יאיר כתב:אוצר, איך תפרש את הפס':
"וילך שלמה--אחרי עשתורת, אלוהי צידונים; ואחרי מלכום, שיקוץ עמונים" (מלכים א יא ה).
"אז יבנה שלמה במה, לכמוש שיקוץ מואב, בהר, אשר על-פני ירושלים; ולמולך, שיקוץ בני עמון" (מלכים א יא, ז).
"ואת-הבמות אשר על-פני ירושלים, אשר מימין להר-המשחית, אשר בנה שלמה מלך-ישראל לעשתורת שיקוץ צידונים ולכמוש שיקוץ מואב, ולמלכום תועבת בני-עמון--טימא, המלך" (מלכים ב, כג יג)?
תוך כדי דיבור כתב:לתומי חשבתי שהכל יודעים שהרמב"ם פירש כן גם את מעשה ביאת ג' המלאכים לאברהם (מעשה מלא נפק"מ מראשיתו עד סופו), שלא היתה במציאות אלא בחלום-נבואתו של אברהם. הרי על כך בדיוק יצאה ביקורתו של הרמב"ן.
אוצר החכמה כתב:יאיר כתב:אוצר, איך תפרש את הפס':
"וילך שלמה--אחרי עשתורת, אלוהי צידונים; ואחרי מלכום, שיקוץ עמונים" (מלכים א יא ה).
"אז יבנה שלמה במה, לכמוש שיקוץ מואב, בהר, אשר על-פני ירושלים; ולמולך, שיקוץ בני עמון" (מלכים א יא, ז).
"ואת-הבמות אשר על-פני ירושלים, אשר מימין להר-המשחית, אשר בנה שלמה מלך-ישראל לעשתורת שיקוץ צידונים ולכמוש שיקוץ מואב, ולמלכום תועבת בני-עמון--טימא, המלך" (מלכים ב, כג יג)?
לא הבנתי מקום שחז"ל פירשו מי יבוא אחריהם?
כל הדיון הוא כשלא פירשו.
איש_ספר כתב:אוצר אני לא מבין מה ההתממות הזו, דבריו של תוכ"ד על דברי הרמב"ם על ביאת ג' המלאכים, הם רק קצהו של הקרחון, וכי יש ענין לעלות כאן באוב את כל הפולמוסים עם האליגוריסטים וכו' וכו', כמדומה שלאחרונה עלה לאוצר ספר האמיתות או משהו כזה, בההדרת הרב קאפח, של חכמי שיטה זו (שהיתה נפוצה בתימן בזמן מסוים), איני זוכר, ושם במבוא פרטים מענינים וחדשים.
יאיר כתב:אוצר החכמה כתב:יאיר כתב:אוצר, איך תפרש את הפס':
"וילך שלמה--אחרי עשתורת, אלוהי צידונים; ואחרי מלכום, שיקוץ עמונים" (מלכים א יא ה).
"אז יבנה שלמה במה, לכמוש שיקוץ מואב, בהר, אשר על-פני ירושלים; ולמולך, שיקוץ בני עמון" (מלכים א יא, ז).
"ואת-הבמות אשר על-פני ירושלים, אשר מימין להר-המשחית, אשר בנה שלמה מלך-ישראל לעשתורת שיקוץ צידונים ולכמוש שיקוץ מואב, ולמלכום תועבת בני-עמון--טימא, המלך" (מלכים ב, כג יג)?
לא הבנתי מקום שחז"ל פירשו מי יבוא אחריהם?
כל הדיון הוא כשלא פירשו.
א"כ נתת דבריך לשיעורין ואם ראינו שחז"ל פירשו שלא לפי הפשט מי אסר עלינו לפרש גם פס' אחרים שלא כמו הפשט בדיוק? (למרות שבעקרון אני מסכים איתך אך אכן יש דיעות כמו הרמב"ם ועוד שלא סברו כך).
תוך כדי דיבור כתב:אדרבא, בסיפור זה יש פרטים שאם אתה מפרש הכל כנבואה הריהם זרים ומוזרים וכמעט חסרי פשר. עניין צחוקה של שרה למשל. אמנם ברור שהרמב"ם אזיל לשיטתיה, אבל זהו בדיוק העניין, שיש שפירשו גם דברים שהתורה מספרת כמעשי האבות לכל דבר, כדבר שלא התרחש במציאות (כמובן לא הגיעו עד הקיצוניות של אותם שמחה בהם הרשב"א, שאחזו שאברהם ושרה עצמם לא היו אלא משל).
משה ששון כתב:שמעתי בשם הגר"א שח"ו ששחטו אלא שעשה בו פצע
ומה ששחטיה היינו לתיקון חטא בני עלי וזה תיקון הדעת
ועוד פירש הגר"א שם שנחלקו רבה ורבי זירא בפסחים צ"ו שחיטה קבע וכו'
ובדף צ"ז תיובתא דרבה תיובתא היינו שנתקבלה תשובתו [תיקון בית עלי]
ובשנה הבאה נחלקו רבה ורבי זירא בפלוגתא בפסחים דף צ'
משה ששון כתב:שמעתי שיהודי אחד בארה"ב הדפיס ספר ובו סיפורים רבים שקיבל, איני זוכר את שם הספר ואולי נקרא פרח שושנה אדומה
או דו יובלין, ובו דרוש ארוך שקיבל שהגר"א אמר בפורים
ובו ביאר את סוד עד דלא ידע ואת סוד הדעת ואת קם רבה וכו'
יאיר כתב:כוונתי לזה:משה ששון כתב:שמעתי שיהודי אחד בארה"ב הדפיס ספר ובו סיפורים רבים שקיבל, איני זוכר את שם הספר ואולי נקרא פרח שושנה אדומה
או דו יובלין, ובו דרוש ארוך שקיבל שהגר"א אמר בפורים
ובו ביאר את סוד עד דלא ידע ואת סוד הדעת ואת קם רבה וכו'
(האם עיינת שם?)
אוצר החכמה כתב: כמובן כל זה על הנבואות, אבל הסיפורים והמעשים הכתובים בין בתורה ובין בנ"ך ודאי היו כפשוטם, ואין חולק בזה, וכידוע מה שכתב הרשב"א על המפרשים שאברהם ושרה הוא חומר וצורה.
בברכה המשולשת כתב:יאיר כתב:כוונתי לזה:משה ששון כתב:שמעתי שיהודי אחד בארה"ב הדפיס ספר ובו סיפורים רבים שקיבל, איני זוכר את שם הספר ואולי נקרא פרח שושנה אדומה
או דו יובלין, ובו דרוש ארוך שקיבל שהגר"א אמר בפורים
ובו ביאר את סוד עד דלא ידע ואת סוד הדעת ואת קם רבה וכו'
(האם עיינת שם?)
סליחה שהטרחתי את כתר"ה. אני חשבתי שהכוונה היתה להודעה הארוכה שהיתה שאשכול הנ"ל.
את הספר לא ראיתי- איך אפשר למצוא אותו, כאן בארצינו הקדושה?
חד וחלק כתב:ר' נפתלי חינסקי (אור ישראל) אמר פעם בפורים, בהתייחסות לשיעור כללי מסויים:
קם רבה שחטיה לרבי זירא. היתכן? ולחומר הקושיא צריך לגרוס רבא.
ואמנם יש להקשות, קם רבא שחטיה לרבי זירא, היתכן? אך זו כבר קושיא אחרת...
המעיין כתב:אתם רציניים בדיון על הזמן או שיש כאן איזה בדיחה שאני לא תופס?
ר' נפתלי חינסקי בסך הכל התלוצץ בדבריו על מגידי שיעור שאומרים תירוץ אבל כששואלים על התירוץ שלהם הם אומרים זו כבר קושיה אחרת.
צופר הנעמתי כתב:המעיין כתב:אתם רציניים בדיון על הזמן או שיש כאן איזה בדיחה שאני לא תופס?
ר' נפתלי חינסקי בסך הכל התלוצץ בדבריו על מגידי שיעור שאומרים תירוץ אבל כששואלים על התירוץ שלהם הם אומרים זו כבר קושיה אחרת.
ח"ו לעשות דברי הגרנ"ח ליצנותא בעלמא, ובאמת כל דבריו מדודים במידה ובאמת וביושר ובעומק נפלא,ואבאר.
דהנה שיטת רבינו אפרים דמעשה דרבה ור"ז הוא דיחוי למימרא דרבא דלעיל דמחייב איניש לבסומי בפוריא וכו'.
ויש להקשות איך יתכן לומר דהאי מעשה הוא דיחוי לדרבא דהא רבה היה רבו של רבא וא"כ המעשה הזה קודם למימרא דרבא ועל אף אותו מעשה אמר רבא את דינו ואיך יתכן לדחות מימרא דרבא דהוא בתראה לאותו מעשה מכח אותו מעשה?
וע"כ צ"ל דיש לגרוס רבא תחת רבא, וא"כ אותו מעשה היה אחר המימרא והשמיעונו מה עלה ביד רבא ע"י שקיים את דינו וע"כ נדחה הדין.
אלא דע"ז יש להקשות דלא מסתבר דרבא עביד סעודת פורים בהדי ר' זירא חבירו של רבו רבה.
אלא שזה כבר קושיא אחרת ודו"""""""ק.
ישמח משה כתב:יאיר כתב:מגילה ז: מי מכיר פירושים נאים לגמ' זו?..[המבארים את התמיהה כיצד יתכן שרבה עשה כן].
http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... goryID=389
עי' בספר חזון עובדיה פורים
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 51 אורחים