ז"ל החזו"א - ונראה דאין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה, כמו בזמן שהיו נסים מצויין ומשמש בת קול, וצדיקי הדור תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל, והכופרים אז הוא בנליזות מיוחדת בהטיית היצר לתאוות והפקרות, ואז היה ביעור רשעים גדרו של עולם, שהכל ידעו כי הדחת הדור מביא פורענויות לעולם ומביא דבר וחרב ורעב בעולם. אבל בזמן ההעלם, שנכרתה האמונה מן דלת העם, אין במעשה הורדה גדר הפרצה אלא הוספת הפרצה, שיהא בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות ח"ו, וכיון שכל עצמנו לתקן - אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון, ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת.
ולא פירט מרן זללה"ה מתי חל השינוי, האם תקופת הראשונים נחשבת עדיין בכלל הזמן שהניסים מצויים, ומה לגבי תקופת רבותינו בעלי השו"ע. ובכלל יל"ע על מה כוונתו שצדיקי הדור תחת השגחה פרטית הנראית לעין כל, והלא שאלת צדיק ורע לו נשאלה ע"י משה רבינו ודוד המלך וכו'. ואמנם אין ספק שבזמנינו יהיה בהורדה זו הוספת פרצה, אבל האם סיבת השינוי הוא מיעוט השגחה גלויה או סיבות אחרות, וכו', הרבה יל"ע בכל תיבה מדבריו ומסתמא כמה הילכתא גבירתא איכא למישמע מינייהו.