אודות הספר 'בעצתך תנחיני' והפולמוס סביבו

ישראל הר כסף

בטח כל אחד ראה היום את מכתבו של המשגיח רבי דב יפה שליט"א, גם את הספר כנראה שכמעט אין מי שלא ראה, לפחות חובבי ספר בוודאות נפגשו עם הספר.
הספר מיועד להיות להכוונה ל'דרך של עליה מתוך הכרת המציאות' על מנת ללמד את דרך עבודת ה' שלא מתוך לחץ נפשי והרגשת עול מכביד.
בעיקרון ספר מעין זה חשוב מאוד ונצרך בימים שלנו כשרבים מאיתנו שרויים בגלות הדעת ולא זוכים לאור באור החיים אפי' שרצונם לזכות לקרבת ה'.
גם ניסוח הספר הוא יפה מאוד ונכתב בבהירות ובאופן המושך את הקריאה, מה שמלמד על עמל רב שהושקע בספר ובבחירת הנושאים ודרך הצגתם.

דא עקא, שבספר שמתעסק בנושאים עדינים כמעט ולא ימלט מלקצץ בנטיעות. וכדלהלן.
המעיין הבקורתי מיד תתפוס עינו את הסכמת הרב קסלר שליט"א (מרא דאתרא מודיעין עילית) ששיבח מאוד את הספר, אבל בהערה מצא לנכון להוסיף שכשהוא עובר שוב על הדברים הוא חייב להדגיש שהדברים אינם תורה מסיני ושיש לדון עוד בחלק מהדברים. אלא שישנם אברכים שתצא להם תועלת מקריאת הספר. ברור לכל בר בי רב כי העירו את תשומת ליבו לדברים בעייתים שבספר.
כמו כן ידוע לי כי מרן הגר''ש אויירבך שליט"א הגיב בחריפות ואך מסיבות של כבוד המסכימים וחשש שיתפרשו הדברים כפוליטיקות נמנע מלכתוב כנגד, אבל כן עודד את המעוררים על זה (שדרך אגב- כמה מוזר- הם חביריו וידידיו של המחבר מהכולל ולא מסתירים את עצמם) שימשיכו לעורר על זה שתוכן הספר צריך בדיקה ותיקון רב.

ובמקום לכתוב מחדש אעלה את מה שכתבתי כמכתב למחבר כהקדמה כללית להערות נקודתיות על הספר.
קצת חריף אבל זו היתה הרגשתי. אדגיש גם כי בימים האחרונים יצאה מהדורה חדשה של הספר עם תיקונים השמטות והוספות, שכנראה נגע ברוב מה שהעירו לו, אלא שלא הספקתי לעבור על המהדורה החדשה ולהשוות למה שכתבתי בעצמי.
אלא שעל אף התיקונים כתב הרב דב יפה שליט"א את הסתייגותו מדברי הספר. ואשמח אם יש מי שיכול להחכימינו יותר.

"...דווקא בגלל הצגת הספר ברבים כספר שמיועד לכולם כ'דרך של התעלות מתוך הכרת המציאות' היא המעוררת את עין הבקורת לעבור על הספר בדקדקנות ובשימת לב לנכתב בו.
והנה, באופן כללי נושאים אלו של עבודת ה' מול סיפוק ושמחה הם נושאים קשים שכמעט לא מצאתי מי שנגע בנושאים אלו בלי שקצץ בנטיעות- כפשוטם של מילים.

למשל, בעניני התשובה שרבים הנבוכים בענינה ובאופן עשייתה בפועל, כתבו כמה חוברות וקונטרסים ומאמרים, ואין מי שיצא נקי מנגיעה בדברים שלכאורה הם חמורים מאוד.
יש מי שקיצץ את החרטה ויש מי שקיצץ את הקבלה לעתיד ויש מי שעקר את ענין הווידוי וכן על זה הדרך, וכמובן...הכל מבוסס על חז"לים וראשונים ואחרונים, אין מי שכתב על דעת עצמו ח"ו.

אבל אף על פי כן ברור למי שדעת בו שאין זו הדרך ואין זו העיר, אלא למי שכבר נמצא במצב שאין לו סיפוק והוא נבוך ורק נסוג לאחור בעבודתו, אולי לכאלו שצריכים רפואה רוחנית משתמשים בעידוד שכזה, אבל לבוא לכולם, לשים להם מראה מול הפנים ולומר להם 'ככה אתם נראים' ושכנע אותם שרגשות אשמה זה דבר לא טוב וכו' זה פשע שאין דוגמתו, ו'על אמרך לא חטאתי' נענשים ביתר שאת וביתר עוז.

מכאן נבוא לנידון דידן ונאמר כי מורגש כאן סימון מטרה ותכנית מוגדרת איך צריך להיראות צורת העבודה של ה'עובד' לפי דעת המחבר ומכאן ואילך צויירו רק העיגולים מסביב; עיגולים יפים ונאים- ניסוח בהיר ומושך את הקריאה, אבל אחרי הכל עיגולים שצויירו סביב מטרה שסומנה מראש.

ספר הדרכה לחיים של עליה אמור לספק כמינימום את ההדרכה לעבודה המתאימה לקורא, ואת זה הספר חסר.

ספר שלא נותן מקום לעבודה מעשית אלא רק טופח על שכמו של הקורא ומרגיע ש'הכל בסדר' כי בכל אופן אתה בסדר, זה לא אתה אלא משרתים שלך וכו' אינו ספר של 'הדרכה לחיים של עליה' כפי שהוא מתיימר להיות. אלא במקרה הטוב ספר הרגעה לחולי הנפשות. לא יותר. יש הרגשה העוברת כחוט השני לאורך כל הספר שאין כאן הדרכה לעליה (ואפילו מתונה ככל שתהיה) אלא נתינת אשראי מראש ובחינם לכל מי שרוצה להישאר כמו שהוא ללא מצפון מציק.

וכמו שיש כמה אחוזים מהציבור שנצרכים לקבלת תרופות פסיכיאטריות אבל לא יעלה על הדעת לבוא ולומר לכולם ככה אתם ותקחו תרופות, ככה הספר מיועד למי שצריך תרופה ומעלימים עין מתביעות על עבירות ומשאיפות שצריכים להיות לאדם בריא בשביל לרפא את מחלתו ומתוך ראית המציאות שעדיף ככה בכדי לעזור לו לעלות בחזרה לדרך המלך (וכמובן, לא סתם מזלזול בעבודת ה') אבל ח"ו לתת כזה דבר לאדם בריא.
ועל זה נאמר כי 'הכרת המציאות' יש כאן, אבל 'דרך של עליה' אין כאן.

כמו כן ישנה נגיעה בסוגיות העדינות ביותר של הבחירה בצורה מסוכנת ביותר. קשה לעשות תשובה אחרי שברור ש'מותר להיכשל מידי פעם' כדברי הכותב שלא פירט עד כמה זה עדיין מכשול ועד כמה זה 'מידי פעם' אבל ברור שהאווירה היא וויתור על המצפון.

הספר גורם לרידוד השאיפות והרצונות הגבוהים לחיי רוממות הטבעיים לבני תורה.
וגם אם זה נעשה מחשש לבריאותם הנפשית של רבים וטובים, וכלפי זה הצורך מוצדק לכאורה, היה צריך לחפש דרך אחרת, או רק להתריע על הסכנה שבמתח נפשי מיותר ולא מועיל, אבל הניסיון להכניס את כלל הציבור למכבש שיוציא את כולם 'פרווה' מלכתחילה ולא רק במצבי דיעבד כשאין ברירה הוא מעציב ביותר..."

ומכאן ואילך אנסה להיכנס גם לפרטים שנראה לי שכדאי לתקנם או להשמיטם, ובמטרה לעורר לדייק ולהגיע לנקודת האמת ולא על מנת להתנצח. בעזרת ה' מחר אעלה הערות על הספר.

אחד הלומדים

ראיתי בשבת את הספר וקראתיו בשקיקה מכריכה לכריכה, והיום ראיתי את המכתב ובאמת עניין אותי על אלו נקודות יצא הקצף.
לענ"ד השטחית בסך הכל התועלת העצומה רבה מאד על הנזק שספק אם עלול להיות, לא התרשמתי כלל שהספר בא "לטפוח על השכם" אלא להתוות דרך חשיבה ישרה בכמה נושאים שהתעוותו מאד אצל בני התורה בדורינו, ולדידי באופן אישי היתה תחושה שהספר מגיש את הדברים בבחינת "תן לחכם ויחכם עוד" ולא משהו לקרוא וללכת לישון רגוע...
מאידך הפולמוס אכן היה צפוי מאד, ואין להתעלם מהצד השני שהציג מר, אני מצפה מאד להמשך.
האם לדעתך יש לגנוז את הספר כליל, או שיש לך הצעה כיצד לתקן את הדברים? האם אתה חולק על כך שלרוב רובם של האברכים הספר מועיל ביותר (לולי שחוששני מהגזמה הייתי אומר מציל נפשות)?

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ג' פברואר 28, 2012 4:11 pm

הספר הוא מיוחד במינו, ודוגל בשיטה ""חדשנית"" אשר בעו"ה אינה מצויה כ"כ: לחשוב.
כן, זו השיטה. זה הכל.
[ומי שהפעיל את השכל, זכה להגיע מעצמו לרוב הדברים בספר לפני שראה בספר, רק שהספר עזר לו אולי להגדיר את הדברים].
וכרגיל, אנשים לא סובלים את זה ומנסים לחנוק את כל מה שקשור לשיטה בכל כוחם.
אין לי כח להאריך בדברים שכבר נדושו אצלי.
[שורש הדברים הוא כנראה בד"כ שמרנות על הדרך וכו', ואכן זה חשוב מאוד, וביהדות שמרו על הקו הרבה בגלל שדחו כל מיני נסיונות לסטות מן הדרך, אבל חסרי דעת גוררים את זה לסתימת השכל, וחבל].
אבל ברור לי שגם על תגובתי יהיו תגובות "חמות", כי זה מה יש היום, פני הדור כפני וכו'.
אני רק מקוה שבזכות כל הפאשקווילים האלו, יגבר ציבור קוראי הספר כמקובל, ומלאה הארץ דעה וכו'.

[לא ראיתי עוד את תגובת אחד הלומדים]

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' פברואר 28, 2012 4:23 pm

הא, אם הספר מדובר על 'לחשוב', זה כבר מתחיל להיות מעניין!
אולי מישהו יתכבד ויעלה לכאן כמה עמודים, כדוגמא?

חכם באשי כתב:הא, אם הספר מדובר על 'לחשוב', זה כבר מתחיל להיות מעניין!
אולי מישהו יתכבד ויעלה לכאן כמה עמודים, כדוגמא?

!!!!

י. רבינוביץ

אוצר החכמה כתב:
חכם באשי כתב:הא, אם הספר מדובר על 'לחשוב', זה כבר מתחיל להיות מעניין!
אולי מישהו יתכבד ויעלה לכאן כמה עמודים, כדוגמא?

!!!!

ספרי 'העלייה' למיניהם, העלו אצלי את רף הזמן המבוזבז; שכן במקום ללמוד עוד הלכה אחת או להבין עוד סוגייה אחת, בזבזתי את זמני בקריאת עוד פיסקה מדמיונות הכותבים של ספרי 'העלייה'.

עם זאת, להציג את הספר הספציפי הזה (שלא ראיתי) כמשהו שיש בו 'חשיבה' (או הפעלת השכל), כאילו ששאר ספרי 'העלייה' נתינתם מסיני, זה דבר שאינו נכון! גם שאר הספרים מלאים בחשיבות ו'הגיגים' על דעת הכותב בלבד!

יש כל כך הרבה ספרי ראשונים שמחכים לההדרה מכובדת, או להוצאה לאור.

אני חשבתי שהכוונה שהספר הזה אומר לקורא לחשוב וזה מעלתו, ולא כשאר הספרים המלאים מחשבות הכותב. (גם אני לא ראיתי את הספר ואני מתייחס לדברי הכותבים כאן)

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' פברואר 28, 2012 5:02 pm

אוצר,
גם אני הבנתי כך, ומשום כך ביקשתי לראות 'דוגמית' ממנו.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ג' פברואר 28, 2012 5:07 pm

ג"א מצטרף לבקשה להעלות את הספר, או עכ"פ חלקו, לפני שנדבר.
לבנתיים מצאתי רק את כריכתו, בהוצאת פלדהיים ז"ל, מחירו 30 ש"ח,
ועוד נכתב עליו דברים חמים כאן: http://www.bhol.co.il/forums//topic.asp ... m_id=21067

: Image (Custom) (2).jpg (15.3 KiB) נצפה 19344 פעמים

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ג' פברואר 28, 2012 5:13 pm

חכם באשי כתב:הא, אם הספר מדובר על 'לחשוב', זה כבר מתחיל להיות מעניין!
אולי מישהו יתכבד ויעלה לכאן כמה עמודים, כדוגמא?

לפני הוצאת הספר הוא פרסם מאמרים בדפים בנפרד. אני צריך לחפש אצלי, בל"נ אם אמצא אעלה לכאן.
בכל אופן, הוא לא "מלמד" לחשוב כ"כ, המטרה שלו היא לפתוח את העינים.
אך בהחלט אפשר ללמוד ממנו איך לחשוב. ובכלל ללמוד שמותר לנו לחשוב. וזה כבר חשוב מאוד.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' פברואר 28, 2012 6:09 pm

עשוי לנחת כתב:אך בהחלט אפשר ללמוד ממנו איך לחשוב. ובכלל ללמוד שמותר לנו לחשוב. וזה כבר חשוב מאוד.

זה הפרט המעניין אותי.
די נדיר, שאחד 'משלנו', מעיז לחשוב כך ועוד להעלות את הדברים עלי גליון ולהפיצו ברבים!..
ירבו כמותו.

אפרקסתא דעניא

היכן התפרסם מכתבו של הגר"ד יפה שליט"א?

ירושלמי · הודעהעל ידי **ירושלמי** » ג' פברואר 28, 2012 8:53 pm

המכתב התפרסם ב"רשות הרבים" דיתד דיום ג'.

====

'מלמד לחשוב' מצלצל לי קצת משנתו של הרב וולבה זצ"ל (שגם עליה יצאו עוררין בשעתו), המחבר (?) נמנה על תלמידיו ואסכולתם?

נוטר הכרמים

כבר לפני זמן מה כתבתי כאן בקצרה אודות הספר באיזה אשכול. מדובר באברך צעיר לימים בוגר ישיבת גרודנא באר יעקב, תורתו אומנותו במלוא מובן המלה, ובהרבה מחשבה ורצון טוב רצה להועיל בספרו זה בעצה ותושיה לחפצים לעלות ולהתעלות, ומחוסר מחשבה או אומד ותכנון נכון 'נפל בבירא' כל ההשקעה.

הרבה עידוד ומילות טובות טבולות בין השיטין, וגם במיוחד חוזרת על עצמה ההרגשה של 'בתוך עמי אנכי יושבת' שעוטפת את המתלבט המיוסר, הכמעט מיואש, שמחפש צרי ומזור לנפשו הנכאה והעייפה.

אכן כפי שהגדירו כבר לעיל, מטבע הדברים, הקורא חש לפתע במזג אויר צונן עד נעים, קרני שמש נעימה ומלטפת מפזזים סביבו. ההתלהבות והאמביציות, השאיפות הגדולות, ה'ברען' וה'שטייגען' אינם דיירי קבע בין פרקי הספר. הכל בסדר, ('פיין לגמרי' כמו שאומרים...). גן עדן של בינונים. הכל במשורה, ורק לפי הכוחות.

ח"ו לא יותר מדאי שמא יחנק... קצת רצינות, קצת תפילה, קצת תשובה, קצת קבלות, והרבה מאוד רוגע ושלוה.

השלוה הזאת מקפיצה מה'שלוה' את אלו ששאגה להם כארי בליבותיהם, ותו לא מידי. יתירה מזו, בנושאים רגישים וטעונים כל כך כמעט מן הנמנע הוא לחבר ספר 'מאוזן' באמת, התואם את היסודות המקובלים והמקודשים, ועכ"ז עכשוי ומעודכן, ומעורר ענין אצל קצרי רוח ודעת.

ולסיום בטוב, אם הביקורת 'תבנה' מהדורה מוגהת ומחושבת יותר, והיה זה שכרם ושכרו של המחבר החשוב. הכל מודים שכוונתו רצויה, ואף מעשיו רצויים לרבדים מסוימים בציבור. ילמדו מחברים ובעלי אסופות, וישיתו לב לשקול בפלס ולהביא במשפט כל נעלם.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' פברואר 28, 2012 9:49 pm

הספר הזה מיוחד במינו! לא קם עדיין אחד כמוהו שהעיז להרים את הכפפה ולמר את מה שהרבה חושבים בליבם, ויש כאלו שאף אינם מעיזים לחשוב על הדברים מחמת החברה שלנו היום על כל מוסכמותיה לצערינו הרב.

מי שמסוגל לבוא ולהעיז ולהיות ברמה כזו בכדי לתת ביקורת על הספר הזה, הוא צריך להיות כזה אברך ות"ח ששקוע ראשו ורובו, בצורה כזו, שלהשתתף בפורום, [גם נכבד כזה כמו שלנו] זה הדבר האחרון שהוא יעשה בתוך כל סדר יומו העמוס להתעלות בתורה ויר"ש, ודי לחכימא ברמיזא.

וניסיתי להתנסח בצורה עדינה ככל האפשר. (לע"ע..)

נוטר הכרמים

אוהב אוצר כתב:הספר הזה מיוחד במינו! לא קם עדיין אחד כמוהו שהעיז להרים את הכפפה ולמר את מה שהרבה חושבים בליבם, ויש כאלו שאף אינם מעיזים לחשוב על הדברים מחמת החברה שלנו היום על כל מוסכמותיה לצערינו הרב.

מי שמסוגל לבוא ולהעיז ולהיות ברמה כזו בכדי לתת ביקורת על הספר הזה, הוא צריך להיות כזה אברך ות"ח ששקוע ראשו ורובו, בצורה כזו, שלהשתתף בפורום, [גם נכבד כזה כמו שלנו] זה הדבר האחרון שהוא יעשה בתוך כל סדר יומו העמוס להתעלות בתורה ויר"ש, ודי לחכימא ברמיזא.

וניסיתי להתנסח בצורה עדינה ככל האפשר. (לע"ע..)

אוהב,
נחמד לקורא את דעתך. ישנם שהתרשמו אחרת. מה שכתבתי לא היה בגדר 'ביקורת' כלל, כי איני רואה עצמי ראוי לכך, ולכן עד עתה החרשתי. משנפתח הדיון ע"י שזקן המשגיחים בדורינו הגה"צ שליט"א הסתייג מכמה מסרים בספר, ובשם 'גדולי תורה ויראה' נוספים', התרתי לעצמי להביע רשמי ותחושותי באורח אויבקטיבי למדי.

מה לך כי נזעקת? מה ענין הבעת התרשמות מתכניו של ספר, להנהגותיו וסמכותו של האומר?

אוהב אוצר

נוטר הכרמים כתב:ובשם 'גדולי תורה ויראה' נוספים'

על משפט כזה, אף פעם איני סומך ללא פירוט ותיעוד מי הם אותם 'גדולי'. אם יתד מפרסמים שקרים ומזייפים חתימות של ת"ח, אז ק"ו שמילים כאלו לא שוות בעיני.

סימנא · הודעהעל ידי **סימנא** » ג' פברואר 28, 2012 10:16 pm

אוהב אוצר כתב:
נוטר הכרמים כתב:ובשם 'גדולי תורה ויראה' נוספים'

על משפט כזה, אף פעם איני סומך ללא פירוט ותיעוד מי הם אותם 'גדולי'. אם יתד מפרסמים שקרים ומזייפים חתימות של ת"ח, אז ק"ו שמילים כאלו לא שוות בעיני.

הלוא שמעת אם לא ידעת שהם "חכמי התורה אשר לנו למורשה".

ישראל הר כסף

אני רואה צורך לתקן ולהדגיש כי את הבעיות והכאב של רבים הוא הציג בצורה נפלאה, וכי בתוך הספר ישנם הגדרות מאוד יפות בהרבה סוגיות.
רק שטעה בכל מיני דברים טעויות חמורות והאמת שאני כבר מתיאש מלכתוב, כי אני רואה שלא תמיד יש כאן עם מי להתווכח.
יש בימינו הבדל אדיר בין אברכים שקבלו מרבותיהם (אם היו להם בכלל) לבין כאלו שלא.
וגם אם הם אברכים מופלגים חסר להם בראיה לקצת מרחק או באכפתיות לצורה הכללית של העבודה. וזה כואב.
כי בכולל ראיתי הרבה אברכים קוראים בספר של ארוחת בוקר (כך שמו בפי חבירי היושבים בחדר שיעורים לאכול ותמיד הספר על השולחן) שמרוב בתפעלות מצורת הצגת הבעיה בבהירות ומרוב הזדהות עם חלק זה שכחו כל צד של אפשרות לבקר. וגם כשדברו ראו במבקרים רק צרי עין.

את הדיבורים על בקורת תוכן הספר (ואני מדגיש לא בקורת על המחבר ולא על הצורך בכזה ספר בעיקרון) שמענו מהגר''ש אויירבך שליט"א, בהסכמת הרב קסלר שליט"א בספר עצמו הוא מסתייג מנתינת גושפנקא, והיום חזר בו הרב דב יפה שליט"א מהדברים, כמו כן שמעתי מכלי ראשון מהרב אייכנשטיין שליט"א ראש ישיבת יד אהרן (שמי שמכיר אותו יודע שדבריו נחשבים ונאמרים בחכמה והשכל) שהוא מבין שיש צורך ותועלת לחלק מהציבור בספר אבל הוא לא יכול לתת הסכמה לזה.

כל זה עוד לפני שהבאנו דוגמאות ובקורת אמיתית, וכבר המתקיפים טוענים כי חסר למבקרים בכח החשיבה ולוקים בשמרנות. תודה על התארים, אבל עם כל הכבוד אני לא חושב שאני צריך להתבייש בפני מישהו ולתת את האישורים על מנת האיי קיו שלי, אבל דברי נאמרו דווקא מתוך חשיבה מעמיקה ומתוך ידיעת הכאב והצורך בהרגעת רבים מהלחץ בעבודת ה'.
דווקא בגלל זה הנושא יהי תמיד רגיש בין האיזון לשמח בחלקו לעומת שבע בחלקו ברוחניות. וזה לעולם לא יהי פשוט. רק באופן אישי אפשרי לתת את האיזון בזה לפי מצבו של האברך הספציפי.
אבל א"א לומר שהעולם נברא באופן שחטא אינו כישלון אלא תכלית הבריאה כי לא יתכן שהבריאה לא עומדת בציפיות שנתנו בה (עמ' 239-240) וממשיל את זה לאדם שבנה בנין ממסד ועד הטפחות וכל יום נהרס משהו, שאם נדע שהבונה הוא המומחה היותר גדול בעולם נבין שככה הוא ברא את ה על מנת שיהרס, ואם כן כאשר כל כעולם חוטאים לא יתכן שזו תקלה.
ככה נבראנו וזו היא התכנית שבדרך הטבע יכשל וזהו.
ואת כל זה הוא כותב בפרק על תשובה, מה שאומר שאחר כך המצפון כבר לא יכול להציק כי איך אפשר להתחרט על מה שלא יכלתי שלא לעשותו ושזו היא התכנית הידועה. 'הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי'.
מוזר שבפרק אחר הוא שואל למה כולם לא שמחים ומלאי סיפוק בעבודת ה', ושמה הוא לא עונה שאם ככה כולם מוכרח שזו מטרת ותכלית הבריאה אלא נותן עצות איך לצאת ממצב זה. (עמ' 64 וכן 34).
הוא כנראה לא ראה את מאמר חז'ל אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי. כי הוא מתאר שלכל אחד בכל מצב אמור להיות סיפוק בעבודתו, אבל איך זה יתכן אם לא ע"י מחיקת ועקירת המצפון?
אני גם מקבל בפשטות שא"א להתעלם מהצורך לראות את הטוב שבנו, אבל צריך לחזק את הטוב וא"א לחנך להתעלמות מהעבירות ומשמעותם.
ונכון, פתרון אין לי. והבעיה- בעיה. והיא לא פשוטה. אבל אעפ"כ אין זה סותר לדברי.

בעזרת ה' אוסיף מחר עוד הערות. אבל זאת אדגיש שוב. עצם הרעיון והצורך בכזה ספר- ברור. הניסוח של הספר והצגת הבעיות- בהירה ונפלאה. הרבה רעינות מועילים ישנם בספר- ללא ספק. ויש ממש הרבה.
אבל אסור להתעלם מקו שסומן מראש להרגיע בכל מחיר את השאיפות ואת המצפון. ובעזרת ה' נלבן יחד את הסוגיא.
אין כאן צד מוכרע כנגד אלא רק הצגת הדברים על מנת לבררם כדבעי, ובבקשה- רק בהתבוננות ולא בהתקפות אישיות או דמגוגיות זולות. זו סוגיא של ממש והיא צריכה בירור.

אוהב אוצר

אתה יודע כמה סרטים, הצגות, עיתונים ועוד ועוד מפרסמים: 'באישור גדולי תורה, בפיקוח נשות חינוך, בפיקוח ועדת רבנים' וכשאתה מנסה לברר על מי מדובר, הכל חסוי חסוי.

נוטר הכרמים

אוהב אוצר כתב:אתה יודע כמה סרטים, הצגות, עיתונים ועוד ועוד מפרסמים: 'באישור גדולי תורה, בפיקוח נשות חינוך, בפיקוח ועדת רבנים' וכשאתה מנסה לברר על מי מדובר, הכל חסוי חסוי.

אני מוכרח לגחך מעט על הקשר הדברים. כאן מדובר בלשונו של הגר"ד יפה, ואני מצטטו:

בדבר ההסכמה שנדפסה ממני אודות הספר 'בעצתך תנחני', ולאחר מכן נודע לי שגדולי תורה ויראה שליט"א מערערים על חלק מהדברים הנדפסים בספר, על כן אין להסתמך על הסכמתי כלל.

ליפניק · הודעהעל ידי **ליפניק** » ג' פברואר 28, 2012 11:15 pm

נוטר הכרמים כתב:אני מוכרח לגחך מעט על הקשר הדברים. כאן מדובר בלשונו של הגר"ד יפה, ואני מצטטו:

בדבר ההסכמה שנדפסה ממני אודות הספר 'בעצתך תנחני', ולאחר מכן נודע לי שגדולי תורה ויראה שליט"א מערערים על חלק מהדברים הנדפסים בספר, על כן אין להסתמך על הסכמתי כלל.

הוי אומר אני הכותב (הגר"ד יפה) לא מערער רק אני מבטל את הסכמתי מפני דעתם של גדולי תורה ויראה המערערים על הספר

על כן ג"א מצטרף לבקשה לחזות באותם גדולי תורה עלומים החפצים בעילום שמם שיוציאו את הדברים בשם אומרם

בינתיים נאמנים עלי עדותו של הגר"ד יפה שישנם גדולי יראה החולקים עליו ודעתם נגד הספר וכל עוד ואיננו רואים מיהם אותם גדולי יראה מצטרפנא לדברי אוהב אוצר להפסיק למכור תוצרת בהכשר ובאישור רבנים חסויים

לא זו דרכה של תורה

נוטר הכרמים

במטותא, לא הבנתי את כל הפולמוס. הגר"ד יפה שליט"א אינו חבר בכל מערכת פוליטית או מפלגתית, ואף הנושא אינו מתקשר לכך. המשגיח שליט"א מסיבות השמורות עמו לא ראה צורך לפרט בפני איזה 'גדולי תורה ויראה' הוא מבטל את הסכמתו? ובכן, אחר דבריו הברורים, מיהו שיהין לחלוק על גדולתם? וכי זו כתבה ב'יתד'?

[כהשערה בעלמא, הרב הר כסף טען כאן שמו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א הביע מורת רוח מכמה נושאים בספר. ידוע לי כי הגר"ד יפה שליט"א נוהג בו כבוד נשגב, וממש מתבטל אל דעותיו].

היא שיחתי

ספרתי כאן בערך 14 מגיבים
ולהבנתי רק 2 מהם קראו את הספר

הדיון כאן חסר העיקר בעוד הרוב המוחץ לא שזף בו עינו

עשוי לנחת

אני מצרף כאן מסמך אחד ישן, שהוא כתב הרבה לפני שיצא הספר [אולי כפרסום מקדים], נראה לי שנכתב בספר, אך ודאי עבר שינויים ותיקונים רבים.
ואולי זה חבל שהמאמר הזה דווקא הוא שיעזור לכולם לשפוט את הספר.
אך פטור בלא כלום אי אפשר.
ואולי בהמשך אמצא עוד, או שאשיג את הספר ואסרוק.

השאיפה להיות גדול.pdf: (320.16 KiB) הורד 1032 פעמים

ואגב, סליחה על האיכות, אני לוקה בקשיי טכנולוגיה...

ליפניק · הודעהעל ידי **ליפניק** » ד' פברואר 29, 2012 8:59 am

נוטר הכרמים כתב:במטותא, לא הבנתי את כל הפולמוס. הגר"ד יפה שליט"א אינו חבר בכל מערכת פוליטית או מפלגתית, ואף הנושא אינו מתקשר לכך. המשגיח שליט"א מסיבות השמורות עמו לא ראה צורך לפרט בפני איזה 'גדולי תורה ויראה' הוא מבטל את הסכמתו? ובכן, אחר דבריו הברורים, מיהו שיהין לחלוק על גדולתם? וכי זו כתבה ב'יתד'?

אין מקום למחאות והשואות מתלהמות, תקרא שוב בבקשה מה נכתב:
המשגיח לא כתב שחזר בו אלא שישנם גדולים שמערערים ולכן מודיע שאין לסמוך על הסכמתו, וכשיש גדול כהמשגיח שליט"א שהסכים במפורש ושאר גדולים עלומי שם שמערערים דעת המשגיח חשובה הרבה יותר עד שיתגלו אותם גדולים עלומי שם במכתב מפורש ולא בהכאות סתר.

ישראל הר כסף

אדון ליפניק, במחילה מכבודך, אתה מדבר לא לענין.
כתב הרב דב יפה מה שנראה לו על פי הנתונים שעמדו מול עיניו.
וכי בגלל שהוא לא מצא צורך לשתף אותך בכל מה שגרם לו לחשוב ככה אז הדברים לא נכונים?
מה קרה לך?! תחזור ל'בחדרי' אלו שכנראה מהם למדת שהכל שטיקים וטריקים ואסור להאמין לכלום גם כשהדברים ברורים.

ובעיקר- הדברים לא באו על מנת להתפלמס מי כתב מה וכנגד מי. אלא לעמוד על עיקרם של דברים ולדון בהם.
מה שקרה שכמו שציינו- חצי מהכותבים לא ראו מעולם את הספר אבל הם חייבים להגיב במה שהם לא בדקו. אז מה לי ולהם.
אני מעוניין לדבר באופן שגם אם לא הייתי רואה שום ערעור מגדולי ישראל מול עיני הייתי דן בדברים מכח השכל הישר וכח החשיבה שכתבו שחסר למי שמעיז לדון בדברים (מה שבאמת קרה, דהיינו שהערותי לספר והתרשמותי הכללית ממנו נכתבו מיד עם קנייתו בחודש אלול) וע"כ חבל על הדיונים העקרים סביב מכתב מסויים. לכו ל'בחדרי' ותשביעו נחת את יצרכם.
אין כאן ענין של פלגנות ומחנאות. כל המערבבים בענין הם דווקא חביריו וידידיו והוא מעודכן בכל מה שקורה, אלא שהוא חושב שדעתו נכונה. ומותר לו.
באנו רק לדון על תוכן הדברים. ושלום על ישראל.

שוב פעם- לא על הצורך בכזה ספר ולא על זה שיש בעיות- זה ברור כשמש בצהריים. זה שמהדורה של 1000 עותקים נחטפה בזמן קצר כל כך וכבר הודפסה מהדורה שניה אומר הכל. זה שהספר משומש בכל מקום שרואים אותו- אומר הכל. אנשים מחפשים כזה חומר והם צריכים אותו. השאלה אם ספקו להם את מה שהם באמת צריכים או שעקרו מהם חלקים נצרכים ופתאום לא מעיק כלום.
משל למה הדר דומה? (סליחה שאין לי משל יותר עדכני לימינו) למי שהיה לו טייפ עם ראש מתהפך והשכלול הזה עושה לו צרות. יש שני אפשרויות- לתקן את הליקוי, או לעקור את הראש מתהפך- להוריד את המערכת לרמה יותר נמוכה ומאז לא יפריע כלום. גם בנידון דידן, יש אפשרות לבנות ולתקן את הרגשות המעורבים בעבודת ה' שלפעמים באים בצורה לא נכונה אצל אנשים מסויימים (ולא, אין לי ידיעה איך עושים את זה, אבל זה לא סותר לאבחנה הברורה מה נעשה בספר) ויש אפשרות לעקור את חלק המצפון והשאיפה וממילא הכל מסודר. הורדנו את האברך להיות 'פרווה' ולהתרצות בלהיות ממוצע, ופתאום הוא רגוע ואין יותר שום דבר שמציק. נראה לך ראוי?
אם מדובר במקרה שכבר אין ברירה- לחיי, אבל לבוא לכל אחד ולהגיד לו שרגשות חרטה ותחושות אשמה הם אסורות והורסות. זה בניה של תשובה או פגיעה בו?
מי שרואה מול העיניים את החטא כמציאות הוא לא יכול לא להתחרט ולהרגיש תחושת אשמה בדיוק כמו בכל דבר גשמי שעשה מבחירה רעה לא בסדר.למשל- אם היה צריך ללכת למכולת להביא דברים הביתה ובסוף עמד ודיבר עם חבר על דא ועל הא עד שנסגר המכולת והוא חוזר באי נעימות לביתו בהרגשה של 'לא בסדר' כי ככה הוא היה. ומצפחם ממנו שיסיק מסקנות מכאן ואילך. אז רק ברוחניות אסור להתייחס לקב"ה כמציאות שעומדת מול העיניים? כדאי לכל אחד לפחות לנסות להיות כך.
אם לא יכולים זה משהו אחר. אבל א"א ואסור לכתוב שזה הדרך- נעקור את החרטה, נאמר רק בפה שאכפת לנו- וחלס. זו תשובה היא זו?

עכשיו לשאלה העיקרית- אתה קראת את הספר כולו?

אפרקסתא דעניא

עשוי לנחת כתב:אני מצרף כאן מסמך אחד ישן, שהוא כתב הרבה לפני שיצא הספר [אולי כפרסום מקדים], נראה לי שנכתב בספר, אך ודאי עבר שינויים ותיקונים רבים.
ואולי זה חבל שהמאמר הזה דווקא הוא שיעזור לכולם לשפוט את הספר.
אך פטור בלא כלום אי אפשר.
ואולי בהמשך אמצא עוד, או שאשיג את הספר ואסרוק.
ואגב, סליחה על האיכות, אני לוקה בקשיי טכנולוגיה...

לא קראתי את הספר, לצערי, אבל המאמר הזה נפלא. האם הספר דומה לו בכיוון?

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ד' פברואר 29, 2012 9:34 am

על אף שאני לא קראתי בכל אופן אגיב

הספר הזה הוא פשוט מדהים!
מוצלח ביותר!
עשה דבר שרבים לא הצליחו לעשות!

הוא עורר דיון על דרך העליה של האדם ועצם זה יהיה שכרו אף מבלי קרוא אותו

ישראל הר כסף

היא שיחתי כתב:על אף שאני לא קראתי בכל אופן אגיב

הספר הזה הוא פשוט מדהים!
מוצלח ביותר!
עשה דבר שרבים לא הצליחו לעשות!

הוא עורר דיון על דרך העליה של האדם ועצם זה יהיה שכרו אף מבלי קרוא אותו

תרתי דסתרא?
מה אני אמור לחשוב אחרי מה שאתה אומר?
שהתרשמותי כולה טעות בגלל שאתה שלא קראת את הספר חושב שהוא טוב?!
אם אתה מתכוון לעצם הצורך בספר- כבר הארכתי לעיל בזה שהדבר ברור.

דרך אגב- אכן, המאמר שצורף לעיל הוא באמת נפלא. לא כל מה שכתב המחבר הוא בעייתי ופסול. ממש לא. דבריו יפים ומעניינים ונוגעים לציפור נפשינו. אלא שבכמה מקומות שגה. דווקא בגלל זה נוצר צורך לעורר על הצורך בבקורת לתוכן הספר.

חקר · הודעהעל ידי **חקר** » ד' פברואר 29, 2012 10:40 am

ר' ישראל, אולי במקום להתרגז תתחיל לצטט מהספר דברים הבעייתיים בעיניך, כדי שנבין על מה חוללת פה פולמוס. [הדברים הכתובים במאמר שהועלה לכאן פשוטים בתכלית, ובדעת בע"ב דידי איני מבין מה מקום לקצף].

ישראל הר כסף

ננסה ללמוד יחד סוגיא אחת.
במאמר הראשון שהוא מאמר נפלא ומלא הגדרות יפות בא המחבר לבאר את חלוקת הכוחות באדם. מה הוא ומה הוא הכח הזר שבו.
באופן כללי מה שביאר שיש נפש בהמית ונשמה. האדם הוא הנשמה. בטבעו הוא בוחר רק בטוב. וכל שאר הדברים זה לא הוא.
אלו 'משרתים' שקיבל. ואין לו למה להרגיש רע עם זה. אלו הכוחות שקיבל. כמו שיש אחד שיש לו אוטו ומגיע מהר. כך יש מי שזריז בטהעו ויש מי שלא. ואין לו על מה להצטער ולאכול את הלב- זה לא הוא. הוא טוב. רק ה'משרתים' שקיבל הם דפוקים. מכח זה הוא נותן תיאור שהמשמעות שלו היא שהנפש והנשמה נאבקים. והאדם צופה מן הצד. ומכח זה הוא מסיק שאדם שכועס הרבה על בני ביתו- אשתו וילדיו. אין לו מה לעשות. לשנות מידה יותר קשה מללמוד ש''ס וזה לוקח עשרות שנים. אז שיקבל את עצמו כך.
נשמע לך הרגעה נכונה?
לי לא.
א. ואיפה האדם? הוא צופה מן הצד! לא מוזכר שם שהאדם הוא הרוח האמצעית שהיא כח הבחירה אם להימשך אחר כוחות הגוף בשליטת הנפש או אחרי הכוחות הרוחניים שבשליטת הנשמה. איפה העבודה שלנו בסיפור הזה (צריך לקרוא את כל המאמר כדי להתרשם ממה שאני מדגיש כאן). יש כאן בעצם גם טעות של ידיעה שהאדם מתחלק לשלש ולא לנפש ונשמה בלבד.
ב. התכונה הבסיסית לשיטתו היא הבחירה בטוב. וזה האדם עצמו. זה באמת ככה? לא נראה לי. אני זוכר פסוק של 'עייר פרא אדם יוולד' וככה אני גם מרגיש ויודע. האדם עצמו הוא לא בטבע בוחר בטוב. כח הבחירה נוטה לצד הרע. ואלולי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, והדברים ברורים.
ג. לשנות מידה בשרשה זה עבודה של שנים. אבל לשנות את הפעולה הבאה מכח המידה זה לוקח עשרות שנים? מניסיון של כל 'עובד' התשובה היא- לא ולא!!!
ועד אז- על פי דבריו נגזר על המשפחה לסבול כי בספר כתוב שזה בסדר ואין לו לכעוס על עצמו ולאכול את הלב. פשוט זה ה'משרתים שקיבל'...

אוהב אוצר

למה שלא תסרוק ותעלה ואח"כ תדון, שיראו את לשונו ולא את לשונך.

ישראל הר כסף

כי אין לי סורק...
מישהו מוכן לדבר איתו ולשאול אם הוא מוכן לשלוח עותק של PDF להעלאה כאן?

עריכה: מספר הטל' נמחק עפ"י בקשת אחד החברים.

בעזרת ה' עם הזמן אעלה עוד נקודות לליבון כאן.
לא להתקפה. אלא לליבון הדברים. ונא לא להיגרר.
ואם כבר אוסיף לבינתיים כי פרקים א' ב' ג' ז' ח' הם יפים מאוד מכל בחינה. מומלצים (לדעתי העניה).

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ד' פברואר 29, 2012 11:21 am

ישראל הר כסף כתב:כי אין לי סורק...
מישהו מוכן לדבר איתו ולשאול אם הוא מוכן לשלוח עותק של PDF להעלאה כאן?

כבר דיברתי. זה לא אפשרי.

בעלזער · הודעהעל ידי **בעלזער** » ד' פברואר 29, 2012 11:28 am

לאחר הספר "בלבבי משכן אבנה" מדוע שלא ינסו לחקות אותו.
גם בלבבי משכן אבנה פחות או יותר מבלבל מבמוח.

דרך אגב, לכל החכמלוגים האברכים הצעירים בברכפלד הייתי נותן לקרוא ספר "אל דאגה" אמנם חיבר אותו גוי אבל הוא היה בעל מוסר ראשון במעלה.
אני עצמי התחזקתי מהספר "אל דאגה" כמה שזה נשמע מצחיק.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ד' פברואר 29, 2012 11:51 am

"אל דאגה" בעלזער ידידי,
תחילה נקרא את הספר אח"כ נדבר.
(אגב, אם בהמלצת ספרים עסקינן, יש ספר "מקור השמחה", אורות...)

בעלזער · הודעהעל ידי **בעלזער** » ד' פברואר 29, 2012 12:02 pm

ר ישראל חלילה לא התכוונתי לפגוע באף אחד, רצוני לומר שהסגנון הזה שאברכים צעירים מוציאים ספרים על מהלכים בעבודת השם כמו בלבבי, אני ממש לא מתחבר לזה.

ואני מניח שהמחבר הנזכר ביקש לחקות את הבלבבי... שגם הוא מברכפלד,,, כי למה לא לחקות הצלחות.

אוהב אוצר

לא כולם זוכים, הקב"ה מזכה את מי שמתאים, הלוואי והיה לי כשרון וזכות להוציא ספר כזה לאור.
לא קשה לתת ביקורת, כדאי לשמוח בהצלחות השני ולא ....

ישראל הר כסף

בעלזער כתב:ר ישראל חלילה לא התכוונתי לפגוע באף אחד, רצוני לומר שהסגנון הזה שאברכים צעירים מוציאים ספרים על מהלכים בעבודת השם כמו בלבבי, אני ממש לא מתחבר לזה.

ואני מניח שהמחבר הנזכר ביקש לחקות את הבלבבי... שגם הוא מברכפלד,,, כי למה לא לחקות הצלחות.

טוב, אז טעית בכפליים. בעמח"ס 'בלבבי' גר בנאות הפסגה.
בעמח"ס בעצתך תנחיני' גר בקרית ספר...
אני לא רואה דבר רע בעצם הכתיבה ע"י צורב צעיר, אם הוא אדם חכם והגיע בעצמו להשגים והשגות גדולות ומתוך עצמו הוא שואב ממי הדעת. למה לא?

ול'אוהב' (עם כאלה אוהבים מי צריך שונאים). אתה מייחס את כל הנידון לצרות עין. ואני אומר לך שלא. זה לא מגיע משם. כי לא. אין לי איך להוכיח לך. אבל לא.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר