◆ אַלּוֹן בָּכוּת ◆

[דרומי]

ושמכאן ואילך נתבשר רק בשורות טובות על הניקים העלומים (כגון: מז"ט לניק העלום ללידת התאומים... וכיו"ב)

[וונדרבר]

על שמועה כי באה מעיה"ק צפת ת"ו בסילוקו בדמי ימיו של הגאון רבי ברוך פייבלזון זללה"ה. יבואו יודעי עיר הקדש ויעידו כמה הרבה תורה שם והגדילה וכמה היה מסור לטובת האברכים שם. רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק

ברוך דיין האמת. הג"ר ברוך יוסף פייבלזון זצ"ל, היה בן יבלח"ט הג"ר שמואל אביגדור פייבלזון שליט"א מייסד כולל נחלת נפתלי בעיה"ק צפת, ונין הג"ר נפתלי טרופ זצ"ל מראדין (הגרנ"ט), ובן בתו של הג"ר יואל קלופט זצ"ל מחיפה.

זקנו היה הג"ר ברוך יוסף פייוועלזאהן זצ"ל ראש ישיבת ראדין (חתן הג"ר נפתלי טראפ זצ"ל) בעל "ברכת יוסף" (בני ברק תשמ"ג), בן הג"ר אליהו מאיר (ב"ר ברוך) פייוולזאן זצ"ל גאב"ד קופישוק מחבר ספר "פקוח נפש" (ווארשא תרצ"ד) וס' "נצח ישראל" (ווארשא תרע"ד).
[על תולדות משפחת פייוולזאן המורחבת, ראה בהקדמת ס' ברכות משה ניו יורק תשי"ב].
בענין הכולל "נחלת נפתלי", כמדומה שעד לפני כארבעים שנה, זה היה הכולל היחיד בעיה"ק צפת.

[עובדיה חן]

הרב פייבלזון היה ת"ח ויר"ש אמיתי, וראש ישיבה מזן הלא מצוי ,לא היה לו שום עניין של 'שם הישיבה' אלא טובת הבחורים היה לנגד עיניו,היה תקופה שהיה קבוצה ייחודית שהייתה בישיבה והוא אחז שלא טוב אם הוא יקבל עוד בחורים, ולפיכך הוא לא קיבל תקופה ארוכה בחורים.איש יקר מאוד.

[הברכות]

הגאון החסיד רבי יוסף הלוי הורביץ זצ"ל ראש ישיבת חידושי הרי"מ
העמיד תלמידים הרבה במשך כ-70 שנה.
נלב"ע לערך בן 102 שנים.

במודעות האבל נכתב שהמנוח הינו 'שריד אחרון לתמידי ישיבת מיר בשנחאי'

האם כן הוא ?

נחתמה כאן תקופה !!!

[בחישוב פשוט כל מי שהינו תלמיד הישיבות באירופה חייב להיות כיום מעל 98]

[מחולת המחנים]

אכן כנראה היה שריד אחרון לתלמידי ישיבת מיר, רבים מהם לא האריכו ימים ל"ע, וכבר נידון מזה בעבר בפורום.
בשנים האחרונות עוד היו אתנו רבי בנימין שוגער מה'מירער מנין' בווליאמסבורג, הרב נדבורני, ואולי עוד.
במודעות נכתב עליו גם 'זקן חסידי גור'.

ניתן לומר שעם פטירתו נחתמה תקופה, "וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא".

הבאתי במקו"א כאן בפורום

שמעתי מנכדו של הגה"ח הישיש רבי יוסף הורביץ שליט"א ראש ישיבת חידושי הרי"ם, ומשרידי תלמידי ישיבת מיר בשנחאי, אביו היה חסיד גור שהתגורר באחת העיירות הפולניות, באותה עיירה היה האדמו"ר אחד מגזע בית סקרנביץ, הדרך לגור באותם ימים לא היתה כל כך קלה ומסודרת, והם התפללו בבית מדרשו של האדמו"ר בעיירה, ואף השתתפו בעריכת השולחנות שלו, ולזמנים ידועים היו נוסעים לגור.
ר' יוסף שליט"א עוד נסע נסיעה אחת אצל האמרי אמת לפני השואה, (וכדומה שהוא כהיום חסיד גור היחיד שעוד עשה נסיעה לגור לפני המלחמה).

הניק 'דמשק' הוסיף שם
"כמדומני ששמעתי ממנו שכאשר הוא הגיע נסיעה לגור הוא אכל סעודות אצל הרה"ק רבי משה בצלאל זצ"ל".

שמעתי עוד מאותו נכד שרבי יוסף זצ"ל היה שילוב מעניין של חסיד גור שורשי דבוק ברבותיו, יחד עם היותו חניך ישיבות ליטא, וספג הרבה מדרכי לימודם וההנהגתם במוסר.

[מן הדרום]

ב. ד.ה הגאון רבי יואל שוורץ זצ,ל כיהן כמשגיח בעבר באיתרי ובעוד ישיבות

שמעתי ממישהו שלמד איתו בפוניב'ז שהיה אוכל אצות ים כדי שיוכל לישון שעות מעטות בלבד , אחרי שהבין שזה תחליף לשינה.
סיפור קטן, אך דומה שלא ללמד ע"ע בלבד יצא אלא על כלל המסירות נפש והמקוריות

[איש_ספר]

ג"א מבקש להשתתף בצערו של חברינו, בסילוקה של אשתו נעוריו, ובשנתיים הקשות שעברו עליו עד אז. ה' יגהה מזורו וירפא שברו, רווח ששון ושמחה ישיגו ונס יגון ואנחה.

גם אני מצטרף לניחומים, ויהי רצון שהבית הפרטי יקום מחורבנו יחד עם כל חורבות ירושלים. ויישר כח מיוחד לרב בן אליהו שעוררנו לדבר זה, אשר בשל הזהויות העלומות של רוב הניקים, יתכן שלא היה נודע לנו מעולם

לפונים באישי, אין לי ידיעה מי החבר המדובר, אלא שאעפ"כ חשבתי שנכון להשתתף עמו במה שאפשר לנו.

[צופה_ומביט]

ג"א מבקש להשתתף בצערו של חברינו, בסילוקה של אשתו נעוריו, ובשנתיים הקשות שעברו עליו עד אז. ה' יגהה מזורו וירפא שברו, רווח ששון ושמחה ישיגו ונס יגון ואנחה.

גם אני מצטרף לניחומים מכל לבי, מבלי לדעת במי מדובר, אבל את הצער והשבר מרגישים גם בלי להכיר. ייתן ה' בעל הרחמים והנחמות כוח ועוז לבעלה יבדלט"א לילדים ולכל המשפחה, ירפאם ויסמכם ברוח נדיבה, ויזכו לישועות ונחמות אמיתיות ואך טוב וחסד עד בלי די.

[בן ירושלים]

ב. ד.ה הגאון רבי יואל שוורץ זצ,ל כיהן כמשגיח בעבר באיתרי ובעוד ישיבות

אבוא בקצרה .
א. השיחה הראשונה באלול היתה שסיפר שהגיע לפונוביז' בתור בחור ירושלמי. ביום ששי הראשון מיהר לנסוע לים. מאן דהוא פגש אותי והתברר שנוסע לים. הלה נזעק : באלול?! לים?! שנים רבות עוד הדהדה הזעקה הזאת: באלול ?! לים?
ב. היה בעל כשרון גדול, מקורי ידען מופלא. כך למשל קבוצת אברכים התארגנה ללמוד בין הסדרים 7 דפים בשבוע. בקשו ממנו שיכין מבחנים. כל שבוע הכין מבחן. הוא ישב כמה דקות (אני לא זוכר אם היה זה עם גמרא פתוחה או סגורה) והמבחן היה עם דיוקים ברש"י וכו'.
ג. למרות כל הטענות על דרכו ומקוריותו בהרבה ענינים כל מכריו ותלמידיו מעידים על תום לבבו ויראת שמיים הבוערת שבו. בכל דבר היתה לו גישה מקורית שלא תמיד הסתדרה עם הרוח הכללית (פעם פגש אותי וברר מה מלמדים : בגמרא, בנביא, בהלכה. היו לו מיד הערות (למה משנ"ב ולא חיי אדם? עדיף נביאים ראשונים! וכן הלאה.)
ד. היה חוזר על שיחות רבו ר' חיים שמולביץ, והיה ניכר שבעל השמועה עומד לפנינו.
ה. סיפר על אביו שהיה איש תם וישר. בקש להיקבר בהר הזיתים. לאחר מלחמת ששת הימים התירו להם להעביר את קברו להר הזיתים. למרבה הפלא גופתו היתה שלמה. ר' יואל הסביר זאת עפ"י הפסוק : "רקב עצמות קנאה" ואמר שאביו לא קנא מימיו באף אחד!
עוד חזון למועד

[וונדרבר]

הרב פייבלזון היה ת"ח ויר"ש אמיתי, וראש ישיבה מזן הלא מצוי ,לא היה לו שום עניין של 'שם הישיבה' אלא טובת הבחורים היה לנגד עיניו,היה תקופה שהיה קבוצה ייחודית שהייתה בישיבה והוא אחז שלא טוב אם הוא יקבל עוד בחורים, ולפיכך הוא לא קיבל תקופה ארוכה בחורים.איש יקר מאוד.

מודעת אבל הרב ברוך יוסף פיבלזון צפת.jpg (45.32 KiB) נצפה 10563 פעמים

הרב ברוך יוסף פייבלזון1.jpg (26.25 KiB) נצפה 10554 פעמים

הרב ברוך יוסף פייבלזון2.jpeg (7.67 KiB) נצפה 10554 פעמים

[תוכן]

ב. ד.ה הגאון רבי יואל שוורץ זצ,ל כיהן כמשגיח בעבר באיתרי ובעוד ישיבות

אני חושב שמעלתו הגדולה ביותר, היתה מסירותו לעבודת ה' (על דרכו הייחודי כבר העירו אחרים) ושום שיקול אחר לא היה לו, לא כבוד, לא כסף, לא הוקרה, כלום, אך ורק עבודת ה' כל רגע ורגע בחייו ללא שום הפסקה.

[וונדרבר]

ברוך דיין האמת. הג"ר ברוך יוסף פייבלזון זצ"ל, היה בן יבלח"ט הג"ר שמואל אביגדור פייבלזון שליט"א מייסד כולל נחלת נפתלי בעיה"ק צפת, ונין הג"ר נפתלי טרופ זצ"ל מראדין (הגרנ"ט), ובן בתו של הג"ר יואל קלופט זצ"ל מחיפה.

על נס ההצלה המופלא של הג"ר שמואל אביגדור פייבלזון שליט"א ואחיו זצ"ל בתקופת השואה, ראה בסוף ס' "ברכת יוסף". הוא התייתם מאביו בהיותו כבן שנה, אביו הג"ר ברוך יוסף זצ"ל ראש ישיבת ראדין נפטר (בגיל ל"ו) ביום י"ט אב תרצ"ג, כנזכר בסוף הקדמת בני המחבר בס' "פקוח נפש". [זקנו הגאון רבי נפתלי טראפ זצ"ל נפטר כמה שנים לפני כן, בשנת תר"ץ].
בזמן השואה הם גורשו לסיביר, אמו אלמנה צעירה [תיקון: ראה להלן שנישאה שנית] עם שלשה ילדים. [וראה להלן שאביהם החורג נפטר בסיביר בשנת תש"ב]. אחרי כמה שנים עברו למדינת טורקמניסטן בברית המועצות, שהיא מדינה יותר חמה, ושם בעיר צרדזאו בטורקמניסטן [אולי היא העיר הנקראת היום: טורקמנאבט] נפטרה האמא הרבנית פייגה עטל ע"ה [ביום ח' טבת תש"ד], והילדים נשארו יתומים עזובים. אח"כ עברו לסמרקנד (בוכרה) באוזבקיסטן. שם נפגשו עם דודם הג"ר אברהם טראפ זצ"ל שטיפל בהם שם ובצרפת ובאמריקה. אחרי המלחמה עברו לפולין, ושם בעיר לודז' נפטר [ביום כ"ד סיון תש"ו] אחד האחים נפתלי אליהו מאיר ז"ל כבן י"ז. ונשארו שני אחים הג"ר אליעזר יעקב זצ"ל ויבלח"ט הג"ר שמואל אביגדור שליט"א, והם נסעו לצרפת ושם למדו בישיבות שהוקמו ע"י הפליטים. [כמדומה שאח"כ היו בישיבת מיר באמריקה]. ובסוף הגיעו לארץ ישראל לישיבת מיר בירושלים. וכאן בארץ נפגשו עם דודם הג"ר ראובן טראפ זצ"ל שקיבל אותם למשפחה. והפלא הגדול שלמרות כל ההרפתקאות הם צמחו לתלמידי חכמים מופלגים. הג"ר אליעזר יעקב זצ"ל הקים את כולל ראדין בקדימה ובבני ברק, [וכמדומה שתקופה מסויימת הרביץ תורה במיר באמריקה]. ויבלח"ט הג"ר שמואל אביגדור שליט"א הקים את כולל נחלת נפתלי בעיה"ק צפת. ובנו הג"ר ברוך יוסף זצ"ל הקים את הישיבה שם.
על הסבא הג"ר אליהו מאיר פייבלזון זצ"ל, גאב"ד קופישאק, בעל ס' פקוח נפש, ראה בס' מרביצי תורה ומוסר (סורסקי) כרך א', פרק עשירי, עמ' של"ד והלאה.
על המשפחה המורחבת ראה בהקדמת בני המחבר בס' פקוח נפש.

[חרט]

לאחר פטירת אביהם רב"י פייבלזון, נשאה אמם לר' אייזיק חרקובער. הם גלו יחד עם אביהם החורג ר' אייזיק, והוא נפטר בסיביר די בתחילת המלחמה (בשנת תש"ב), אמם נפטרה מאוחר יותר.
מכתבו של הג"ר שמואל גרינימן ב"הפרדס" יח חוב' א, עמ' 4:

[חרט]

על פטירתו של האח למשפחת פייבלזון. שמעתי מהאח הגרש"א שליט"א.
הוא נפטר כשהיו כבר בלודז', זה היה מקרה ראשון של פטירה לאחר המלחמה, וזה עשה רושם מאוד מזעזע על כל הניצולים, המונים המונים השתתפו בלוויה.

[וונדרבר]

לאחר פטירת אביהם רב"י פייבלזון, נשאה אמם לר' אייזיק חרקובער. הם גלו יחד עם אביהם החורג ר' אייזיק, והוא נפטר בסיביר די בתחילת המלחמה (בשנת תש"ב), אמם נפטרה מאוחר יותר.
מכתבו של הג"ר שמואל גרינימן ב"הפרדס" יח חוב' א, עמ' 4:

יישר כח.
[שם בס' ברכת יוסף כתוב מאוד בקיצור, וכמדומה שלא כתוב שם שאמם נישאה שוב. אמנם נזכר שם בדרך אגב שבסיביר הם היו חמש נפשות בבית, ואם כנים הדברים, מתברר עכשיו שהחמישי היה בעצם האבא החורג שלהם].

[גביר]

קורות חייו של הרב יואל שוורץ, מאת חתנו, למדן ות"ח מופלג בזכות עצמו

https://drive.google.com/file/d/1Ep8enn ... K4o7G/view

[וונדרבר]

לאחר פטירת אביהם רב"י פייבלזון, נשאה אמם לר' אייזיק חרקובער. הם גלו יחד עם אביהם החורג ר' אייזיק, והוא נפטר בסיביר די בתחילת המלחמה (בשנת תש"ב), אמם נפטרה מאוחר יותר.

ראה בספרו של רבי קלמן פרבר, "מאולקניקי לוילנא", עמ' 242, 247, 248, שם הוא כותב: לאחר כמה שנים התחתנה אלמנתו של הגר"ב פייבלזון עם אחד מבחירי הבחורים של ישיבת "מיר", הגאון רבי אייזיק בורלאנד - חרקובר.
וכן ראה ס' החפץ חיים חייו ופעלו (לרמ"מ ישר) חלק ב', עמ' תרסא-תרסב.
וכן ראה מוסף שבת קדש של יתד נאמן פ' ואתחנן תשע"א עמ' 24, בזכרונות רבי משה יעקב הנפלינג זצ"ל, הוא סיפר שבהיותו בסיביר הגיע לעיירה שבה היו בני ישיבת ראדין, שם פגש את הגאון רבי אייזיק חרקובר זצ"ל ר"מ דראדין, עם אשתו בת מרן הגאון רבי נפתלי טראפ זצ"ל. היו שם גם שלושת בניה מנישואים ראשונים רבי אליעזר יעקב פייבלזון, הבחור נפתלי, ורבי אביגדור שיבלחט"א.
וראה בס' ליטא -1 (פנקס בירז') עמ' 4 שהרה"ג ר' מרדכי יצחק הלוי בורלנד, הנקרא ר' אייזיק חרקובר, גוע בסיביר י"ט מנחם אב תש"ב.
וראה עוד בס' כתבי רבי מענדיל (זאקס), עמ' רפ"ט.
וראה בסוף ס' ברכת יוסף, שהאמא הרבנית פייגה עטל ע"ה [בת הג"ר נפתלי טראפ זצ"ל] נפטרה בטורקמניסטן ביום ח' טבת תש"ד.

מכתבו של הג"ר שמואל גרינימן ב"הפרדס" יח חוב' א, עמ' 4:

הובא גם בס' "יחיד ודורו" (תולדות הגה"צ רבי מרדכי צוקרמן) עמ' 17-18 הערה 14.
[וראה שם עמ' 138 תמונת הג"ר ברוך יוסף פייבלזון זצ"ל ובניו נפתלי אליהו מאיר ורבי אליעזר יעקב].

[באמונתו]

על הגאון רבי אייזיק חרקובר זצ"ל, שהוא אחיו הגדול של הגאון רבי שמואל חרקובר זצ"ל, שמעתי מאאמו"ר שליט"א, שנחשב באותם שנים לאחד מבחירי עולם הישיבות ממש, יחד עם רעו הגאון רבי יונה מינסקר זצ"ל.

[שיף]

על שמועה כי באה מעיה"ק צפת ת"ו בסילוקו בדמי ימיו של הגאון רבי ברוך פייבלזון זללה"ה.

.

.

אשכול ארוך ומפורט על משפ' פייבלזון

viewtopic.php?f=19&t=7982&p=770846#p70873

[ישעיהו לוריא]

עוד אבן מפוארת בחומתה של ירושלים ושל למדני חסידות גור, הלכה כעת לעולמה - בפטירת הגאון החסיד רבי יעקב אשר פלדמן זצ''ל מירושלים.

אף הוא תלמיד ישיבת מיר (בירושלים) למעלה משישים שנה, למד ולימד בה והרביץ בה תורה בעילויות ובענווה.
לא מחזיק טיבותא לנפשיה.

חיבר כמה ספרים חשובים על סוגיות בש''ס 'כתב משה' ועוד ביתר מקצועות בתוה''ק, ובהם ספרו מכתם ליעקב על התורה שאת חומש ויקרא סיים רק לפני ימים ספורים - והוא על מיטת חוליו.

יש עוד רבות להוסיף על ר' יוסף הורביץ זצ''ל ועל המנוח עתה זצ''ל, ואולי אם ירווח העת,
אכתוב עליהם באשכול 'אז הוחל לקרוא' שרובו סובב הולך על דור הולך בגור ודור מתהווה.

[מחולת המחנים]

עוד אבן מפוארת בחומתה של ירושלים ושל למדני חסידות גור, הלכה כעת לעולמה - בפטירת הגאון החסיד רבי יעקב אשר פלדמן זצ''ל מירושלים.

אף הוא תלמיד ישיבת מיר (בירושלים) למעלה משישים שנה, למד ולימד בה והרביץ בה תורה בעילויות ובענווה.
לא מחזיק טיבותא לנפשיה.

חיבר כמה ספרים חשובים על סוגיות בש''ס 'כתב משה' ועוד ביתר מקצועות בתוה''ק, ובהם ספרו מכתם ליעקב על התורה שאת חומש ויקרא סיים רק לפני ימים ספורים - והוא על מיטת חוליו.

ברוך דיין האמת.

היה מופלא בהארת פניו וביגיעתו הגדולה בתורה, הלך תמיד בהצנע לכת.
היה שופע דברי תורה ורעיונות ופשטים נפלאים בכל עת, כל שיחה אתו היתה תענוג מיוחד.

פגשתיו אך לאחרונה, ושוחחתי אתו מעט, שאלתי אותו האם פגש את הגאון רבי חיים קמיל זצ"ל בעת לימודיו בישיבת סלבודקא, הוא אמר לי שאמנם היה אתו הרבה שנים בישיבת מיר, אך כשהוא נכנס ללמוד בישיבת סבלודקה, באותו זמן התחתן הגר"ח קמיל.
שאלתי אותו באיזה שנים למד בישיבת סלבודקה, ואמר לי שלמד שם שלוש שנים, בין השנים תשי"ח-תשכ"א, אז התחתן והגיע ללמוד בישיבת מיר.

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

רבי יעקב אשר זצ"ל היה חתנו של הגה"ח רבי חיים שלום סג"ל זצ"ל מגדולי חסידי חב"ד ונכדו של האדמו"ר הזקן.
והיה גיסם של הגאון רבי שמחה בונם ולדנברג זצ"ל ובידלחט"א בניו וחתניו הגאונים שליט"א מרביצי תורה מפורסמים ומשפחה מפוארה בישראל.

[בית הגנזים]

"וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא" - שורות זכרון קצרות על הגאון החסיד רבי יוסף הורביץ זצ"ל
נכתב בידי אחד מצעירי תלמידיו

וימת יוסף.pdf

(122.88 KiB) הורד 265 פעמים

[ישעיהו לוריא]

מאמר יפה שהופיע בעיתון המודיע

[שיף]

עוד אבן מפוארת בחומתה של ירושלים ושל למדני חסידות גור, הלכה כעת לעולמה - בפטירת הגאון החסיד רבי יעקב אשר פלדמן זצ''ל מירושלים.
אף הוא תלמיד ישיבת מיר (בירושלים) למעלה משישים שנה, למד ולימד בה והרביץ בה תורה בעילויות ובענווה.
לא מחזיק טיבותא לנפשיה.
חיבר כמה ספרים חשובים על סוגיות בש''ס 'כתב משה' ועוד ביתר מקצועות בתוה''ק, ובהם ספרו מכתם ליעקב על התורה שאת חומש ויקרא סיים רק לפני ימים ספורים - והוא על מיטת חוליו.

היה מופלא בהארת פניו וביגיעתו הגדולה בתורה, הלך תמיד בהצנע לכת.
היה שופע דברי תורה ורעיונות ופשטים נפלאים בכל עת, כל שיחה אתו היתה תענוג מיוחד
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
רבי יעקב אשר זצ"ל היה חתנו של הגה"ח רבי חיים שלום סג"ל זצ"ל מגדולי חסידי חב"ד ונכדו של האדמו"ר הזקן.
והיה גיסם של הגאון רבי שמחה בונם ולדנברג זצ"ל ובידלחט"א בניו וחתניו הגאונים שליט"א מרביצי תורה מפורסמים ומשפחה מפוארה בישראל.

היה אחיו של הגה"ח רבי שמואל אהרן פלדמן זצ"ל אב"ד בתל אביב ומחשובי חסידי צאנז

[וונדרבר]

על הגאון רבי אייזיק חרקובר זצ"ל, שהוא אחיו הגדול של הגאון רבי שמואל חרקובר זצ"ל, שמעתי מאאמו"ר שליט"א, שנחשב באותם שנים לאחד מבחירי עולם הישיבות ממש, יחד עם רעו הגאון רבי יונה מינסקר זצ"ל.

האם אתה בטוח שהגאון רבי מרדכי יצחק הלוי בורלנד זצ"ל [שהיה יליד בירז, נכד הצדיק רבי מאיר נתן מבירז, ובמלחמת העולם הראשונה גלתה משפחתו לחרקוב, ראה בס' החפץ חיים חייו ופעלו ח"ב עמ' תרסא-תרסב] המכונה רבי אייזיק חרקובר, היה אחיו של הגאון רבי שמואל הלוי ב"ר נחום מאיר ווילנסקי [בעל "נר שמואל"] המכונה רבי שמואל חרקובר?
השאלה שלי איננה משום שמות המשפחה השונים בורלאנד ווילענסקי, [כי ברוסיה בתנאי הימים ההם היו מחליפים שמות משפחה בלי שום בעיה], אלא שכמעט אין שום מקור כתוב שהם היו אחים. וכמובן שהכינוי חרקובר אינו ראיה כלל שהם היו מאותה המשפחה.
[בס' שיעורי רבי יעקב משה שורקין, ח"ב, בבא קמא, לייקווד תשס"ט, עמ' תש"ז, כתוב שהיו אחים, אך יתכן מאוד שזו טעות].

[באמונתו]

על הגאון רבי אייזיק חרקובר זצ"ל, שהוא אחיו הגדול של הגאון רבי שמואל חרקובר זצ"ל, שמעתי מאאמו"ר שליט"א, שנחשב באותם שנים לאחד מבחירי עולם הישיבות ממש, יחד עם רעו הגאון רבי יונה מינסקר זצ"ל.

האם אתה בטוח שהגאון רבי מרדכי יצחק הלוי בורלנד זצ"ל [שהיה יליד בירז, נכד הצדיק רבי מאיר נתן מבירז, ובמלחמת העולם הראשונה גלתה משפחתו לחרקוב, ראה בס' החפץ חיים חייו ופעלו ח"ב עמ' תרסא-תרסב] המכונה רבי אייזיק חרקובר, היה אחיו של הגאון רבי שמואל הלוי ב"ר נחום מאיר ווילנסקי [בעל "נר שמואל"] המכונה רבי שמואל חרקובר?
השאלה שלי איננה משום שמות המשפחה השונים בורלאנד ווילענסקי, [כי ברוסיה בתנאי הימים ההם היו מחליפים שמות משפחה בלי שום בעיה], אלא שכמעט אין שום מקור כתוב שהם היו אחים. וכמובן שהכינוי חרקובר אינו ראיה כלל שהם היו מאותה המשפחה.
[בס' שיעורי רבי יעקב משה שורקין, ח"ב, בבא קמא, לייקווד תשס"ט, עמ' תש"ז, כתוב שהיו אחים, אך יתכן מאוד שזו טעות].

ראה המצורף פה:

[שיף]

ברוך דיין האמת: ביום שישי הובא למנוחות בירושלים הגה"צ רבי יצחק יעקב סעקולא זצ"ל, אב"ד סאדאוונא בשכונת בורו פארק בברוקלין ומראשי ישיבת 'תורה ודעת' בארה"ב שנפטר בגיל 83.
המנוח זצ"ל נולד לפני השואה ושהה בסיביר ברוסיה משך שנות המלחמה עם אביו הגאון המופלא רבי ירחמיאל ישראל סקולא זצ"ל מפולין, אביו היה מחשובי חסידי אלכסנדר, שבצעירותו היה שקדן עצום ומחשובי התלמידים בישיבתו של הרבי מאלכסנדר זצ"ל, ולאחר מכן למד בווארשא אצל הגאון רבי אברהם וינברג זצ"ל בעל 'ראשית בכורים'.
סבו מצד אמו היה הגאון רבי יצחק יעקב טאפאלע הגאב"ד מסאדאוונא זצ"ל ועם פטירתו נתמנה חתנו בפקודת רבו האדמו"ר מאלכסנדר לממלא מקום חותנו בסאדאוונא.

הוא מונה על ידי ראש ישיבת תורה ודעת, הגאון רבי גדליה שור זצ"ל, לכהן כמגיד שיעור מגיד במתיבתא 'תורה ודעת', ומסר את שיעוריו הברורים והעמוקים. ברבות השנים מונה למשגיח בישיבת 'בית המדרש עליון' במונסי.
עם הסתלקותו של הגאון רבי גדליה שור זצ"ל להיות חלק בלתי נפרד מהוועד של הישיבה יחד עם הגאונים רבי אליה חזן, רבי אברהם פאם, זצ"ל, ויבלחט"א הגאון הצדיק רבי משה וולפסון, עם פטירתו של הרב אליה חזן, זצ"ל, מונה לתפקיד מנהלה הרוחני של הישיבה על ידי הגאון רבי אברהם פאם זצ"ל.
הרב סקולא זצ"ל הרחיב את הכולל בישיבה על ידי גיוס סכומים עצומים למלגות לאברכים, ופיקח על צמיחתה של הישיבה. הוא הביא את הגאון רבי ראובן פיין זצ"ל למסור שיעורים בישיבה מה שהוסיף לגידול התלמידים בכמות ובאיכות.
לפני כמה שנים נחלה ונחלש אך לא הפסיק מתורתו ועבודתו, ולפני כשנה וחצי חלה מאד במחלה ממושכת עד הסתלקותו.
בהלווייתו שיצאה מבית מדרשו בארה"ב השתתף קהל גדולי בראשות אדמו"רים ורבנים לא נישאו הספדים כפי שהשאיר בצוואתו כמו כן ביקש בצוואתו שבהיותו גבאי צדקה הרבה שנים, אם בטעות החליף בין צדקה לצדקה שימחלו לו.
ביום שישי הגיע ארונו לארץ הקודש ומסע הלוויה יצא מבית המדרש ה'מתיבתא' ברחוב כי טוב בירושלים להר הזיתים שם נטמן בחלקת כולל פולין ע"י אביו זצ"ל.

[וונדרבר]

האם אתה בטוח שהגאון רבי מרדכי יצחק הלוי בורלנד זצ"ל [שהיה יליד בירז, נכד הצדיק רבי מאיר נתן מבירז, ובמלחמת העולם הראשונה גלתה משפחתו לחרקוב, ראה בס' החפץ חיים חייו ופעלו ח"ב עמ' תרסא-תרסב] המכונה רבי אייזיק חרקובר, היה אחיו של הגאון רבי שמואל הלוי ב"ר נחום מאיר ווילנסקי [בעל "נר שמואל"] המכונה רבי שמואל חרקובר?

ראה המצורף פה:
אגרות וכתבים - א - וולבה, שלמה עמוד 17.pdf

יישר כח.
[אמנם מי שכתב את הדברים אינו הגה"צ ר"ש וולבה זצ"ל בעצמו].

[הוה אמינא]

שייך לכאן: viewtopic.php?t=12827#p769330

[אליסף]

על הגאון רבי אייזיק חרקובר זצ"ל, שהוא אחיו הגדול של הגאון רבי שמואל חרקובר זצ"ל, שמעתי מאאמו"ר שליט"א, שנחשב באותם שנים לאחד מבחירי עולם הישיבות ממש, יחד עם רעו הגאון רבי יונה מינסקר זצ"ל.

האם אתה בטוח שהגאון רבי מרדכי יצחק הלוי בורלנד זצ"ל [שהיה יליד בירז, נכד הצדיק רבי מאיר נתן מבירז, ובמלחמת העולם הראשונה גלתה משפחתו לחרקוב, ראה בס' החפץ חיים חייו ופעלו ח"ב עמ' תרסא-תרסב] המכונה רבי אייזיק חרקובר, היה אחיו של הגאון רבי שמואל הלוי ב"ר נחום מאיר ווילנסקי [בעל "נר שמואל"] המכונה רבי שמואל חרקובר?
השאלה שלי איננה משום שמות המשפחה השונים בורלאנד ווילענסקי, [כי ברוסיה בתנאי הימים ההם היו מחליפים שמות משפחה בלי שום בעיה], אלא שכמעט אין שום מקור כתוב שהם היו אחים. וכמובן שהכינוי חרקובר אינו ראיה כלל שהם היו מאותה המשפחה.
[בס' שיעורי רבי יעקב משה שורקין, ח"ב, בבא קמא, לייקווד תשס"ט, עמ' תש"ז, כתוב שהיו אחים, אך יתכן מאוד שזו טעות].

ראה המצורף פה:

מעניין גם אני הסתפקתי בזה (אם כי שמעתי בפירוש מהמשגיח הרב וולבה שהם היו אחים אך הפריע לי שלא ראיתי כתוב בשום מקום ששני ארזים אלו היו אחים)
עד שראיתי במכתבים להרב וולבה בשוודיה מבני הישיבות בוילנא בפרוץ השואה מכתב מר' אייזיק שמזכיר את אחיו ר' שמואל
המכתבים הועלו בקובץ כאן בפורום באיזהו מקומן

[וונדרבר]

מעניין גם אני הסתפקתי בזה (אם כי שמעתי בפירוש מהמשגיח הרב וולבה שהם היו אחים אך הפריע לי שלא ראיתי כתוב בשום מקום ששני ארזים אלו היו אחים)
עד שראיתי במכתבים להרב וולבה בשוודיה מבני הישיבות בוילנא בפרוץ השואה מכתב מר' אייזיק שמזכיר את אחיו ר' שמואל
המכתבים הועלו בקובץ כאן בפורום באיזהו מקומן

אשמח לקבל מראה מקום מדוייק למכתב הזה.

[שיף]

מעניין גם אני הסתפקתי בזה (אם כי שמעתי בפירוש מהמשגיח הרב וולבה שהם היו אחים אך הפריע לי שלא ראיתי כתוב בשום מקום ששני ארזים אלו היו אחים)
עד שראיתי במכתבים להרב וולבה בשוודיה מבני הישיבות בוילנא בפרוץ השואה מכתב מר' אייזיק שמזכיר את אחיו ר' שמואל
המכתבים הועלו בקובץ כאן בפורום באיזהו מקומן

אשמח לקבל מראה מקום מדוייק למכתב הזה.

יש כאן אשכול על ר' שמואל חרקובר ושהיה נכדו של רמ"נ מבירז
viewtopic.php?f=19&t=10210&p=772114#p95015

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי להכניס:

נפטר הרה"ג הרב וינגרטן זצ"ל, רב בית הכנסת משכן שמעון בקרית משה ירושלים
התהלך בריעות ובאהבה עם כולם, זקנים וצעירים, מרכז הרב וחרדים [מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל היה קבוע מתפלל שם]
מחבר הספר הנפלא "הסדר הערוך" ג' כרכים, אוצר בלום מסודר למופת על כל דיני וטעמי ליל הסדר
תנצב"ה

[בן ירושלים]

בד"ה.
במהלך חוה"מ נפטרו שני ת"ח מבוגרי ישיבת איתרי בתפארתה.
הג"ר ר' ישראל יצחק אליאך. זצ"ל.
היה מפארי הישיבה בשנות הל' המאוחרות. מלבד למדנותו עסק גם במילי דאגדה. פעם בחנוכה אמר (כבחור) דרשה על מסירות נפשם של החשמונאים (עפ"י מגילת אנטיוכוס) ושמעתי שקלסוהו מאד ת"ח והרמי"ם. היה שקוע בלימוד מתוך מאור פנים ונפש חפיצה. היה חתנו של ש"ב הגאון ר' מיכל זלוטניק שליט"א (גיסם של האחים הגאונים לבית פישר. דומני שהגאון ר' שלמה זצ"ל היה השדכן של הנפטר זצ"ל). עבד שנים רבות באוצר מפרשי התורה ובאנציקלופדיה תלמודית. בספרים אלו ואחרים משוקעים מחידושיו והגיונותיו. זאת, מלבד ספריו שבלימוד - באר ישראל על מס' חולין ועל שבת. היה מסור בלו"נ לחנוך ילדיו וזכה לזרע בנים ברך ה' באופן מיוחד.


הג"ר שלמה פויכטוונגר זצ"ל. היה שנים אברך באיתרי. לגבי הצעירים סימל עובד ה' שפרוש מעניני העולם שחי בפרישות ובהתמדה בלימוד. הסיפור שהתהלך שהגר"ש אויערבאך זצ"ל קבע איתו שיגיע אליו מדי שבוע. ושם עמד עליו שיאכל ארוחת ערב ראויה ולא יסתגף. למד שנים אצל הגר"י אפרתי בבית המדרש לתורת זרעים. שם אמר שנים שיעור לבעלי בתים בבית הכנסת יד תמר שברחביה.
הוא אחי ר' ישראל פויכטוונגר הי"ו איש רב פעלים שידיו רב לו בגאולת הרובע המוסלמי מידי הישמעאלים והרחבת גבולות הקדושה בו.
יהי זכרם ברוך.
יבואו היודעים ויספרו עוד.

[פרנקל תאומים]

נפטר הרה"ג הרב וינגרטן זצ"ל, רב בית הכנסת משכן שמעון בקרית משה ירושלים
התהלך בריעות ובאהבה עם כולם, זקנים וצעירים, מרכז הרב וחרדים [מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל היה קבוע מתפלל שם]
מחבר הספר הנפלא "הסדר הערוך" ג' כרכים, אוצר בלום מסודר למופת על כל דיני וטעמי ליל הסדר

מי היה האיש?
מהיכן חוצב מקורו?

מאז היותי בר מצווה אני משתמש בליל הסדר בהגדה של פסח "הסדר הערוך", ובכל ג' כרכי הספר במשך שאר ימי הפסח.

[בברכה המשולשת]

מי היה האיש?
מהיכן חוצב מקורו?

אינני יודע
אני העליתי מה שנתבקשתי.

א. כן ראיתי שהוא חיבר את הספר :
איש חסד בירושלים: מסכת חייו של אבי היתומות רבי דוד וינגרטן ז"ל מכון יד דוד, ירושלים, תשל"ט

ב. ראיתי לגבי אביו:
יחיאל פישל וינגרטן ז”ל
17.08.15 בית עלמין הר המנוחות / המודיע / מנוח
אבלים: משפחות: וינגרטן, מורגנבסר, פליצ’יק וברמן.
ההלוויה התקיימה במוצ”ש ה- 15.08.15, בית עלמין הר המנוחות.
יושבים שבעה ברחוב בן ציון 18, ירושלים, בין השעות 10.00 – 13.00, 17.00 – 22.00, אחיו חיים זאב וינגרטן, ישב בביתו, רחוב האמרכלים 27, קומת כניסה, ירושלים, עד יום ו’ ה- 21.08.15 בצהריים, בין השעות 10.00 – 13.00, 17.00 – 21.00.
המנוח היה בנו של אהרן יוסף ז”ל, ניהל את בית היתומות הכללי ירושלים.

בית היתומות הכללי ירושלים וההנהלה אבלים על פטירתו.

בית הכנסת משכן שמעון, הגבאים, המתפללים ושומעי השיעורים אבלים ומנחמים את משפחת וינגרטן ובנו, משה יעקב, רב קהילת משכן שמעון, על פטירת יקירם.

ג. עוד ראיתי לגבי אמה של רעייתו:
הלכה לעולמה בשיבה טובה מרת ראכל סמט ע"ה
אלי בן דוד
כ״ה בתמוז תשע״ג
בירושלים ליוו היום למנוחות את אשה החשובה מרת ראכל סמט ע"ה אשת הרה"ח אברהם מרדכי ז"ל והיא בגיל 95 | הותירה אחריה בת יחידה ועשרות צאצאים

הערב (שלישי) הלכה לעולמה בשיבה טובה האישה החשובה מרת ראכל סמט ע"ה כשהיא בת 95.

נולדה בעיר מאקאווא בהונגריה לאביה הרה"ח רבי דוד הכהן מאשקאוויטש זצ"ל שהיה מחשובי הקהילה.

בהגיעה לפרקה נישאה לבעלה הרה"ח ר' מרדכי אברהם זצ"ל אשר יחד הקימו את ביתם ברח' מלכי ישראל 19 בירושלים, ביתם היה ידוע כבית של חסד ופתוח לרווחה לכל דכפין, בעלה היה מחשובי מתפללי ביהמ"ד ספינקא ברח' ראשית חכמה בשכונת גאולה, והלך לעולמו לפני כ-15 שנה.

זכו לראות דורות ישרים ומבורכים לתפארת בית ישראל מבתם היחידה הרבנית מרת שרה וינגרטן תחי' אשת הרב הגאון משה יעקב וינגרטן שליט"א רב בית הכנסת משכן שמעון בקרית משה – גבעת שאול.

כאמור הערב הלכה לעולמו בשיבה טובה, כשנכדיה ויוצ"ח סביב מיטתה עד רגעיה האחרונים, כמנהג ירושלים שאין מלינים את המת הובאה למנוחות בהר המנוחות אחר חצות הלילה.

יהי זכרה ברוך.

ד. ואת זה ראיתי מצוטט מאיזה אתר:
ברוך דיין האמת: מירושלים מגיעה הבשורה המעציבה על פטירתו של הגאון רבי משה יעקב וינגרטן זצ"ל, מחבר הספר 'הסדר הערוך' ורב בית הכנסת 'משכן שמעון' בשכונת קרית משה בירושלים והוא בן 76 בפטירתו.

המנוח זצ"ל נולד בארץ ישראל בט"ו באב תש"ו, לאביו הרה"ח רבי יחיאל פישל וינגרטן ז"ל, מנהל בית היתומות הכללי בעיה"ק ירושלים, ולאמו הדגולה מרת שפרה ע"ה, מנשות ירושלים הצדקניות.

בבחרותו עלה ונתעלה בישיבת חברון בירושלים, שם היה חביבם של ראשי הישיבה, בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית שרה תליט"א לבית משפחת סמט.

רבי משה יעקב זצ"ל נודע כתלמיד חכם וגאון עצום, שהיה בקי בכל הש"ס והכל בפשטות מיוחדת, חיבר את הספר 'הסדר הערוך' שנמצא כמעט בכל בית יהודי, והספרים 'דרכי אבותינו' על פרקי אבות, ו'איש חסד בירושלים' מסכת חייו של אביו היתומות רבי דוד וינגרטן זצ"ל. בנוסף, הנפטר הותיר אחריו כתבי יד רבים.

שנים רבות סבל ייסורים רבים והמשיך את עבודת הקודש ביגיעת התורה וכתיבת ספריו, לצד תפקידו כרב בית הכנסת 'משכן שמעון' המפורסם.

זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, בין בניו: הרבנים הגאונים רבי דוד וינגרטן מרבני ישיבת מיר ברכפלד, רבי יוסף וינגרטן ר"מ בישיבה באשקלון, ובנותיו.

אחיו הם: רבי דוד, רבי ליפא, רבי יהודה, רבי יהושע, רבי צבי, אחיותיו: לבית משפחות מורגנבסר, פילצ'יק, וברמן. אחיו הרב ישראל וינגרטן ז"ל מייסד ארגון "דרכי מרים" שנפטר בשנת תשע"ג.


מסע הלוויה הערב (שלישי, א' דחול המועד סוכות) בשעה 22:30 מבית הכנסת 'משכן שמעון' ברחוב בן ציון 16 בשכונת קרית משה בירושלים שבו שימש כרב בית הכנסת רבות בשנים, להר המנוחות, שם ייטמן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

[בברכה המשולשת]

נתבקשתי להכניס:

בעז"ה בחמישי בלילה בבית הכנסת משכן שמעון הספדים מאדמורי"ם ורבנים גדולים, כמו הרב בנימין פינקל שליט"א, על הרב משה יעקב וינגרטן זצ"ל רב בית הכנסת כיובל שנים

[איש_ספר]

בד"ה.
במהלך חוה"מ נפטרו שני ת"ח מבוגרי ישיבת איתרי בתפארתה.
הג"ר ר' ישראל יצחק אליאך. זצ"ל.
היה מפארי הישיבה בשנות הל' המאוחרות. מלבד למדנותו עסק גם במילי דאגדה. פעם בחנוכה אמר (כבחור) דרשה על מסירות נפשם של החשמונאים (עפ"י מגילת אנטיוכוס) ושמעתי שקלסוהו מאד ת"ח והרמי"ם. היה שקוע בלימוד מתוך מאור פנים ונפש חפיצה. היה חתנו של ש"ב הגאון ר' מיכל זלוטניק שליט"א (גיסם של האחים הגאונים לבית פישר. דומני שהגאון ר' שלמה זצ"ל היה השדכן של הנפטר זצ"ל). עבד שנים רבות באוצר מפרשי התורה ובאנציקלופדיה תלמודית. בספרים אלו ואחרים משוקעים מחידושיו והגיונותיו. זאת, מלבד ספריו שבלימוד - באר ישראל על מס' חולין ועל שבת. היה מסור בלו"נ לחנוך ילדיו וזכה לזרע בנים ברך ה' באופן מיוחד.

יבואו היודעים ויספרו עוד.

כאשר כתבתי בעניותי את ערך מגדף עבור האנצ"ת, צוותו לי את הרב אליאך זצ"ל כמבקר. לא אשכח את הודעותיו ופניותיו הנעימות, גדושות בעין טובה ומלאות פרגון ודברי הערכה. זה היה יוצא דופן לגמרי בסביבת העבודה. כשנתקלתי בו, הבחנתי מיד שהן משקפות את אישיותו המאירה והלבבית. יהי זכרו ברוך!

[בן ירושלים]

כאשר כתבתי בעניותי את ערך מגדף עבור האנצ"ת, צוותו לי את הרב אליאך זצ"ל כמבקר. לא אשכח את הודעותיו ופניותיו הנעימות, גדושות בעין טובה ומלאות פרגון ודברי הערכה. זה היה יוצא דופן לגמרי בסביבת העבודה. כשנתקלתי בו, הבחנתי מיד שהן משקפות את אישיותו המאירה והלבבית. יהי זכרו ברוך!

אתמול בניחום אבלים דיברו רבות על מידת הבטחון שהיתה בו. לפני כחודש עבר ניתוח לב בקליוולנד ע"י מנתח בעל שם . לפני הניתוח המנתח משוחח עם המנותח ומברר האם יש לו בקשה מיוחדת. ר' ישראל בקש שיהיה איתו צילום של דברי נפש החיים על "אין עוד מלבדו" והסביר בנעימות למנתח שהכל בידו יתברך והרופא ככל שיהיה גדול הוא רק שליח, ושיהיה שליח טוב. וכך היה : המנתח סימן את הצילום ואישר להכניס לחדר הניתוח את הצילום.

[בן ירושלים]

אתמול בניחום אבלים דיברו רבות על מידת הבטחון שהיתה בו. לפני כחודש עבר ניתוח לב בקליוולנד ע"י מנתח בעל שם . לפני הניתוח המנתח משוחח עם המנותח ומברר האם יש לו בקשה מיוחדת. ר' ישראל בקש שיהיה איתו צילום של דברי נפש החיים על "אין עוד מלבדו" והסביר בנעימות למנתח שהכל בידו יתברך והרופא ככל שיהיה גדול הוא רק שליח, ושיהיה שליח טוב. וכך היה : המנתח סימן את הצילום ואישר להכניס לחדר הניתוח את הצילום.

אחד המנחמים (הגאון רמ"א) דבר על "תדאג כל החבורה" שהיתה חבורה של גדולי תורה ויראה באותם שנים באיתרי וחלקם נסתלקו במיטב פריחתם : הרב יפרח פרלמוטר, הרב יצחק גולדשטיין, הרב דוד אסולין, הרב אליאך כולם זצ"ל(היו עוד שהזכיר ופרח מזכרוני כעת שמותם, והלא דבר הוא!והוא דבר על הזוהר בענין דודי ירד לגנו לרעות בגנים וללקוט בשושנים ר"ת לבוש. וביאר מה הענין של לבוש שהקב"ה מתעטף בו כביכול להגן על הדור.