מעיל של כה"ג בציצית

[ארי בן ארי]

לעת עתה לא מצאתי שידונו בזה בבית המדרש זה
הנה הרמב"ם בפרק ט' מהלכות כלי המקדש ה"ג המעיל כולו תכלת וחוטיו כפולין שנים עשר ופיו ארוג בתחילת אריגתו ואין לו בית יד אלא נחלק לשתי כנפים מסוף הגרון עד למטה כדרך כל המעילים ואינו מחובר אלא כנגד כל הגרון בלבד והקורע פי המעיל לוקה שנאמר לא יקרע והוא הדין לכל בגדי כהונה שהקורען דרך השחתה לוקה
וברדב"ז הקשה דאם כן אמאי אינו חייב בציצית וביאר דכיון דאניו מחובר אלא כנגד בית הצוואר אינו חושב בגד של ד' כנפות אלא של שני כנפות
ודבריו צ"ע אמאי חיבור רק בצוואר מפקיע שם כנפות ממנו.

[קראקובער]

הרי מדובר בבגד של הקדש ואולי בכה"ג גם אחרי ל' יום יפטור שכל הסיבה שמחויב מפני שנראה כשלו ופה כולי עלמא ידעי שזה של הקדש.

[בקרו טלה]

מנחת חינוך - מצוה צט - אות ד
[ד] עוד היה לכהן גדול מעיל, והמעיל רק ממין אחד תכלת, והיה כל חוט כפול י"נ, וילפינן בש"ס יומא ע"א ע"ב מקרא. והנה רש"י בפרשת תצוה [כ"ח, ד'], כתב דמעיל וכתונת שוים בעשייתם, אלא שהכתונת סמוך לבשרו, ומעיל קרוי חלוק העליון, עי"ש. אבל הרמב"ן [שם ל"א] השיג עליו, ודעתו כדעת ר"מ כאן פ"ט ה"ג, דהוא מלבוש אחר שאין לו בית יד כלל אלא נחלק לשתי כנפים מסוף הגרון עד למטה וכו', ואינו מחובר אלא נגד הגרון, והיה ג"כ מעשה אורג ולא מעשה מחט. והראב"ד כתב על הר"מ שכתב דאין לו בית יד, דזו מנין לו, וגם מה שכתב הר"מ דנחלק לשתי כנפים ולא היה מחובר, כתב ג"כ דזו מנין לו, ועיין כסף משנה שגם דעת הרמב"ן כן, ובודאי מצאו באיזה ברייתא כן. והנה לפי דברי הר"מ נראה דהיה לו למטה ארבע כנפות, ולא מצינו דהוה ליה ציצית, ולכאורה קשה, דאמרינן בערכין ד' ע"א הכל חייבין בציצית כהנים לוים וכו', פשיטא, ומשני כהנים אצטריכא ליה, סלקא דעתך אמינא כיון דאשתרי כלאים וכו', נהי דאשתרי בעידן עבודה וכו', והנה הא דאשתרי כלאים לכהנים, דעת הרז"ה בר"ן סוף פרק קמא דביצה [ז' ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה ונראה], דרק לכהן גדול באפוד וחושן, אבל לכהנים הדיוטות, אף שהיה להם אבנט, מ"מ קשים הם, כדאיתא ביומא ס"ט ע"א, ואין בקשים כלאים דאורייתא לשיטת רש"י, עי"ש, וא"כ כיון דעיקר דאשתרי, דהיה סלקא אדעתין שיהיו פטורים מציצית הוא מחמת הכהן הגדול, ולמה צריך הש"ס לומר מחמת ההיקש דכלאים, לימא הא חזינן דכהן גדול הולך בלא ציצית במעיל, א"כ סלקא דעתך אמינא דפטור מציצית, ושייך ג"כ התירוץ נהי דאשתרי בעידן עבודה וכו'. אך באמת זה טעות, דמעיל פטור מציצית לא מטעם דהוא בגד עבודה, אלא אפילו בהדיוט כהאי גוונא פטור, דקיימא לן [בחולין קל"ו ע"א], כסותך [דברים כ"ב י"ב] ולא של אחרים, וטלית שאולה פטורה, וזה היה של הקדש, או קדושת דמים או קדושת הגוף, כמו שאכתוב לקמן [מצוה ק"א אות א'], ולא הוי כסותך, ולא אשתרי כלל, דגם בהדיוט פטור מהאי טעמא, על כן צריך לומר הטעם דכלאים, וזה פשוט, ולא כתבתיו, רק כי הקשיתי זאת לכמה לומדים והיתה בעיניהם קושיא עצומה, ולא קשה מידי.

[מצליח]

viewtopic.php?p=262472#p262472

[ארי בן ארי]

גם אני ידעתי את דברי המנחת חינוך ויש גם את תרוצו של בעל התכלת מרדזין שכתב דהרימונים היו הציצית
אבל קשה לי לדברי הרדב"ז למה חיבור בגד שני הבדים במקום הצואר לא חשיב להופכו לבגד אחד

[מיללער]

גם אני ידעתי את דברי המנחת חינוך ויש גם את תרוצו של בעל התכלת מרדזין שכתב דהרימונים היו הציצית
אבל קשה לי לדברי הרדב"ז למה חיבור בגד שני הבדים במקום הצואר לא חשיב להופכו לבגד אחד

עי' עוד בנזר הקודש ערכין ג' ע"ב שכ' עפ"י דברי המרדכי דבשבת מותר ללבוש בגד של ד' כנפות בלי ציצית משום האיסור של קשירה בשבת, והתורה לא אסרה לבישת הבגד אלא חייבה להטיל ציצית ובשבת אי אפשר, כמו כן כיון שאסור להוסיף על בגדי כהונה ממה שחייבה התורה, נמצא שאין איסור לילך בהמעיל בלי ציצית עיי"ש ודו"ק

ועל תירוצו של המנחת חינוך הקשה דלכאורה בשאל בגד חייב להטיל ציצית לאחר ל' יום וא"כ גם הכה"ג יתחייב בציצית אף אם הוא שאולה מהקדש. אולם יש לפלפל בדבריו אם הכה"ג 'שואל' את בגדי כהונה, או כיון שהוא משתמש בהם רק לצורך עבודה לא מיקרי שואל בכלל על הבגדים, ואפי' לאחר ל' יום פטור מציצית (או שאין צריך להיות שואל להתחייב בציצית וצ"ע)

ועי' גם בתיבת גמא להפמ"ג שכ' כמו המנ"ח:
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... =&pgnum=39

[גביר]

אאל"ט ראיתי פעם [אולי בכלי יקר, או אולי שנתחדש לי לפיו, איני זוכר במדויק את המקור] שעניינו של המעיל הוא בקול ובקול דווקא ולכן אינו חייב בציצית שעניינה בראייה.

[חלא בר חמרא]

לולא דמיסתפינא אמינא תירוץ חדש בזה-
לפי שהיה המעיל בכלל שאר בגדים להצריכו ציצית, והוציאו הכתוב מכללן להצריכו פעמונים, אי אתה יכול להחזירו לכללו להתחייב בציצית עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש. [וכדמצינו לגבי אשם מצורע שיצא להצריכו מתן בהונות והוצרך הכתוב להחזירו לכלל שאר קרבנות למתנות דמים. ועוד כיו"ב]

[עזריאל ברגר]

לולא דמיסתפינא אמינא תירוץ חדש בזה-
לפי שהיה המעיל בכלל שאר בגדים להצריכו ציצית, והוציאו הכתוב מכללן להצריכו פעמונים, אי אתה יכול להחזירו לכללו להתחייב בציצית עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש. [וכדמצינו לגבי אשם מצורע שיצא להצריכו מתן בהונות והוצרך הכתוב להחזירו לכלל שאר קרבנות למתנות דמים. ועוד כיו"ב]

סברא נאה.

[שילה צבי]

קצת קשה לי להבין את לשונו של הרדב"ז , אך ברור שהוא מתרץ כהמשך לאיך שהוא מסביר את צורת המעיל (הכי קל להבין- דמיין מעיל שלם שיש לו שסע מקדימה עד הגרון ומאחורה עד העורף. נוצרו ד כנפות, שתיים מקדימה נוגעות ושתיים מאחורה כנ"ל). משום מה ארבע כנפות צריכות להיות שתיים מאחורה ושתיים מקדימה מחוברות בכתף, ולא שתיים מימין ושתיים משמאל מחוברות בגרון. לא כ"כ מבין את הסברא אבל הכיוון הוא קודם כל שזה לא הצורה הרגילה של ד כנפות.

[עזריאל ברגר]

קצת קשה לי להבין את לשונו של הרדב"ז , אך ברור שהוא מתרץ כהמשך לאיך שהוא מסביר את צורת המעיל (הכי קל להבין- דמיין מעיל שלם שיש לו שסע מקדימה עד הגרון ומאחורה עד העורף. נוצרו ד כנפות, שתיים מקדימה נוגעות ושתיים מאחורה כנ"ל). משום מה ארבע כנפות צריכות להיות שתיים מאחורה ושתיים מקדימה מחוברות בכתף, ולא שתיים מימין ושתיים משמאל מחוברות בגרון. לא כ"כ מבין את הסברא אבל הכיוון הוא קודם כל שזה לא הצורה הרגילה של ד כנפות.

עפ"ז אין צורך לעגל פינה במעילים הארוכים השסועים מאחוריהם (סירטוק, פראק, קפוטה, וכל שום אחרן וחניכה דאית ליה)!

[שילה צבי]

מכאן הדרך קצרה לדיון על חולצות שלנו. יש על זה ציץ אליעזר ארוך בתחילת (סימן א?) חלק ו'. דנו על כך בפורום.

[אחד מהעם]

עי' עוד בנזר הקודש ערכין ג' ע"ב שכ' עפ"י דברי המרדכי דבשבת מותר ללבוש בגד של ד' כנפות בלי ציצית משום האיסור של קשירה בשבת, והתורה לא אסרה לבישת הבגד אלא חייבה להטיל ציצית ובשבת אי אפשר, כמו כן כיון שאסור להוסיף על בגדי כהונה ממה שחייבה התורה, נמצא שאין איסור לילך בהמעיל בלי ציצית עיי"ש ודו"ק

וכ"כ בכלי חמדה סו"פ שלח.