◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[יעקל]

בניכוי השפעות החברה, נשים חכמות בממוצע לפחות כמו גברים, ואולי מעט יותר.
והדבר מוכח היטב לאחר מספר דורות שבהן נשים בחברה הכללית מקבלות חינוך והשכלה.
לכל היותר אפשר לדבר על חוזקות מסוימות של גברים (למשל, לדעת לחנות ברוורס...), לעומת חוזקות אחרות של נשים כמובן.
אלה העובדות שרצוי להכיר. ומכאן והלאה אפשר להפליג במחשבות והשערות...

לפי הנתונים החברתיים שהיצגת , איך אפשר לענות על השאלה הנ"ל ? הא גופא קשיא...?

[יעקל]

לכאורה תשובת סגי נהור אינה מספיקה כ"כ, ויש להאריך,

עכ"פ לי הקטן נראה לכאורה שבנשים מלכתחילה כל ענין השכל אינו כ"כ מפותח (בצורה הגברית) ובמילא לא כ"כ נצרך החיבור השכלי עם הקב"ה [והוא כעין זה שבעל עסק פטור מלימוד תורה יומם ולילה, ואילו מי שהוא פנוי חייב בוהגית בו כפשוטו - והיינו, שאם יש חלל ריק חייבים למלאותו בלימוד התורה, אולם מי שאין אצלו החלל מלכתחילה אין זה חסרון אצלו, וגם בזה יש להאריך ואכ"מ].

וגם התאוות אצלן הן בצורה אחרת [שהרי לא נצטוו 'ולא תתורו' גו', עכ"פ לא באותו אופן של הגברים ופשוט].

ואחרי הכל מברכים בשם ומלכות 'שלא עשני אשה', הרי שסוף סוף אי אפשר להשוות בין האיש לאשה.

ואגב, פעם הזכרתי בדרשה בפני עמך בית ישראל את מה שכתוב בספרים שקידוש לבנה הוא סגולה לבריאות השיניים, וגם בדיקת הציציות היא סגולה לענין זה [ל"ב חוטים כנגד ל"ב שיניים]. והקשה א', מה יעשו הנשים לבריאות שיניהן, והרי אינן עושות קידוש לבנה ואין להן ציציות. והשיב חבירו שהתשובה פשוטה, שהן זוכות לזה על ידי שמתעסקות בנקיון וכביסת הציציות של בעליהן ובניהן...

אם היבנתי טוב את דבריכם בנוגע לתאוות , ז"א שאצל האיש שמדובר בתאווה "השפעתית" (של משפיע), העידון והתיקון הינו ע"י עמל כוחות השכל, בעוד שאצל האישה שמדובר בתאווה "קיבולית", התיקון הינו ע"י הפעלת כוחות אחרים. אילו ?

אגב, זכור לי איזה אוה"ח בפ' תזריע או מצורע שכותב שהנקבה יותר נהנית מהזכר בשעת הזיווג. אם מישהו מחו"ר זוכר את מיקומו של האוה"ח, מאוד אשמח.

[עזריאל ברגר]

שהרי לא נצטוו 'ולא תתורו' גו', עכ"פ לא באותו אופן של הגברים ופשוט

מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!

[יעקל]

מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!

אולי בגלל שלא נצטוו לא ב"ועשו להם ציצית" ולא ב"וראיתם אותו"...

[עזריאל ברגר]

מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!

אולי בגלל שלא נצטוו לא ב"ועשו להם ציצית" ולא ב"וראיתם אותו"...

סברא יפה, ועדיין כמדומני שכל מי שדיבר על זה להלכה - פסק שנשים חייבות בלאו זה.

[יעקל]

מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!

אולי בגלל שלא נצטוו לא ב"ועשו להם ציצית" ולא ב"וראיתם אותו"...

סברא יפה, ועדיין כמדומני שכל מי שדיבר על זה להלכה - פסק שנשים חייבות בלאו זה.

תוכל להביא מקורות ? מאוד אשמח...

[חלא בר חמרא]

ומבואר בהרבה מקומות ג"כ (עכשיו עולה בזכרוני איזה "כלי יקר" על המנורה בו מבואר שאש עמל התורה שורף את התאוות ושזהו מטרת הבריאה.

האם האישה לא מצווה "לשרוף את תאוותיה כמו האיש" ?

מפורסמים דברי היערות דבש בתחילת הספר, שמפרש שזוהי שאלת הגמ' ברכות י"ז נשים במאי זכיין, והתירוץ ע"י הסיוע לבעלה ולבנים ללמוד.

בניכוי השפעות החברה, נשים חכמות בממוצע לפחות כמו גברים, ואולי מעט יותר.
והדבר מוכח היטב לאחר מספר דורות שבהן נשים בחברה הכללית מקבלות חינוך והשכלה.
לכל היותר אפשר לדבר על חוזקות מסוימות של גברים (למשל, לדעת לחנות ברוורס...), לעומת חוזקות אחרות של נשים כמובן.
אלה העובדות שרצוי להכיר. ומכאן והלאה אפשר להפליג במחשבות והשערות...

תיזהר, אתה עלול לפתוח כאן 'מלחמת ציטוטים' מכל רחבי התורה בענין אם יש חכמה לנשים...

[איתן נוי]

מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?

כן.

עיין שו"ת שמן ראש סימן ע"ג.

עוד אחד בלבד?

[יעקל]

ומבואר בהרבה מקומות ג"כ (עכשיו עולה בזכרוני איזה "כלי יקר" על המנורה בו מבואר שאש עמל התורה שורף את התאוות ושזהו מטרת הבריאה.

האם האישה לא מצווה "לשרוף את תאוותיה כמו האיש" ?

מפורסמים דברי היערות דבש בתחילת הספר, שמפרש שזוהי שאלת הגמ' ברכות י"ז נשים במאי זכיין, והתירוץ ע"י הסיוע לבעלה ולבנים ללמוד.

בניכוי השפעות החברה, נשים חכמות בממוצע לפחות כמו גברים, ואולי מעט יותר.
והדבר מוכח היטב לאחר מספר דורות שבהן נשים בחברה הכללית מקבלות חינוך והשכלה.
לכל היותר אפשר לדבר על חוזקות מסוימות של גברים (למשל, לדעת לחנות ברוורס...), לעומת חוזקות אחרות של נשים כמובן.
אלה העובדות שרצוי להכיר. ומכאן והלאה אפשר להפליג במחשבות והשערות...

תיזהר, אתה עלול לפתוח כאן 'מלחמת ציטוטים' מכל רחבי התורה בענין אם יש חכמה לנשים...

בקיצור לפי היערות דבש, האיש שורף את התאוות ע"י עמל כלי השכל, והאישה ע"י עמל כלי הגוף הגשמי. מה שמפריע לי שאחרי הכל, מה שלא יגידו, המציאות היא כמו שאמר הרב סגי נהור וז"ל "ואולי מעט יותר". אם לשניהם יש את כלי השכל השכלי, למה להסתבך ב" הני נשי במאי זכיין וכו' "

עדיין לא זכיתי להבין...

[נוריאל עזרא]

מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?

כן.

עיין שו"ת שמן ראש סימן ע"ג.

עוד אחד בלבד?

במכלול כתבו שהיו עוד הם כתבו על זה מעט אך מפנים למאמר[ב' חלקים] של הרב דב ולר בישורון:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7% ... 7%98%D7%91
חלק א:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
חלק ב:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

[חלא בר חמרא]

מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?

כן.

עיין שו"ת שמן ראש סימן ע"ג.

עוד אחד בלבד?

במכלול כתבו שהיו עוד הם כתבו על זה מעט אך מפנים למאמר[ב' חלקים] של הרב דב ולר בישורון:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7% ... 7%98%D7%91
חלק א:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
חלק ב:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

ועיין גם במבוא של שו"ע מהדו' פרידמאן

[לבי במערב]

[א] . . התיקון הינו ע"י הפעלת כוחות אחרים. אילו ?
[ב] אגב, זכור לי איזה אוה"ח בפ' תזריע או מצורע שכותב שהנקבה יותר נהנית מהזכר בשעת הזיווג. אם מישהו מחו"ר זוכר את מיקומו של האוה"ח, מאוד אשמח.

א. בפשטות, הכוונה על הסיוע לבעלה ("דנטרין לגברייהו") כו'.
ב. ר"פ תזריע, אאל"ט.

עדיין לא זכיתי להבין...

. . והתירוץ לזה אף הוא מבואר בדברי חז"ל: נשים במאי זכיין כו', ועי"ז אף הן זוכות לכל מעלות אלו (ומחוור יותר ע"פ הידוע (ומקורו בזה"ק) שאיש ואשה הם גוף אחד, וכ"א ממלא חלקו, וכשם שאין לשאול מפני מה אין הרגל עוסקת בתורה).

תוכל להביא מקורות ? מאוד אשמח...

שמירת עינים לנשים [וראה גם בערכו שב'מיקרופדיא תלמודית'].

[יעקל]

[א] . . התיקון הינו ע"י הפעלת כוחות אחרים. אילו ?
[ב] אגב, זכור לי איזה אוה"ח בפ' תזריע או מצורע שכותב שהנקבה יותר נהנית מהזכר בשעת הזיווג. אם מישהו מחו"ר זוכר את מיקומו של האוה"ח, מאוד אשמח.

א. בפשטות, הכוונה על הסיוע לבעלה ("דנטרין לגברייהו") כו'.
ב. ר"פ תזריע, אאל"ט.

עדיין לא זכיתי להבין...

. . והתירוץ לזה אף הוא מבואר בדברי חז"ל: נשים במאי זכיין כו', ועי"ז אף הן זוכות לכל מעלות אלו (ומחוור יותר ע"פ הידוע (ומקורו בזה"ק) שאיש ואשה הם גוף אחד, וכ"א ממלא חלקו, וכשם שאין לשאול מפני מה אין הרגל עוסקת בתורה).

תוכל להביא מקורות ? מאוד אשמח...

שמירת עינים לנשים [וראה גם בערכו שב'מיקרופדיא תלמודית'].

סליחה, עדיין לא משוכנע, אילו היה לרגל כח השכלי, אין לי ספק שהיה לו חיוב לעסוק בתורה כמו המח.
במילים אחרות, במה השכל של האישה שונה כך ששכלה אינה צריכה להידבק ולהתאחד בשכל האלוקי ומספיק שגופה ימסור א"ע לאלוקות ?

[לבי במערב]

רק זאת מצא כת"ר כראוי לתגובה?
[לישנא אחרינא, לא באתי אלא כמזכיר על מה שלא התייחס אליו לעיל, וב'שכר' זה - לא התייחס כלל לשאר דברי (שמעטי־שלי יצאו, בניגוד לקטע זה)...].

לגופו של ענין, נראה לומר שלא שכלה הוא השונה, אלא מטרת בריאתו (וכמרומז בחצע"ג שם). ודו"ק.

[יעקל]

רק זאת מצא כת"ר כראוי לתגובה?
[לישנא אחרינא, לא באתי אלא כמזכיר על מה שלא התייחס אליו לעיל, וב'שכר' זה - לא התייחס כלל לשאר דברי (שמעטי־שלי יצאו, בניגוד לקטע זה)...].

לגופו של ענין, נראה לומר שלא שכלה הוא השונה, אלא מטרת בריאתו (וכמרומז בחצע"ג שם). ודו"ק.

אני רוצה להיכנס ב"למה" של הדבר וכת"ר רוצה לישאר ב"מה". בגלל זה הוויכוח חוזר חלילה.

מעניין אותי לדעת מה לפי התורה מאפיין את שכל האישה או את האישה עצמה כך שמטרת בריאתו/ה שונה.

בברכה

[עזריאל ברגר]

מהיכי תיתי שלא נצטוו ב"ולא תתורו"?!

אולי בגלל שלא נצטוו לא ב"ועשו להם ציצית" ולא ב"וראיתם אותו"...

סברא יפה, ועדיין כמדומני שכל מי שדיבר על זה להלכה - פסק שנשים חייבות בלאו זה.

תוכל להביא מקורות ? מאוד אשמח...

לדוגמא ספר החינוך מצוה שפז כתב בפשטות "ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות".
ובאופן כללי - אמרו חז"ל בפ"ק דקידושין שכל מצוות לא-תעשה נשים חייבות כאנשים חוץ מכמה מצוות שנמנו בסוגיא שם, וזו לא נמנתה שם.

ואילו היה ענין זה של "לא תתורו" תוצאה ממצות ציצית בלבד - לא היה הרמב"ם מונהו במנין המצוות, כדרכו שלא למנות טעמי-מצוות כמצוה בפ"ע.

[איתן נוי]

למעשה דעת הגרע"י שלא לברך או לברך. כפי שהביא בילקוט יוסף שהגרע"י חזר בו ממ"ש ביבי"א ח"ח?
1. הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח סימן כב אות כו) שמאחר ויש ספק בפוסקים אם לברך בכלל או לא, ספק ברכות להקל ואין לברך.
2. בילקוט יוסף מהדורת תשנ"ח כתב כנ"ל.
3. אך בילקוט יוסף-(מהדורת בר אילן) אשר בידי (גרסה 25+) כתב: ילקוט יוסף שובע שמחות א קצת מהלכות מעקה סכ"ב. "העושה מעקה לגגו צריך לברך על עשיית המעקה, "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה". ויש לברך כאשר הפועל מסיים את עשייתו, לפני המכוש האחרון שעשוי לחזק את המעקה, שאז הוא עובר לעשייתן. והיינו במכוש האחרון בשעה שסותם את הפירצה האחרונה שלא יפלו ממנו, מפני שקודם לכן עדיין אינו מעקה, ויש שמברכים קודם התחלת הקמת המעקה. [ואף שמתחלה היה דעת מרן אאמו"ר שלא לברך על עשיית מעקה, מכל מקום הלכה כמשנה אחרונה, ולמעשה יש לברך על עשיית המעקה]".
מה נוקטים היום הלכה למעשה?

[סגי נהור]

אני רוצה להיכנס ב"למה" של הדבר וכת"ר רוצה לישאר ב"מה". בגלל זה הוויכוח חוזר חלילה.

לענ"ד בהבנה נכונה של הדברים, ובהתבוננות נכונה במציאות, גם שאלת ה"למה" מיושבת.
דברי חז"ל על תפקיד האשה "אדם מביא חטים, חטים כוסס" ייאמרו בהחלט גם על התורה שלומד האיש. העובדה שפלוני האברך יושב ואוגר דברי תורה (הכל צריכין למרי חיטיא...), עדיין איננה ערובה שהחיים יהיו חיי תורה ושהבית יהיה בית של תורה (אין כוונתי במובן המגזרי, וק"ל). בישול ועיבוד הערכים באופן שיזין רוחנית את כל בני הבית הוא תפקיד האשה והאם כנראה בחוש.
ובחלוף הדורות, דורש תפקיד זה יותר ויותר חכמה והבנה, והיינו "באקרויי בנייהו כו' ובאתנויי גברייהו" של דורותינו אלה.
כל שנדרש הוא לראות את האיש והאשה כשותפים בענין זה, שעושים יחד משימה משותפת וחולקים לא רק בשכר אלא גם בערך ומעלת הענין.

[עובדיה חן]

נתן חומר להגהה,וקיבל את החומר, האם יש בזה עניין של ביומו תתן שכרו, וא"כ האם איחור של כמה ימים זה מקובל ומוחל.

[כדכד]

מה כוונת השאלה?
האם נותן החומר להגהה מחוייב לשלם למגיה ביום שקיבל את החומר?

[יוסף חיים אוהב ציון]

למעשה דעת הגרע"י שלא לברך או לברך. כפי שהביא בילקוט יוסף שהגרע"י חזר בו ממ"ש ביבי"א ח"ח?
1. הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח סימן כב אות כו) שמאחר ויש ספק בפוסקים אם לברך בכלל או לא, ספק ברכות להקל ואין לברך.
2. בילקוט יוסף מהדורת תשנ"ח כתב כנ"ל.
3. אך בילקוט יוסף-(מהדורת בר אילן) אשר בידי (גרסה 25+) כתב: ילקוט יוסף שובע שמחות א קצת מהלכות מעקה סכ"ב. "העושה מעקה לגגו צריך לברך על עשיית המעקה, "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה". ויש לברך כאשר הפועל מסיים את עשייתו, לפני המכוש האחרון שעשוי לחזק את המעקה, שאז הוא עובר לעשייתן. והיינו במכוש האחרון בשעה שסותם את הפירצה האחרונה שלא יפלו ממנו, מפני שקודם לכן עדיין אינו מעקה, ויש שמברכים קודם התחלת הקמת המעקה. [ואף שמתחלה היה דעת מרן אאמו"ר שלא לברך על עשיית מעקה, מכל מקום הלכה כמשנה אחרונה, ולמעשה יש לברך על עשיית המעקה]".
מה נוקטים היום הלכה למעשה?

לברך מרן חזר בו עקב דברי הרב סופר שליט"א.

[איתן נוי]

למעשה דעת הגרע"י שלא לברך או לברך. כפי שהביא בילקוט יוסף שהגרע"י חזר בו ממ"ש ביבי"א ח"ח?
1. הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח סימן כב אות כו) שמאחר ויש ספק בפוסקים אם לברך בכלל או לא, ספק ברכות להקל ואין לברך.
2. בילקוט יוסף מהדורת תשנ"ח כתב כנ"ל.
3. אך בילקוט יוסף-(מהדורת בר אילן) אשר בידי (גרסה 25+) כתב: ילקוט יוסף שובע שמחות א קצת מהלכות מעקה סכ"ב. "העושה מעקה לגגו צריך לברך על עשיית המעקה, "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה". ויש לברך כאשר הפועל מסיים את עשייתו, לפני המכוש האחרון שעשוי לחזק את המעקה, שאז הוא עובר לעשייתן. והיינו במכוש האחרון בשעה שסותם את הפירצה האחרונה שלא יפלו ממנו, מפני שקודם לכן עדיין אינו מעקה, ויש שמברכים קודם התחלת הקמת המעקה. [ואף שמתחלה היה דעת מרן אאמו"ר שלא לברך על עשיית מעקה, מכל מקום הלכה כמשנה אחרונה, ולמעשה יש לברך על עשיית המעקה]".
מה נוקטים היום הלכה למעשה?

לברך מרן חזר בו עקב דברי הרב סופר שליט"א.

כן פסק לי הגר"ד טהרני וע"ע שו"ת דברי דוד (טהרני) ח"ד או"ח סימן יא.
היכן חזר בו הגרע"י זצ"ל?

[איתן נוי]

נתן חומר להגהה,וקיבל את החומר, האם יש בזה עניין של ביומו תתן שכרו, וא"כ האם איחור של כמה ימים זה מקובל ומוחל.

בודאי ששייך בכך ביומו תתן שכרו על כל העשין והלאוין שבו שהרי שכרו למלאכה.
בעניין אם עברו כמה ימים אין עניין של מוחל. יש עניין שאילו מוחל לא יעבור על האיסורים השונים אך את ביומו תתן, הפסיד.
שכן לדעת מרן השו"ע יש לו עונה אחת לשלם ולרמ"א יממה שלימה מקסימום. (סי' שלט ס"ג)
בכלל הדבר, אסור לו לעשות זאת לכתחילה כלומר לאחר את שכרו.
ומה נפלאים דברי הזוה"ק בכמה מקומות ובדברי רב המנונא סבא. (כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פה עמוד א:
"ואוקמוה אפילו עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפילו מכל ב"נ נמי וכ"ש מסכנא, והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא"ל טול נפשך דאפקידת בידאי טול פקדונך ואפילו אמר יהא בידך דאנא (לא) בעינא לסלקא אגרי, לא הוה בעי, אמר פקדונא דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא, דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקודשא בריך הוא דכתיב (תהלים לא) בידך אפקיד רוחי".
וכ"כ מרן החפץ חיים באהבת חסד חלק א פרק ט: אות ג: "ודע דלאו דוקא אם שכרו על איזה שעות דאפילו אם שכרו לעשות מלאכה קלה שיש בה שוה פרוטה ג"כ בכלל שכיר הוא, ושייך בה כל הדינים הנ"ל וי"א דאפילו על פחות משוה פרוטה ג"כ עובר המאחר זמנו [ריטב"א] והעולם נכשלין בזה".
ומקור הדבר מהגמ' בב"מ (קיא ע"ב): דאמר רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים - עובר משום בל תלין.
וברש"י שם: אלא לבצור אשכול אחד - כלומר שכיר שעות. עכ"ל.
ועוד באהבת חסד ח"א פ"ט אות י"א: "וי"א דאפילו אם לא תבעו יש ליזהר לסלק לו השכירות בזמנו רק שאינו עובר בלאו [ס' שער המשפט וכן הוכיח בספר חבל יוסף ע"ש]. ואם בעת שתבעו לא היה לו מעות ואח"כ השיג מעות קודם שעבר הזמן מחויב להוליך לו המעות או להודיעו שיבא ויטול מעותיו". ע"כ.
ועוד ארוכים הדברים היקרים מאוד במצוה זו ובכ"ד בדברי רבינו האר"י.

[איתן נוי]

מה הפשט כשהבאר היטב כותב כמה וכמה פעמים "ובבאר היטב אשר לפני". האם ישנו עוד פוסק בשם זה?

כן.

עיין שו"ת שמן ראש סימן ע"ג.

עוד אחד בלבד?

במכלול כתבו שהיו עוד הם כתבו על זה מעט אך מפנים למאמר[ב' חלקים] של הרב דב ולר בישורון:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7% ... 7%98%D7%91
חלק א:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
חלק ב:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

ועיין גם במבוא של שו"ע מהדו' פרידמאן

האם יש הסכמה על באר היטב מסוים שאותו מצטט הבאר היטב דידן?

[נוריאל עזרא]

האם יש הסכמה על באר היטב מסוים שאותו מצטט הבאר היטב דידן?

הבאר היטב שלפנינו כתב שמחבר הבאר היטב שלפניו הוא הר' ישעיה ובמקורות שהובאו לעיל נכתב שהוא הרב ישעיה בן אברהם הלוי מצאצאי הטז.

[יוסף חיים אוהב ציון]

למעשה דעת הגרע"י שלא לברך או לברך. כפי שהביא בילקוט יוסף שהגרע"י חזר בו ממ"ש ביבי"א ח"ח?
1. הגרע"י זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ח סימן כב אות כו) שמאחר ויש ספק בפוסקים אם לברך בכלל או לא, ספק ברכות להקל ואין לברך.
2. בילקוט יוסף מהדורת תשנ"ח כתב כנ"ל.
3. אך בילקוט יוסף-(מהדורת בר אילן) אשר בידי (גרסה 25+) כתב: ילקוט יוסף שובע שמחות א קצת מהלכות מעקה סכ"ב. "העושה מעקה לגגו צריך לברך על עשיית המעקה, "אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה". ויש לברך כאשר הפועל מסיים את עשייתו, לפני המכוש האחרון שעשוי לחזק את המעקה, שאז הוא עובר לעשייתן. והיינו במכוש האחרון בשעה שסותם את הפירצה האחרונה שלא יפלו ממנו, מפני שקודם לכן עדיין אינו מעקה, ויש שמברכים קודם התחלת הקמת המעקה. [ואף שמתחלה היה דעת מרן אאמו"ר שלא לברך על עשיית מעקה, מכל מקום הלכה כמשנה אחרונה, ולמעשה יש לברך על עשיית המעקה]".
מה נוקטים היום הלכה למעשה?

לברך מרן חזר בו עקב דברי הרב סופר שליט"א.

כן פסק לי הגר"ד טהרני וע"ע שו"ת דברי דוד (טהרני) ח"ד או"ח סימן יא.
היכן חזר בו הגרע"י זצ"ל?

הליכות עולם.

[כדכד]

נתן חומר להגהה,וקיבל את החומר, האם יש בזה עניין של ביומו תתן שכרו, וא"כ האם איחור של כמה ימים זה מקובל ומוחל.

בודאי ששייך בכך ביומו תתן שכרו על כל העשין והלאוין שבו שהרי שכרו למלאכה.
בעניין אם עברו כמה ימים אין עניין של מוחל. יש עניין שאילו מוחל לא יעבור על האיסורים השונים אך את ביומו תתן, הפסיד.
שכן לדעת מרן השו"ע יש לו עונה אחת לשלם ולרמ"א יממה שלימה מקסימום. (סי' שלט ס"ג)
בכלל הדבר, אסור לו לעשות זאת לכתחילה כלומר לאחר את שכרו.
ומה נפלאים דברי הזוה"ק בכמה מקומות ובדברי רב המנונא סבא. (כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פה עמוד א:
"ואוקמוה אפילו עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפילו מכל ב"נ נמי וכ"ש מסכנא, והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא"ל טול נפשך דאפקידת בידאי טול פקדונך ואפילו אמר יהא בידך דאנא (לא) בעינא לסלקא אגרי, לא הוה בעי, אמר פקדונא דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא, דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקודשא בריך הוא דכתיב (תהלים לא) בידך אפקיד רוחי".
וכ"כ מרן החפץ חיים באהבת חסד חלק א פרק ט: אות ג: "ודע דלאו דוקא אם שכרו על איזה שעות דאפילו אם שכרו לעשות מלאכה קלה שיש בה שוה פרוטה ג"כ בכלל שכיר הוא, ושייך בה כל הדינים הנ"ל וי"א דאפילו על פחות משוה פרוטה ג"כ עובר המאחר זמנו [ריטב"א] והעולם נכשלין בזה".
ומקור הדבר מהגמ' בב"מ (קיא ע"ב): דאמר רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים - עובר משום בל תלין.
וברש"י שם: אלא לבצור אשכול אחד - כלומר שכיר שעות. עכ"ל.
ועוד באהבת חסד ח"א פ"ט אות י"א: "וי"א דאפילו אם לא תבעו יש ליזהר לסלק לו השכירות בזמנו רק שאינו עובר בלאו [ס' שער המשפט וכן הוכיח בספר חבל יוסף ע"ש]. ואם בעת שתבעו לא היה לו מעות ואח"כ השיג מעות קודם שעבר הזמן מחויב להוליך לו המעות או להודיעו שיבא ויטול מעותיו". ע"כ.
ועוד ארוכים הדברים היקרים מאוד במצוה זו ובכ"ד בדברי רבינו האר"י.

אין הבדל בין שכיר יום או לילה או שעות לקבלן?

[איתן נוי]

נתן חומר להגהה,וקיבל את החומר, האם יש בזה עניין של ביומו תתן שכרו, וא"כ האם איחור של כמה ימים זה מקובל ומוחל.

בודאי ששייך בכך ביומו תתן שכרו על כל העשין והלאוין שבו שהרי שכרו למלאכה.
בעניין אם עברו כמה ימים אין עניין של מוחל. יש עניין שאילו מוחל לא יעבור על האיסורים השונים אך את ביומו תתן, הפסיד.
שכן לדעת מרן השו"ע יש לו עונה אחת לשלם ולרמ"א יממה שלימה מקסימום. (סי' שלט ס"ג)
בכלל הדבר, אסור לו לעשות זאת לכתחילה כלומר לאחר את שכרו.
ומה נפלאים דברי הזוה"ק בכמה מקומות ובדברי רב המנונא סבא. (כרך ג (ויקרא) פרשת קדושים דף פה עמוד א:
"ואוקמוה אפילו עשיר הוא ואליו הוא נושא את נפשו דייקא אפילו מכל ב"נ נמי וכ"ש מסכנא, והיינו דהוה רב המנונא עביד כד הוה ההוא אגיר מסתלק מעבידתיה הוה יהיב ליה אגריה וא"ל טול נפשך דאפקידת בידאי טול פקדונך ואפילו אמר יהא בידך דאנא (לא) בעינא לסלקא אגרי, לא הוה בעי, אמר פקדונא דגופך לא אתחזי לאתפקדא בידי, כל שכן פקדונא דנפשא, דהא פקדונא דנפשא לא אתיהיבת אלא לקודשא בריך הוא דכתיב (תהלים לא) בידך אפקיד רוחי".
וכ"כ מרן החפץ חיים באהבת חסד חלק א פרק ט: אות ג: "ודע דלאו דוקא אם שכרו על איזה שעות דאפילו אם שכרו לעשות מלאכה קלה שיש בה שוה פרוטה ג"כ בכלל שכיר הוא, ושייך בה כל הדינים הנ"ל וי"א דאפילו על פחות משוה פרוטה ג"כ עובר המאחר זמנו [ריטב"א] והעולם נכשלין בזה".
ומקור הדבר מהגמ' בב"מ (קיא ע"ב): דאמר רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים - עובר משום בל תלין.
וברש"י שם: אלא לבצור אשכול אחד - כלומר שכיר שעות. עכ"ל.
ועוד באהבת חסד ח"א פ"ט אות י"א: "וי"א דאפילו אם לא תבעו יש ליזהר לסלק לו השכירות בזמנו רק שאינו עובר בלאו [ס' שער המשפט וכן הוכיח בספר חבל יוסף ע"ש]. ואם בעת שתבעו לא היה לו מעות ואח"כ השיג מעות קודם שעבר הזמן מחויב להוליך לו המעות או להודיעו שיבא ויטול מעותיו". ע"כ.
ועוד ארוכים הדברים היקרים מאוד במצוה זו ובכ"ד בדברי רבינו האר"י.

אין הבדל בין שכיר יום או לילה או שעות לקבלן?

שאלה יפה.
אמנם כל אחד לפי גמר עבודתו אך בקבלנות קצת שונה.
הוי אומר לפי מה שסיכמו. אילו סוכם עם השכיר תשלום יומי, אזי בגמר היום מתחייב במצוה כמו"כ לפי שבוע או שעות. בחו"ל לדוג' יש מקומות משלמים לפי שבועיים יש לפי שבוע כאן בארץ לפי חודש (רוב המקומות בדר"כ לא מגיעים למצוה זו מאחר והעבודה אמנם מתחילה מראון לראשון אך התשלום משתכלל ומשתלם בדר"כ ב 10 לחודש). כן הוא הדין לפי קבלנות אלא שבקבלנות לא סגי שסיים לתקן המוצר אלא צריך שלאחר שסיים התיקון לתקן את המוצר ובעל המוצר לקח את המוצר, בלקיחתו מתחייב במצוה.
וז"ל השו"ע סי' שלט ס"ו: "נתן טליתו לאומן לתקנה בקבלנות, וגמרה, כל זמן שהטלית ביד האומן אינו עובר. נתנו לו אפילו בחצי היום כיון ששקעה עליו חמה עובר משום בל תלין (ויקרא יט, יג), שקבלנות היא כשכירות לפורעו בזמנו".
וכתב באהבת חסד בעניין התשלום בקבלת המוצר: ((פרק ט בנתיב החסד ס"ק כט, הערה לה): שאם בא אצל בעה"ב בגמר המלאכה כנהוג אצל הפועלים, הו"ל כאילו תבעו בפירוש, שמחמת בושה נמנע מלתבעו בפירוש, ובס"ק לב כתב: שה"ה אם אירע אונס לפועל שאינו יכול לתבוע ולא לשלוח שליח, הו"ל כתבעו וצריך בעה"ב להמציא לו מעותיו.

[עובדיה חן]

ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?

[איתן נוי]

ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?

דעת הרב טהרני (ביתר) דווקא לכתוב ממי.

[עזריאל ברגר]

ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?

לכאורה תלוי במציאות - עד כמה זה פועל על האבל.

[עובדיה חן]

ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?

דעת הרב טהרני (ביתר) דווקא לכתוב ממי.

במחילה מי זה הרב טהרני?

[איתן נוי]

ניחום אבלים, ע"י מכתב בעילום שם,[או מייל] ולא מכירים אחד את השני, האם יש בזה מצוה?

דעת הרב טהרני (ביתר) דווקא לכתוב ממי.

במחילה מי זה הרב טהרני?

הרב דוד טהרני מו"ץ דביתר ובעל שו"ת דברי דוד ועוד...

[איתן נוי]

האם יש הסכמה על באר היטב מסוים שאותו מצטט הבאר היטב דידן?

הבאר היטב שלפנינו כתב שמחבר הבאר היטב שלפניו הוא הר' ישעיה ובמקורות שהובאו לעיל נכתב שהוא הרב ישעיה בן אברהם הלוי מצאצאי הטז.

אשמח למקור שכתב שהוא הר' ישעיה

[איתן נוי]

אשה שיש לה שתי שמות ובגט כתבו רק שם אחד, האם הגט תקף?

[עזריאל ברגר]

אשה שיש לה שתי שמות ובגט כתבו רק שם אחד, האם הגט תקף?

כמדומני שספרי הלכות גיטין מלאים בשאלות כאלו...

[איתן נוי]

אשה שיש לה שתי שמות ובגט כתבו רק שם אחד, האם הגט תקף?

כמדומני שספרי הלכות גיטין מלאים בשאלות כאלו...

וכי לא ידעתי?!

[נוריאל עזרא]

האם יש הסכמה על באר היטב מסוים שאותו מצטט הבאר היטב דידן?

הבאר היטב שלפנינו כתב שמחבר הבאר היטב שלפניו הוא הר' ישעיה ובמקורות שהובאו לעיל נכתב שהוא הרב ישעיה בן אברהם הלוי מצאצאי הטז.

אשמח למקור שכתב שהוא הר' ישעיה

כפי שכתבתי לעיל כן כתב ר' יהודה אשכנזי(הבאר היטב שלפנינו שכותב מה שהבאת "הבאר היטב אשר לפני" ועליו אתה שואל מה כוונתו) בעצמו בהקדמה שלו וז"ל:

"......איך תאמר שהמחבר אשר לפניך שמו הרב ר' ישעיה....."

https://tablet.otzar.org/#/book/155692/ ... /0/end/0/c

[יעקל]

הידוע למישהו אם העשה דולו תהיה לאישה, והלאו דלא יוכל שלחה וגו' שייכים רק לאונס או גם למפתה ?

גם מבואר, אם נישאר בפשטות הדברים, מ"לא יוכל שלחה" שהיא מאורסת/מיוחדת/מיועדת לו ללא מעשה קידושין. איך יכול להיות שמעשה האונס (או הפיתוי) נהפך למעשה קידושין, אפי' בעדים ?

אשמח למ"מ אם יש למישהו...

[כדכד]

במפתה אין דין לו תהיה לאשה אלא "מהור ימהרנה לו לאשה" רק אם אביה רוצה בכך ואם אינו רוצה אז צריך לשלם ולא כמו באונס ששם חייב גם לשלם קנס וגם להשאירה לו לאשה.
מקורות: פסוקים בפרשת משפטים.
בענין השאלה על הקידושין - לא הבנתי את השאלה. התורה אמרה שבאופן כזה לא תהיה לאשה. מי אמר שצריך קידושין? קידושין זה כשזה מבחירה?