◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

[יוסף חיים אוהב ציון]

מאיפה מקור המנהג של הרה"ק מצאנז זי"ע שלא לומר לדוד ה' וגו' באלול כנהוג ברוב תפוצות ישראל ?

אשמח למ"מ

חשש שבתאות.

[יעקל]

מה עם חדש אסור מן התורה ,ומנהג אבותינו בידנו ?

[כדכד]

הרה"ק מצאנז אינו היחיד בזה
השאלה של חדש אינה נוגעת לכאן כי זה לא שאבותינו מימות משה רבנו או נסת הגדולה נהגו בכך אלא שמאן דהוא הנהיג כן והרה"ק הנ"ל כנראה חשש שמקורו אינו טוב כנלע"ד לפי מ"ש הרב יוסף חיים אוהב ציון

[יעקל]

איפה עוד לא נהוג לומר לדוד ד' ?

[יוסף חיים אוהב ציון]

נדבורנא.

[יעקל]

אז כנראה, חשש השבתאות מקורו איננו אצל הרה"ק מצאנז אלא קדם אותו. מישהו יודע מבטן מי יצא ?

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=30&t=41855&hilit=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99

[יעקל]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=30&t=41855&hilit=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99

ייש"כ, בכל זאת מעניין שחששו לשבתאות, שהרי אמרו ז"ל (כנראה במ"ר) אורי - בר"ה, וישעי - ביוה"כ...
ואין לך עניינא דיומא גדול מזה !
לא יודע...

[יעקל]

בפסוקי המלכיות, בפסוקי הכתובים, למה לא בחרו אנשכנה"ג להביא את פסוק מלכותך מלכות כל וגו', שהוא פסוק הרבה יותר ממליך - בלשון הווה וכל עולמים - מאשר הפסוק של המזמור הבא אחריו ימלוך ה' לעולם וגו' - בלשון עתיד בלבד?

[כדכד]

הרה"ק מצאנז אינו היחיד בזה
השאלה של חדש אינה נוגעת לכאן כי זה לא שאבותינו מימות משה רבנו או נסת הגדולה נהגו בכך אלא שמאן דהוא הנהיג כן והרה"ק הנ"ל כנראה חשש שמקורו אינו טוב כנלע"ד לפי מ"ש הרב יוסף חיים אוהב ציון

איפה עוד לא נהוג לומר לדוד ד' ?

ראיתי במנהגי קומרנא שלא אמרו ובהערות כתבו שכבר נהג כן הרה"ק החוזה מלובלין, רצ"ה מזידיטשוב, רנ"צ מראפשיץ ור"ח מצאנז ועוד הוסיפו שם שגם על הגר"א נכתב במעשה רב שלא היה אומר

[יעקל]

על הגר"א לא קשה לי, כי כל מה שמקורו לא היה מפורש בש"ס ופוסקים, לא נהג לאומרו (כגון לשם יחוד, פרשת העקידה וכדו').

אבל אולי התנהגות הגר"א היא נוסחא אחרת של "חשש השבתאות" שהזכיר הר"ר יוסף חיים אוהב ציון...

מה שמעניין הוא שתלמידי החוזה שמביא לנו כת"ר הרי הם בעיקר הגאליציאנערס, אבל יכול להיות שהיהודי הק', הר"ר בונים, הרה"ק מקאצק ומווארקא שניהלו עדות בפולין הקונגרסאית כן נהגו לומר...

[כדכד]

יכול להיות
אבל גם יכול להות שהכותב של מנהגי קומרנא שהיה חסיד קומרנא הכיר את מנהגי אדמו"רי גליציא האחרים ופחות את מנהגי שאר המקומות
מאידך זכור לי שחבר חסיד אמשינוב אמר לי שהם אומרים לדוד ה' אורי אחרי ערבית ולא אחרי מנחה כמו נוסח ספרד ואמר לי שכן הוא מנהג פולין כמו בגור ומשמע כדברי מר

[יעקל]

ארשת שפתינו יערב (!) לפניך ...

ע"פ דקדוק לא צריך לנסח תערב לפניך ?

...א-ל רם ונישא
ולעיל ב"המלך" על כיסא רם ונישא, כנראה שהביטוי רם ונישא כלפי אלוקות כבר קיים בקדמונים, אבל איפה ?

[כדכד]

יחזקאל פרק א

[עזריאל ברגר]

ארשת שפתינו יערב (!) לפניך א-ל רם ונישא
ולעיל ב"המלך" על כיסא רם ונישא, כנראה שהביטוי רם ונישא כלפי אלוקות כבר קיים בקדמונים, אבל איפה ?

אמרו חז"ל שיותר ממה שראה יחזקאל ראה ישעיהו
ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא - ישעיהו פרק ו פסוק א, הנקרא בהפטרת יתרו.

כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו - ישעיהו פרק נז פסוק טו, הנקרא בהפטרת יום הכיפורים.

[יעקל]

מה שמעניין, שהתיבות האלו חוזרות ע"ע כמה פעמים כמו שהביא כת"ר, ובאותו סדר, קודם כל הא-ל ית' רם אח"כ נישא ...
אולי הכוונה, שהוא בעצמו רם בלבד, ואין עוד מלבדו בלי אף אחד , ואח"כ הוא נישא בגלל שמשרתיו ועבדיו מהללים ומנשאים אותו ית'

[יעקל]

לפי נוסח אשכנז של מנהג פולין, פותחים את הארון בשמע קולנו ? מה מקור המהנג הזה ? אני שואל כי לפי מנהג אשכנז המערבי נהוג לפתוח בפזמון...

אני מעוניין לדעת איך נהגו באויבערלאנד של הונגריה ובשבע הקהילות של הבורגענלאנד האוסטרי בעניין הנ"ל.

טעם פתיחת הארון : האם הוא כדי לעורר את כוונת הקהל או כדי "לייצר" עת רצון של כמה רגעים, כמו שאומרים שבכי הילד בברית המילה הוא עת רצון של כמה רגעים עד שבכיו יפסוק, והרבה מהעומדים סביב הילד מתלחשים בתפילה חרישית ?

איפה המקור שאשמורת הבוקר עת רצון, והאם אפשר לקשר לאשמורת הבוקר דסליחות עם מה שאמרו בש"ס בבלי דברכות שבמשמרת השלישית אישה מדברת (לא זוכר את הלשון בדיוק) עם בעלה, דהיינו רמז של עת רצון בין המשפיע בה"א הידיעה עם המקבלים או בין הקב"ה וכנסת ישראל (האישה, הנקבה, הנוקבא) ?

אשמח להערות והארות

[יעקל]

למיטב זכרוני, לא הוזכר בתורה להדיא שר"ה הוא יום המלכת הא-ל ית' כמלך העולם (יתקנו אותי אם אני טועה)

המקור הראשון לזה הוא בש"ס בבלי דר"ה כדי שתמליכוני עליכם.

כל דרשת חז"ל מרומזת במקרא כידוע. מישהו יודע איפה מרומזת המלכת הקב"ה בר"ה בתנ"ך ?
וגם למה לא נאמר בתורה יום המלכה תהיה לכם ? זה כ"כ עקרוני הרי...

[יעקל]

מהו מקור מנהג החלות העגולות הנהוגות בכל חודש תשרי, ומהן קהילות הקודש הנוהגות את המנהג הזה ?

[יוסף חיים אוהב ציון]

viewtopic.php?f=30&t=29170&p=658926&hilit=%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA&sid=510529b721f3b932c14087cc5f79c2ac#p303345

[יעקל]

עיינתי בהאשכול שהביא כת"ר, ומעניין שבעל טעמי המנהגים אינו מביא מקורות קודמים (כמו מהרי"ל, מהר"י ווייל, ר' אייזיק טירנא וכמוהם מהראשונים או כמו כתבי האריז"ל).

אני הק' חשבתי למצוא טעם כזה, כגון שחלה קלועה עשויה כמין וי"ו שהינו אות מוגבל וקווי, והקליעות (קשרים) והמראה הקווי - עניינם גבול וסוף, בחי' צמצום, בחי' דין.

ואנו מבקשים שרחמיו ית' יכבשו את הדין, וסימנא מילתא הוא, כך שחלה עגולה - עניינה בלי גבול (היפך הקו המוגבל, שמתחיל פה ומסתיים שם, אלא עיגול שאין לו לא התלה ולא סוף, היפך הצמצום), בחינת כבישת הכעס (דין).

וכן עניין תפוח בדבש : התפוח החמוץ (צמצום ודין) ממותק ע"י הדבש (חסד, קו הימין וכו'), כממבואר במאמר "האומנם" של הרבי רש"ב זי"ע אאל"ט, ובכמה מקומות.

[עזריאל ברגר]

וכן עניין תפוח בדבש: התפוח החמוץ (צמצום ודין) ממותק ע"י הדבש.

אבל בכמה ספרים (כגון בסידורו של בעל התניא) כתבו לטבל "תפוח מתוק בדבש", וכן בריבוי מקומות בחסידות מדובר על המתיקות שבתפוח כדוגמא לדבר גשמי המשתלשל ממידת החסד.

ולהעיר מלקוטי מוהר"ן (כמדומני בסוף חלק א, או בסוף חלק ב) שהזהיר מאכילת פירות שלא בשלו כל צרכם, וברמב"ם הלכות דעות כתב שהם כחרבות לגוף.
אלא יש לאכול את התפוח לאחר שבשל כל צרכו, ואז הוא מתוק ומראה על מקורו שממידת החסד.

[יעקל]

מעניין שהרבי רש"ב ז"ל ראה בתפוח חמיצות ולא רצה להתייחס אל מה שכתב זקינו זי"ע בסידורו, שצריך לחפש בעניין התפוח עניין המתיקות.

בכל אופן, האם גם ב770 היה מקובל לבצוע על חלות עגולות בכל חודש תשרי ?

[יעקל]

במחילת כתחו"ר הפורום שיחי' על שאילתי שעלולה להשתמע קצת תמימה ונאיבית, אבל בנוגע לתגובתי הקודמת מעניין שה"דין" הוא דבר שמפחיד אותנו כ"כ כאשר הרבה מחכמת התורה שבע"פ בכלל, וחלק ח"מ ודיני ממונות בפרט עשוי מסברות שכליות, "דיניות" : כאשר אני סובר (משתמש בסברא שכלית ורציונלית, שתחילתה פה וסופה שם כגון המוציא מחבירו וכו', מתוך שהותרה וכו'), האינני כולי חתיכת דין, א שטיק דין ? ובכל זאת, על אף כל הסברות, התורה בבחי' רחמים כמבואר בהרבה מקומות (לא זוכר איפה)

אשמח למ"מ בזה אם יש לכם...

[עזריאל ברגר]

וכן עניין תפוח בדבש: התפוח החמוץ (צמצום ודין) ממותק ע"י הדבש.

אבל בכמה ספרים (כגון בסידורו של בעל התניא) כתבו לטבל "תפוח מתוק בדבש", וכן בריבוי מקומות בחסידות מדובר על המתיקות שבתפוח כדוגמא לדבר גשמי המשתלשל ממידת החסד.

ולהעיר מלקוטי מוהר"ן (כמדומני בסוף חלק א, או בסוף חלק ב) שהזהיר מאכילת פירות שלא בשלו כל צרכם, וברמב"ם הלכות דעות כתב שהם כחרבות לגוף.
אלא יש לאכול את התפוח לאחר שבשל כל צרכו, ואז הוא מתוק ומראה על מקורו שממידת החסד.

מעניין שהרבי רש"ב ז"ל ראה בתפוח חמיצות ולא רצה להתייחס אל מה שכתב זקינו זי"ע בסידורו, שצריך לחפש בעניין התפוח עניין המתיקות.
בכל אופן, האם גם ב770 היה מקובל לבצוע על חלות עגולות בכל חודש תשרי ?

א. ניסיתי לחפש בד"ה האומנם תרמ"ג, ולא מצאתי שהוא מדבר על התפוח-בדבש, אלא על התפוח בכללות, שיש בו "מתיקות וחמיצות" - https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=105
ב. אינני יודע איך נהגו על שולחנו של הרבי (בשנים בהן ערך סעודת יו"ט בציבור), אך כמדומני שבין אנ"ש רגילים לאכול חלות עגולות בר"ה (ואולי לאו דווקא דקדקו בזה אלא קנו את מה שמוכרים בחנויות).

[יעקל]

בהרבה קהילות הנוהגות בנוסח אשכנז המזרחי (פולין),אין אומרים את הפיוטים שבתוך היוצר משום דהוי הפסק, בניגון להרבה קהילות של יוצאי אשכנז וארץ הגר.
שמה שמעניין, שבקהילות האלה כן אומרים ממעמקים בין ישתבח לח"ק דיוצר, ולמה לא הוי הפסק ?

יצויין שעניין אמירת המזמור הזה הרבה יותר חדש (מזמן שאחרי האר"י) מאשר אמרית הפיוטים בתוך היוצר שמחברם הוא ר"א קליר, סביב זמן החורבן ...

[דרומי]

מה ההשוואה בין לפני הקדיש לברכת 'יוצר' עצמה?

[במסתרים]

ארשת שפתינו יערב לפניך ...

ע"פ דקדוק לא צריך לנסח תערב לפניך ?

https://maagarim.hebrew-academy.org.il/ ... mismilla=2

[יעקל]

אכן, מעניין שקדמוננו לא גרסו את הגירסה הזאת...

[עושה חדשות]

האם לגבי חתימת הברכה "המלך הקדוש" יש משמעות להלכות של "פתח אדעתא דחמרא" וכיו"ב?

[מנוחתך]

איפה מצאנו שפנחס התפלל, ועל מה ענה לו ה'?

[מחולת המחנים]

ברכות דף ו' ע"ב ודף כ"ו ע"ב "ואין עמידה אלא תפילה שנאמר (תהלים קו, ל) ויעמוד פנחס ויפלל".
ועיין סנהדרין דף פ"ב ע"ב בנסים שנעשו לו לפנחס.
ועיין עוד חולין דף קל"ד סוע"ב.

[יוצא פוניבז']

האם לגבי חתימת הברכה "המלך הקדוש" יש משמעות להלכות של "פתח אדעתא דחמרא" וכיו"ב?

שו"ת הרשב"א ח"א סי' לה, הובא בב"י סי' תקפב.

[אשי ישראל]

האם על הציבור לדעת באיזה תקיעה נמצא התוקע?
לדוגמא: אם התוקע טעה בשברים והוא חוזר לתקיעה שבתחילת השורה - האם ראוי לסמן לציבור שידעו שלא מדובר בתקיעה של סוף השורה?
שמעתי שראוי להקפיד בכך. אם נכון הדבר אז אשמח למקור.

[עושה חדשות]

כ' הריטב"א ר"ה לד: "ולפי זה תקנו שיהא שליח צבור מסדר בתפלתו אוחילה לאל מה שאין היחיד אומרו ותקנוהו בתחלת מלכיות לפי שאינו מוציא את הבקי אלא מברכות דמלכיות זכרונות ושופרות בלחוד כדאיתא לקמן".
מה הביאור א"כ באמירת 'אוחילה לאל' לפני סדר העבודה ביו"כ, האם גם שם הש"ץ 'מוציא' את השומעים?

[צורב מתחיל]

כ' הריטב"א ר"ה לד: "ולפי זה תקנו שיהא שליח צבור מסדר בתפלתו אוחילה לאל מה שאין היחיד אומרו ותקנוהו בתחלת מלכיות לפי שאינו מוציא את הבקי אלא מברכות דמלכיות זכרונות ושופרות בלחוד כדאיתא לקמן".
מה הביאור א"כ באמירת 'אוחילה לאל' לפני סדר העבודה ביו"כ, האם גם שם הש"ץ 'מוציא' את השומעים?

וכי כל מי שמוציא רבים יד"ח צריך להקדים אוחילה?
לכאו' כונתו דאם מוציא כל השמו"ע יד"ח בשוה, אין מקום לקבוע אוחילה באמצע התפילה משא"כ אם מוציא רק מזו"ש שאז אמירת האוחילה היא לפני המלכויות. אבל אי"ז סיבה למה תיקנו אוחילה, וממילא אין מקום כאן לשאלה מדוע אומרים אוחילה ביו"כ.

[יעקל]

מעניין הכפל הלשון בנוסח א"מ של נוסח אשכנז המזרחי (פולין) יש חרוז תהא השעה וכו' שעת אחמים ועת רצון וכו' שלכאור' מיותר הוא אחרי שיש כבר חרוז א"מ שמע קולינו וכו' וקבל ברחמים וברצון
ובנוסח אש' המערבי איננו

[כדכד]

לא כפל
יש תפילה שתישמע התפילה ויש תפילה שתהיה עת רצון

[יעקל]

עיי' מה שתיקנתי

וגם היות והא"מ הוא כנגד ש"ע, חייב להיות שתהא השעה וכו' גם כנגד ברכת שמע קולנו, ואם כך הרי כבר אמר ?

וגם מה ההבדל בין קבלה ברצון ועת רצון ? לדעתי היינו הך ...

[כדכד]

תיקון לא ראיתי
אין שום קשר בין "אבינו מלכנו" לשמו"ע. הרי בתפלת אבינו מלכנו יש הרבה יותר מעשרים תפלות ובשמו"ע יש רק י"ג ברכות של בקשות.
אין הבדל בין קבלה ברצון לבין עת רצון. אלו פשוט דברים שונים בתכלית. הקבלה ברצון מתייחסת לתפלה עצמה והעת רצון היא עת רצון כללית ולא רק ביחס לתפלה המסויימת הזו