNG (8.17 KiB) נצפה 1680 פעמים
ראיתי שיצא השנה (תשפ"ב) ספר 'פתח האהל - ממזרח שמש', וכנראה שהוא הספר הארוך.
Re: בעניין קו התאריך
מעט דבש כתב:מעט דבש כתב:יוצא פוניבז' כתב:אור החכמה כתב:מצו"ב קונטרס חדש בענין קו התאריך "קו חכמת התורה"
קיצור מתוך ספר שהולך לראות אור בקרוב
ראיתי בפרסומת לספר שהביאו שיש הסכמה לספר מרבני כולל חזו"א, וכמדומני תורף דבריהם היה שאף אם הראשונים טעו בידיעת המציאות, אין ההלכה שנקבעה עפ"ז משתנית.
בספר עצמו לא נדפסה ההסכמה. (מה שהעלו כאן, הוא הוא הספר כפי שנדפס, ולא מדובר בקיצור).
אודה אם יעלוה לכאן לתועלת הלומדים.
אמור להיות ספר נוסף חוץ מ'קו חכמת התורה'
ראיתי שיצא השנה (תשפ"ב) ספר 'פתח האהל - ממזרח שמש', וכנראה שהוא הספר הארוך.
א. מה יענו על שיטת ר"ת בצאת הכוכבים שנקבעה להלכה לקולא שקיבלו מאות שנים כמעט בכל אירופה שבת כמעט שעה אחר השקיעה באופק , ביטלו אותה מטענת טעות במציאות רוב הפוסקים גם לחומרא.
ב. שיעורים לנודע ביהודה וסיעתו כנ"ל מכוח המציאות.
ג. בעוד שעניין קו התאריך לא נהג למעשה כהבנה בראשונים , כשהגיע לידי מעשה נהג ברוב המקרים באופנים אחרים .
ד. המאור והכוזרי פסקו קו כקו אורך אחיד 90 מעלות מירושלים ואיך רוצים לפסוק כמותם קו מפותל .
ה. העיבור פסק קו כקו אורך אחיד כ-113 מעלות מירושלים , היסוד עולם פסק שמכיוון שיש רק דגי ים בחצי כדור הארץ לכן אין שם ימי שבוע אלא רק בחצי הכדור ואין כלל קו תאריך . ויתר הראשונים לא התייחסו לקו תאריך .
ו. מי הוא זה ואיזה הוא שיכול לחדש להלכה דבר כזה בתקופתינו ועל סמך מה עושה זאת?
Re: בעניין קו התאריך
אני מקווה שזה המקום המתאים לשאול:
מקובל ששיטת בעל המאור היא שקו התאריך נמצא 90 מעלות מזרחה מירושלים.
לאחרונה למדתי את דבריו, ומה שהבנתי מהם הוא שאין שם שום רמז לכך שקו התאריך נמצא 90 מעלות מזרחה לירושלים, אלא קו התאריך, לשיטתו, נמצא צמוד לארץ ישראל מזרחית לה.
מה דעתכם?
מקובל ששיטת בעל המאור היא שקו התאריך נמצא 90 מעלות מזרחה מירושלים.
לאחרונה למדתי את דבריו, ומה שהבנתי מהם הוא שאין שם שום רמז לכך שקו התאריך נמצא 90 מעלות מזרחה לירושלים, אלא קו התאריך, לשיטתו, נמצא צמוד לארץ ישראל מזרחית לה.
מה דעתכם?
Re: בעניין קו התאריך
איך זה יצא לך?
בכוזרי אפשר לומר זאת, אבל ברז"ה לכאורה יש דברים מפורשים לא כך, לא כן?
בכוזרי אפשר לומר זאת, אבל ברז"ה לכאורה יש דברים מפורשים לא כך, לא כן?
Re: בעניין קו התאריך
ראה במאמר הרב דויד יצחקי דף א'טו והלאה.
Re: בעניין קו התאריך
יואל שילה כתב:איך זה יצא לך?
בכוזרי אפשר לומר זאת, אבל ברז"ה לכאורה יש דברים מפורשים לא כך, לא כן?
בכוזרי, לענ"ד, אין מקום לנטות ימין ושמאל מכך שקו התאריך 90 מעלות מזרחה מירושלים.
אבל הרז"ה אומר: "ודע כי חשבון הימים הנמנים מימי השבוע תחלתו מן הנקודה השלישית שהיא טבור הארץ והיא א"י".
אמנם תוך כדי כתיבה אני חושב על כך שבעצם כל עצמו של 'נולד אחר חצות' לפי הרז"ה, מבוסס על כך שהנקודה האחרונה על פני כדור הארץ שבה עדיין שבת היא קצה המזרח, וא"כ כן יוצא מדבריו ששם קו התאריך.
הרב מעט דבש,
ייש"כ!
אי"ה אעיין בהמשך.
Re: בעניין קו התאריך
ולכן תמהתי על 'מסקנתך' הראשונית, כי ברז"ה הדברים ברורים, כפי שבסוף הסקת.
ודוקא בכוזרי יש מקום רב להניח שגם מסקנתו שהתאריך מתחלף מיד מזרחית לירושלים, ועכ"פ כלל אינו ברור שהוא אחז מהגרירה של הצ' מעלות המזרחיות.
ודוקא בכוזרי יש מקום רב להניח שגם מסקנתו שהתאריך מתחלף מיד מזרחית לירושלים, ועכ"פ כלל אינו ברור שהוא אחז מהגרירה של הצ' מעלות המזרחיות.
Re: בעניין קו התאריך
עקביה כתב:אני מקווה שזה המקום המתאים לשאול:
מקובל ששיטת בעל המאור היא שקו התאריך נמצא 90 מעלות מזרחה מירושלים.
לאחרונה למדתי את דבריו, ומה שהבנתי מהם הוא שאין שם שום רמז לכך שקו התאריך נמצא 90 מעלות מזרחה לירושלים, אלא קו התאריך, לשיטתו, נמצא צמוד לארץ ישראל מזרחית לה.
מה דעתכם?
א. הן למאור והן לכוזרי לא שייך לפי ביאורם בסוגיית סוד העיבור קו תאריך אלא 90 מעלות מזרחית מירושלים, לשיטתם שם הוא תחילת היבשה והישוב בכל קווי הרוחב .
ב. שניהם קובעים שהקו התחיל הראשונה בערב מירושלים:
א. לכוזרי ע"י האדם הראשון שהורד לשם מגן עדן בליל שבת והתחיל בספירת הימים , אך מכיוון שהישוב הרצוף לירושלים ממזרח לא יתכן שיתאחר בזמן לירושלים לכן קבע האדם ששבת בראשית תחול רק עד קצה מזרח ומשם אחרי 18 שעות, ששם ערב ,יחול כבר יום ראשון וכך קו התחלת הימים עובר אחרי 18 שעות לשם, מדובר על סברא טבעית לחלוטין ולא כדרך החזון איש שטח עליון.
ב. המאור כותב מפורש שסדר הימים מתחיל מהנקודה האמצעית היא ירושלים כאשר השמש התחילה סיבובה והייתה במצב ערב בירושלים ולא מתאר שום שינוי מכך. ממילא אין מנוס מאשר להבין שכוונתו מההתחלה היא שיש שני התייחסויות לסיבוב השמש ככתוב בפרשת בראשית האחת להאיר על הארץ שמתחילה ברגע שבקר בקצה מזרח וקורא לה סיבוב הגלגל הגדול והשנייה סדר הימים מצד התפקיד השני של השמש שהוא סדר הימים ומתחיל מירושלים ובהמשך הם מתאחדים מהערב בקצה מזרח.
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 313 אורחים