שתה יין בשבת ביום קודם שנתחייב בקידוש

[מאת הלוי]

הנה לעניין פורס מפה פסק השו"ע שאם כבר שתה יין ובירך הגפן בסעודה קודם הלילה אינו צריך לברך בקידוש ורק מברך מקדש השבת.
ויש לדון באחד ששתה ביום השבת יין קודם התפילה ולא נתחייב עדיין בקידוש ואחר שתייתו התפלל ונתחייב בקידוש מה יעשה? דברכת בפהג כבר אינו צריך לברך (ובפרט לשיטת הגריז הידועה)

[עזריאל ברגר]

אינני יודע מהי "שיטת הגריז הידועה" בענין זה.
אבל הדעת נוטה שיברך ברכה אחרונה, ויעשה הפסקה, וישוב לקדש.
(ואולי יכול לשמוע קידוש מאחר?)

[יבנה]

הקידוש הוא שתיית היין, וברכת הגפן הוא רק דבר צדדי המאפשר לשתות את היין. והענין ששתיית היין נותן חשיבות לסעודה או לכל דבר שסמוך לו. ולכן ישתה כוס יין בלי ברכה על סמך ברכה הקודמת.

[עזריאל ברגר]

הקידוש הוא שתיית היין, וברכת הגפן הוא רק דבר צדדי המאפשר לשתות את היין. והענין ששתיית היין נותן חשיבות לסעודה. ולכן ישתה כוס יין בלי ברכה על סמך ברכה הקודמת.

לכאורה שייך למחלוקת הראשונים האם ניתן לקדש על הפת בסעודת היום.

[יבנה]

הקידוש הוא שתיית היין, וברכת הגפן הוא רק דבר צדדי המאפשר לשתות את היין. והענין ששתיית היין נותן חשיבות לסעודה. ולכן ישתה כוס יין בלי ברכה על סמך ברכה הקודמת.

לכאורה שייך למחלוקת הראשונים האם ניתן לקדש על הפת בסעודת היום.

המ"מ ושו"ת הרא"ש הצריכו שיהיה היכר ושינוי מימות חול, וכשאוכל לחם כמו כל יום אין בזה שום היכר ושינוי, משא"כ כשישתה יין בתחילת הסעודה.

[הוה אמינא]

לשון הרמב"ם הוא שקידושא רבא הוא ברכת בופה"ג, ולא שתיית יין בלי בופה"ג.

[בברכה המשולשת]

הנה לעניין פורס מפה פסק השו"ע שאם כבר שתה יין ובירך הגפן בסעודה קודם הלילה אינו צריך לברך בקידוש ורק מברך מקדש השבת.
ויש לדון באחד ששתה ביום השבת יין קודם התפילה ולא נתחייב עדיין בקידוש ואחר שתייתו התפלל ונתחייב בקידוש מה יעשה? דברכת בפהג כבר אינו צריך לברך (ובפרט לשיטת הגריז הידועה)

לא עבר כבר שיעור עיכול של שתיה?

[מאת הלוי]

הקידוש הוא שתיית היין, וברכת הגפן הוא רק דבר צדדי המאפשר לשתות את היין. והענין ששתיית היין נותן חשיבות לסעודה. ולכן ישתה כוס יין בלי ברכה על סמך ברכה הקודמת.

לכאורה שייך למחלוקת הראשונים האם ניתן לקדש על הפת בסעודת היום.

המ"מ ושו"ת הרא"ש הצריכו שיהיה היכר ושינוי מימות חול, וכשאוכל לחם כמו כל יום אין בזה שום היכר ושינוי, משא"כ כשישתה יין בתחילת הסעודה.

אפשר להעמיד את השאלה על כוס של פדיון הבן למשל.

[מאת הלוי]

הנה לעניין פורס מפה פסק השו"ע שאם כבר שתה יין ובירך הגפן בסעודה קודם הלילה אינו צריך לברך בקידוש ורק מברך מקדש השבת.
ויש לדון באחד ששתה ביום השבת יין קודם התפילה ולא נתחייב עדיין בקידוש ואחר שתייתו התפלל ונתחייב בקידוש מה יעשה? דברכת בפהג כבר אינו צריך לברך (ובפרט לשיטת הגריז הידועה)

לא עבר כבר שיעור עיכול של שתיה?

לא.

[בברכה המשולשת]

הנה לעניין פורס מפה פסק השו"ע שאם כבר שתה יין ובירך הגפן בסעודה קודם הלילה אינו צריך לברך בקידוש ורק מברך מקדש השבת.
ויש לדון באחד ששתה ביום השבת יין קודם התפילה ולא נתחייב עדיין בקידוש ואחר שתייתו התפלל ונתחייב בקידוש מה יעשה? דברכת בפהג כבר אינו צריך לברך (ובפרט לשיטת הגריז הידועה)

לא עבר כבר שיעור עיכול של שתיה?

לא.

אז אשמח להבין איך

[מאת הלוי]

הנה לעניין פורס מפה פסק השו"ע שאם כבר שתה יין ובירך הגפן בסעודה קודם הלילה אינו צריך לברך בקידוש ורק מברך מקדש השבת.
ויש לדון באחד ששתה ביום השבת יין קודם התפילה ולא נתחייב עדיין בקידוש ואחר שתייתו התפלל ונתחייב בקידוש מה יעשה? דברכת בפהג כבר אינו צריך לברך (ובפרט לשיטת הגריז הידועה)

לא עבר כבר שיעור עיכול של שתיה?

לא.

אז אשמח להבין איך

שתה יין בשעה 7 בבוקר. עמד להתפלל וסיים תפילתו בשעה 7:17. והנה גילה להפתעתו שיש מושג שנקרא "קידושא רבה". או אז פנה אל רבו ושאלו האם צריך אני לברך בפה"ג הרי לפני 17 דק' קודם שהתפללתי את תפילתי הזריזה במיוחד שלי בירכתי כבר על יין?
ובכן מה דינו?

[בברכה המשולשת]

הנה לעניין פורס מפה פסק השו"ע שאם כבר שתה יין ובירך הגפן בסעודה קודם הלילה אינו צריך לברך בקידוש ורק מברך מקדש השבת.
ויש לדון באחד ששתה ביום השבת יין קודם התפילה ולא נתחייב עדיין בקידוש ואחר שתייתו התפלל ונתחייב בקידוש מה יעשה? דברכת בפהג כבר אינו צריך לברך (ובפרט לשיטת הגריז הידועה)

לא עבר כבר שיעור עיכול של שתיה?

לא.

אז אשמח להבין איך

שתה יין בשעה 7 בבוקר. עמד להתפלל וסיים תפילתו בשעה 7:17. והנה גילה להפתעתו שיש מושג שנקרא "קידושא רבה". או אז פנה אל רבו ושאלו האם צריך אני לברך בפה"ג הרי לפני 17 דק' קודם שהתפללתי את תפילתי הזריזה במיוחד שלי בירכתי כבר על יין?
ובכן מה דינו?

זה נשמע היכי תימצי מאוד רחוק, במחכתר"ה.

אך לגופו של עניין, כאן שלא ידע כלל מושג קדושא רבה, לכאורה הוי היסח הדעת גמור.

[הוה אמינא]

אי מהא לא תקשי,
כי לא הסיח דעת מלשתות עוד יין,
רק לא ידע שיש דין לברך על כוס יין לקידושא רבה.

[מאת הלוי]

הנה לעניין פורס מפה פסק השו"ע שאם כבר שתה יין ובירך הגפן בסעודה קודם הלילה אינו צריך לברך בקידוש ורק מברך מקדש השבת.
ויש לדון באחד ששתה ביום השבת יין קודם התפילה ולא נתחייב עדיין בקידוש ואחר שתייתו התפלל ונתחייב בקידוש מה יעשה? דברכת בפהג כבר אינו צריך לברך (ובפרט לשיטת הגריז הידועה)

לא עבר כבר שיעור עיכול של שתיה?

לא.

אז אשמח להבין איך

שתה יין בשעה 7 בבוקר. עמד להתפלל וסיים תפילתו בשעה 7:17. והנה גילה להפתעתו שיש מושג שנקרא "קידושא רבה". או אז פנה אל רבו ושאלו האם צריך אני לברך בפה"ג הרי לפני 17 דק' קודם שהתפללתי את תפילתי הזריזה במיוחד שלי בירכתי כבר על יין?
ובכן מה דינו?

זה נשמע היכי תימצי מאוד רחוק, במחכתר"ה.

אך לגופו של עניין, כאן שלא ידע כלל מושג קדושא רבה, לכאורה הוי היסח הדעת גמור.

מה זה משנה ההיכי תימצי?? תמצא היכי תימצי. השאלה עקרונית.