גאב"ד העדה החרדית הגאון רבי יצחק טובי' וייס זצ"ל

[בעל התפארת]

עלה בסערה השמיימה בליל שב"ק

[יוסף חיים אוהב ציון]

שר וגדול נפל בישראל: שלומי אמוני ישראל ברחבי העולם כולו התבשרו בצאת השבת על הידיעה הקשה והמרה בעקבות הסתלקותו לגנזי מרומים של כ״ק מרן גאב״ד ירושלים הגאון רבי יצחק טוביה וייס זצוק״ל, בשנת ה-96 לחייו.

הגאב״ד זצ״ל נולד ביום ט״ז באלול שנת תרפ״ו בעיר פזינוק בסלובקיה לאביו הרב שלמה ז״ל. בילדותו שהה במסגרת לימוד מקומית ובשעות אחה״צ נשכר עבורו מלמד שיעסוק איתו בלימוד התורה.
בשנת תרצ״ט, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הגאב״ד ניצל מזוועות השואה כאשר צורף ל׳קינדר טרנספורט׳ (משלוחי הצלה של ילדים) וכך הגיע לבדו ללונדון שבבריטניה בגיל 13 כשהוא ללא משפחה ומכרים.
בהמשך עלה ללמוד בישיבת תורת אמת של הגאון רבי משה שניידר. לאחר נישואיו למד בכולל גייטסהד בבריטניה של הגאון רבי אליהו דסלר. לאחר עלייתו של הרב דסלר, השקדן הצעיר מפזינוק מונה במקומו כראש הכולל.
במהלך השנים שלאחר מכן חזר ללונדון וכיהן כר״מ בישיבת הרמה בראשות הגאון רבי אליקים שלזינגר ובמקביל מונה לרב בית הכנסת עץ חיים בעיר. לאחר מכן, בשנת תשכ״ז, עבר להתגורר בעיר אנטוורפן שבבלגיה ושם כיהן כר״מ בישיבת עץ חיים בווילרייק וגם חבר בד״ץ קהל מחזיקי הדת בעיר לצד רבנות בבית החסידים של גור בעיר.
בשנת תשס״ג התבקש לעלות לארה״ק ולמלא את מקומו של גאב״ד העדה החרדית הגאון רבי ישראל משה דושינסקיא זצ״ל. מאז, במשך כ-20 שנה, ניהל ביד רמה את בית הדין של העדה החרדית, עמד בראש מאבקים גדולים למען ביצור חומות הדת ואף פרסם פסיקות הלכתיות בשורה של סוגיות שהעסיקו את היהדות החרדית כולה.
הגאב״ד זצ״ל השאיר אחריו בנים ובני בנים הממשיכים בדרך התורה והיראה; בנו היחיד הגאון רבי שלמה זלמן וייס יו״ר מכון שערי טוביה, וחתנו הגאון רבי אלימלך זילביגר מרבני ברסלב בבית שמש. לפני מספר חודשים הלך לעולמו חתנו הגאון רבי אברהם זילביגר זצ"ל רב בית המדרש החדש במנצ'סטר שבאנגליה.
ת.נ.צ.ב.ה. וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה׳.

[קומי רוני]

לאחר עלייתו של הרב דסלר, השקדן הצעיר מפזינוק מונה במקומו כראש הכולל.

אולי היה מבחירי החבורה אבל מעולם לא היה שם ראש כולל כנודע, כי אם הגר"א פלצינסקי [וגם אצלו היה רק נסיון ובסוף החליט לא לעזוב ארה"ק].

[בן פקועה]

אולי היה מבחירי החבורה אבל מעולם לא היה שם ראש כולל כנודע, כי אם הגר"א פלצינסקי [וגם אצלו היה רק נסיון ובסוף החליט לא לעזוב ארה"ק].

ר' טוביה היה בשנת תש"ז בן 20 בלבד.

[אראל]

ארשום מה ששמעתי מפיו בביקורו כאן בארה"ב [בחנוכת הבית לביהמ"ד דזיקוב בוויליאמסבורג] מלפני שנים רבות [מסתמא בערך באמצע שנות התש"ס]
הוא דיבר על קדושת ביהמ"ד ואיסור שיחה בטילה, והתריע נגד הבאת סלפון לביהמ"ד, בתו"ד אמר 'פסק חריף'..., שבאופן שיש נחיצות לשאת עמו סלפון, אזי מוטב להתפלל בבית ביחידות מלבא בביהמ"ד עם סלפון בכיס!!
מלפני כמה שנים י"ל ספר יפה בשם 'רבינו הגדול אמרו', שיחותיו בנעימים, מספר שם שלל זכרונות מרבותיו הנ"ל

[אנא עבדא]

יש איזה ספר עם תשובות בהלכה ממנו? או ד"ת על התורה?

[חיס]

יש איזה ספר עם תשובות בהלכה ממנו? או ד"ת על התורה?

ספר רבינו הגדול אמרו, הנהגות, הדרכות וזכרונות שנרשמו מפיו, ירושלים תשע"ו, המו"ל תלמידו בן ציון ברגמן.
ספר שערי טוביה, פנינים, הדרכות ורעיונות, ירושלים תש"פ.
ספר שערי טוביה, על סוגיות הש"ס, ירושלים תשפ"ב.
ספר איש על העדה, עובדות וזכרונות אמרים והדרכות, אלול תש"פ, המו"ל נכדיו הרב חיים ברוך הנפלינג והרב אליהו חיים ברוך בערטמאן.
קונטרס פדוית טוביה, דברי תורה ודרשות. אנטוורפען תשס"ג.

[תורה מפוארת]

בנו שליט"א אמר לי לפני שנה שהם כבר עובדים זמן רב על ספר שו"ת שלו.

[שומר]

ספריו נמסרו לאוצר החכמה לגירסה הבאה

[יהודהא]

לע"נ
כד הוינא טליא - בהיותו עדיין תושב בלגיה - יצא לי לנסוע עם הגאבד ז"ל לעמוקה, ובהזדמנות זו שאלתיו על נכונות המימרא דמרגלא בפומיה דקהל " שר"י בן עוזיאל לא נשא אישה - וזו הסיבה לסגולת המקום לשידוכין " וכו .

ותשובתו היתה שאין מקור כזה בחזל ! ובהמשך ניסה להסביר את היווצרות הסיפור בכך שאולי זה מפני שאין בחזל איזכור לצאצאים שלו.

ואז הוסיף - שאין בכך ללמד כלום, שהרי יש רבים בדומה לו שצאצאיהם אינם מוזכרים ואנו מניחים שנישאו והולידו זרעא חיא וקיימא כדרך כל אדם , ומן הסתם כך הדבר גם לר"י בן עוזיאל .

[בראנסוויל]

תשס"ט.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אולי היה מבחירי החבורה אבל מעולם לא היה שם ראש כולל כנודע, כי אם הגר"א פלצינסקי [וגם אצלו היה רק נסיון ובסוף החליט לא לעזוב ארה"ק].

ר' טוביה היה בשנת תש"ז בן 20 בלבד.

כולל הרבנים דגייטסהעד בדרך כלל לא היה לו ראש כולל. הכולל הונהג ע"י 'וועד' של שני אברכים, אולי לפי תורנות או כפי בחירות. יש מכתבים מאת הרב דסלר לה'וועד' של הכולל, כאשר נסע לארה"ב, ואחרי שהיגר לא"י, וכפי השנה יש שמות שונות. הדברים מודפסים בספר זכרון להרב דסלר בעמ' קצ"ג למשל, כאשר כותב להרב ב"ז ק והרב בצלאל ראקאוו (הראשון הוא מסתמא הרב בנימין זאב קויפמאן, מחותנו של השני הר"ב ראקאוו וראש כולל במנשסתר) אודות הקמת סניפים שונים של הכולל בגולדרס גרין ובליברפול. יש מכתבים אחרים מהם אליו ובחזרה.

הרב נפתלי פרידלר, לימים ראש ישיבת הרב ברויאר בארה"ב, היה ראש כולל לתקופה מסוימת, אבל בדרך כלל הדברים התנהלו ללא ראש כולל, והכספים לא היו על שכם שום איש מאז עזיבת הרב דסלר.

אצרף כאן דברי הרב יצחק טובהי זצ"ל על הרב דסלר מהספר זכרון.

הרב יצחק טוביה על הרב דסלר.pdf

(383.61 KiB) הורד 169 פעמים

[פולסברג]

שמעתי כמה דברים מרב גדול אחד [השם שמור במערכת], שהגאב''ד היה מתארח בשבבותיה, ואכתוב שני דברים קטנים [בנוסף על גדלותו בתורה ונועם הליכותיו עם הבריות וכו'].

סיפר איך שהגאב''ד היה מדבר על הגראי''ל במלוא ההתפעלות, ובכבוד גדול כראוי.

ועוד סיפר איך שהגאב''ד אמר לו שכשקיבל ע''ע המשרה הלך לבקר אצל הגרמ''ד סאלאוויציק, והנ''ל אמר לו בחזקה שאם יהיה הגאב''ד צריך למסור ע''ע לקבוע עיתים לתורה... וכך הוה, היו לו כמה שעות בבוקר מיוחדים ללימוד התורה בטהרתה בלי שום שאלות וצרכי ציבור, וגם בכולל שפתח כמדו' שלא היה לומד שם באמצע הסדר כדי שלא יהיו אברכים על צאוורו.

ת.נ.צ.ב.ה.

נ''ב - מישהו יודע באיזה שנים התארח בלאס אנגלס [לרגל חולשת רעייתו בזיווג שני]?

[אליסף]

קראתי זאת(מחציתו..) בראיון עם ר' נח אייזיק אלבוים לפני שנים

[ספרן]

מרדכי גרנביץ'
‏
ניקולס וינטון, בן ליהודים ממוצא גרמני, התנצר יחד עם הוריו כשהיה צעיר. ב1938 בהיותו סוכן בורסה, הוזמן לפראג על ידי חבר שעסק בהצלת פליטים שנמלטו מאזורי שליטתה של גרמניה הנאצית. כשראה וינטון את התנאים במחנה הפליטים החליט לפעול למען העברת הילדים היהודים למדינות שיסכימו לקבלם. רובם הועברו לבריטניה. הוא מצא בתים למאות ילדים, ובתקופה הראשונה גם מימן מכיסו את הוצאות המבצע הלוגיסטי הזה.
לפני כשבע שנים, התגלה כי שמו של אחד הילדים הללו היה יצחק טוביה וייס, ילד קטן שהוברח לבדו מכל משפחתו, ברבות השנים לאחר שהתחתן למד אצל הרב דסלר, התמנה לראש הכולל במקומו כשהנ"ל עלה ארצה, בהמשך כיהן כדיין באנטוורפן במשך 37 שנה, עד כי התמנה לגאב"ד העדה החרדית בירושלים לפני כמעט עשרים שנה. עם הגילוי הזה רצה הרב וייס לבוא להודות פנים אל פנים למצילו, אולם טרם שהספיק לעשות זאת התקבלה הבשורה על פטירתו של וינטון כשהוא בן 106 שנים.
"באותה תקופה חשוכה ורווית שפיכות דמים היו אנשים בודדים שאזרו עוז להתגבר על האימה, האיומים והאלימות, כדי לקום ולשמור על האנושיות" כתב הרב וייס במכתב ששיגר למשפחתו של וינטון. "אביכם היה באותה אליטה נבחרת של קומץ אנשים שהיתה להם את האמונה המצפונית והנחושה להציל מאות ואלפים ממוות בטוח, אני נמלא יראת כבוד מאופיו האצילי"
מה שמדגיש הגאב"ד בהמשך המכתב, זו העובדה שמצילו לא ציפה לשום הערכה וכבוד, עד כדי כך שבמשך עשרות שנים גם הוא עצמו לא ידע מי הציל אותו. לולא שנחשפו מסמכים שונים המעידים על כך. "פעלו האדיר לא ישכח וישאר חקוק באותיות זהב לנצח כאחד ממעשי הגבורה העוצמתיים שנרשמו בהסטוריה"
לפני למעלה מעשור, נהלתי מוסד חינוכי השוכן מעבר לקו הירוק ועל פי רוב כיפות ילדיו סרוגות, עסקתי בין השאר בתחזוק הכלכלי של המקום. אין כאן המקום להאריך בהשתלשלות הדברים ובנבכי דקויות ההתנהלות, אבל היות שבזמני המקום לא תוקצב החלטתי לבקש עזרה גם מנגידים שבדרך כלל לא נוהגים לסייע למוסדות המתוקצבים (ואכמ"ל). מתוך הנחת עבודה כי ילדים העוסקים בתורה זה נושא ששייך ללבם של יהודים רבים, מבלי קשר לתת זרם כזה או אחר.
בין השאר, פניתי לגוף מסויים בחו"ל בבקשה לקבל תמיכה, אולם היות ואני נראה כמו שאני נראה הם אמרו שלא יעזרו אלא אם יקבלו הוראה כזאת מבית הדין של העדה החרדית. מה שהיה לי בבית הדין זה סיפור בפני עצמו, אולם בסופו של דבר הבנתי כי יש אנשים ספציפיים היושבים בתפקידים עסקניים ופקידותיים (לא דיינים) ששמים רגליים בדרכי. בצר לי דפקתי על דלת ביתו של הגאב"ד הרב וייס, לבקש ממנו שהוא בעצמו יפנה לאותו גוף. הרב וייס כבר הכיר אותי מפעמים קודמות שבקרתי במעונו, (פעם אף הוציא שטר של מאה שקלים מכיסו, הרים את ידו עם השטר שכל סובביו יראו שהוא נותן לי, תוך שהוא מספר על הרב חיים קרייזוירט מבלגיה שנתן פעם צדקה למישהו שפקפקו בו, כשהוא אומר 'ממני יראו וכן יעשו'...) הרב וייס ישב וכתב מכתב ממוען אל אותו גוף תוך סיכום שאני אדאג שזה יגיע אליהם. בדיעבד, ספציפית עם אותו גוף זה לא עזר לי במיוחד (מלבד העובדה שיש באמתחתי מסמך מעניין שכזה בכתב ידו, בו אני מרדכי גראנעוויטש) אבל שימו לב למה שהותיר עלי רושם:
מסתבר, שבאותה תקופה, התכנסה בביתו של הרב וייס אסיפה עם כל מיני רבנים ועסקנים בענינים שעמדו על הפרק. איכשהו הנושא הזה שלי עלה מול מישהו שם, הרב וייס שידע מה מונע את העזרה שבקשתי, שאל בתקיפות: מי זה "העדה החרדית" שאמורה להגיד לאותו גוף את דעתה? עסקן פלוני, או אני?... אחד הנוכחים ענה לו, שהילדים הללו במוסד המדובר, כשיגדלו הרי מן הסתם ילכו לצבא למשל, שאלה כזאת היא סוג של נוקאאוט (שהרי העדה החרדית היא הזרם האידאולוגי המאורגן מהותית סביב תפיסה שנלחמת ב'גזירת הגיוס' למשל) אולם הגאב"ד שאל אותו בשוויון נפש: אז מה? מה זה שייך לילד בן שש, שבע, שלומד כעת תורה? לא צריך לתמוך בו?...
אני, לא הייתי אמור לדעת שהיתה אסיפה כזאת, בטח ובטח שלא הייתי אמור לדעת שהענין שלי דובר שם. זו היתה אסיפה סגורה, שלולא שמישהו ממכירי שמע מבפנים מה שהיה שם והתקשר לספר לי לא הייתי יודע על כך מעולם. הגאב"ד לא קיבל שום כבוד מעמידתו לצידי, נהפוך הוא. אפילו ממני לא קיבל פידבק כלשהו שהרי לא ידעתי מהענין. בקרב הקהל הביתי שלו זה לא הוסיף לו דבר מלבד אולי הרמת כמה גבות. הסיבה היחידה שאמר מה שאמר היתה כי חשב שזו האמת ושכך נכון לעשות.
מעשים אלו כמובן מצטרפים לעובדה שהרב וייס היה בקשר מיוחד עם גדולים שונים שאינם חולקים אידאולוגיה משותפת עם חוגי העדה. כידוע בעברו ביקר כמה פעמים אצל הרבי מליובאוויטש, ואף למד בקביעות בתקופתו באנגליה עם המשפיע המיתולוגי ר' מענדל פוטרפס. גם בשבתו על כס הגאב"ד בקרו אצלו משפיעים חב"דיים כמו הרב יואל כהן ועוד כהנה וכהנה.
השבת השיב הגאב"ד את נשמתו והוא בן 95.
מסע שהחל כילד קטן בימי השואה הארורה, המשיך בהצלה, בדידות, נישואין, הרב דסלר, ר"מ אצל הרב שלזינגר בלונדון, דיינות באנטוורפן, ובית הדין של 'העדה', יסתיים מחר בבוקר בהר הזיתים. רגע לפני שנשמע על תקיפותו, כמי שעמד בראש הקהילה הנחשבת כאקס טריטוריה אנטי ציונית המובילה את מלחמות השבת וכד, חשוב לזכור שהאדם צדדים רבים לו, קנאות ואנושיות, רדיקליות ותפיסת מורכבויות, תקיפות ומאור פנים, והכל יחד יוצר את הפסיפס הזה המכונה אדם.

[בריה נמוכה]

מד"ת

גליון שולחנא דמלכא ממרן גאב"ד ירושלים שליט"א
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php? ... d2b832799d

[וונדרבר]

מסע שהחל כילד קטן בימי השואה הארורה, המשיך בהצלה, בדידות, נישואין, הרב דסלר, ר"מ אצל הרב שלזינגר בלונדון, דיינות באנטוורפן, ובית הדין של 'העדה',

כבר הזכירו לעיל שהיה ר"מ רבות בשנים בישיבת עץ חיים ווילרייק אנטוורפן.

[בן ירושלים]

לפני שנים שמעתי מאדם שהיה מנהל ה,חידר" באמשטרדם שכל השאלות העקרוניות היו עולים על שולחנו של הרב וייס שהיה דיין באנטוורפן הסמוכה. החידר באמשטרדם היה הרבה מודרני ופתוח ממה שמצטייר לנו המושג חיידר באר"י ואפילו בפריפריה . שאלות של לימוד מעורב עד גיל מסויים, מורות לבנים וכו'. ולדבריו הרב וייס "תפס" בדיוק את רוח המקום והשיב בהרבה חכמה. .

בפסח נהגו (לפני כעשרים שנה) רבים להשתמש בשמן קטניות. לתדהמתי , אמר לי מאן דהוא שבעבר לפני שנים אפילו הרב וייס הנ"ל התיר להם זאת.


יש כאן תופעה מענינת שהרבנים האירופאים כשהגיעו לירושלים השתלבו באוירת העדה החרדית למרות שבקהילותיהם היו הרבה יותר "פתוחים" (כך למשל הרב וייס בעל המנחת יצחק, הרב וייס הנ"ל ודומני הרב הורביץ משטרסבורג, ועוד)

[באתי רק להעיר]

בן ירושלים כתב:
לפני שנים שמעתי מאדם שהיה מנהל ה,חידר" באמשטרדם שכל השאלות העקרוניות היו עולים על שולחנו של הרב וייס שהיה דיין באנטוורפן הסמוכה.

במקרה מנהל החדר היה במקורו מאנטווערפן, וגר שם באותו בנין של הרב ווייס, כך שהכירו מזמן.

[שבטיישראל]

בפסח נהגו (לפני כעשרים שנה) רבים להשתמש בשמן קטניות. לתדהמתי , אמר לי מאן דהוא שבעבר לפני שנים אפילו הרב וייס הנ"ל התיר להם זאת.

השאלה לאיזה שמן הכוונה כשאתב כותב ל"שמן קטניות"
לידיעתך גם בגייטסהד נהגו בעבר להשתמש בשמנים מסוימים שכיום נהוג לאוסרם משום קטניות
כן נהגו בעבר לאכול מצות מחיטין שגדלו בבריטניה למרותריהוי החששות שיש בהם

[כדכד]

לפני שנים שמעתי מאדם שהיה מנהל ה,חידר" באמשטרדם שכל השאלות העקרוניות היו עולים על שולחנו של הרב וייס שהיה דיין באנטוורפן הסמוכה...ד)

?
חשבתי שאנטוורפן זה בבלגיה ואמשטרדם זה בהולנד זה נחשב סמוך?
גם לענין מקרא מגילה אילו אחת מהן מוקפת?

[אליסף]

יש כאן תופעה מענינת שהרבנים האירופאים כשהגיעו לירושלים השתלבו באוירת העדה החרדית למרות שבקהילותיהם היו הרבה יותר "פתוחים" (כך למשל הרב וייס בעל המנחת יצחק, הרב וייס הנ"ל ודומני הרב הורביץ משטרסבורג, ועוד)

וכבר אמר מהר"י ט"ב שלקחת ת"ח ולהופכו לקנאי הרבה יותר קל מאשר להפוך קנאי לת"ח

[בן ירושלים]

לפני שנים שמעתי מאדם שהיה מנהל ה,חידר" באמשטרדם שכל השאלות העקרוניות היו עולים על שולחנו של הרב וייס שהיה דיין באנטוורפן הסמוכה...ד)

?
חשבתי שאנטוורפן זה בבלגיה ואמשטרדם זה בהולנד זה נחשב סמוך?
גם לענין מקרא מגילה אילו אחת מהן מוקפת?

שעה וחצי נסיעה . יותר קצר מירושלים לחיפה...

[אראל]

וכבר אמר מהר"י ט"ב שלקחת ת"ח ולהופכו לקנאי הרבה יותר קל מאשר להפוך קנאי לת"ח

אמר זאת על המנחת יצחק

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש סיפור עליו שהוא הלך למלך לבקש על אביו ואמו, ועל זה אומרים בעעי המוסר לא לפספס שהמלך בשדה. למי ידוע מה הנוסחא המדוייקת?

[להודות ולהלל]

האם יש למאן דהו את ההספד של רבי פנחס ברויאר שליט"א, בסמוך לביתו נאוה קודש של הגאב"ד זצוק"ל?

[להודות ולהלל]

יש סיפור עליו שהוא הלך למלך לבקש על אביו ואמו, ועל זה אומרים בעעי המוסר לא לפספס שהמלך בשדה. למי ידוע מה הנוסחא המדוייקת?

אלול שנת תרצ"ז. בביתו של החסיד ר' שלמה וייס ז"ל בעיירת 'פעזינג' הסמוכה לפרשבורג,והנה קול נער בוכה… היה זה בכיו הטהור של הילד יצחק טוביה ני"ו, שעתיד להאיר ברבות השנים לתפארת ישראל כגאב"ד עיה"ק ירושלים שליט"א. מתחנן הוא לאביו בדמעות שליש: "טאטניו, אב הרחמן, רחמנו כרחם אב על בנים, רצוני לגלות ללמוד תורה בעיר הסמוכה, ולא כאן בעירנו אצל גויי הארץ!" [חוק המקום התיר להם ללמוד תורה רק בתום יום הלימודים בביה"ס העירוני], על זה בכה, את זה ביקש, ללמוד במקום שליבו חפץ.

האב, ר' שלמה, שמח על בקשתו זו כמוצא שלל רב. אך מאידך, רצה לחנך בעצמו בעינא פקיחא את בנו, לקיים את ה'ושננתם לבניך' כפשוטו. אך הנער בעמדתו: הלא אמרו (אבות ד יד) "הוי גולה למקום תורה", מאידך האב משיב לעומתו, הלוא כתיב: "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך".

משלא הגיעו לעמק השווה, עשו כדת של תורה, והחליטו לגשת לדין תורה. ואכן ביום בהיר של ימי הסליחות, נראו האב והבן בבית דינו של מרן אב"ד גאלאנטע,הגה"ק רבי יהושע בוקסבוים הי"ד, מגדולי מאורי התורה בימים ההם לדין תורה מאין כמותו, דיון שכולו קדושת השם וקדושת התורה.

האב והבן הרצו את טענותיהם, שהפליאו במאוד את הדיינים והשומעים, זה טוען 'נפשי חשקה בתורה' וזה טוען 'לא כך דרכה של תורה'… ומי כעמך ישראל. משסיימו להרצות את דבריהם, הושלך הס בהיכל, עת כל המשתתפים מצפים ל'פסק הדין' שגופי דרכי התורה תלויין בה.

בדמע מרוגש, הוציא הגה"ק מגאלנטע פסק דינו בנחרצות: "אצל אב ירא שמיים כזה, עדיף להיות בן סמוך על שולחן אביו, מאשר ללמוד בישיבה אך להיות סמוך על שולחן אחרים".



שנתיים מאוחר יותר,שנת תרצ"ט, ימים אחדים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, העולם כמרקחה. חיל ורעדה יאחזון, בכל עבר דם ואש ותימרות עשן. כל הדרכים כבר בחזקת סכנה ובלבול, הפחד והבהלה בכל משלה. כולם מחפשים דרכי מילוט להציל נפשותם ונפשות בני ביתם להימלט מהרע.

באחד מהימים הטרופים הללו, התפשטה בשורת הצלה כאש בשדה קוצים. אורגנה רכבת הצלה לילדים!!! רכבת המיועדת לאלף ילדים בלבד,שתשמש עבורם כמצילת חיים [היה זה אחוז פעוט לעומת יתר ילדי המדינה].אלו שיזכו לעלות עליה, יגיעו לאנגליה, שם תיקח עליהם חסות הממלכה האנגלית. הבשורה המרנינה הביאה את כל ההורים לרוץ ולתור, ולעשות כל טצדקי להשגת אישור עליה על רכבת זו, לוודא שבנם יהיה אחד מאותם אלף. גם ר' שלמה דנן, אביו של הילד יצחק טוביה נ"י, ניסה בכל דרך להביא הצלה לילדי ביתו, אך בראותו שלא עלה הדבר בידו לא התרגש יתר על המידה, בהטעימו בדברי חיזוק לביתו ולבניו, "ממה נפשך, ברצות ד' את הצלת בנינו – הלוא נקבל הכרטיס הנכסף לידינו, ואם חלילה איפכא – מה יעזרו ההשתדלויות המרובות, על כן נשים ביטחוננו בד' הטוב והוא יגמור בעדנו".

והנה, את אשר יגורו – בא. באחד מן הימים החלה המלחמה והתקדרו שמי העיירה. חיילי השטן השתלטו על העיר ומבואותיה, כשראשית דבר שלחו להזמין לפניהם את רב העיר,מרן רבי יהושע לייב שילעל זצ"ל, להתייצב בפניהם בהקדם ומיד. והנה בטרם הספיק הרב דמתא לצאת ולהתייצב בפניהם, זימנה ההשגחה העליונה שבדיוק בשעה ההיא עבר למולו הנער יצחק טוביה, שנקלע שם בהשגחה פרטית. הרב שלחו במהירות שיריץ למורו ורבו הגה"ק רבי עקיבא סופר זצ"ל,מרן ה'דעת סופר', רבה של עיר פרשבורג הסמוכה,להזכירו לפניו ולשאול בעצתו כדת מה לעשות.

כמצוות הרב יצא יצחק טוביה ללא שהות לפרשבורג לבית המרא דאתרא. ה'דעת סופר' ענה לו בצער להשיב לרבו:"עת צרה היא ליעקב, ואין לאל ידי מה להציע, אלא תפקידנו בזה הזמן להישען על אבינו שבשמים, שינחנו על פי רצונוית"ש".

ובהערכה ליצחק טוביה שעשה את שליחות הדרך עד לכאן, הוסיף הגאון ה'דעת סופר' לאמר לו:"ראה, מגלגלין זכות ע"י זכאי. היום הגיע לידי כרטיס הצלה לרכבת 'קינדר טראנספורט', הרי הוא שלך. רוץ הביתה ואמור להוריך שמחר תצא הרכבת, ואתה מבין האלף הנבחרים, וציוויתי את ברכתי 'כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכך, אמן'".

הילד השיב את שליחותו לאב"ד, ומשם הלך לבשר להוריו על הצלתו. למחרת נפרד הילד מהוריו כילד בגיל י"ב, לפני בר המצווה, בדמע ובתפילה. לפני שעלה לרכבת נתן לו אביו ר' שלמה הי"ד מתנת פרידה: סידור תפילה בו כתב לבנו 'אחוז עצמך בה' בכל עת ובכל מקום'. בכך זכה אותו נער יצחק טוביה, להיות אוד מוצל מאש יחיד מכל העיירה כולה הי"ד.

לימים הפטיר גאב"ד ירושלים שליט"א: ראו מעלת חינוך בן אצל אב, אילולי אותו דין תורה אצל הגה"קמגאלאנטע, להתחנך בבית האב, כי אז הייתי גולה למקום אחר, ללא יכולת לבצע שליחותי אצל ה'דעת סופר' ולקבל כרטיס הצלה.

הרכבת הגיעה לאנגליה, שם פונו הילדים למחנה בסמיכות ללונדון הבירה. הילד יצחק טוביה הפך בה לדמות נערצת שהפיחה חיי רוח בשיחות חיזוק לחבריו, אודים מוצלים מעמק הבכא, תושבי המחנה.

שנה לאחר מכן, שנת ת"ש, ובתוך המחנה מורגשת תכונה רבה. הילדים המיותמים מצפים לאורח רם מעלה. המחנה כולו כמרקחה. מהדרים, משפצים, מנקים ומתכוננים שיהיה הכל על הצד היותר טוב, ראוי ומוכן כדבעי לכבוד אותו אורח רום המעלה, הלוא הוא המלך יורם הודו! מלך אנגליה בכבודו ובעצמו שעומד להגיע לבקר את הילדים, שעליהם נתן את חותמו, ופרס אחריות שלטונו עליהם.

ביום המיועד יצאו כל הילדים לשדה על אם הדרך, בואכה שערי המחנה, כולם נעמדו בכבוד הראוי, הביטו וחיכו בקוצר רוח לעבר האופק הרחוק, ציפו לבואו של המלך.

והנה בשעה היעודה, בנקודת האופק נראית תנועה רבה, וממרחק נשמעים חצוצרות ושעטות סוסים ומרכבותיהם, הפמליה הכבודה כבר כאן. אט אט נגלו לעיניהם ניצניה הראשונים של פמליית המלכות, גדודיה, חייליה, חצוצרותיה ופלוגת חיילי השרד לבושי המלכות. קבוצה ראשונה של פרשי המלך והחיילים, אחריהם מרכבות השרים, ובתווך ברוב פאר מרכבת המלך, כולו אומר כבוד והדר ובתוכה… המלך בכבודו ובעצמו. כשהתקרבו הגדודים לעבר הילדים, האטההפמליה את מרוצתה, עתה יוכלו הנערים לראות ולהתקרב למלך. כולם עמדו דום וקדו קידה, כך התנהלה כל הפמליה בניחותא רבה לקול התופים ותרועת החצוצרות.

לפתע, בלא הודעה מוקדמת, פרץ נער אחר מן השורה ורץ קדימה היישר לעבר מרכבת המלך. הזקיפים והחיילים מיהרו להרחיקו, אך המלך עצר בעדם, הורה לעצור את המרכבה, לקרוא לילד ולשמוע מה בפיו.

בעיניים בוהקות קד הילד קידה ופתח ואמר לפני המלך:

"אדוני המלך! כמה אסיר תודה אני לפניך, על חסדך הגדול שעשית עמנו, שהצלת אותנו מגיא ההריגה ומעמק הבכא, וכמה אני אסיר תודה על חסדך הגדול, אשר ברוב טובך פרסת חסותך עלינו, והבאת אותנו אל ממלכתך הטובה ממלכת החסד… תודה רבה לך אדוני המלך!".

כאן פרץ הילד בבכייה, וכשכולו תחינה המשיך ואמר:"אבל אדוני המלך! שמחתי אינה שלימה בהעלותי על ליבי את הגעגועים להורי היקרים, שנשארו מאחור בתוך הגיהינום הנוראי, שם בין חיות הטרף! נפשי יוצאת מדאגה עליהם, מי יודע מה עלה או יעלה בגורלם?… לו רק היית מציל גם אותם, כי אז הייתה שמחתי שלימה!".

דממה השתררה. הכל בהו בתדהמה על תעוזה של ילד.

המלך, הלא מלך הוא, ולא ענה כלום. רק שאל לשמו ומשהשיב הנער, נופף לו המלך לשלום, וכעבור רגעים ספורים נראה שובל המרכבה הרחק מאחור.

כעבור שבועיים ימים הופיעו בשערי המחנה אביו ואמו של אותו ילד, מלווים בגדוד מלכותי, חיבקו את בנם החכם… הבן האמיץ שעל ידו באה הצלתם ותשועתם, הצלת חייהם [מקורות: ספר 'רבינו הגדול אמרו' גאב"ד ירושלים. עדות נאמנה מפי השמועה. הרה"ח הרב מאיר גרליץ].

[הקישון33]

בחלוקת הדולרים עם הרבנית אצל הרבי מחב"ד

20161130122519!הרב_יצחק_טוביה_ווייס.jpg (34.54 KiB) נצפה 7815 פעמים

ווייס מקבל את בעלזא באנטוורפן.jpg (21.12 KiB) נצפה 7815 פעמים

[כדכד]

לפני שנים שמעתי מאדם שהיה מנהל ה,חידר" באמשטרדם שכל השאלות העקרוניות היו עולים על שולחנו של הרב וייס שהיה דיין באנטוורפן הסמוכה...ד)

?
חשבתי שאנטוורפן זה בבלגיה ואמשטרדם זה בהולנד זה נחשב סמוך?
גם לענין מקרא מגילה אילו אחת מהן מוקפת?

שעה וחצי נסיעה . יותר קצר מירושלים לחיפה...

גם בבני ברק לא קוראים בט"ו מדין סמוך לירושלים למרות שזה פחות משעה ומחצה נסיעה (מי שכן קורא בב"ב בטו זה בד"כ משום סמיכותה ליפו)

[בן ירושלים]

גם בבני ברק לא קוראים בט"ו מדין סמוך לירושלים למרות שזה פחות משעה ומחצה נסיעה (מי שכן קורא בב"ב בטו זנה בדכ משום סמיכותה ליפו)

אנחנו בתשעת הימים ולא במשתה היין

[כדכד]

רציתי להוכיח שפחות משעה ומחצה נסיעה לא נחשב סמוך עדיין

[מפליא לעשות]

לפני שעלה לרכבת נתן לו אביו ר' שלמה הי"ד מתנת פרידה: סידור תפילה בו כתב לבנו 'אחוז עצמך בה' בכל עת ובכל מקום'. בכך זכה אותו נער יצחק טוביה, להיות אוד מוצל מאש יחיד מכל העיירה כולה הי"ד.

...

כעבור שבועיים ימים הופיעו בשערי המחנה אביו ואמו של אותו ילד, מלווים בגדוד מלכותי, חיבקו את בנם החכם… הבן האמיץ שעל ידו באה הצלתם ותשועתם, הצלת חייהם [מקורות: ספר 'רבינו הגדול אמרו' גאב"ד ירושלים. עדות נאמנה מפי השמועה. הרה"ח הרב מאיר גרליץ].

???

[חרט]

ומה טיבו של מעשה זה המצורף?
ברור שהסיפא: "כי מכל אותם בחורים לא צמח אפילו תלמיד חכם אחד" וכו' - אינו נכון כלל וכלל.
למדו שם בישיבה עוד הרבה שצמחו וגדלו והתפרסמו.
ומי יודע כמה עוד קישוטים ספרותיים נוספו על מעשה זה...

[חרט]

ברור שהסיפא: "כי מכל אותם בחורים לא צמח אפילו תלמיד חכם אחד" וכו' - אינו נכון כלל וכלל.
למדו שם בישיבה עוד הרבה שצמחו וגדלו והתפרסמו.

הנה מכאן: https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 5#p2656330

תרגום:
בהלוויתו של הגאון ר' גדליה שניידר זצ"ל העיר רבה של ירושלים שליט"א שכל התלמידים מ'ישיבת שניידר' צמחו מרביצי תורה, אין אפילו אחד שנפל. אפילו אם היה אחד שלא הגיע עד כדי הרבצת תורה, אזי ילדיו צמחו למרביצי תורה.

[אראל]

יש סיפור עליו שהוא הלך למלך לבקש על אביו ואמו, ועל זה אומרים בעעי המוסר לא לפספס שהמלך בשדה. למי ידוע מה הנוסחא המדוייקת?

[מקורות: ספר 'רבינו הגדול אמרו' גאב"ד ירושלים. עדות נאמנה מפי השמועה. הרה"ח הרב מאיר גרליץ].

עברתי על הספר 'רבינו הגדול אמרו'... לא מצאתי לא מיניה ולא מקצתיה.... אולי תרשום באיזה עמוד?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ומה טיבו של מעשה זה המצורף?
ברור שהסיפא: "כי מכל אותם בחורים לא צמח אפילו תלמיד חכם אחד" וכו' - אינו נכון כלל וכלל.
למדו שם בישיבה עוד הרבה שצמחו וגדלו והתפרסמו.
ומי יודע כמה עוד קישוטים ספרותיים נוספו על מעשה זה...

ילאה העט והם לא יגמרו. יוצאי ישיבת הרב משה שניידר מיוחדים הם בהרבצת התורה, העמדת קהלות, והיותם עמודי התווך של כל קהלה שהגיעו.הרב בדוש ממכסיקו, עד הרב ראקאוו מגייטסהעד, הרב משה פייגעלשטוק מברוקלין, ועוד ועוד ועוד.
איני מכיר את הרב שמעון דייטש, ולא את הכותב, אבל לא נראה אמת

סתם אזוי, חלק מסדרי הישיבה היתה שהמבוגרים היו מחוייבים לעשות 'עבודת הקודש' אשר פירושו לימוד עם בחורים צעירים.

[חיימשה]

מפורום שכן:

מעשה ששמעתי בשעתו כשנתיים או שלש אחרי התחלת כהונתו בתור גאב"ד.
היה זה כאשר עשו שחיטה של עופות "מטילות" עבור מוצרי נקניק (עופות מטילות יש להם בשר קשה מדי ולא כ"כ טעים, לכן שוחטים אותם למוצרי נקניק בלבד).
והנה שוד ושבר. פתאום גילו באחד הקורקבנים מחט. באופן המטריף את העוף ללא פקפוק.
אבל באותה שעה כבר היו שבעים אלף (!) העופות שחוטים, מרוטים ובתהליך בישול בתוך הסילו הענק שבמפעל. וכמובן שלא היה ניתן לזהות איזה מהם הוא העוף שבקורקבן שלו מצאו את המחט המטריפה.
ואף אמנם שלכאו' יש כאן ביטול בשישים, אבל חלקי העופות היו שלמים באותה עת ומבושלים ונאסרו מדין "חתיכה הראויה להתכבד" שאינה בטלה אפי' באלפי אלפים כנפסק בשו"ע.
השאלה הופנתה לגאב"ד הגרי"ט ווייס זצוק"ל, והוא הורה להכשיר את הכל.
וטעמו ונימוקו היה במחשבה "מחוץ לקופסה":
עופות "מטילות" בימינו אינן נחשבות בשום שלב לחתיכה הראויה להתכבד...
והיצרן ניצל מהפסד מרובה.

[לפי פשוטו]

מפורום שכן:

מעשה ששמעתי בשעתו כשנתיים או שלש אחרי התחלת כהונתו בתור גאב"ד.
היה זה כאשר עשו שחיטה של עופות "מטילות" עבור מוצרי נקניק (עופות מטילות יש להם בשר קשה מדי ולא כ"כ טעים, לכן שוחטים אותם למוצרי נקניק בלבד).
והנה שוד ושבר. פתאום גילו באחד הקורקבנים מחט. באופן המטריף את העוף ללא פקפוק.
אבל באותה שעה כבר היו שבעים אלף (!) העופות שחוטים, מרוטים ובתהליך בישול בתוך הסילו הענק שבמפעל. וכמובן שלא היה ניתן לזהות איזה מהם הוא העוף שבקורקבן שלו מצאו את המחט המטריפה.
ואף אמנם שלכאו' יש כאן ביטול בשישים, אבל חלקי העופות היו שלמים באותה עת ומבושלים ונאסרו מדין "חתיכה הראויה להתכבד" שאינה בטלה אפי' באלפי אלפים כנפסק בשו"ע.
השאלה הופנתה לגאב"ד הגרי"ט ווייס זצוק"ל, והוא הורה להכשיר את הכל.
וטעמו ונימוקו היה במחשבה "מחוץ לקופסה":
עופות "מטילות" בימינו אינן נחשבות בשום שלב לחתיכה הראויה להתכבד...
והיצרן ניצל מהפסד מרובה.

זוהי תשובה פשוטה ומתבקשת.
עשיתי ניסוי ושאלתי את השאלה הנ"ל מספר אברכים שלמדו תערובת היטב וכולם ענו מיידית את התשובה הנ"ל...

[מוטוש]

רציתי להוכיח שפחות משעה ומחצה נסיעה לא נחשב סמוך עדיין

בחו"ל, זה כן נחשב סמוך...

[יוסף שרייבער]

מכתב חשוב מוקדם מהגאון רבי יצחק טוביה ווייס בהלכה ובהשקפה אודות שינוי סדרי תפילה בביהכ"נ. גייטסהעד תשט"ו.


https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/app ... 94?lang=he

i8.jpg (93.74 KiB) נצפה 8457 פעמים

i9.jpg (149.47 KiB) נצפה 8457 פעמים