◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[יעקל]

במפתה אין דין לו תהיה לאשה אלא "מהור ימהרנה לו לאשה" רק אם אביה רוצה בכך ואם אינו רוצה אז צריך לשלם ולא כמו באונס ששם חייב גם לשלם קנס וגם להשאירה לו לאשה.
מקורות: פסוקים בפרשת משפטים.
בענין השאלה על הקידושין - לא הבנתי את השאלה. התורה אמרה שבאופן כזה לא תהיה לאשה. מי אמר שצריך קידושין? קידושין זה כשזה מבחירה?

אתה מתכווין לו תהיה לאישה, נכון ?
קשה להאמין שהתורה אומרת שבית יכול להיבנות על יסוד אונס.

בגמ' מובא ההיכי תמצי התקדשי לי בביאה זו וזכותה לסרב...

[כדכד]

כן
כוונתי "לו תהיה לאשה".
אני מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא תהא מוחלפת
זה מה שהתורה אומרת שהבית ייבנה על ידי אונס (כלומר לאחר שאנס נקבע שלו תהיה לאשה)
במה שזכותה לסרב - גם כאן זכותה לסרב שכן אם היא אינה רוצה אינה חייבת להשאר אצלו

[יעקל]

כן
כוונתי "לו תהיה לאשה".
אני מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא תהא מוחלפת
זה מה שהתורה אומרת שהבית ייבנה על ידי אונס (כלומר לאחר שאנס נקבע שלו תהיה לאשה)
במה שזכותה לסרב - גם כאן זכותה לסרב שכן אם היא אינה רוצה אינה חייבת להשאר אצלו

אם לא ברצונה להישאר, האם היא תצטרך גט ?

[כדכד]

לא

[יעקל]

לא

ופליאה דעת ממני, נשגבה לא אוכל לה !

בית שנבנה על יסוד אונס - הרי זה בית, ואז הוא לא בדיוק בית ולא צריך גט גם אם היא רוצה ללכת ולא הוא רוצה לשלחה מביתו.

ועולם הפוך ראיתי...
אשמח למ"מ לכל זה, שמסבירים בצורה רציונלית את הגדר של ה"בית" הזה ושלמעשה שונה משאר הבתים בישראל...

[כדכד]

הוא עשה מעשה ועליו לשאת בתוצאות
בגללו האשה הזו לא תמצא זווג ולכן התורה קבעה שהוא אחראי לה וישא אותה גם אם אינו רוצה
אולם היא אינה אשמה בכך ולא בטוח שהיא תרצה כל ימי חייה להשאר אם אדם שעשה לה כדבר הזה ולכן זה תלוי ברצונה.
מעתה - אם היא רוצה חייבתו תורה שלו תהיה לאשה
אך אם לא אז לא.
זה הסבר הענין ע"פ פשט
אם מר מחפש הסבר עמוק יותר - יש במהר"ל בתפארת ישראל שמסביר את ענין כפיית הר כגיגית ומסביר גם יסוד זה שהאונס יוצר מצב קבוע

[עזריאל ברגר]

איך יכול להיות שמעשה האונס (או הפיתוי) נהפך למעשה קידושין, אפי' בעדים ?

לא. הוא לא הופך למעשה קידושין, אלא צריך לקדשה כאשה רגילה, וכמדומני שזה פשוט לכל הלומד את הסוגיות והרמב"ם.

[כדכד]

ובזה יש הבדל בין "ולו תהיה לאשה" האמור באונס שצריך לקדשה לבין "ולו תהיה לאשה" האמור במוש"ר שכבר קידשה

[יעקל]

ובזה יש הבדל בין "ולו תהיה לאשה" האמור באונס שצריך לקדשה לבין "ולו תהיה לאשה" האמור מוש"ר שכבר קידשה

מחילה, מה זה מוש"ר ?

[כדכד]

מוציא שם רע

[עושה חדשות]

באופנים בהם אדם מותר למסור נפשו למרות שאינו מחוייב (כי מדינא יעבור ואל ייהרג), האם גם עבד ואשה יכולים למסו"נ, או שהשעבוד לאדון ולבעל מעכב, או שיש בזה חילוק בין אשה לעבד.

[עושה חדשות]

מי חיבר את הנוסח של צידוק הדין?

[יעקל]

ברש"י פ' ראה גבי מסית ד"ה "כי דיבר סרה" דבר המוסר וכו' שלא היה ולא נברא, רש"י ממש מסביר בפירוט...

בפ' שופטים גבי עד"ז, לענות בו סרה פירש"י יותר בקיצור, "דבר שאינו"

הידוע לחו"ר הפורום מי ממפרשי רש"י מזכיר את העובדה שרש"י שינה את לשונו, ולמה ?

מה ההבדל בין דבר שלא היה ולא נברא ודבר שאינו ?

[כדכד]

לענ":ד זה די שכיח ברש"י שבמקום הראשון מרש באריכות ובמקום השני כותב בקיצור כי סומך על מה שכתב לעיל
לא נראה שיש הבדל בין דבר שלא היה ולא נברא ובין דבר שאינו

[יעקל]

לענ":ד זה די שכיח ברש"י שבמקום הראשון מרש באריכות ובמקום השני כותב בקיצור כי סומך על מה שכתב לעיל
לא נראה שיש הבדל בין דבר שלא היה ולא נברא ובין דבר שאינו

אני חושב שיש הבדל בכך שגבי נביא שקר (ולא מסית כמ"ש לעיל) , הדבר שדיבר נביא השקר ההוא הוא דבר המוסר במהותו, זה לא יכול להיות שקרה כזה דבר, לא היה ולא נברא - זה היפך הבריאה וההוויה שדבר כזה יקרה שיהיה אות ומופת ללכת לעבוד וגו' חלילה.

משא"כ בעד"ז, הדבר אינו מצד העד בלבד, אבל במציאות ייתכן שדבר כזה יקרה, רק מצידו זה שקר.
בגלל זה פירש"י לענ"ד גבי עד"ז אח"כ, שהוסר העד הזה מן העדות, הדבר סרה הוא רק כלפיו וסופו להילכד בשחיתותיו, שיוסר מן העדות הזאת
כנלענ"ד

[כדכד]

[


אני חושב שיש הבדל בכך שגבי נביא שקר (ולא מסית כמ"ש לעיל) , הדבר שדיבר נביא השקר ההוא הוא דבר המוסר במהותו, זה לא יכול להיות שקרה כזה דבר, לא היה ולא נברא - זה היפך הבריאה וההוויה שדבר כזה יקרה שיהיה אות ומופת ללכת לעבוד וגו' חלילה.
..

לענ"ד פשט הכתובים הוא שכן יכול להיות שיהיה אות ומופת כי מנסה ה' אלקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה'.
מה שלא יכול להיות הוא שזה ח"ו אומר לעבוד עז.
בכל אופן זה לא עיקר דברי מר והפירוש שכתב לחלק בין "סרה" האמור בנביא שקר לבין "סרה" האמור בעד זומם הוא נכון ומתוק מדבש אמנם אנכי על משמרתי אעמודה שא"צ לזה בגל מה שכתבתי אני לעיל אבל עצם היסוד הוא נכון ומתוק מדבש

[יעקל]

[


אני חושב שיש הבדל בכך שגבי נביא שקר (ולא מסית כמ"ש לעיל) , הדבר שדיבר נביא השקר ההוא הוא דבר המוסר במהותו, זה לא יכול להיות שקרה כזה דבר, לא היה ולא נברא - זה היפך הבריאה וההוויה שדבר כזה יקרה שיהיה אות ומופת ללכת לעבוד וגו' חלילה.
..

לענ"ד פשט הכתובים הוא שכן יכול להיות שיהיה אות ומופת כי מנסה ה' אלקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה'.
מה שלא יכול להיות הוא שזה ח"ו אומר לעבוד עז.
בכל אופן זה לא עיקר דברי מר והפירוש שכתב לחלק בין "סרה" האמור בנביא שקר לבין "סרה" האמור בעד זומם הוא נכון ומתוק מדבש אמנם אנכי על משמרתי אעמודה שא"צ לזה בגל מה שכתבתי אני לעיל אבל עצם היסוד הוא נכון ומתוק מדבש

ייש"כ. ותודה על התיקון בכתובים

[עקביה]

במספר מקומות מבואר שביצים בולעות.
וכך מביא הט"ז בשן הרשב"א:
ט"ז יורה דעה סימן צה ס"ק ב
שקליפת הביצה בבירור מנוקבת היא וכשאדם מבשלה [בתוך יורה של צבעים] תמצא הביצה עצמה צבועה מאותו צבע ולכן וכו' עכ"ל רשב"א.

לפני מס' שנים בישלתי ביצים בסיר, והוספתי למי הבישול שתי שקיות תה. המים היו שחורים משחור, אבל הביצים יצאו לבנות מלובן. ללא מראה, ריח או טעם של תה.
בשבוע שעבר שמעתי את דברי הרשב"א הנ"ל ומיד נטלתי סיר, שמתי בו ביצים וכמות נדיבה של כורכום ובישלתי.
המים קיבלו צבע צהוב כהה וריח עז של כורכום, ואף הצד החיצוני של קליפת הביצים קיבל צבע, אבל הביצים יצאו לבנות לגמרי, ללא מראה ריח או טעם של כורכום.

ואם תאמרו, הלא חמינדס, ביצים המתבשלות עם הצ'ונט מקבלות את צבעו של הצ'ונט?
ובכן, התארחתי פעם בשבת בבוקר אצל משפחה שלא הכינה צ'ונט, והם הגישו ביצים שחומות. שאלתי אותם כיצד יש לכם ביצים כאלה, והם הסבירו שהם משאירים סיר עם ביצים על הפלטה מערב שבת.
אם כן הבישול הממושך הוא שגורם לביצים להשחים.

מה דעתכם?

[סגי נהור]

המים היו שחורים משחור, אבל הביצים יצאו לבנות מלובן...

ביצים "לבנות מלובן" הוא היפך דבר משנה ריש נגעים...

לגופם של דברים, יש מנהג אשכנזי (איני יודע מדת התפשטותו) לאכול ביצים צבועות בל"ג בעומר.
את הביצים היו זקנותינו צובעות ע"י בישולן יחד עם קליפות בצל.
אולי תנסה...

[איתן נוי]

האם סתם ויש אמרינן גם בדיני ממונות (דספקו להקל) אע"פ שיוצא לחומרא? או דלמא בכה"ג אזלינן בתר היש?

[עזריאל ברגר]

האם סתם ויש אמרינן גם בדיני ממונות (דספקו להקל) אע"פ שיוצא לחומרא? או דלמא בכה"ג אזלינן בתר היש?

מן הסתם יכול המוחזק לומר "קים לי", ויש לעיין בחיבורים שעסקו בפרטי דיני "קים לי".

[יעקל]

ברש"י פ' ראה גבי מסית ד"ה "כי דיבר סרה" דבר המוסר וכו' שלא היה ולא נברא, רש"י ממש מסביר בפירוט...

בפ' שופטים גבי עד"ז, לענות בו סרה פירש"י יותר בקיצור, "דבר שאינו"

הידוע לחו"ר הפורום מי ממפרשי רש"י מזכיר את העובדה שרש"י שינה את לשונו, ולמה ?

מה ההבדל בין דבר שלא היה ולא נברא ודבר שאינו ?

בקשר לעניין הזה, עיינתי היום בספרי פ' שופטים. חכז"ל שם מנתחים מילולית את הכתוב "כי יקום עד וגו' לענות בו סרה" : ואין סרה אלא שקירה דכתיב (ירמיה) השנה אתה מת כי דיברת סרה על ה'. מושכל ראשון, הו"ל לרבנן למיתי קרא דנביא שקר , כי גם שם מובאת בדיוק אותה נוסחא "כי דיבר סרה", עדיף להשוות את דברי התורה בינם לבין עצמם מאשר להשוות את דברי הנביאים (אספקלריא שאינה מאירה) עם דברי התורה (אספקלריא שמאירה)...

ומה גם כי לשון התורה הרבה יותר חתום וסתום מאשר לשון הנביאים, ורואים את זה בחוש...

[איתן נוי]

האם סתם ויש אמרינן גם בדיני ממונות (דספקו להקל) אע"פ שיוצא לחומרא? או דלמא בכה"ג אזלינן בתר היש?

מן הסתם יכול המוחזק לומר "קים לי", ויש לעיין בחיבורים שעסקו בפרטי דיני "קים לי".

וממילא לפי"ז אין את הכלל. מאחר וגם היש הוא צד קים לי?!

[יוסף חיים אוהב ציון]

בשיעור השבועי של הרב הראשי ניצבים. דיבר בזה מי יעלה?

[תרשישי]

עתה נשאלתי האם מותר להבדיל על קולה, ואם אכן נקטינן דהוי כחמר מדינא, אשמח לשמוע מה דעת האחרונים בדבר, בתודה מראש.

[עזריאל ברגר]

עתה נשאלתי האם מותר להבדיל על קולה, ואם אכן נקטינן דהוי כחמר מדינא, אשמח לשמוע מה דעת האחרונים בדבר, בתודה מראש.

האם המשקה הזה הוא באמת חמר-מדינה, או מי-מדינה?
כלומר: האם שותים אותו בשביל השתיה עצמה (כמו שאומרים העם "בוא נשב על כוס קפה/תה/בירה") או ששותים אותו בעיקר לרוות את הצמאון?
וזה בלי להיכנס לשאלה של הבריאות, ועד כמה ראוי לעשות מצווה עם דבר שמזיק לבריאות, ולהעיר מדברי חז"ל שלא ייתכן שהרדוף הוא אחד מארבעת המינים, מכיוון שהוא סם-המוות והתורה "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"...

[תרשישי]

האם המשקה הזה הוא באמת חמר-מדינה, או מי-מדינה?
כלומר: האם שותים אותו בשביל השתיה עצמה (כמו שאומרים העם "בוא נשב על כוס קפה/תה/בירה") או ששותים אותו בעיקר לרוות את הצמאון?
וזה בלי להיכנס לשאלה של הבריאות, ועד כמה ראוי לעשות מצווה עם דבר שמזיק לבריאות, ולהעיר מדברי חז"ל שלא ייתכן שהרדוף הוא אחד מארבעת המינים, מכיוון שהוא סם-המוות והתורה "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"...

וכי 'מיץ תפוזים' נמי בכלל חמר מדינה הוא ? והרי יש פוסקים שמתירים לעשות עליו הבדלה !

וכי קולה הוא סם המות ? מעולם לא שמעתי שאדם שתה כוס קולה וניזוק מיידית, אבל שמענו על אנשים ששתו הרבה אלכוהול וניזוקו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

האם המשקה הזה הוא באמת חמר-מדינה, או מי-מדינה?
כלומר: האם שותים אותו בשביל השתיה עצמה (כמו שאומרים העם "בוא נשב על כוס קפה/תה/בירה") או ששותים אותו בעיקר לרוות את הצמאון?
וזה בלי להיכנס לשאלה של הבריאות, ועד כמה ראוי לעשות מצווה עם דבר שמזיק לבריאות, ולהעיר מדברי חז"ל שלא ייתכן שהרדוף הוא אחד מארבעת המינים, מכיוון שהוא סם-המוות והתורה "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"...

וכי 'מיץ תפוזים' נמי בכלל חמר מדינה הוא ? והרי יש פוסקים שמתירים לעשות עליו הבדלה !

וכי קולה הוא סם המות ? מעולם לא שמעתי שאדם שתה כוס קולה וניזוק מיידית, אבל שמענו על אנשים ששתו הרבה אלכוהול וניזוקו.

לדעת רבני הספרדים קוקה קולה אינו חמר מדינה.

[תרשישי]

לדעת רבני הספרדים קוקה קולה אינו חמר מדינה.

אשמח אם תוכל לציין לי מקורות.

[יוסף חיים אוהב ציון]

לדעת רבני הספרדים קוקה קולה אינו חמר מדינה.

אשמח אם תוכל לציין לי מקורות.

זיל בתר טעמא
שו"ת יביע אומר חלק ט אורח חיים סימן קח
קמ) בעמוד קצו אות ב, מ"ש שאין להבדיל במוצ"ש על קפה או תה, וכ"כ לעיל (עמוד קפז אות יט) דלא חשיבי חמר מדינה, כבר כתבתי כל זה בשו"ת יביע אומר ח"ג (חאו"ח סי' יט), על יסוד דברי הלק"ט בתשובה (ח"א סי' ט), וז"ל: ומה ששאלת אם מבדילין על קפה, לא מחכמה שאלת על זאת, כי אין לקדש אלא על חמר מדינה "דמרווי ומשכר דומיא דיין". וכ"כ בשו"ת לבושי מרדכי מה"ת (חאו"ח סי' נא), שאין לקדש קידושא רבה ולא להבדיל על קפה או תה, ודמי לחלב שאין מבדילין עליו, [כמ"ש בברכי יוסף סי' רצו סק"ג]. וכ"כ בפשיטות בשו"ת נטע שורק (חאו"ח סי' י). ע"ש. ולאפוקי ממ"ש הגאון האדר"ת בקונט' עובר אורח שבסוף ארחות חיים (בסי' רצו), שאולי מותר להבדיל על חלב, ושהרבה נוהגים כן, וגם שמע בשם גאונים רבים שהורו להבדיל על כוס קפה או תה מתוק, ושאחד מגאוני הדור קיים כל ימיו כוס של ברכה בכוס קפה, משום דס"ל דחשיב חמר מדינה. ע"כ. ובמחכ"ת זה אינו, שאם מבדיל על קפה או תה הוי ברכה לבטלה. כמו שמבדיל על מים, [שמבואר בש"ע (סי' רצו ס"ד) שאין מבדילין על מים]. וכן מצאתי בשו"ת שם משמעון פולאק (חאו"ח סי' יד) שכתב, שאפילו במדינות שהיין ביוקר מאד, אין להבדיל על קפה או תה מתוק, משום דבעינן מידי דמרווי ומשכר, וכמ"ש הלק"ט, וכן אין להבדיל על חלב, ואף על פי שבכריתות (יג ב) אמרו שהחלב משכר, י"ל שנשתנו הטבעים, ולכן כיון שעינינו הרואות שהחלב בזמנינו אינו מרווי ומשכר, אין לקדש או להבדיל עליו, וכן על קפה ותה. ומ"ש בקונטרס עובר אורח (הנ"ל) ששמע שגאונים רבים הורו להבדיל על תה, י"ל דהיינו תה שנתנו בתוכו יין שרף הרבה הנקרא רום, כנהוג ביניהם. דבכה"ג הוי כחמר מדינה, אבל קפה או תה בעלמא בודאי שאין לקדש או להבדיל עליו, כיון שאינו מרווי ומשכר. עכת"ד. גם בספר מנחת שבת (סי' צו אות ט) העלה שאין להבדיל על קפה או תה, דלא חשיבי חמר מדינה, וכמ"ש בשו"ת הלק"ט (הנ"ל) דבעינן מידי דמרווי ומשכר. ושאין להאמין למה שמספרים על גדול אחד שנהג להבדיל על קפה או תה. ע"כ. וכן פסק ידידנו המנוח הגרא"ח נאה בספר קצות השלחן ח"ג (סי' צז בדה"ש סק"ז). ע"ש. ולאפוקי ממ"ש בשו"ת אגרות משה (ח"ד חאו"ח סי' עה) להתיר להבדיל על תה, אם אין לו משקה אחר, שמאחר שדין תה כמו מים, וכי יהיה מותר להבדיל על מים כשאין לו משקה אחר? ואף שראיתי לכמה מרבני זמנינו האשכנזים שהקילו ראש בזה, ומהם בשו"ת תענוגי ישראל (סי' צ) שהתיר להבדיל על חלב, ודלא כהברכי יוסף, וכן בשו"ת דברי שלום קרויז ח"ה (סי' נג) התיר להבדיל על תה מתוק. וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר ח"ח (סי' טז), שהיקל בזה בשעת הדחק. ע"ש. ובמחכ"ת אין דבריהם מחוורים, שיש לחוש בזה לברכה לבטלה. ושב ואל תעשה עדיף. (ובפרט שכיום מצוי היין בשפע, והרי כ' הטור דלא מקרי חמר מדינה אא"כ אין שם יין מהלך יום מכל סביבות העיר. וע"ע להגאון ממונקאטש בנימוקי אורח חיים (סי' ערב) ובקצות השלחן הנ"ל. ודו"ק). וכן מצאתי הלום בשו"ת מגן שאול להגר"ש קצנלבויגן (סי' נד) שכתב, ואף על פי שבערוך השלחן כתב שיש נוהגים להבדיל על קפה או תה, מ"מ לדעתי נראה שזוהי ברכה לבטלה. ע"ש. וכן העלתי בשו"ת יחוה דעת ח"ב (סי' לח). וכן עיקר.

[יוסף חיים אוהב ציון]

שו"ת אור לציון חלק ב - הערות פרק כ - דיני קידוש בשבת
יט. בשו"ע סימן ער"ב סעיף ט' כתב שרק באופן שאין יין מצוי אפשר לקדש על השכר, וכמו שהכריע שם כדעת הרא"ש, ע"ש. וראה במג"א שם שרק אם רגילים לשתותו באותה מדינה חשיב חמר מדינה, ולכן בירה או קוניאק וארק חשיבי חמר מדינה כיון שרגילות לשתותם בינינו, אבל ויסקי נראה שאין רגילות לשתותו בינינו, ולא הוי חמר מדינה. ונראה שחמר מדינה זהו דוקא משקה מבשם, שזהו לשון חמר, ואף בירה שחורה מבשמת ואפשר לקדש עליה, אבל חלב ומשקאות קלים שאינם מבשמים, אף שרגילים לשתותן באותה מדינה אין לקדש עליהם.
ולא טוב מה שנהגו בכמה מקומות בחו"ל לקדש על ארק לכתחילה, וצירפו שם כמה קולות. א. שמקדשים על חמר מדינה ולא על יין, ולכתחילה אין מקדשים על חמר מדינה, וכמו שנתבאר לעיל. ב. שאין רביעית בכוס, אלא שמוזגים מתוך בקבוק שיש בו רביעית, וסומכים על כך שמדין ניצוק נחשב שמקדשים על רביעית. ג. שאין שותים מהכוס מלוא לוגמיו, אלא מצרפים את השתייה בין כולם, והרי לכתחילה לא מצטרפת שתיית כולם, וכמבואר בשו"ע סימן רע"א סעיף י"ד, ע"ש. וראה עוד במחזיק ברכה בסימן ק"צ ס"ק ג' לענין ברכה על יין שרף, ע"ש. ולכן ירא שמים אין לו לצאת ידי חובתו בקידוש כזה.

[תרשישי]

ישר כח, וא"כ לדבריך דין קפה ותה הוא כדין קולה, כך שלדעות שמתירין להבדיל על קפה ג"כ יתירו בקולה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ישר כח, וא"כ לדבריך דין קפה ותה הוא כדין קולה, כך שלדעות שמתירין להבדיל על קפה ג"כ יתירו בקולה.

כן בהחלט. וראיתי שכן פסק הרב יעקב אריאל.

[יעקל]

שבוע טוב

ברצוני לקבל מ"מ הדנים בעניין :

א. צירוף למניין תפילה בתור עשירי בן ישראל שחי עם גויה, בין שנשאה בין שלא נשאה - אי שרי, אי לא
ב. אם מותר לרדת לפני התיבה בתור ש"ץ במניין שמורכב ברובו מיהודים כנ"ל שבקושי יודעים קרוא וכתוב בלשה"ק ומבקשים ש"ץ, אי שרי, אי לא

[כדכד]

אם הם מבקשים ש"ץ ורוצים להתפלל למה לא יפללו? הרי אם הם רוצים להתפלל משמע שיש להם עדיין רצון להתקרב לה' ואמונה בה' ואם זה יימנע מהם עלולים ח"ו להדרדר לגמרי

[בברכה המשולשת]

שבוע טוב

ברצוני לקבל מ"מ הדנים בעניין :

א. צירוף למניין תפילה בתור עשירי בן ישראל שחי עם גויה, בין שנשאה בין שלא נשאה - אי שרי, אי לא
ב. אם מותר לרדת לפני התיבה בתור ש"ץ במניין שמורכב ברובו מיהודים כנ"ל שבקושי יודעים קרוא וכתוב בלשה"ק ומבקשים ש"ץ, אי שרי, אי לא

כמדוני שעסק בזה בספר רעך כמוך של הרה"ג אברהם וסרמן שליט"א

[עובדיה חן]

שאלה,האם המברך ברכת התורה למפטיר חייב לברך את ברכות ההפטרה, או שאין קשר בין הדברים, ויכול אדם אחר לברך לכתחילה ברכת ההפטרה,
נתעוררתי לעניין בעקבות מעשה שהיה בצום גדליה בבי"כ איצקוביץ , יהודי ספרדי קנה שלישי וכידוע אצל הספרדים לא נוהגים לומר הפטרה בצום, והלה עלה לתורה שלישי, והציבור תבע ממנו לברך את ברכות ההפטרה, בעקבות זה שבירך שלישי ,והלה טוען לפי מנהגי אין מברכין, ובא אחד מבני אשכנז ולקח את המצווה, ונוצר ויכוח האם שפיר עביד, ואולי יש לחלק בין מפטיר לעליה של שלישי

[יוצא פוניבז']

שאלה,האם המברך ברכת התורה למפטיר חייב לברך את ברכות ההפטרה, או שאין קשר בין הדברים, ויכול אדם אחר לברך לכתחילה ברכת ההפטרה,
נתעוררתי לעניין בעקבות מעשה שהיה בצום גדליה בבי"כ איצקוביץ , יהודי ספרדי קנה שלישי וכידוע אצל הספרדים לא נוהגים לומר הפטרה בצום, והלה עלה לתורה שלישי, והציבור תבע ממנו לברך את ברכות ההפטרה, בעקבות זה שבירך שלישי ,והלה טוען לפי מנהגי אין מברכין, ובא אחד מבני אשכנז ולקח את המצווה, ונוצר ויכוח האם שפיר עביד, ואולי יש לחלק בין מפטיר לעליה של שלישי

יש תקנה שהמפטיר יעלה לתורה.
ואם הישראל לא רוצה לקרוא הפטרה יש לתת לכהן או ללוי. ואם א"א, אפשר גם באחר.
(רמ"א סי' רפד ס"ד, ורעק"א שם בשם נוב"י)

[עובדיה חן]

האם צורת הפתח בסוכה יש הגבלה בגודל? לדוגמא,,אדם שיש לו שני דפנות זו מול זו, והדופן השלישית המחברת, יש בקצהו דופן קבוע של 7 טפחים, והשאר כמו 5 מטר פרוץ ועשהו צורת פתח, האם יש חשיב הפרוץ כצורת הפתח, ובכך נמצא שיש לו ג דפנות, או שלצורת הפתח יש הגבלה.

[איתן נוי]

האם דברו בפורום היכן שהוא על ענין קריאת תהילים בלילות חול המועד?
מצאתי בהלכה ברורה שכתב (חי"ב סי' רלח אות ט"ו עמ' רלד) שבלילות חול המועד מותר לקרוא מקרא. והוא משו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' מה-מו) ולא האריך עוד בד"ז.
וראה לפני כן בסעי' ח שאין הבדל בין שאר מקרא לבין תהילים בדין זה.
לעומתו הרב מוצפי שליט"א ענה למישהו ב(אתר) דורש ציון שאין לקרוא תהילים אף בלילות חול המועד.