◆ שאלות והערות קצרות בעניני דקדוק ומסורה ◆

[עקבי]

נקראת בתנועת השב"א.

מהי המשמעות? חטף פתח (שב"א נע) או לשב"א עם געיא?

[הצעיר שבכהונה]

נקראת בתנועת השב"א.

מהי המשמעות? חטף פתח (שב"א נע) או לשב"א עם געיא?

היה יותר קל אילו היית מצטט את כל המשפט וכותב את המקור המדוייק ולא רק את שם הספר.

[עקבי]

ושקה לי השי"ן נקראת בתנועת השב"א והקו"ף קמוצה ועם זה למ"ד של לי דגושה.

מהי המשמעות? שב"א נע, חטף פתח, או שב"א עם געיא?
מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?

[יאיר אתמר]

ושקה לי השי"ן נקראת בתנועת השב"א והקו"ף קמוצה ועם זה למ"ד של לי דגושה.

מהי המשמעות? שב"א נע, חטף פתח, או שב"א עם געיא?
מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?

"תנועת השב"א" = הנעת השווא (ראה אור תורה).
[בכ"א ספרים תבוא געיית שווא רק בראש התיבה, והיא נקראת בתנועה מלאה לפי המאירי (ק"ס איזמיר תרמא ח"ב ד ע"ב); שווא נע רגיל וח"פ שווים לדעתו (שם).]
ועם זה וכו' - אע"פ שהקו"ף קמוצה, ראה שם א סע"ב.

[עקבי]

תודה.

מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?

כנראה זה קשור לדברי ייבין (מסורה למקרא עמ' 244).

[יאיר אתמר]

תודה.

מהו כוונתו במילים ועם זה? האם שני הדברים מקושרים?

כנראה זה קשור לדברי ייבין (מסורה למקרא עמ' 244).

לא נראה לי. בדקת במקום שציינתי?

[כדכד]

אני לא בדקתי אבל נראה לי פשוט שכיוון שיש מקף בין ושקה ל לי הרי שדינם לקראם כאחד מבחינת הדגש ובד"כ דגש בא אחר תנועה קטנה ולא אחר ת"ג ולכן הוא מציין שיש דגש בל' עם זאת שהיא אחר קמץ

[חיים סופר]

יזוז זיז כל שהוא או יזיז ?

[במסתרים]

יזוז זיז כל שהוא או יזיז ?

יקום - האדם הקם.
יקים - המקים את אחרים.
ודון מינה.

כמדומני שהוא מלשון בנ"א באידיש ולא סגנון רבני, ואינו יפה מצד הלשון (ובוודאי בכפל).

שאלת כתיבה אינה כ"כ מן הענין כאן.

[אור עולם]

אשמח לקבל מידע בעניין ניקוד תיבת 'רהיטנו' בסוף פ"א דשיה"ש.

[יהושע100]

ז"ל הגר"י צוביירי במסורת מדויקת עה"פ:
בכמה כת"י מתימן הרי"ש בפתח ולא בקמץ וכן ניקדו מהר"ש במכללה יופי בפתח עיי"ש. וכן המנהג ידוע בקריאה עכ"ל.

[יעקל]

מאיפה נובע הבניין התנכ"י חפץ, שנא במקום חופץ, שונא וכו' ?

כל אשר חפץ עשה (תהילים)

כל תועבת ד' אשר שנא (דברים, פ' ראה)

[מעט דבש]

חָפֵץ - לשון עבר.
חוֹפֵץ - לשון הווה.

[יעקל]

"האני אשביר ולא אוליד יאמר ד' " אמר ישעיהו הנביא.

רוב המפרשים אומרים שאשביר מלשון משבר - מושב היולדת.

איפה אפשר לברר למה מושב היולדת נקרא "משבר", מה נשבר שם ?

[מעט דבש]

רבנו בחיי שמות א, טו

נקרא משבר על שם שאבריה משתברים, וכן תרגומו (שמות א, טז): "מתברא"

[עקבי]

יש מקומות בספרי אמ"ת שיש טעם משני בלי טעם עיקרי ובא מתג\געיא במקומו (תהלים א:א, ז:ו, יז:יד, מ:ט, מו:ד ועוד רבים) עי' טעמי המקרא להרב מרדכי ברויאר (פרק ט 28-31 עמ' 231-233).
שמעתי שבמקרים אלו יש לשים עיקר ההטעמה במקום המתג והטעם שלפניה אינה אלא טעם משני.
האם יש מסורה או מקור בספרים לקריאה כזו?

[יעקל]

רוב הביטויים בלשונות חז"ל במ"ע ובל"ת מגיעים מהמקרא שבהקשר.

ישיבת סוכה - ישבו בסוכות

משוא פנים - אשר לא ישא פנים
מיקח שוחד - ולא ייקח שוחד
אחד המקיף ואחד הניקף - לא תקיפו
אונאה - לא תונו
תקיעת שופר - ותקעתם תרועה
עיר הנידחת , מודח - וידיחו
מוסת - כי יסיתך
עדי מסירה/ חתימה כרתי - ספר כריתות

ייבום - וייבמה
חליצה - וחלצה נעלו

מאיפה מגיע לשון זיקה - היבמה נזקקת ? אין כזה לשון במקראות הייבום והחליצה (לפע"נד) ...

[עזריאל ברגר]

מאיפה מגיע לשון זיקה - היבמה נזקקת ? אין כזה לשון במקראות הייבום והחליצה (לפע"נד) ...

הלשון "זיקה" מופיעה רבות בחז"ל.
בויקימילון ערך זקה כתבו על מקור מילה זו שהיא לשון חז"ל מהשורש המקראי זק (לאסור מלכיהם בזקים).

כנראה שחז"ל חיפשו מילה שמבטאת את הקשר שבין היבם ליבמה, ובחרו במילה זו שמבטאת כבלים שקושרים אדם נגד רצונו והוא מעוניין להשתחרר מהם.
כנלפענ"ד.

[יעקל]

יש"כ הרב עזריאל, הסבר יפה. יפה ומדוייק.

[כדכד]

רוב הביטויים בלשונות חז"ל במ"ע ובל"ת מגיעים מהמקרא שבהקשר.

נטילת לולב.
נטילת ידים?
הנחת תפילין?

[יעקל]

גם שאלה, למה לא לקיחת לולב -ולקחתם, רחיצת ידיים, קשירת האות, הוויית הטוטפת, שם תפילין בכלל - מבטן מי יצא ?

[כדכד]

לא באתי לשאול
באתי לערער על הנחת היסוד של מר שרוב הביטויים בלשון חכמים מקורם בלשון המקרא
לגבי רוב הדוגמאות שהבאתי יש התייחסות לכך בפוסקים בהקשרים השייכים (או"ח תרנא לגבי לולב ובהל' נט"י לגבי נט"י. דומני שגם בקשר לתפלין יש דיון בפוסקים מדוע תקנו בלשון זה)

[יעקל]

למה לערער אם אפשר לחזק ?
לא מצא הקב"ה וכו' אלא השלום...?!

[כדכד]

למה לחזק
\אם המקורות שהבאתי מראים שיש לערער ולא לחזק
והאמת והשלום אהבו
בפסוק זה האמת נזכרה לפני השלום
ויש לדון בזה הרבה
ומכל מקום נתכונתי להנחה שהעלה ולא חלילה אל מר אישית

[יעקל]

הכל טוב...!
בכל אופן מעניינא דיומא, מאיפה חז"ל מצאו את הביטוי ווידוי גבי ביכורים ? הרי לא מופיע לנו במקרא ...

גם ווידוי קשור לעוונות ופחות להבאת מנחה לא-ל ית'...
אנו רגילים לקשר את ה"והתוודו" עם "חטאתם"...

[כדכד]

כנראה כוונת מר ל"ווידוי מעשר" כי האמירה עם הבכורים נקראת "מקרא בכורים".
הווידוי הוא אמירת דברים שמודים בהם (כמו מודה על האמת) לפני ה' ולאו דוקא חטאים ועוונות
בכל אופן וידוי מעשר נאמר אחרי זמן ביעור המעשרות וענינו שהאדם מודה לפני ה' ומתוודה על כך שנתן כל מעשרותיו
הדבר מקביל בדיוק לוידוי שמתודה על חטאתיו רק שכאן מתוודה על מצוותיו
ואיני מבין מה קשה כאן

[יעקל]

אמת, שכחתי לגמרי שיש הבדל בין וידוי למקרא.

[באמונתו]

מאיפה מגיע לשון זיקה - היבמה נזקקת ? אין כזה לשון במקראות הייבום והחליצה (לפע"נד) ...

הלשון "זיקה" מופיעה רבות בחז"ל.
בויקימילון ערך זקה כתבו על מקור מילה זו שהיא לשון חז"ל מהשורש המקראי זק (לאסור מלכיהם בזקים).
כנראה שחז"ל חיפשו מילה שמבטאת את הקשר שבין היבם ליבמה, ובחרו במילה זו שמבטאת כבלים שקושרים אדם נגד רצונו והוא מעוניין להשתחרר מהם.
כנלפענ"ד.

לענ"ד, "נגד רצונו" לאו דווקא, אלא "זיקה" היא שייכות, תלות וקשר, בלא זיקה לרצונו, ורצונו בלתי רלוונטי, כי הקשר קיים מצד עצמו.

[יעקל]

לענ"ד "נגד רצונו" לאו דווקא, אלא "זיקה" היא קשר בלא זיקה לרצונו, ורצונו בלתי רלוונטי, כי הקשר קיים מצד עצמו.

אבל כת"ר לא מסביר למה שנו רז"ל היבמה נזקקת ולא נקשרת ?
א"ו כדברי הר"ר עזריאל דבעינן לישנא שמבטא את האיסור (מלשון אסיר) והכבל של העניין של לא תהיה אשת וגו', הלאו דלא תהיה וגו' עושה את היבמה אסירה.
להיות נמצא במצב מסויים נגד רצוני - זה נקרא שאני אסיר או אסור, ולא בהכרח בתוך תא של בית כלא או בית סוהר.

רז"ל רצו כאן לבטא משהו יותר חזק מקשר בעלמא...

[באמונתו]

מפורש במנחות מה, ב:

אמר ר' יוחנן: הכל מודים [דף מו עמוד א] שאם הוזקקו זה לזה שמעכבין זה את זה, ואיזה הוא זיקה שלהן? שחיטה. אמר עולא, בעו במערבא: תנופה עושה זיקה או אינו עושה זיקה? פשוט ליה מדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: שחיטה עושה זיקה, מכלל דתנופה אינו עושה זיקה! דר' יוחנן גופא קא מיבעיא ליה, מיפשט פשיטא ליה לרבי יוחנן דשחיטה עושה זיקה ותנופה אינו עושה זיקה, או דלמא שחיטה פשיטא ליה ותנופה מספקא ליה? תיקו...
ושחיטה עושה זיקה? ורמינהי... ואי ס"ד שחיטה עושה זיקה, כיון דהוזקקו זה לזה בשחיטה איפסיל ליה לחם, תיפסל נמי תודה! שאני תודה, דרחמנא קרייה שלמים, מה שלמים קרבים בלא לחם, אף תודה קרבה בלא לחם.
א"ר ירמיה, אם תמצא לומר: תנופה עושה זיקה, אבד הלחם [דף מו עמוד ב] אבדו כבשים, אבדו כבשים אבד הלחם; ואם תמצא לומר: תנופה אינה עושה זיקה, הביא לחם וכבשים והונפו ואבד הלחם והביא לחם אחר, אותו הלחם טעון תנופה או אינו טעון תנופה?...

השאלה "למה שנו רז"ל היבמה נזקקת ולא נקשרת"? לענ"ד טעות, שהלא חז"ל לא מדברים ב"עברית" מודרנית. שורש "קשר" בחז"ל מתפרש קשר ממש, ע"ד מלאכת קושר בשבת.

[יעקל]

אבל לדעת כת"ר, למה קורים לעניים "נזקקים" ? האם לא בגלל שהם אסירים במצב בו הם נמצאים ?

[יעקל]

אפר-סק
אפר-סמון

יש פה שורש משותף. מישהו יודע מה הוא ומאיזה שפה עתיקה ? ואיפה כדאי לחפש ?

[באמונתו]

אבל לדעת כת"ר, למה קורים לעניים "נזקקים" ? האם לא בגלל שהם אסירים במצב בו הם נמצאים ?

פלא עליך. לשאול שאלות מעברית מודרנית?!!

[יעקל]

זהו, לא בטוחני ש"נזקקים" הינו ביטוי אליעזר-בן-יהודאי לחלוטין, יכול להיות שכן...

[יעקל]

מה השורש של המילה "ארשת" , כמ"ש בתהילים "וארשת שפתיו בל מנעת סלה" ?

זכר או נקבה ?

[יעקל]

ארור מטה משפט גר-יתום ואלמנה

איפה יש חיבור שמדבר על דקדוקי המסורה ? לא זכיתי להבין למה יש מקף בין גר ויתום, כאילו מדובר בגר שהוא גם יתום...
בפשטות, מדובר פה בגר, ביתום ובאלמנה בנפרד, בגלל ששלשתם חלשים וללא משען בחברה (כפשט האב"ע)

[במסתרים]

ארור מטה משפט גר-יתום ואלמנה

למה יש מקף בין גר ויתום

תיבה שאין בה מטעמי המקרא משום סיבה (המלה קצרה וכו') מחוברת במקף לתיבה שלאחריה לדבר זה (נגינת הטעמים) בלבד ואינו ענין כלל לפירוש הפסוק.

[יעקל]

ייש"כ, מעניין אבל מינא הני מילי ?

[במסתרים]

מינא הני מילי ?

זיל קרי בי רב הוא.

[כדכד]

ארור מטה משפט גר-יתום ואלמנה

למה יש מקף בין גר ויתום

תיבה שאין בה מטעמי המקרא משום סיבה (המלה קצרה וכו') מחוברת במקף לתיבה שלאחריה לדבר זה (נגינת הטעמים) בלבד ואינו ענין כלל לפירוש הפסוק.

לא לפירוש הפסוק אבל יש לה גם השלכה על ניקוד מלים אלה ועל קריאתן ברצף