הוכחה מהלב שמחה שאבלים יש עליהם לנחם זה את זה

[דורש מבקש]

שמעתי ואיני יודע מקורו ואשמח אם מי יוכל לפנות אותי למקור.
בענין שאבלים יש להם לנחם זה את זה. והביא ראיה מהא דכתיב אצל יעקב אבינו (וישב לז, לה) ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו" והרי הם גם ישבו שבעה על יוסף, הרי לן דגם האבלים מנחמים, והקשה לו אחד הלא מה הראיה הרי התם לא ישבו שבעה כלל שהרי הם ידעו שיוסף חי, והשיב לו הלב שמחה שאם היה הדין שאין האבלים מנחמים היה יעקב אבינו מבחין שאין כאן אבילות והיה יודע שיוסף חי, וע"כ הם עשו כפי מה שעושים באבילות אמיתית.

[אור עולם]

איני יודע מקור להנ"ל אך כמדומני יש דיוק מיחזקאל בעניין זה, אולי יש שם איזו משמעות שלא ישאר מי שינחם או כדו'.

[פרנצויז]

שמעתי ואיני יודע מקורו ואשמח אם מי יוכל לפנות אותי למקור.
בענין שאבלים יש להם לנחם זה את זה.

בס' דברי סופרים, קיצור הלכות אבלות, (יברוב), [מהדורה שישית תשע"ו], פרק כ"ח סעיף נ"א, [עמ' שנ"ה], כתוב: "האבלים שהוא יושב עמהם נראה שחייב לנחם אותם".
[וראה שם בהערות].

[בית הגנזים]

עי' ס' ימי מגורי עמ' 247 הערה 256
בשם ר' הרש ליב גרינשטיין שהאמרי אמת היה אומר שמצוה על האבלים לנחם זה את זה

[חלא בר חמרא]

איבעית אימא סברא. איבעית אימא קרא [ש"ב יב כד] 'וינחם דוד את בת שבע אשתו'.
מיהו כמדומה שהרב דורש ומבקש מקור לדברי הלב שמחה דייקא..

[צופה_ומביט]

סליחה שאני שואל, ואני בטח לא מנסח נכון, אבל אנשים לא עושים שום דבר באופן טבעי? הכל רק כקיום של חובה ומצוה?
לא טבעי שבנים ינחמו את אביהם כשהם רואים שהצער שלו כבד מנשוא על אח שלהם שמת [מה שבכל מקרה הם לא חשו כמותו ולא משנה מדוע]? האם זה שיעקב לא מתפלא על הנהגתם מוכיח שיש הלכה לנחם את שאר האבלים, או שמוכיח שזה הדבר הטבעי והנורמלי לעשות במצב כזה?
האם לא טבעי שכשנפטר ילד האבא ינחם את האמא והאמא את האבא? מה יותר טבעי מכך שהם יתנחמו זה בזה וינחמו זה את זה. [גם ברוריה אשת רבי מאיר עשתה מה שעשתה בחכמה כדי להפיס דעת רבי מאיר בעלה כאשר מתו שני בניהם]. ומה עוד כאשר האבא יודע מפי נביא שהוא האחראי והאשם במות הילד?

ממילא ממה נפשך: או שעצם התכונה הטבעית הזו היא חובה על האדם [וכדברי רבי נסים גאון הידועים], או שכתוב כאן רק מה עשו באופן טבעי וגם נכון וראוי, אבל לא כתוב כאן שזה מצוה וחיוב והלכה בהלכות ניחום אבלים, או שנבין בפשטות שהיישום המעשי של הלכות ביקור חולים וניחום אבלים וכיו"ב לא צריך לחפש [רק] בספרים אלא [גם] במציאות. מה שמנחם, ומה שמועיל לחולה, זה מה שיש לעשות.

[דורש מבקש]

איבעית אימא סברא. איבעית אימא קרא [ש"ב יב כד] 'וינחם דוד את בת שבע אשתו'.
מיהו כמדומה שהרב דורש ומבקש מקור לדברי הלב שמחה דייקא..

נכון

[פולסברג]

שמעתי ואיני יודע מקורו ואשמח אם מי יוכל לפנות אותי למקור.

מופיע בספר עה''ת מהאבי עזרי שהו''ל ברגמן, כויכוח בין הלב שמחה והגראממ''ש [שלבסוף נצחו האדמו''ר. איך נכד מדפיס דבר כזה הוא למעלה מהשגתי.
אם זה נחשב מקור - לחיי.

[פרנצויז]

איבעית אימא סברא. איבעית אימא קרא [ש"ב יב כד] 'וינחם דוד את בת שבע אשתו'.

כמדומה שראיתי בשם הגרש"ז אויערבאך שרצה לדחות את הראיה מיעקב אבינו, ולקבל את הראיה מדוד המלך.

[דורש מבקש]

שמעתי ואיני יודע מקורו ואשמח אם מי יוכל לפנות אותי למקור.

מופיע בספר עה''ת מהאבי עזרי שהו''ל ברגמן, כויכוח בין הלב שמחה והגראממ''ש [שלבסוף נצחו האדמו''ר. איך נכד מדפיס דבר כזה הוא למעלה מהשגתי.
אם זה נחשב מקור - לחיי.

תוכל בבקשה לצרף פה צילום מהספר כי אני רואה שאין את זה באוצר. אודה לך מאוד

[פרנצויז]

שמעתי ואיני יודע מקורו

איבעית אימא סברא. איבעית אימא קרא [ש"ב יב כד] 'וינחם דוד את בת שבע אשתו'.

כמדומה שראיתי בשם הגרש"ז אויערבאך שרצה לדחות את הראיה מיעקב אבינו, ולקבל את הראיה מדוד המלך.

ראה דרכי יוסף צבי (דינר) עמ' ק"צ-קצ"א

דרכי יוסף צבי דינר עמוד קצ-קצא.PDF

(211.6 KiB) הורד 81 פעמים

[פולסברג]

שמעתי ואיני יודע מקורו ואשמח אם מי יוכל לפנות אותי למקור.

מופיע בספר עה''ת מהאבי עזרי שהו''ל ברגמן, כויכוח בין הלב שמחה והגראממ''ש [שלבסוף נצחו האדמו''ר. איך נכד מדפיס דבר כזה הוא למעלה מהשגתי.
אם זה נחשב מקור - לחיי.

תוכל בבקשה לצרף פה צילום מהספר כי אני רואה שאין את זה באוצר. אודה לך מאוד

אינו תח''י

[אור עולם]

איני יודע מקור להנ"ל אך כמדומני יש דיוק מיחזקאל בעניין זה, אולי יש שם איזו משמעות שלא ישאר מי שינחם או כדו'.

רש"י יחזקאל כד כב:
"ועשיתם כאשר עשיתי" - לא תנהגו אבילות כי אין מנחמין לכם שאין בכם אחד שלא יהיה אבל ואין אבילות אלא במקום מנחמים",
משמע שאבל אינו יכול לנחם.

[כדכד]

אולי שם הכוונה שכ"א יתאבל רח"ל על מת אחר ולכן לא יהיו פנויים לנחם זא"ז אך אין זה כשכולם יושבים יחד