יהודה בן יעקב כתב:מאחר וכאמור אינני בקי בפרטי הדברים, רציתי לברר את דעת הרבנים אודות כשרות "תשואה כהלכה".
ביקשתי מגיסי שיחי' שיברר אצל א' מהמוצי"ם החשובים בבית ההוראה של א' מהרבנים החתומים על המודעה דלעיל, ואצטט את תוכן השיחה:
יראה הציבור וישפוט..........
הרב בן יעקב קצת חבל שאתה נגרר לרכילות צהובה בבחינת ארור מכה רעהו בסתר, ובמקום להתייחס לגופם של דברים ולטענות הלכתיים אתה בחור שוב ושוב לרדת לשולים, ואם אכן כדברך שאינך בקי בנידון אמליץ לך על סייג לחכמה שתיקה.
ולגופם של דברים כאחד אשר בדק את הנושא מקרוב מאוד במשך עשר שנים האחרונות ואף למד את הנושא לעומקו ולרוחבו ושוחח ע"כ רבות עם ת"ח ואנשי מקצוע ראשי ועדות הכשרות השונים הבקאים בתחום, דעתי היא שמתווה הכשרות של תשואה כהלכה הינו מהודר בבחינת לכתחילה שבלכתחילה!!! ואסביר במה דברים אמורים.
עיקר החששות בהשקעה בקרנות נאמנות וכו' שאינן מפוקחות הוא הנושא של איסורי ריבית ע"י כך שבכספי העמיתים משתמשים בהלואות לעמיתים, דהינו הלואה מישראל לישראל ברבית קצוצה ללא היתר עיסקא, והנושא השני הוא אגרות חוב דהינו הלואות לחברות קונצרניות ברבית קצוצה [לדעת רוב הפוסקים האיסור בהלואה לחברה בע"מ הוא רק מדרבנן כיון שאין פירעון ההלואה בטוח, ויש שהקילו אף יותר שאין בזה אף כל איסור, אג"מ מהרש"ג ועוד]
בשני הדברים הללו תשואה כהלכה מציגה הידורים משמעותיים כך שניתן לומר שפתרו את הנושא הזה באופן מהודר, שבהלואות לעמיתים אינם מלוים אלא לעמיתים בקרן הכשרה [עמיתים שומרי תורה שודאי דעתם היא על הלואה בתנאי הת"ע] ורק לאחר חתימה על היתר עיסקא פרטי ע"י הלוה.
בנושא של אג"ח בתשואה כהלכה אינם מלוים אף לחברות שחתמו על היתר עיסקא אא"כ באופ שקונים את האג"ח בהנפקה או שיש בשטר היתר עיסקא תנאי שמאפשר להפוך הלואה לעיסקא בכל רגע נתון. חומרא זו באה כהידור [שאינו קיים למשל בעדה החרדית] ע"מ לפתור את החשש של קנית אג"ח ביד שניה [בשוק המשני] מחילוני שלא ירד ע"ד עיסקא לכן כשמופיע בשטר תנאי כזה אף אם בשעת ההלואה לא נעשתה על דעת היתר עיסקא.
שני הבעיות הנ"ל הם החמורים ביותר ובהם מציגה תשואה כהלכה הידור מיוחד.
בנוגע להשקעה במניות ששם כביכול נמצאת פריצת הדרך של תשואה כהלכה [אף שיש בזה קצת מצג שווא על ידם מכיון שהקרנות הראשונות בפיקוח שיסד הגרי"ש אלישיב זצ"ל ע"י תלמידו הרב אריה דביר וע"פ הוראותיו הברורות, גם כן החזיקו מניות בצורה ישירה כל שהחברות אינם עוברות על איסורים. ניתן לראות באוצר ראיון שנערך עם הרב אריה דביר במוסף יתד נאמן תרומה תשס"ז שם מציג את דעתו הברורה של הגריש"א בנוגע להיתר קנית מניות, וכן ידוע לי מעוד כמה מגדולי תלמידיו, כמו שאמרו לי הרב דוד מורגנשטרן והרב שלום גלבר ועוד כך שאין כל חדש תחת השמש וחבל שמציגים את זה כחידוש שלהם ולא משתמשים בדבר שיסדתו בהררי קודש] וכאן בתשואה כהלכה קונים רק מניות של חברות שאינן עוברות על איסורי ריבית כגון שחתומות על היתר עיסקא וכד' מה שאומר שגם לאותם הדעות שסברו שמניה היא כבעלות [ועל הויכוח הקוטבי שאין לו סוף בבירור דעת הפוסקים על משמעותה של מניה בהלכה ניתן לעיין בקונטרסים המצורפים לעיל איש תרומות ותתן אמת ליעקב, ולדעתי בויכוח הנ"ל צדקו מאוד דברי התתן אמת ליעקב, רק שקצת חבל על הירידה ברמה מצד שני הצדדים ממליץ הייתי לנהל ויכוח בשפה הראויה לבני תורה וד"ל].
ואף שאכן קשה לומר שישנה מניה שניתן להגדירה כגלאט שאינה עוברת על כל איסור, בזה באו בפתרון נפלא [שע"פ מה ששמעתי מאחד הרבנים שם מי שעמד עליו וליבנו היטב עם כל הקנינים והתנאים הוא הגאון הגדול ר' מרדכי גרוס שליט"א] שעשו תנאי עם החברה שכל חלק במניה שיתכן שיש בו איסור כל שהוא אינו ברשות העמיתים במסלול הכשר אלא הוא בבעלות החברה והחברה מקנה תמורת זה מנכסיה המותרים, משמעות תנאי זה הוא שבודאי ניתן לקנות מניה בשותפות ומסוכם בשעת הקניה שהחלק האסור אינו שייך לעמיתים אלא נקנה בשותפות עם החברה.
תנאי כעין זה נעשה עם כל הבנקים שאך שההיתר עיסקא הופך את המפקיד לשותף מ"מ אינו שותף בכל פעילות הבנק אלא רק בנכסים המותרים ע"י תנאי שהוסיפו בהיתר עיסקא, ואף כאן יש דברים מקבלים, וטוב עשו שצירפו בחוברת שלהם את מכתב הגאון הגדול ר' שריאל רוזנברג והגאן הגדול ר' יהודה סילמן ומו"ר הגאון ר' מנדל שפרן [שכאן המקום להזכיר שלדעתו אין צורך בכשרות כלל] החותמים על סוג של תנאי עם חברת אלטשולר שחם שרצונו רק בחלקים המותרים ורק עליו סמכו בלא כל פיקוח וד"ל]
עולה אם כן שאף בנוגע למניות יש כאן מציאות שמצד אחד מאפשרת החזקה במניות ומצד שני מונעת כל בעלות על איסורים, ולענ"ד גם בזה הוא מהודר יותר מקנית תעודות סל על מדדי מניות ששם נהפך אתה לשותף ע"י ההיתר עיסקא כידוע וגם יש כאן חשש לפני עוור וכו'.
וכאן המקום להזכיר את כל הסיבה להקמת תשואה כהלכה והוא הפער הגדול בתשואות בין המסלולים הכשרים לכללים וכאן בא הפתרון שלהם למנוע את המצב הנ"ל שכפי שניתן לראות בנוגע למה שכל השרשור כאן עוסק בתוכנית חיסכון לכל ילד שכבר ניתן לראות בפערים המשמעותיים בין מסלול ההלכה של אלטשולר בפיקוח תשואה כהלכה שהניב תשואה של 5.84 בעוד שמסלול ההלכה של פסגות נמצא בתחתית הרשימה עם תשואה של 3.99 [ניתן לראות כאן
http://www.mygemel.net/11383_%D7%A4%D7% ... 7%9B%D7%94ואמר לי אחד הרבנים שחובה לידע את הציבור מהמצב הזה שישנו ציבור גדול שמשלם מחירים כבדים על חומרות שאינו דורש אותם ואוחז בהם וכגון מה שמחמרים בגלאט הון ולא סומכים על היתר עיסקא כללי ולמעשה מרביתו של הציבור החרדי סומך על כך בכל פעילתו הכלכלית, ופעמים שיש בזה משום לפני עורר לא תתן מכשול וד"ל.
ובנוגע לפיקוח שם צרפתי את חוברת המידע שלהם שחותמים שם כמה מגדולי הרבנים על זה הנוסח "הנהנו לאשר כי מסלולי ההלכה בחברת אלטשולר שחם עומדים תחת פיקוחנו התמיד והינם כשרים למהדרין ללא כל חשש".
יש בידי עוד אריכות גדולה אך אלו הם עיקרי הדברים.