מנחם ציון - חיבור מבית מדרש של הגר"א שהתגלגל לחצרות החסידים

[שמואל שלומוביץ]

צופה ומביט,
אני מסכים שיש מגמות שונות בנפש האדם וא"א לאמוד השפעות, וללא ספק גם בקרב החסידים היו גישות שונות, ולאו כולהו בחדא מחתא מחתינהו.

האירוניה היא, שיושב הד"ח בצאנז ומקבל טענות (ולא משנה כלל אם הם נכונות אם לאו ביחס לדיון הזה, כי בסוף המגמה שהתעוררה לעומת הטענות הללו אחת היא במנותק מהאירועים ההיסטוריים) על עבירות שנעשו עם צידוקים בנוסח של עבירה לשמה, ושזה דרך גבוה מאד, ועוד דברים מהסוג הזה ואכמ"ל,
והוא מרעיש את כל העולם החסידי ושמחוצה לו, בגליציה והלאה, על הדברים הללו בשלהבת אש קודש,
לעומתו יש טוענים שהוא כלל לא חסיד, ולכן הוא לא מאן דאמר בנושאים הללו כי דרך הבעש"ט ותלמידיו,
בנקודה זו באה ההערה שציין לה לעיל אי"ס בילקוט הרועים (קראתי לפני שנים רבות מקווה שאני זוכר טוב) נצרך לבאר שהד"ח הוגה בספרי חסידות, והוא הולך ומפרט, וסיוע שלו ממה שהכת"י של פירוש האידרא של רמ"מ מויטעבסק לא ירד מעל שולחנו, והוגה בו תמידין כסדרן וכמה פעמים אמר תורה משמו.... זה מהנפלאות..

הפעולה של הד"ח הייתה חריפה מאד, והנושא כאן אינו השפעה מתנגדית כזו או אחרת אלא הרוח של האש וגפרית ורוח זלעפות לעומת הגישות הללו ששניהם מרחיקים ודוחים בתוקף, לא בטוח שניתן לדמות אותה למשהו אחר. אבל אולי. ועכ"פ חזי לאיצרופי.
הרי אנו יודעים שהוא היה מעיין בספר באותם ימים ממש ללא הרף, ולמה לחשוב שהוא לא הושפע מזה.

[צופה_ומביט]

במכתבים שבראש הספר מבסס הד"ח בעצמו את דבריו על מה שראה ושמע מרבותיו מרופשיץ וזידיטשוב ורימינוב, ומזכיר דברים בשם כלל הצדיקים ההולכים בדרך הבעש"ט.
לא יודע מדוע הוצרך מלקט הספר להוכיח דבקות הד"ח בחסידות וצדיקיה, כאשר הוא בעצמו מזכירם במכתביו בסילודין ובלבת אש.

[צופה_ומביט]

נדהמתי וראיתי שישנו ולענ"ד יש לשקול הוצאתו

אם כבר ישנו וכל עוד ישנו, אזי להעיר כי בספר ילקוט הרועים שבאוצר חסרים עמודים 42-43.

[שמואל שלומוביץ]

אני לא צריך לראיות הללו, אבל אלו שסברו שדרך החסידות מאפשרת גם את מה שנטען שהיה, נזקקו לומר שהד"ח אינו חסיד, וכנגדם הוא אוסף לילקוטו ראיות מכל הנ"ל.

[לבי במערב]

ר' 'בן פקועה' ור' 'חרסון', בהחלט. וגם כל זה אכניס בכלל...
ר' 'אראל', ייש"כ על הקישור.

[אראל]

חיפשתי היום ב'דברי חיים' עה"ת מהדורא החדשה [רודניק]
ומצאתי!
במאמרי ראש השנה מביא הדברי חיים מכת"י אחד מתלמידי הבעש"ט (מבלי לציין שם הכותב), והמהדיר שם בההערות מציין שהדברים נמצאים בספר 'מנחם' ציון' ביאור על האידרא 'לרבי מנחם מנדל'.. סתם ולא פירש באיזה 'רבי מנחם מנדל' המדובר....

[יהושפט]

חיפשתי היום ב'דברי חיים' עה"ת מהדורא החדשה [רודניק]
ומצאתי!
במאמרי ראש השנה מביא הדברי חיים מכת"י אחד מתלמידי הבעש"ט (מבלי לציין שם הכותב), והמהדיר שם בההערות מציין שהדברים נמצאים בספר 'מנחם' ציון' ביאור על האידרא 'לרבי מנחם מנדל'.. סתם ולא פירש באיזה 'רבי מנחם מנדל' המדובר....

יישר כח
כמדומה שיש עוד פעם אחת לפחות

בזכרוני גם שבספר שהוציאו מבנו של הד"ח ר' ברוך מגורליץ, יש שם כל ההסכמות שנתן ביניהם הסכמה זו, בלי שום ציון על כך שהספר אינו באמת לרמ"מ מוויטבסק

מעניין לציין שעל הספר יש הסכמות נלהבות מכל בניו הגדולים של הד"ח, רבי אהרן, רבי דוד, רבי ברוך, ונכדו ר"ש מבאבוב, חוץ מרבי יחזקאל משינאווא, הגם שהוא היה בעל הכת"י, והוא נתנו להדפסה לר"י מטאמישוב, אלא שבסוף זה שקיבל נתן למישהו אחר להדפיס. לדברי המדפיס, ר"י אמר לו, ששלח הסכמה לבעל הכת"י והיא אבדה, ואינו רוצה לתת שוב הסכמה מטעם הכמוס.
אין אתנו יודע עד מה, אבל אולי במשך הזמן הסתפק ר"י מי באמת המחבר, ולכן לא נתן הסכמה.

עוד יצויין שבעוד המסכימים הנ"ל ושאר המסכימים כותבים בפשטות שהספר הוא לרמ"מ מוויטבסק, רבי צדוק בהסכמתו כותב בנוסח ספקני יותר:

ר' צדוק.png (31.84 KiB) נצפה 1504 פעמים

[פילווישוק]

ראה תולדות חכמי ירושלים (פרומקין) ח"ג, 160-162, בפרט 161 בהערה 1.

[אראל]

ראה תולדות חכמי ירושלים (פרומקין) ח"ג, 160-162, בפרט 161 בהערה 1.

כבר צויין בראש האשכול

[איש_ספר]

עוד יצויין שבעוד המסכימים הנ"ל ושאר המסכימים כותבים בפשטות שהספר הוא לרמ"מ מוויטבסק, רבי צדוק בהסכמתו כותב בנוסח ספקני יותר:

ר' צדוק.png

ראה כתלנו יג עמ' 569

[קרית מלך]

עוד יצויין שבעוד המסכימים הנ"ל ושאר המסכימים כותבים בפשטות שהספר הוא לרמ"מ מוויטבסק, רבי צדוק בהסכמתו כותב בנוסח ספקני יותר:

ר' צדוק.png

ראה כתלנו יג עמ' 569

יישר כוח על ההפניה. מעניין מאד.

[שמואל שלומוביץ]

היום הזדמן לי עוד קטע בחיפוש הנה:

עמוד צא.png (40.49 KiB) נצפה 1243 פעמים

עמוד צב.png (9.05 KiB) נצפה 1243 פעמים