מצות תפלין בכל יום

[אבןטובה]

היכן הוא המקור שמצות תפלין הוא בכל יום הלא לא נאמר וקשרתם לך לאות ביום או בכל יום? ותינח למ"ד לילה לאו ז"ת אולי יש מצוה מחודשת בכל יום כיון דמיפסקי הלילות אבל למ"ד לילה ז"ת מנא לן? אולי פעם אחת בשבוע או חודש או שנה או אולי בכל רגע ושעה

[איתן]

אין הכי נמי סובר המאירי.עיין בקובץ המצורף מאת הרב שמואל טל. [נ.ב. עכשיו הקובץ נמחק]
בית הבחירה למאירי מסכת ברכות דף יד עמוד ב

ובתלמוד המערב הזכירו במקצת חכמים שהיו נזהרים שלא להניחם אלא בימים ידועים בשנה והיה בהם מי שלא היה מניחם אלא אחר שבאו עליו יסורים ונתרפא שהיה חושב בעצמו שמרקו היסורים את עונותיו והיו סומכים זה למה שנ' הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים וראה איך הפליגו בכונה כלומר שהן צריכין גוף נקי מעבירות ומהרהורים ואין ראוי להניחם אלא לאחר התשובה וקצת חכמים נוהגים להניחם בימים שבין ר"ה ליום הכפורים אחר התשובה והטבילה והוודויין וכן הדבר נכון בעיני:

[אבןטובה]

בתוספתא דברכות פ"ו הט"ו מניחן בשחרית לא הניחן בשחרית מניחן כל היום.
אבל אין הדיון שלי אי המצוה כל היום או שעה אחת ביום שבזה יש הרבה אח' הדנים בזה וגם בפמ"ג סי' לז אלא מנלן שהמצוה הוא בכל יום ממש שצריך להניח תפלין כמו שמצוה לקרות ק"ש בשחרית ובערבית והמאירי שציינתם וכן שאר המקורות הוא באופן חולי מעיין וכדומה שא"א לו בכל יום אז פטור אבל לבריא ומי שיכול יש חיוב להנח בכל יום והיכן המקור?

[פרי יהושע]

בתוספתא דברכות פ"ו הט"ו מניחן בשחרית לא הניחן בשחרית מניחן כל היום.
אבל אין הדיון שלי אי המצוה כל היום או שעה אחת ביום שבזה יש הרבה אח' הדנים בזה וגם בפמ"ג סי' לז אלא מנלן שהמצוה הוא בכל יום ממש שצריך להניח תפלין כמו שמצוה לקרות ק"ש בשחרית ובערבית והמאירי שציינתם וכן שאר המקורות הוא באופן חולי מעיין וכדומה שא"א לו בכל יום אז פטור אבל לבריא ומי שיכול יש חיוב להנח בכל יום והיכן המקור?

והלא לשם כך ציטט הרב איתן מדברי המאירי שיש שמניחים רק בעשי"ת, ולכא' אם היה מצווה כל יום לא היו יכולים להיפטר מכך. ואגב זו הייתה דרשת הרי"ז הלוי בבר מצווה שלו שהיתה בחוה"מ פסח אאל"ט, מה הטעםש אין מניחין תפילין בחוה"מ הלא סד"ל, אלא משום שאין מניחים בלאו הכי כל היום כעיקר המצווה אם כן אפשר לאחר חוה"מ להניח מעט זמן יותר ובכך לצאת, אולם דעת שאג"א הובא גם בבה"ל שמצוה להניח כל היום ובכל יום, ויל"ע במקורותיו.

[נתן]

עיין בספרי הראב"ד ירושלים כמה סימנים בענין זה מה שמביא מהגרי"ז זצ"ל ועי' בקובץ בית אהרן וישראל לפני שנתיים (בערך אולי פחות ואולי יותר) שכתב בזה מאמר הגאון ר' חנוך שבדרון שליטא והאריכו הגאונים בתגובותיהם בקובץ שאח"כ בענין זה

[אבןטובה]

המאירי כותב מחמת גוף נקי וכדומה ואם כך אין זה מן הנידון

[אבןטובה]

הגר"א בריש ה' מילה מציין עמ"ש הרמ"א דעובר בכל יום על מצות מילה כשאינו מל עצמו וע"ז ציין לגמרא ראש השנה ו: שעובר בבל תאחר בכל יום
ויש לעי' בארץ צבי להג' מקוזיגלוב סי' נו והוא מביא ציון הגר"א מבל תאחר מרבו בעל אבני נזר זצ"ל
ויש לי תוס' ביומא לו. ד"ה על שכ' שאם עבר עליו יום או יומיים שלא הניח תפלין עולה מכפרת עליו
ובתוס' ראש השנה כח: ד"ה הכא שאם עלה לדוכן פעם אחת ביום שוב אינו עובר בעשה דאמור להם. וגם על זה יש לעורר מה זה שייכות עם יום למה לא שעה ולמה לא שבוע או חודש או שנה?

[איתן]

המאירי כותב מחמת גוף נקי וכדומה ואם כך אין זה מן הנידון

עיין בקובץ המצורף עמ' 12 (בחלק העליון של העמוד).

[נתן]

הגר"ח שבדרון במאמר הנ"ל מביא לשונות של כמה ראשונים כי הוא מצוה לכל יום, וא' מהם זכרני הוא מדברי השערי תשובה לרבינו יונה

[פלוריש]

עסקו בשאלה זו ובשאלות נושקות באשכול הזה: viewtopic.php?f=7&t=25932

[אבןטובה]

לכאו' בתוס' יומא לו. הנ"ל מוכח כי מצות תפלין הוא פעם ביום כמנהג העולם
חוץ אם נאמר דמנהג העולם הוא מחמת מצות קר"ש וכל הקורא ק"ש בלא תפלין כמעיד עדות שקר בעצמו כברכות יד:

[אבןטובה]

ברבינו חננאל ראש השנה יז. כ' קרקפתא דלא מנח תפלין 'מעולם' וכ"ה ברמב"ם ה' תשובה דקרקפתא דלא מנח תפלין היינו שלא הניח תפלין כל ימיו

[עדיאל ברויאר]

אין הכי נמי סובר המאירי.עיין בקובץ המצורף מאת הרב שמואל טל.
בית הבחירה למאירי מסכת ברכות דף יד עמוד ב

ובתלמוד המערב הזכירו במקצת חכמים שהיו נזהרים שלא להניחם אלא בימים ידועים בשנה והיה בהם מי שלא היה מניחם אלא אחר שבאו עליו יסורים ונתרפא שהיה חושב בעצמו שמרקו היסורים את עונותיו והיו סומכים זה למה שנ' הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים וראה איך הפליגו בכונה כלומר שהן צריכין גוף נקי מעבירות ומהרהורים ואין ראוי להניחם אלא לאחר התשובה וקצת חכמים נוהגים להניחם בימים שבין ר"ה ליום הכפורים אחר התשובה והטבילה והוודויין וכן הדבר נכון בעיני:

תסיר את הקובץ.
איני יודע כיצד הקובץ הגיע אליך. מו"ר הרב טל מאוד מאוד לא רוצה שהקבצים יסתובבו עד שהוא מגיה סופית כדי להוציא בספר, כי רק אז הדברים נסגרים באופן סופי. הקובץ שהעלית הוא קובץ לא מוגה (ויתכן שהוא מכיל גירסה ישנה מלפני כ8 שנים).

[איתן]

אין הכי נמי סובר המאירי.עיין בקובץ המצורף מאת הרב שמואל טל.
בית הבחירה למאירי מסכת ברכות דף יד עמוד ב

ובתלמוד המערב הזכירו במקצת חכמים שהיו נזהרים שלא להניחם אלא בימים ידועים בשנה והיה בהם מי שלא היה מניחם אלא אחר שבאו עליו יסורים ונתרפא שהיה חושב בעצמו שמרקו היסורים את עונותיו והיו סומכים זה למה שנ' הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים וראה איך הפליגו בכונה כלומר שהן צריכין גוף נקי מעבירות ומהרהורים ואין ראוי להניחם אלא לאחר התשובה וקצת חכמים נוהגים להניחם בימים שבין ר"ה ליום הכפורים אחר התשובה והטבילה והוודויין וכן הדבר נכון בעיני:

תסיר את הקובץ.
איני יודע כיצד הקובץ הגיע אליך. מו"ר הרב טל מאוד מאוד לא רוצה שהקבצים יסתובבו עד שהוא מגיה סופית כדי להוציא בספר, כי רק אז הדברים נסגרים באופן סופי. הקובץ שהעלית הוא קובץ לא מוגה (ויתכן שהוא מכיל גירסה ישנה מלפני כ8 שנים).

מתנצל מאד. מחקתי.
הקובץ היה בגישה חופשית ברשת, ומשם הורדתיו. ועדיין נמצא שם.

[פולסברג]

ראיה נאה מאת גאון ישראל ר''ד לנדו, מד' הר''מ בהל' ט''ב לדברי מרן רי''ז הלוי זצוקללה''ה

[חלא בר חמרא]

שבועות כה: שבועה שלא הנחתי תפילין היום, ליתא בלהבא, שאינו יכול לישבע שלא אניח תפילין היום..

[צופה_ומביט]

אולי הובא כבר, עכ"פ אני לא ראיתי, ולכן אציין:
בקהילות יעקב ברכות סימן טו כותב [לגבי תפילה, אבל לכאורה הו"ה בענין תפילין]:

סתמא דמלתא כשלא נתנה התורה שיעור למצוה סגי בפעם אחת ביום כדאמרינן גבי ברכת כהנים בר"ה דכ"ח דכשקיים פ"א ביום זה אינו מחוייב תו ע"ש וכו' אבל מ"מ כיון שלא קבעה תורה שיעור בפירוש שיעורו הוא עד גבול אפשרותו וכשיהי' אנוס כמה ימים וכו' אינו בגדר "מבטל מ"ע באונס" אלא כך שיעורו של מצות וכו' [שיקיים] כפי אפשרותו.

ויל"ע לפי זה במצוות המפורסמות להיותן תמידיות.
ובאמת יעויין בספר החינוך, שעם זאת שהוא בעצמו קבע מצוות אלה להיותן תמידיות שלא יסור חיובן מהאדם בשום רגע, עכ"ז כשבא לכתוב מתי נחשב "מבטל המצוה" כתב גדר מסוים ומדויק שאינו תמידי.
ומשמע מזה שבשאר הזמן הוא מצוה קיומית ולא חיובית [רק כך שייך שאינו מקיים ואינו מבטל], כי קשה להבין כיצד מצוה חיובית אין ביטולה בכל רגע שלא מקיימה. ואולי יש איזה גדר אמצעי, ולע"ע נעלם ממני.

[כשתילי זיתים]

בספר שרשי מנהג אשכנז, בחלק המדבר על הנחת תפילין בחול המועד, מאריך בזה מאוד ומביא מחלוקת בזה, והביא לשונות של עשרות (כמדומה) ראשונים הסוברים שיש מצוה בכל יום דייקא

[עזריאל ברגר]

שבועות כה: שבועה שלא הנחתי תפילין היום, ליתא בלהבא, שאינו יכול לישבע שלא אניח תפילין היום..

מכאן אפשר להביא ראיה שמצוות תפילין איננה רק פעם ביום, דהלא עסקינן במי שכבר הניח תפילין היום, ועליו אומרים שאיננה בלהבא!

[עזריאל ברגר]

אולי הובא כבר, עכ"פ אני לא ראיתי, ולכן אציין:
בקהילות יעקב ברכות סימן טו כותב [לגבי תפילה, אבל לכאורה הו"ה בענין תפילין]:

סתמא דמלתא כשלא נתנה התורה שיעור למצוה סגי בפעם אחת ביום כדאמרינן גבי ברכת כהנים בר"ה דכ"ח דכשקיים פ"א ביום זה אינו מחוייב תו ע"ש וכו' אבל מ"מ כיון שלא קבעה תורה שיעור בפירוש שיעורו הוא עד גבול אפשרותו וכשיהי' אנוס כמה ימים וכו' אינו בגדר "מבטל מ"ע באונס" אלא כך שיעורו של מצות וכו' [שיקיים] כפי אפשרותו.

ויל"ע לפי זה במצוות המפורסמות להיותן תמידיות.
ובאמת יעויין בספר החינוך, שעם זאת שהוא בעצמו קבע מצוות אלה להיותן תמידיות שלא יסור חיובן מהאדם בשום רגע, עכ"ז כשבא לכתוב מתי נחשב "מבטל המצוה" כתב גדר מסוים ומדויק שאינו תמידי.
ומשמע מזה שבשאר הזמן הוא מצוה קיומית ולא חיובית [רק כך שייך שאינו מקיים ואינו מבטל], כי קשה להבין כיצד מצוה חיובית אין ביטולה בכל רגע שלא מקיימה. ואולי יש איזה גדר אמצעי, ולע"ע נעלם ממני.

שמעתי שמרנא החפץ חיים כותב באחד מספריו, שאכן יש חיוב להתבונן בכל יום בדברים המעוררים אהבת ה' ויראתו וכו'.

[צופה_ומביט]

יש להוסיף שגדר "תמיד" בלחם הפנים ובתלמוד תורה הוא פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה.

[סעדיה]

שבועות כה: שבועה שלא הנחתי תפילין היום, ליתא בלהבא, שאינו יכול לישבע שלא אניח תפילין היום..

מכאן אפשר להביא ראיה שמצוות תפילין איננה רק פעם ביום, דהלא עסקינן במי שכבר הניח תפילין היום, ועליו אומרים שאיננה בלהבא!

אוצר החכמה_טל תורה -מהדורה חדשה- - אריק, מאיר בן אהרן יהודה_380.pdf

(1.6 MiB) הורד 176 פעמים

[עזריאל ברגר]

אוצר החכמה_טל תורה -מהדורה חדשה- - אריק, מאיר בן אהרן יהודה_380.pdf

יישר כח!
תירוץ יפה!
ועכ"פ אי נימא שמצות תפילין היא בכל רגע שיכול (ולא בכל יום) - עולים דברי הגמרא יפה בלא שום קושיא.