שעקר ע"ז מארצנו

[לייבעדיג יענקל]

הסתפקתי האם כשמגיעים למערת המכפלה יש לברך ברכת שעקר ע"ז מארצנו.
מחד, בעבר היתה שם (באולם יצחק) כנסיה נוצרית וברוך ה' כיום איננה, ומאידך, עדיין נכרים מקרקרים בהיכל (אמנם לפי המקובל המוסלמים אינם נידונים כעוע"ז, אך שמא עדיין אין זו עקירה גמורה).
ואת"ל שיש לברך, יש לשאול האם רק באולם יצחק או בכל המערה.

[ר_חיים_הקטן]

למעשה, יש ראשונים שסברי שאיסלאם נחשב ע"ז, ולכן לכאורה יש כאן משום ספק ברכות להקל.

[לייבעדיג יענקל]

יש גם כו"כ ראשונים הסוברים שהתפילין שאנו מניחים אינם כשרים כלל וכלל. לא ראינו מי שיחשוש לשיטות אלו וימנע מלברך מדין סב"ל. ודון מינה ואוקי בנידו"ד.

[גביר]

הסתפקתי האם כשמגיעים למערת המכפלה יש לברך ברכת שעקר ע"ז מארצנו.
מחד, בעבר היתה שם (באולם יצחק) כנסיה נוצרית וברוך ה' כיום איננה, ומאידך, עדיין נכרים מקרקרים בהיכל (אמנם לפי המקובל המוסלמים אינם נידונים כעוע"ז, אך שמא עדיין אין זו עקירה גמורה).
ואת"ל שיש לברך, יש לשאול האם רק באולם יצחק או בכל המערה.

כך גם שאלו אותי הילדים שיחיו על המסגד הגדול ברמלה, שהוקם ככנסיה צלבנית והוסב מאוחר יותר למסגד.

למעשה לא ברכנו.

יה"ר שנזכה במהרה לעקירת כל העבודה הזרה מכל סוג שהוא בכל אתר ואתר

ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך.
בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר קדשך.
ככתוב בדברי קדשך ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.

[לייבעדיג יענקל]

גם הבנין שעל 'קבר' שמואל הנביא (ליד רמות) שימש ככנסיה צלבנית, וב"ה נעקרה משם ע"ז.
האם יש לברך אף כשרואים אותו מרחוק (כמדומה שהמבנה ניכר מכל מקום בצפון ירושלים) או רק כשנמצאים באתר עצמו?
(יש מעט ערבים שמגיעים לשם בימי שישי ועורכים שם תיפלה, אולי גם זה מחזיר אותנו שוב לשאלה בה פתחנו)

[עזריאל ברגר]

יש גם כו"כ ראשונים הסוברים שהתפילין שאנו מניחים אינם כשרים כלל וכלל. לא ראינו מי שיחשוש לשיטות אלו וימנע מלברך מדין סב"ל. ודון מינה ואוקי בנידו"ד.

הגר"ש דבליצקי זצ"ל חשש לזה, ונהג שלא לברך על התפילין, כמבואר באשכול לזכרו.

[לייבעדיג יענקל]

כעין זה מצינו לגרש"א יודלביץ שלא בירך על נטילת לולב, כיון שבעל הלשם אמר לו שאין כזה דבר אתרוג שוודאי אינו מורכב, יש רק חזקת בלתי מורכב.
כמובן שאלתי היא רק לפי סוגיא דעלמא שנהגו לברך ולא חששו לדעות יחידאיות/דחויות וכה"ג.

[ר_חיים_הקטן]

הסתפקתי האם כשמגיעים למערת המכפלה יש לברך ברכת שעקר ע"ז מארצנו.
מחד, בעבר היתה שם (באולם יצחק) כנסיה נוצרית וברוך ה' כיום איננה, ומאידך, עדיין נכרים מקרקרים בהיכל (אמנם לפי המקובל המוסלמים אינם נידונים כעוע"ז, אך שמא עדיין אין זו עקירה גמורה).
ואת"ל שיש לברך, יש לשאול האם רק באולם יצחק או בכל המערה.

בדיוק היום, ראיתי בשו"ת דברי יציב שדן בשאלתך.

[לייבעדיג יענקל]

יישר כח על ההפניה!
כוונתך לתשובה פ"ט וצ' ?
הדברי יציב טוען שם שהאיסלאם נידון כע"ז, ולכן הוא בירך ברכה זו (בלא שו"מ) לאחר השריפה שהוצתה במסגד אל אקצה. לפי"ז נמצא שבמקום שקיים שם מסגד עדיין הוי בית ע"ז, ובענין שאלתי לא היתה עקירה וא"א לברך. יש לשים לב שלדעת הדברי יציב אסור להכנס אל תוך בנין מערת המכפלה מאחר שהוא משמש כמסגד.
אך היות וסוגיין דעלמא אינה כן, ומקובל לנקוט כדעת הרמב"ם ושא"פ שהאיסלם אינו נחשב לע"ז, והכל נכנסים בשופי לבנין מערת המכפלה (כולל אולם יצחק, בימים שבהם הוא פתוח ליהודים), א"כ עדיין שאלתי קיימת.

[בברכה המשולשת]

יישר כח על ההפניה!
כוונתך לתשובה פ"ט וצ' ?
הדברי יציב טוען שם שהאיסלאם נידון כע"ז, ולכן הוא בירך ברכה זו (בלא שו"מ) לאחר השריפה שהוצתה במסגד אל אקצה. לפי"ז נמצא שבמקום שקיים שם מסגד עדיין הוי בית ע"ז, ובענין שאלתי לא היתה עקירה וא"א לברך. יש לשים לב שלדעת הדברי יציב אסור להכנס אל תוך בנין מערת המכפלה מאחר שהוא משמש כמסגד.
אך היות וסוגיין דעלמא אינה כן, ומקובל לנקוט כדעת הרמב"ם ושא"פ שהאיסלם אינו נחשב לע"ז, והכל נכנסים בשופי לבנין מערת המכפלה (כולל אולם יצחק, בימים שבהם הוא פתוח ליהודים), א"כ עדיין שאלתי קיימת.

מעמד האיסלאם נכב"ב, ובאחד האשכולות כבר בואר (ע"פ מה שאמר לי הרב הגאון משה רזיאל שליט"א בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל) מדוע נהגו להיכנס למערת המכפלה למרות שאיסלאם מוגדר כע"ז לפי כו"כ ראשונים וכו"כ אחרונים.

[מעט דבש]

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=97822#p97822

ובאחד האשכולות כבר בואר (ע"פ מה שאמר לי הרב הגאון משה רזיאל שליט"א בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל) מדוע נהגו להיכנס למערת המכפלה למרות שאיסלאם מוגדר כע"ז לפי כו"כ ראשונים וכו"כ אחרונים.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=97822#p97822