במבוא שלו לאיכה רבה, בחלק שבו מביא את הראשונים שהביאו ממדרש זה, בעמוד כג, א אות כז העוסקת במרדכי, מביא מהמרדכי במסכת תענית הלכות תשעה באב:
ופלא והפלא על סיני עצום כזה שכל רז לא אניס ליה, ועומד בביאוריו הבהירים על דקדוקים הרבה יותר דקים מזה ומתקנם, שלא שם לב כי הר"ת ת"י כאן היינו המשך הפסוק "[השליך משמים ארץ] תפארת ישראל", שעל זה קאי הדרשה, ש"תפארת ישראל" הוא טלית ותפילין [ובוודאי תפילין שנקראו "פאר"] והיא הושלכה. אלא הבין שהכוונה "תרגם יונתן", ולכן ציין את מ"מ הפסוק בסוגריים לפני מילים אלה, כמי שכבר סיים להביא את הפסוק, וכן ציין אח"כ שלא נמצא כן בתרגום.
וגם עצם הדברים לא יתכן שזה תרגום יונתן, א. כי הוא לא תרגם כתובים, ב. כי לא שמענו מימינו שמדרש קדום [כמו איכה רבה, שנתחבר אחרי בראשית רבה ולפני הבבלי, כמו שכתב הרש"ב במבואו הנ"ל] יצטט בשם "תרגום יונתן". ומי כהגר"ש בובר שכל דברי חז"ל בכל מקום שגורים על מוחו ופיו כמונחים בקופסא יודע זאת.
הוספה: ג. גם לא יתכן שציטוט מ"תרגום יונתן" יהיה בלשון הקודש: "זה טלית ותפילין".