למה לא נכתב במגילה שהרגו את ושתי ?

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ו' מרץ 02, 2012 1:37 pm

למה לא נכתב בפירוש ב"מגילת אסתר" שהרגו את ושתי, אולי לא הרגו?

אבל בגמרא מגילה דף י"ט כתוב שהרגו ולמה לא נכתב במגילה....

שמעתי ש"מנות הלוי" כתוב שלא הרגו רק גזרו עליה שלא תבוא עוד אל המלך.

אבל ראה כאן ב"דרשות חתם סופר" (עמוד רה ע"א): מחדש חידוש שהמלכה ושתי התאבדה........

{ועל כן אפשר לומר שלא נכתב במגילה בפירוש שנהרגה}

בעלזער · הודעהעל ידי **בעלזער** » ו' מרץ 02, 2012 3:54 pm

ההתאבדות מאפיינת את החברה הפרסית בימים ההם ובזמן הזה.
השווה, בתו של המן שקפצה מן הגג.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ו' מרץ 02, 2012 4:05 pm

גם זרש התאבדה, בסופו של דבר (לאחת הדעות). עי' באשכול שיוחד לה.

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ש' מרץ 03, 2012 9:50 pm

מצאתי ב"ה טעם מפורש למה לא נכתב בפירוש שהרגו את ושתי ראה ב"מאמר אסתר" מהגאון רבי שלמה קולגער זצ"ל

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ש' מרץ 03, 2012 10:24 pm

לפי פשוטו י"ל דכיון שמגילת אסתר נכתבה מתוך התחשבות בעובדה שהיא נעתקת לספרי דברי ימי הימים למלכי פרס ומתורגמת לשפות שונות, בהיותה נשלחת במכתב רשמי מאת המשנה למלך, וכמוש"כ האב"ע שלכן לא הזכיר שם שמים במגילה כדי שלא יבואו לתרגם ש"ש בשפות זרות - כשמות אליליהם, וא"כ מהאי טעמא נמי אין המגילה כותבת שום דבר סורחן במלך עצמו אלא רומזת עליו. [כגון מה שדרשו חז"ל ותהי לו לבת - לבית, ולמה כתבה המגילה להדיא ותהי לו לאשה? שלא יובן שלקח המלך אשת איש בעל כורחה, וכן רבים].
וא"כ יתכן שהריגת המלכה ושתי על דבר פעוט יחסית [הלא המן היה צריך לשכנע את המלך והשרים להענישה, וגם זה רק בשביל שלא יבואו כל הנשים למרוד בבעליהן, וכדמשמע במגילה שאח"כ נמלך המלך על מה שגזר עליה] אינו מוסיף כבוד למלכות בלשון המעטה, ולכן רמזה זאת המגילה במילים 'אשר לא תבוא לפני המלך'.

זלמן · הודעהעל ידי **זלמן** » א' מרץ 04, 2012 12:02 am

לפני כמה שנים שאלתי את אחד מגדולי הת"ח המפורסמים בארצנו את השאלה הנ"ל והשיב לי בזה הלשון: אין זה נפ"מ בסיפור המגילה.

והאמת היא שבפשוטו של מקרא, נראה פשוט שלא הרגו אותה אלא רק שגזרו עליה: שלא תבוא יותר אל המלך אחשוורוש וגם שמלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה. דזהו לשון הכתוב: "אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשוורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה", ודייק דהיה צריך לכתוב דבר זה בדתי פרס ומדי ודם שלא יעבור, והנה אם יעץ ממוכן להרוג אותה למה היו צריכים לכתוב זאת בחוקי פרס ומדי, יהרגו אותה מיד, כמו שתלו את בגתן ותרש ואת המן (ולא מצינו שם שהוצרכו לכתוב דבר בדתי פרס ומדי) ועוד מהו "ולא יעבור" שהיו צריכים לכתוב בדתי פרס ומדי, וכי אפשר יהיה להחיותה. ואם רק גזרו עליה שלא תבוא עוד אל המלך ושמלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה, ברור מהו זה שהוצרכו לכתוב דבר זה דתי פרס ומדי ולא יעבור.
(ואולי אפשר גם לדייק מלשון הכתוב בפרק ב' פסוק א': "זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה", ודייק דלא כתיב, ואת אשר נעשה עימה, וזהו משום דבאמת לא עשו לה דבר).

ויש לפי' זה גם סייעתא מדברי חז"ל, ממה דאיתא במגילה י"ב: שבמדה שאדם מודד בה מודדין לו מלמד שהיתה ושתי הרשעה מביאה בנות ישראל ומפשיטן ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת היינו דכתיב אחר הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשורוש זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה כשם שעשתה כך נגזר עליה. והנה אם הרגו אותה אין זה מידה כנגד מידה דהא ושתי לא הרגה בנות ישראל אלא רק העבידה אותן כשהן ערומות בשבת, אמנם אם גזרו עליה שמלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה ושלא תבוא עוד אל המלך, מובן היטב המידה כנגד מידה דהופשטה מבגדי מלכותה כשם שפשיטה את בנות ישראל, ודו"ק.

שייך · הודעהעל ידי **שייך** » א' מרץ 04, 2012 1:24 am

יש אפשרות לקרוא את הפסוק"אשר לא תבוא ושתי לפני המלך" היינו בגלל שושתי לא באה לפני המלך
ורש"י כתב אשר לא תבוא ושתי: ולכך נהרגה
ולכאו' כהנ"ל
ואפשר שכוונתו למה שכתבו רבים שנגזר שלא תבוא(ועי' תרגום) וממילא הרגוה

זלמן · הודעהעל ידי **זלמן** » א' מרץ 04, 2012 1:34 am

אכן רש"י מפרש להדיא באופן אחר.

ומה תאמר על הסייעתא שהבאתי מחז"ל?

שייך · הודעהעל ידי **שייך** » א' מרץ 04, 2012 1:53 am

למה לצטט גמ' מאמצע ענין?

ושתי נהרגה לפי חשבון ועיין במדרשים
העונש נסתובב ויצא לפועל ע"י הדרישה שתבוא לפניו ערומה
וזה מראה הפנים למידה כנגד מידה
ופשוט!

זלמן · הודעהעל ידי **זלמן** » א' מרץ 04, 2012 2:05 am

שייך.
ציטטתי את הנדרש לעניין .

ואיני יודע איך אתה מבין את מה שדרשו שם וז"ל הגמ': היינו דכתיב אחר הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשורוש זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה כשם שעשתה כך נגזר עליה, ודגש על כשם שעשתה כך נגזר עליה . ואל תביא לי ממדרשים אחרים, הגמ' שם מדברת על מה שעשתה שתי בזה שהעבידה את בנות ישראל ערומות בשבת, וע"ז אמרו שם בגמ': כשם שעשתה כך נגזר עליה, והיינו (למי שלא מבין הנקרא) שנגזר על ושתי מה שהיא עשתה לבנות ישראל. ותאמר לי בבקשה, איפה מצאת שם בגמ' שושתי הרגה את בנות ישראל?

שייך · הודעהעל ידי **שייך** » א' מרץ 04, 2012 2:38 am

זלמן
ציטטת הנדרש לעניין חפצך בסייעתא
הנה הציטוט המלא
...וכן בסעודתו של אותורשע הללו אומרים מדיות נאות והללו
אומרים פרסיות נאות אמר להם אחשורוש כלי שאני משתמש בו אינו לא מדיי
ולא פרסי אלא כשדיי רצונכם לראותה אמרו לו אין ובלבד שתהא ערומה שבמדה שאדם
מודד בה מודדין לו מלמד שהיתה ושתי הרשעה מביאה בנות ישראל ומפשיטן
ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת היינו דכתיב אחר הדברים האלה כשוך חמת
המלך אהשורוש זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה כשם שעשתה כך נגזר עליה

עניינו של הנהגת מידה כנגד מידה הוא ליצור קשר נראה בין החטא לעונש
זה התקיים בדרישה המוזרה של הפשטת הבגדים שגרמה להריגתה
ואפילו המלך הטיפש(לחד מ"ד) ראה את הקשר תיכף שנתפקח מיינו
ודבר זה נרמז בפסוק המובא בגמרא
ברור שנהרגה מסיבות כבדות משקל (ועיין במדרשים)
והיינו שבתוך עונשה השלם מתנוצצת הנהגת מידה כנגד מידה
ועל עבדות בנות ישראל בשבת בעירום
תידרש היא להופיע בשבת בעירום
ויסובב הריגתה ויושג עונשה השלם
כן יאבדו כל אויבך ה'

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ב' מרץ 05, 2012 10:27 pm

ראה ב"עיון יעקב" על מסכת מגילה דף י"ג ע"א שושתי לא נהרגה רק נהיתה שפחת המן.

אמנם ראה כאן החיד"א בספרו "פתח עינים" (שם ) שחולק עליו, שנהרגה ושתי ומרומז בפסוק "ויעש המלך כדבר ממוכן"'

אריסמנדי · הודעהעל ידי **אריסמנדי** » ד' פברואר 27, 2013 4:29 am

הנני להביא לכאן מפירוש אחד מהראשונים הצרפתיים למגילה (כמדומני מקובל כיום שהוא ר' יוסף קרא, נדפס בתוך חמש מגילות עם תרגום סורי, פראג תרכ"ו):

אשר לא תבוא. ומה היא הגזירה - אשר לא תבוא ושתי וכו', כשם שמיאנה לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסי' כן לא תבוא עוד לפניו. וכל האומר שרפוה או דנוה (אולי צריך להוסיף: למיתה) שוגה הוא בפשוטו של מקרא, שאם הרגוה מה צורך לכתוב דבר זה בדתי פרס ומדי שלא תיבטל, לאחר שנהרגה דבר זה אין להשיב מפני שום [פיוס?], אבל אין משיבין על דברי האגדה.

מתעמק · הודעהעל ידי **מתעמק** » א' פברואר 23, 2014 8:46 am

אולי יש לומר, דהרי אמרו חז"ל (עבודה זרה יא.) שאף במלכי ישראל שורפין על המלכים ואין בזה משום דרכי האמורי, ומה הם שורפין כלי תשמישן, ואף עוקרין פרסות סוס שרכב עליה, והכל משום כבודו שלא ישתמש בו אחר. ומוכח שם שמנהג זה היה רווח ביותר אצל מלכי אוה"ע, עד שהוצרכו להדגיש שאין בזה משום דרכי האמורי.
אשר על כן יש מקום לשער, שאצל מלכי פרס הקדמונים היה נהוג כזה גם בנשותיהם, שכאילו הוקצו להשתמש בה המלך (ולהבדיל בין החול לבין הקודש, מצינו הרגשה כזו גם בקודש, ב"מ פד:) , ומאחר שמתו המלכים, נהרגו נשותיהם כשאר כלי תשמישהן (ומנהג דומה רווח בהודו עד קרוב לימינו אף באנשים פשוטים).
ולכן לא הוצרך אחשורוש לגזור עליה הריגה, דמאחר שנגזר "אשר לא תבוא ושתי לפני המלך", שאינה ראויה עוד למלך, והרי מעיקרא היתה שייך למלך, וממילא יוצאת ליהרג שלא יבוא אחר להשתמש בה.

עושה שלום · הודעהעל ידי **עושה שלום** » א' מרץ 02, 2014 12:38 am

"קלאץ קשיא" מדוע הוצרך המלך להתייעץ עם "החכמים יודעי העיתים" בנוגע לדינה של ושתי, הלא היתה מורדת במלכות (אחת דתו להמית כתוב במגילה בנוגע למלכה)?
ועוד יותר יוקשה מדוע כשממוכן יעץ להרגה (או שלא) הטעם היה כי לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה?
התשובה בלקו"ש חלק ל"ו.

בקרו טלה · הודעהעל ידי **בקרו טלה** » ד' מרץ 01, 2017 2:24 pm

חכם באשי כתב:גם זרש התאבדה, בסופו של דבר (לאחת הדעות). עי' באשכול שיוחד לה.

סופה של זרש?

שמר · הודעהעל ידי **שמר** » ג' פברואר 13, 2018 11:57 pm

זכורני שבביאור הגר"א על המגילה מבאר כעין מה שנכתב, אכן לא נגזר עליה אלא שלא תבוא ומימלא אין למלך חפץ בה ותמות.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ד' פברואר 14, 2018 12:12 pm

דומני שעוד ממפרשי המגילה מסבירים שלא הרגוה אלא שהמלך גזר אשר לא תבוא והרי אסור לשנות את חוקי פרסס ומדי.
לפי זה רואים כאן את גודל הנס שחוק מטופש שנגזר בשעת שכרות א"א לבטל ואילו את גזירות המן כן אפשר לבטל

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » א' פברואר 18, 2018 10:29 am

ויש להוסיף על כך שחלק מהמפרשים מסבירים שכל המשתה הגדול היה לכבוד נשואיו לושתי

עזריאל ברגר

כדכד כתב:דומני שעוד ממפרשי המגילה מסבירים שלא הרגוה אלא שהמלך גזר אשר לא תבוא והרי אסור לשנות את חוקי פרסס ומדי.
לפי זה רואים כאן את גודל הנס שחוק מטופש שנגזר בשעת שכרות א"א לבטל ואילו את גזירות המן כן אפשר לבטל

גזירת המן לא בוטלה, כדמפורש במגילה.
אלא שהמלך נתן רשות ליהודים להתגונן.

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » א' פברואר 18, 2018 4:34 pm

כוונתי שבוטלה בפועל
לעצם מה שהעלה כת"ר יש בזה מהלכים שונים במפרשים ואי"ה אשתדל להביא מה שכתבתי בעניין (כמובן שרבים אומרים כמו כת"ר)

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ה' מרץ 21, 2024 1:05 pm

חיס כתב:למה לא נכתב בפירוש ב"מגילת אסתר" שהרגו את ושתי, אולי לא הרגו?

אבל בגמרא מגילה דף י"ט כתוב שהרגו ולמה לא נכתב במגילה....

לפי המבואר בגמרא במגילה דף יב ע"ב (בכת"י), זה כתוב במגילה (פ"ב פסוק א) בתיבות "זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה".
וזה לשון הגמרא שבדפוס על תיבות (פ"א פסוק י) "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין":

אטו עד יום השביעי לא טב לביה בחמרא? אמר רבא, יום השביעי שבת היה וכו' מלמד שהיתה ושתי הרשעה מביאה בנות ישראל, ומפשיטתן ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת. והיינו דכתיב 'אחר הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשורוש זכר את ושתי ואת עשר עשתה ואת אשר נגזר עליה', כאשר עשתה כן נגזר עליה.

לפי פשוטו כוונת הגמרא "נגזר" עליה מלשון גזר דין, אך עדיין צריך ביאור מה נגזר עליה?

להלן תגלית בס"ד מאתר נוסחאות הגמרא "הכי גרסינן", שבתשעה כ"י של הגמרא נוספו כאן עוד 6 תיבות: לפיכך נגזר עליה שתשחט ערומה בשבת. (תיבות אלו נשמטו מהדפוס כנראה מחמת טעות הדומות "בשבת... בשבת").

: כתבי יד הגמרא מגילה יב עב.jpg (131.62 KiB) נצפה 4327 פעמים

לפי הנוסח הזה שבכתב יד, גם סיום דברי הגמרא מבוארים שפיר וטוב, "כאשר עשתה כן נגזר עליה", "נגזר" מלשון שגזרו אותה.

וכנראה כן היתה גירסת הגמרא לפני רש"י בפירושו לפסוק (פ"א פסוק יב) "ותמאן המלכה ושתי" - רבותינו אמרו, לפי שפרחה בה צרעת כדי שתמאן ותהרג, לפי שהיתה מפשטת בנות ישראל ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת, נגזר עליה שתפשט ערומה בשבת. ובחומש תורת חיים הביא הגירסה מכת"י ברש"י: "שתשחט". והוא הוא דברי הגמרא שבכת"י הנ"ל. (וכן היא גירסת הגמרא בילקו"ש אסתר רמז תתרמט).

מפליא הדבר שנתגלגל משמים שזה הוסתר ונשמט גם מנוסחאות הגמ' שבדפוס וגם מנוסח רש"י על המגילה שבדפוס, ומעיני המפרשים ז"ל הנ"ל. (אפשר מפני שידוע שבשמים מרחמים אפילו על רשעים, והיה בזה מידת רחמים להעלים קלונה לכמה דורות..).

מה שנכון נכון

וכן הגי' בגמ' הנ"ל בעין יעקב (בדקתי בדפו"ר) ובהגדות התלמוד.

אבל הפי' 'נגזר - גזרו אותה' הוא כנר' הלצה.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ה' מרץ 21, 2024 1:36 pm

ייש"כ. וא"כ תגדל התימה כיצד נעלם הדבר מעיני המפרשים שהעלו הצעות חדשות.

אולי הלצה, אך זו הלצה פשוטה שעולה בדעתו של הקורא את הגמרא..

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' מרץ 21, 2024 1:38 pm

הוגה כתב:לפי הנוסח הזה שבכתב יד, גם סיום דברי הגמרא מבוארים שפיר וטוב, "כאשר עשתה כן נגזר עליה", "נגזר" מלשון שגזרו אותה.

לכאורה זה דוחק מיותר

מה שנכון נכון

הא דלא נכתב במגילה מיתת ושתי י"ל, דרק לענינים השייכים למלחמה בעמלק ולמחייתו מצאו סמך שניתן ליכתב מהפסוק כתוב זאת זכרון בספר, כמ"ש במגילה ז, א, אבל הריגת ושתי הוא גמר עונשה של בבל כמ"ש שם י, ב והכרתי לבבל וכו' ונכד זו ושתי, ואינו בכלל (ודי להודיע על סילוקה).

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ה' מרץ 21, 2024 1:50 pm

י. אברהם כתב:
הוגה כתב:לפי הנוסח הזה שבכתב יד, גם סיום דברי הגמרא מבוארים שפיר וטוב, "כאשר עשתה כן נגזר עליה", "נגזר" מלשון שגזרו אותה.

לכאורה זה דוחק מיותר

באמת בתחילה לא כתבתי זאת, והוספתי זאת אחרי עריכה, מפני שאחרי התוספת מכתב היד כן הוא פשטות הגמרא למי שקורא אותה (שעל זה אמר "והיינו דכתיב").
בפרט שהמקרא יכול היה לומר "את אשר עשתה ואת אשר נעשה בה", מדכתב בלשון "נגזר" לרמוז בא גם את צורת העונש שקיבלה.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' מרץ 21, 2024 2:19 pm

מסתמא יש לכבודו מקבילות שהשתמשו בלשון נגזר שפירושו שחיטה
כך מקלקלים הערה נכונה, עם מפליא הדבר וכו' ונגזר מל' שגזרו

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ה' מרץ 21, 2024 3:18 pm

י. אברהם כתב:מסתמא יש לכבודו מקבילות שהשתמשו בלשון נגזר שפירושו שחיטה
כך מקלקלים הערה נכונה, עם מפליא הדבר וכו' ונגזר מל' שגזרו

למען בירור אמת של תורה באהבה, להלן ארבע דוגמאות מן המקרא, שנקט לשון "נגזר" במובן של חיתוך והכרתה.

א. תהלים פרק קלו פסוק יג: לְגֹזֵ֣ר יַם־ס֭וּף לִגְזָרִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ. ואמרו באדר"ן (פרק לג): נטל משה את המטה והכה על הים, ונעשה לפניהם גזרים גזרים, שנאמר 'לגוזר ים סוף לגזרים'.
ב. איכה פרק ג פסוק נד: אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי. ובתרגום: אמרית במימרי אתגזרית מן עלמא.
ג. יחזקאל פרק לז פסוק יא: נִגְזַ֥רְנוּ לָֽנוּ. פירש התרגום: אבדנא לנא.
ד. ישעיה פרק נג פסוק ח: כִּ֤י נִגְזַר֙ מֵאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים. פירש התרגום: ארי יעדי שולטן עממיא מארעא דישראל. ופירש מצודות ציון: נגזר מלשון כריתה, כמו "אמרתי נגזרתי" (איכה שם).

כמו כן ידוע על ספר מן הראשונים בהלכות ברית מילה, בשם "כללי המילה לרבי יעקב הגוזר".

בפסוקינו במגילת אסתר "נגזר עליה" ודאי פשוטו של מקרא מלשון שגזרו עליה, אבל חז"ל הורונו לדרוש את תיבות המקרא למצוא בו רמז לדברים נוספים שאירעו.

שוב מצאתי בס"ד את מקור דברי הגמרא הנ"ל נוסח כתב יד במסכת מגילה, בדברי תנאים בפרקי דרבי אליעזר (פרק מט) בשם רבי שמעון, ונתגלה וודאי שנוסחה זו ישרה ואמיתית היא, כפי שדרשו מן המקרא 'זכר את ושתי' וגו'.

פרקי דרבי אליעזר פרק מט
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל מִנְהָגָן שֶׁל מַלְכֵי מָדַי, כְּשֶׁהָיוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, הָיוּ מְבִיאִין לִנְשֵׁיהֶם גְּלוּיוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מְשַׂחֲקוֹת וּמְרַקְדוֹת לִפְנֵיהֶם, כְּדֵי לִרְאוֹת בְּיֹפִי תָאֳרָן. וּכְשֶׁנִּכְנָס הַיַּיִן בְּלִבּוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כֵּן לְוַשְׁתִּי, וּבַת מְלָכִים הָיְתָה, וְלֹא קִבְּלָה עָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת כֵּן שֶׁתָּבֹא לְפָנָיו עֲרֻמָּה. וְשָׁלְחָה וְאָמְרָה לוֹ: אִישׁ שׁוֹטֶה שִׁכּוֹר, אִם אָבוֹא וְיִרְאוּ אוֹתִי שֶׁאֲנִי כְּעוּרָה, יָבוּזוּ לְךָ בְּשֻׁלְחָנֶךָ. וְאִם יִרְאוּ אוֹתִי שֶׁאֲנִי יְפַת תֹּאַר, יַהֲרֹג אוֹתְךָ [נ"א: יחמוד אותי] אֶחָד מִן הַשָׂרִים [נ"א: הקרואים] שֶׁלְּךָ בִּשְׁעַת הַיָּיִן. שָׁמַע הַמֶּלֶךְ לִדְּבָרֶיהָ וְצִוָּה לְהָרְגָהּ. וּכְשֶׁיָּצָא הַיַּיִן מִלִּבּוֹ, בִּקֵּשׁ לְוַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה וְלֹא מְצָאָהּ, אָמְרוּ לוֹ שָׂרָיו הַגְּזֵירָה שֶׁגָּזַר עָלֶיהָ, וְהִתְחִיל בּוֹכֶה עַל הַגְּזֵירָה שֶׁגָּזַר עָלֶיהָ. וְלָמָה נִגְזַר עָלֶיהָ אוֹתָהּ גְּזֵרָה, לְפִי שֶׁהָיְתָה מְבִיאָה אֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עֲרֻמּוֹת, וְעוֹשִׂין לָהּ מְלָאכוֹת בַּשַּׁבָּת, וְעַל זֶה נִגְזַר עָלֶיהָ גְּזֵרָה בְּשַּׁבָּת שֶׁתִּשָׁחֵט עֲרֻמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ב א) זָכַר אֶת וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וְגוֹ':

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ו' מרץ 22, 2024 3:09 am

אור חדש יאיר על גירסת הגמרא כתב יד, כאשר מתברר שכן היתה גירסת הגמרא גם לפני מהר"ל ז"ל בספרו 'אור חדש' על מגילת אסתר, על הפסוק 'זכר את ושתי' וגו', שהביא את מאמר הגמרא ופירשו לפי דרכו.

אור חדש אסתר פרק א פסוק י
ומה שאמר כי ושתי הרשעה היתה מפשטת בנות ישראל ערומות והיתה עושה בהן מלאכה בשבת לפיכך נגזר עליה שתפשט בשבת ערומה, כי השבת ראוי לכבוד, כמו שכתוב (ישעיה נח, יג) 'וכבדתו מעשות דרכיך', ולכך חייב האדם ללבוש בשבת בגדים לכבוד השבת, כי האדם יש לו צלם אלקי, ואליו ראוי הכבוד והחשיבות בשביל אשר יש לו צלם אלקי, ודבר זה בארנו במקום אחר (דרך חיים פרק ג' משנה יד) כי הכבוד היא לצלם אלקים. וכאשר היתה מפשטת בנות ישראל ערומות והיתה עושה בהן מלאכה, כוונתה לבזות את ישראל וליטול הכבוד מהם, כאשר אף בשבת אשר הוא ראוי לכבוד, היתה מפשטת אותן ערומות, ודבר זה בטל הכבוד לגמרי. וגם היתה עושה בהם מלאכה, שזהו בטול הנפש, כי יש חיוב מיתה על מלאכת שבת. עד שאלו שני דברים, דהיינו הבזיון שהוא לצלם האדם, ובטול הנפש, הוא בטול מן העוה"ב ובטול מן העוה"ז, כי הצלם האלקים הוא מוכן אל עוה"ב, ובארנו דבר זה אצל המלבין פני חבירו אין לו חלק עה"ב, עיין בחבור דרך חיים, ושם הוא מבואר (נתיבות עולם נתיב אהבת ריעו פרק א', ודרך חיים פרק ג' משנה יד).

ולכך כאשר היא עשתה מלאכה בבנות ישראל בשבת ערומה, כלומר כי אין להם כבוד שהוא שייך אל צלם האלקים, ובפרט בשבת אשר הוא רמז על עולם הבא, והמלאכה בשבת הוה בטול לנפש שיש חיוב מיתה על המלאכה, ולכך היה הגזירה עליה שתשחט ערומה ביום השבת, שהשחיטה מורה על לקיחת הנפש. ומה שהיה נדונית ערומה, דבר זה בזיון הצלם, שהוא המעלה של עה"ב, אף כי חסידי אומות העולם יש להם חלק העה"ב, נגזרה גזירה זאת עליה שאין לה עולם הזה וגם אין לה חלק עה"ב. ולכך חנניה מישאל ועזריה כאשר היה דן אותם להשליך אותם לכבשן האש, נדונו עם סרבליהון, לומר כי אף שהיה רוצה ליטול מהם עה"ז, מ"מ עה"ב שיש להם הכבוד שהוא שייך לצלם אלקים אשר יש לאדם עולם הבא כמו שבארנו במקום אחר.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ו' מרץ 22, 2024 3:15 am

י. אברהם כתב:מסתמא יש לכבודו מקבילות שהשתמשו בלשון נגזר שפירושו שחיטה

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ו' מרץ 22, 2024 3:26 am

כאשר חז"ל אמרו שעבדי המלך אחשורוש הוציאו את ושתי להורג, בצורה בזויה ואכזרית על ידי שחיטתה ערומה, לא העלו בדעתם שיחשוב הקורא כאילו שחטו את ושתי לפי דיני הלכות שחיטה בשלחן ערוך יו"ד כמובן, אלא הפירוש הוא שכרתו את ראשה מעליה כדרך הגוים הטובחים את בהמתם. הוא הוא לשון "גזירה" אשר מצאנו במקרא "לגוזר ים סוף לגזרים", והוא הוא לשון גזירה והכרתה שמצאנו במקראות האחרים.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ו' מרץ 22, 2024 3:47 am

ועוד, הרי מקרא מלא דיבר הכתוב: וְקַמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֔ם נְאֻ֖ם ה' צבאו-ת, וְהִכְרַתִּ֨י לְבָבֶ֜ל שֵׁ֥ם וּשְׁאָ֛ר וְנִ֥ין וָנֶ֖כֶד נְאֻם ה' (ישעיה יד כב).
ואמר רבי יונתן במסכת מגילה (דף י ע"ב): 'ונכד - זו ושתי'.
הרי ושתי "נכרתה" מן העולם (ולא נמכרה לשפחה וכיוצא), והוא כמפורש בגמ' בהמשך באופן הנ"ל.

תורת המן · הודעהעל ידי **תורת המן** » ו' מרץ 22, 2024 5:04 am

חיס כתב:למה לא נכתב בפירוש ב"מגילת אסתר" שהרגו את ושתי, אולי לא הרגו?

אבל בגמרא מגילה דף י"ט כתוב שהרגו ולמה לא נכתב במגילה....

שמעתי ש"מנות הלוי" כתוב שלא הרגו רק גזרו עליה שלא תבוא עוד אל המלך.

נהפוך הוא, במנות הלוי הביא שהר"י אבן שושן הביא כן מחכם אחד, ושפך על החכם הזה קיתון של רותחין.

ובאמת פירוש הזה, כפי שמוזכר לעיל כך כתב מהר"י קרא. וכן כתב רס"ג, רשב"ם, ועוד.

אגב, האם מצוי בשום מקום פי' הר"י אבן שושן על מגילת אסתר.

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ו' מרץ 22, 2024 5:24 am

הוגה כתב:כאשר חז"ל אמרו שעבדי המלך אחשורוש הוציאו את ושתי להורג, בצורה בזויה ואכזרית על ידי שחיטתה ערומה, לא העלו בדעתם שיחשוב הקורא כאילו שחטו את ושתי לפי דיני הלכות שחיטה בשלחן ערוך יו"ד כמובן, אלא הפירוש הוא שכרתו את ראשה מעליה כדרך הגוים הטובחים את בהמתם.

והיכן מצינו לשון גזירה לענין כריתת ראש בהמה או אדם?

תורת המן · הודעהעל ידי **תורת המן** » ו' מרץ 22, 2024 6:47 am

י. אברהם כתב:
הוגה כתב:כאשר חז"ל אמרו שעבדי המלך אחשורוש הוציאו את ושתי להורג, בצורה בזויה ואכזרית על ידי שחיטתה ערומה, לא העלו בדעתם שיחשוב הקורא כאילו שחטו את ושתי לפי דיני הלכות שחיטה בשלחן ערוך יו"ד כמובן, אלא הפירוש הוא שכרתו את ראשה מעליה כדרך הגוים הטובחים את בהמתם.

והיכן מצינו לשון גזירה לענין כריתת ראש בהמה או אדם?

לא ממש אבל...
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ו' מרץ 22, 2024 11:05 am

תורת המן כתב:
חיס כתב:

אגב, האם מצוי בשום מקום פי' הר"י אבן שושן על מגילת אסתר.

ראה כאן
viewtopic.php?t=38135
יש קצת בכת"י לקוטים עיין כאן

https://www.nli.org.il/he/manuscripts/N ... FL28571791

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ו' מרץ 22, 2024 1:04 pm

תורת המן כתב:
י. אברהם כתב:
הוגה כתב:כאשר חז"ל אמרו שעבדי המלך אחשורוש הוציאו את ושתי להורג, בצורה בזויה ואכזרית על ידי שחיטתה ערומה, לא העלו בדעתם שיחשוב הקורא כאילו שחטו את ושתי לפי דיני הלכות שחיטה בשלחן ערוך יו"ד כמובן, אלא הפירוש הוא שכרתו את ראשה מעליה כדרך הגוים הטובחים את בהמתם.

והיכן מצינו לשון גזירה לענין כריתת ראש בהמה או אדם?

לא ממש אבל...
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת

בראשית פרק טו פסוק י: וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כׇּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִּפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר:
פסוק יז: וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בָּ֔אָה וַעֲלָטָ֖ה הָיָ֑ה וְהִנֵּ֨ה תַנּ֤וּר עָשָׁן֙ וְלַפִּ֣יד אֵ֔שׁ אֲשֶׁ֣ר עָבַ֔ר בֵּ֖ין הַגְּזָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ו' מרץ 22, 2024 2:28 pm

כמובן שלא זה ולא זה יש להם זיקה עם שחיטה/מיתת סייף

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' מרץ 24, 2024 2:45 am

כדברך אמת. אחר החיפוש לא מצאנו בתנ"ך תיבת 'נגזר' במשמעות של שחיטה או מיתת סייף דווקא.

אבל האמת תורה דרכה שכן מצאנו את התיבה 'נגזר' ואת השורש 'גזר' בשתי משמעויות אלו -
א - משמעות של כרת ואבדון, כמו 'נגזר מארץ החיים'. וכן (ויקרא טז כב): וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה. תרגם אונקלוס: לארעא דלא יתבא.
ב - משמעות של חיתוך דבר, כמו 'לגוזר ים סוף'. (והלשון "גזר דין", או 'ותגזר אומר', היא מושאלת כמו "חיתוך דין").

בפועל במציאות ראינו ששתי המשמעויות התקיימו במלכה ושתי, תחילה שחטו אותה ערומה בשבת, ואחר כך המן הרשע הכניס את ראשה של ושתי על מגש נאה לפני אחשורוש, כמו שאמרו במדרש אסתר רבה (פרשה ב פיסקא ט ופיסקא יא):

(אסתר א יט) אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְּבַר מַלְכוּת. אָמַר לוֹ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, דָּבָר אַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ, וַאֲנִי מַכְנִיס אֶת רֹאשָׁהּ בְּדִיסְקוּס, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבֹר וגו'. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ, כְּתִיב (איוב ה יח) 'כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה', בַּלָּשׁוֹן שֶׁנִּטְלָה מַלְכוּת מִזְּקֵנָהּ שֶׁאָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל (שמ"א טו כח) 'וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמְּךָ', בּוֹ בַּלָּשׁוֹן חָזְרָה לוֹ הַמַּלְכוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה.
(אסתר א כא) וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָֹּׂרִים. גָּזַר וְהִכְנִיס רֹאשָׁהּ בְּדִיסְקוּס.

"דיסקוס" יש לו שני פירושים, פירוש ראשון: "בנין שמכניסין בו ראשו של אדם והוא נחתך מעצמו, וכך ממיתין השרים שבוררין בו מיתה יפה". (מתנות כהונה ועץ יוסף).
פירוש שני על פי ספר הערוך: שולחן נאה.

ממילא לפי דברי חז"ל (בגמ' ובפדר"א ובמדרש רבה) פירוש המקראות במגילה כך הוא,
א - "את אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה" כאן נאמרה הריגתה של ושתי שהלכה לאבדון, תיבות "נגזר עליה" מתפרשות כמו "נגזר מארץ חיים" וכמו "ארץ גזירה".
ב - יכול היה לומר "את אשר עשתה ואת אשר גזר עליה", שהרי המלך אחשורוש גזר עליה בפיו שנאמר "יצא דבר מלכות" (כמו שאמרו במדרש רבה דלעיל), מדוע אמר "נגזר"? אלא בא לרמוז את הידוע שראשה נגזר מעליה.

גם נאמר "זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה", יכול היה לומר "זכר ושתי ואשר עשתה ואשר נגזר עליה", נוסף כאן שלש פעמים תיבת "את" לרבות,
1 - "את ושתי" בא לרבות שזכר אותה ואת יופיה מארבע נשים יפיפיות, ונתעצב אל ליבו על מה שעולל לה. וגם בא לרבות שזכר אותה ואת אבותיה, בלשצר ונבוכדנצר, מלכי בבל הגדולים והרמים.
2 - "ואת אשר עשתה" לפי פשוטו - שלא הסכימה להגיע לסעודתו, נוספה תיבת "ואת" לרבות הדבר הנוסף שעשתה והצירה לבנות ישראל ע"י שהיתה מפשיטתן ועושה בהן מלאכה בשבת. וגם בא לרבות שזכר את מעשי אבותיה שהחריבו את המקדש והגלו את ישראל.
3 - "ואת אשר נגזר עליה" מידה כנגד מידה, הפשיטו אותה ערומה בשבת, וגזרו ראשה מעליה, וזה למדו מריבוי "ואת" ריבוי הביזיון אשר נגזר עליה. וגם בא לרבות את אחרית הכליה אשר נגזר על אבותיה.
בכך התקיימה הנבואה "והכרתי לבבל וכו' ונכד" היא ושתי, 'כרת' הנאמר אצל רשעי אומות העולם כולל את כל המשמעויות, א - כרת ואבדון לנצר מלכות בבל, ב - כרת על ידי כריתת ראשה בפועל. (ג - כרת מן עוה"ז ומן עוה"ב, כדפירש מהר"ל באורך מובא לעיל).

תודה להשי"ת שזיכנו לעיין בד"ת אלו. ויה"ר שישפוך חמתו על הגוים, ויחוס וירחם על עמו ישראל ברחמים, בזכות ימי הפורים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר