כידוע, כל חכמי הספרדים (לרבות ר' עובדיה יוסף) הסכימו כי בכל ענייני התפילה ובפרט בנוסחה הולכים אחר האר"י ז"ל. עוד מן המפורסמות הוא כי תיקוני הנוסח וההערות שכתב רח"ו בשער התפילה מניחות כבסיס את נוסח הסידור הנדפס בויניצאה בשנת רפ"ד, כפי שכתב רח"ו:
וזה נוסח התפלה כאשר קבלתי ממורי ז"ל, וכדי שלא אאריך אכתוב סדורו כפי דפוס הסידור גדול של כל השנה ממנהג ספרד הנדפס בשנת רפ"ד ליצירה.
(שער התפילה כת"י רח"ו דף ס"ט ע"א)
על כן, השוותי את נוסח התפילה כפי שהוא בסידור הנ"ל ע"פ תיקוני האר"י שבשער התפילה עם הנוסח המקובל כיום, והבחנתי בכמה שינויים.
אודה לחכמים שיוכלו להאיר על טעמו של כל שינוי ושינוי ולהפנות אל המקורות הרלוונטים אם ישנם כאלו, ואני אף תקווה שהדברים יעוררו על שיבה אל הנוסח המקורי לכל הפחות בברכת למשומדים.
א) בברכת חונן הדעת: וחננו מאיתך דעה בינה והשכל. כאן הנוסח שונה ע"פ הגהת רש"ו בשער הכוונות.
ב) בברכת ברכנו: 'ברכנו אבינו', חלף 'ברכנו ה' אלהינו'.
ג)בברכת ברכנו: 'כי אל טוב ומטיב אתה', בלא 'מברך השנים'.
ד)בברכת תקע: 'וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות כל הארץ לארצנו'. בספר תפילת חיים טוען שכנראה שונה בעקבות הכוונה שהוכנסה בטעות לפרע"ח לכוון בשם חב"ו.
ה)ברכת למשומדים: כל הנוסח שונה, ושונה מחמת הצנזורה.
ו)בברכת רצה: ליתא לתיבות 'ואתה ברחמיך הרבים'. בספר תפילת חיים טען שישנו נוסח ספרדי הכולל תיבות אלו ונוסח אחר המשמיטו. בסידורים רפ"ד והבאים אחריו נכתבו תיבות אלו רק בתפילות ראש השנה, בלא הסבר הגיוני, וכנראה שהוא מחמת הטעות, ועל כן הסיק מכך שלא הגיה כאן הרח"ו דבר כי לדעת האר"י אין לומר תיבות אלו.
ז)בברכת שים שלום: 'שים שלום טובה וברכה חן וחסד ורחמים'. בלא חיים ובלא צדקה.
ח) בערבית של שבת: ובשביעי רצית בו. (חוסר הדיוק שבסידור מעלה את החשד כי שמא אין להטפל לשינויי אותיות אלא רק לשינויי נוסח משמעותיים יותר).
ט)בברכות מקדש השבת: 'שמח לבנו בישועתך' חלף 'נפשנו'.
י) בנשמת כל חי: 'ויי' ער לא ינום ולא ישן' חלף 'ויי' אל' אמת'.
יא)שחרית של שבת: 'ולא הנחלתו מלכנו לעובדי פסילים'.
יב) מוסף של שבת: 'את מוסף יום המנוח הזה'.
יג) אתה חוננתנו: "'בין ישראל לגוים' חלף 'לעמים'.
יד)מוסף ראש חודש: 'שעירי חטאת לכפר בעדם. זכרון לכולם יהיה'.
(הקדמת תרופה למכה
אל המנהלים:
א) אנא השאירו אשכול זה בפורום בית המדרש ואל תעבירוהו אל עיון תפילה, זהו דיון בשינויים בנוסח התפילה שמקורם והשלכתם הלכתית, ולא עיון במשמעות התפילה מן הסוג של הפורום ההוא.
ב) כן, הביטוי 'נוסח ספרד' עלול להוביל לבלבול, ועדיין, זהו המונח המקורי, הנכון והרלוונטי, בטח לשנת רפ"ד, ומה נעשה שיהודי מזרח אירופה בחרו לקרוא אף לנוסחם נוסח ספרד.)
