בחינת רחל ובחינת לאה

[מן הדרום]

ידוע שיש שתי בחינות רחל ולאה-
ברב קוק למשל ברור שרחל זה "עלמא דאיתגליא" ו"לאה דאיתכסיא" [בהרחבה במילון הראי"ה]
כעת ראיתי בחוברת בים דרך של הרב מורגנשטיין שכתב בדיוק הפוך
מישהו יכול להסביר לי שורש ההבדל

[יהושע100]

איני יודע מה כתב במילון הראי"ה (אינו ת"י) אך הרב אבינר בהערות לשיחות הרציה בבראשית בכ"מ ציין לדברי הזוהר ח"א קנג. קנד. קנח. ולליקוטים בסוף סיפרא דצניעותא לגר"א שם איתא שלאה בעלמא דאיתכסיא

[נחומצ'ה]

מומלץ ללמוד בספר 'תורה אור' פ' ויצא ד"ה וללבן שתי בנות, בתקוה לישוב התמיהות.

[דרומי]

אין כל ספק שלאה היא עלמא דאתכסיא ורחל היא עלמא דאתגלייא.

ולכן סיבב הקב"ה שיעקב ישא את לאה לפני רחל, כי הסדר הוא (מלמעלה למטה -) קודם כל עלמא דאתכסייא ומשם יורדים לעלמא דאתגלייא.

ובמלים יותר פשוטות, לאה היא בחינת 'מחשבה' ורחל היא בחינת 'דיבור'.

ולכן בימים שאין אומרים בהם תחנון אומרים בתיקון חצות רק 'תיקון לאה' ולא 'תיקון רחל'.

[ובדרך צחות (ובאמת יש בזה עומק ואכמ"ל), רחל יותר אהובה כי אנשים אוהבים יותר לדבר מאשר לחשוב...]

[בריושמא]

ידוע שיש שתי בחינות רחל ולאה-
ברב קוק למשל ברור שרחל זה "עלמא דאיתגליא" ו"לאה דאיתכסיא" [בהרחבה במילון הראי"ה]
כעת ראיתי בחוברת בים דרך של הרב מורגנשטיין שכתב בדיוק הפוך
מישהו יכול להסביר לי שורש ההבדל

עלמא דאתכסייא ועלמא דאתגלייא נכתבו שנים רבות לפני הראי"ה, למשל בספר דרך עץ חיים.
האר"י, רמח"ל ומקובלים נוספים כתבו על לאה שהיא עלמא דאתכסיא ועל רחל שהיא עלמא דאתגלייא.
לאה ורחל הן ספירות בינה ומלכות באצילות וכו'.
דברי הרב מורגנשטרן שונים בתכלית השינוי.
הוא כתב על נשמות של לאה ועל נשמות של רחל.
מושגים אלו חדשים הם, וכנראה הוא חידש אותם.
על כן אין לשאול מחידושו של הרב מורגנשטרן על דברי המקובלים מימים ימימה.

[בוצינא]

ברור שרחל זה "עלמא דאיתגליא" ו"לאה דאיתכסיא"
כעת ראיתי בחוברת בים דרך של הרב מורגנשטיין שכתב בדיוק הפוך

לא יתכן שהרב כתב הפוך ממה שמפורש בזוהר ואריז"ל
כן יתכן שתלמיד טועה כתב כן
או שאפשר להבין אחרת
שמא תוכל להעלות צילום המאמר?

[בריושמא]

לא ראיתי את הספר, אבל פלוני שלח אלי עמוד אחד ממנו.
הנה הוא:

IMG_20220809_102637.jpg (1.05 MiB) נצפה 2191 פעמים

[פלוריש]

לא ראיתי את הספר

מצ"ב:

בים דרכך - דרכי הנפשות - רחל ולאה.pdf

(1.57 MiB) הורד 316 פעמים

[בוצינא]

עברתי על החוברת ולא מצאתי שכתוב הפוך

[משוש דורים]

הוא מדבר על פנימיות וחיצוניות, ומי אמר שהחלק המגולה הוא החיצוניות והחלק המכוסה הוא הפנימיות, אימא איפכא.
אנחנו רגילים שהפנימי הוא המכוסה והחוץ הוא המגולה, אבל מי אמר שכ"ה בעולמות עליונים.

אני לא כ"כ מבין ויודע, ואולי זה לא באמת קשור, אבל מחיפוש אקראי במאגרים מצאתי בפי' הרמ"ז על זוהר בראשית (עמ' 812) וז"ל, וגם שסדר זה נקרא אחוריים הלא החיצונים הפנים והעיקר שלהם הוא האחורים, לעומת הקדושה שהעיקר שלה הוא צד הפנים.

[צופה_ומביט]

הוא מדבר על פנימיות וחיצוניות, ומי אמר שהחלק המגולה הוא החיצוניות והחלק המכוסה הוא הפנימיות, אימא איפכא.
אנחנו רגילים שהפנים הוא המכוסה והחוץ הוא המגולה, אבל מי אמר שכ"ה בעולמות עליונים.

ראיתי פעם ואיני זוכר היכן, שהפירוש ב"פתח אליהו" עָלְמִין סְתִימִין דְּלָא אִתְגַּלְיָן וְעָלְמִין דְּאִתְגַּלְיָן, היינו במבט מצד הקב"ה, עולמות שבהן הוא גלוי [האמת, השכינה, הקדושה] ועולמות שבהן הוא לא גלוי. והיינו שעלמין סתימין דלא אתגליין הם העולמות החיצוניים, שככל שגלוי יותר כ"עולם" כך נסתר יותר כ"קב"ה", והקב"ה שם יותר באתכסיא, וכן להיפך.
באמת התפלאתי אז שלפי זה יהיה הפירוש "אתגליא ואתכסיא" בכל מקום הפוך ממה שרגילים. אבל מן הסתם לאו כולהו בחדא מחתא מחתינהו, וכל מקום מתפרש לפי עניינו וכו'.

עכ"פ אולי זו כוונת הגרי"מ? שעכ"פ כלפי בחינת נשמות - כך מתפרש לאה ורחל? נשמות שפונות יותר כלפי הקב"ה [המסתתר ונעלם בעולמות] הרי שאצלן הקב"ה "גלוי" לפי ערך, ה"עולם" פחות "מעלים", ממילא הן נשמות רחל, שהיא "אתגליא", ונשמות שפונות יותר כלפי העולם/הנברא [המסתיר ומעלים על הקב"ה] הרי שאצלם ה"עולם" גלוי והקב"ה "מכוסה" לפי ערך, ממילא הן נשמות לאה, שהוא אתכסיא].

עד כאן פטטיא, ויחכימוני היודעים באמת.

[דרומי]

נראה שהפטפוטים לא נכונים.

רחל היא זו שנמצאת למטה יותר, וסימנך - רחל נוטריקון ל'פתח ח'טאת ר'ובץ.

[נחומצ'ה]

וצריך גם להוסיף, אף שרחל היא בעלמא דאיתגליא-דיבור, כרגע היא בגלות ולכן הגילוי שלה הוא פחות
אי"ה בגאולה השלימה בקרוב, הגילוי שלה יהיה ברור. עתה לצערינו 'כרחל לפני גוזזיה נאלמה'- מלשון אילמת ושותקת.