ישיבת מערבא מכון רובין

[ישראל שטיין]

האם יש למישהוא את המאמר של הרב שך נגד ישיבת מערבא?
האם מישהוא יודע מהם מילותיו של הרב שך נגד הישיבה הזו?
האם גדולים אחרים הסכימו או ג"כ התנגדו?

[החתן סופר]

מפורסם שהרב שך התנגד, אבל מישהו יודע למה? מה הסיבה?
וכי כל בחור בן 14-15 שמתחיל בישיבה קטנה מתאים ללמוד תורה כל היום שלושה סדרים וביני וביני להכניס עוד לימודים?
הרי מי שלומד פה בישיבות וכדו׳ יודע מה המציאות, אז למה לא לאפשר לאנשים לפתח תחומי חיים אחרים שודאי תורתינו אינה סותרת אותם? וכי כולם צריכים להיות רבנים מורי הוראה?
ודאי שצריכים להיות ת״ח, אך לא רבנים, וכמדומה שציבור שלם שכחו התעלמו מדברי החתמ״ס בסוכה לו׳. ויעויין עוד בדברי הגראי״ה קוק זצ״ל בעין איה ברכות לה׳: ואני שואל מה נפשך- מי שחפץ לגדול בתורה ילך ללמוד בישיבה שלומדים בה כל היום ובע״ה יצמח לאילנא רברבי, ומי שקשה לו ולא מתאים בנשמתו לשבת להגות בתורה כל היום אדרבה שיהיה חקלאי וילמד סדר זרעים שידע מה לעשות בדיני לקט שכחה ופאה, שיהיה רפתן וידע שיטת החזו״א המיקלה בחליבה בשבת בגרמא, שיהיה רופא וידע סי׳ שכח׳ באו״ח, וצע״ג.

[מאיר סובל]

זה מסתמא נמצא ב"השקפתינו" באחד החלקים האחרונים.
מערבא היתה הסנונית האחרונה, אבל מי שרוצה לעמוד על דעתו שיקרא כל מה שכתב על הישיבות התיכוניות, החל משנת תשכ"ה שהיתה מערכה נגד מתיבתא בעכו, בצירוף הטשעבינער רב ורבי יחזקאל אברמסקי והסטייפלר,
עובר לעשרות מוסדות דומים, והטורו קולג' שרצו לפתוח פה סניף בשנת תשל"ח.

אין כאן מקום לפרט דעתו ודעת כל ראשי הישיבות. רק אוסיף כי ברור שהרב שך וכל ראשי הישיבות כדעתו הבינו שיש צורך גם ברפתנים וחייטים ונהגי מיניבוסים וכו' וכו' שיהיו ירא"ש ומדקדקים במצוות, אבל האם הם צריכים ללמוד בגיל בחרות לימודי חול ולא קודש כדי להצליח במקצועות הללו?? למה זה עוזר חוץ מלהיות גשר לאקדמיה, מה שמקרר את כל הירא"ש והדקדוק במצוות. מי שילך לישיבה תיכונית - זה לא בשביל לצאת לחיי פרנסה אלא בשביל לטעום מעץ הדעת טוב ורע.

וכבר אמר אדם חכם: מי יותר מחוייב ללמוד רק לימודי קודש בשנות הבחרות? מי שמתעתד ללמוד בכולל אחרי החתונה / להיעשות ר"מ ומשגיח וכדו'. או מי שמתכוון מיד אחרי חוק לימודיו לפנות לשוק וחיי המעשה?? ברור שהשני צריך להספיק יותר כי אח"כ לא יהיה לו מתי ואיך, וכבר צריך להיות מלא תורה וירא"ש, יותר מאלו שישלימו עוד שנים ארוכות בכולל...

ואחרי הכל, כמדומה שעיקר הקצף על מערבא יצא בגלל שקראו לזה "ישיבה". אילו זה היה מכון רובין בלבד, זה היה עובר איכשהו כמו תיכוניות אחרות.

ואשר לטענה שיש בחורים שלא מוכשרים וכו'.
כמה גדולי הדורות יוכיחו, שהם לא היו מוכשרים בנערותם, וקדושת התוקה וסגולתה עם כוחות הרצון וההתמדה הכריעו שהם ולא אחרים יזכו לכתרה של תורה, ואילו היו הולכים למכון שמערב לימודי חול ומכוון להשאר בעלי בתים, כלל ישראל היה מאבד גדולי ישראל ממש!
זה לא סיפורי היסטוריה מלפני תק"י דורות, כך היה אומר על עצמו מרן בעל שבט הלוי זצ"ל שאנחנו עדיין בשנת האבל על פטירתו.

[הכהן]

והמעניין, שתמונותיהם של הרב שך והסטייפלער מתנוססות שם על הכתלים...

[איש-אחד]

ע"פ מה ששמעתי בזמנו, הרב שך אמר להרב צ'ייט (ר"י מערבא), שהוא מבין שצריך מוסד כזה עבור משפחות אמריקאיות, אך מאידך באופן פומבי הוא צריך לצאת כנגד מוסד שכזה כדי שזה יישאר דבר חריג.

[עקביה]

אם אני זוכר נכון, מכתבו של הרב שך נמצא ב'מכתבים ומאמרים' ח"ד.

[אום אני חומה]

הרב וולבה (עלי שור חלק א' עמ' רצה-רצו) מבאר את כל עניין למודי החול 'ברחל בתך הקטנה'.

[הכהן]

ודאי שצריכים להיות ת״ח, אך לא רבנים, וכמדומה שציבור שלם שכחו התעלמו מדברי החתמ״ס בסוכה לו׳. ויעויין עוד בדברי הגראי״ה קוק זצ״ל בעין איה ברכות לה׳: ואני שואל מה נפשך- מי שחפץ לגדול בתורה ילך ללמוד בישיבה שלומדים בה כל היום ובע״ה יצמח לאילנא רברבי, ומי שקשה לו ולא מתאים בנשמתו לשבת להגות בתורה כל היום אדרבה שיהיה חקלאי וילמד סדר זרעים שידע מה לעשות בדיני לקט שכחה ופאה, שיהיה רפתן וידע שיטת החזו״א המיקלה בחליבה בשבת בגרמא, שיהיה רופא וידע סי׳ שכח׳ באו״ח, וצע״ג.

הרב דסלר ביאר ד"ז במכתבים (אינני זוכר באיזה מכרכי המכתב מאליהו), בהבדל בין שיטת הישיבות לשיטת פרנקפורט.

[הכהן]

ובדיוק היום הקפיצו אשכול עם תגובה זו

[יאיר1]

מפורסם שהרב שך התנגד, אבל מישהו יודע למה? מה הסיבה?
וכי כל בחור בן 14-15 שמתחיל בישיבה קטנה מתאים ללמוד תורה כל היום שלושה סדרים וביני וביני להכניס עוד לימודים?
הרי מי שלומד פה בישיבות וכדו׳ יודע מה המציאות, אז למה לא לאפשר לאנשים לפתח תחומי חיים אחרים שודאי תורתינו אינה סותרת אותם? וכי כולם צריכים להיות רבנים מורי הוראה?
ודאי שצריכים להיות ת״ח, אך לא רבנים, וכמדומה שציבור שלם שכחו התעלמו מדברי החתמ״ס בסוכה לו׳. ויעויין עוד בדברי הגראי״ה קוק זצ״ל בעין איה ברכות לה׳: ואני שואל מה נפשך- מי שחפץ לגדול בתורה ילך ללמוד בישיבה שלומדים בה כל היום ובע״ה יצמח לאילנא רברבי, ומי שקשה לו ולא מתאים בנשמתו לשבת להגות בתורה כל היום אדרבה שיהיה חקלאי וילמד סדר זרעים שידע מה לעשות בדיני לקט שכחה ופאה, שיהיה רפתן וידע שיטת החזו״א המיקלה בחליבה בשבת בגרמא, שיהיה רופא וידע סי׳ שכח׳ באו״ח, וצע״ג.

מה הקשר בין זה שלא כל אחד יכול ללמוד כל חייו, לבין זה שצריך להכניס לימודי חול לנערים צעירים?!?
גם רפתן צריך לדעת קצת ללמוד גמרא, ונורא מצער לראות בוגרי ישיבות תיכוניות רבים ורבים שאינם יודעים ללמוד גמרא, ולא יודעים מעט הלכות וכו'. אמנם יש מעטים שנשארים עם ידע סביר, אבל רובא דרובא אינן כאלו. נמצא שבדרך התיכוניות יוצאים רפתנים שאינם יודעים לא את שיטת החזו"א ולא את שיטת הרב קוק אלא בעיקר את שיטת המדעים....
מי שרוצה לפתח תחומי חיים אחרים יוכל לעשות זאת בגיל 25 בהצלחה רבה.
דווקא המסננת של גיל 14 15 אינה אמינה, רבים מאד מהתלמידי חכמים מצאו את מקומם בעולם התורה רק בסביבות גיל העשרים, כך שהגיל היותר נכון הוא באמת גיל 25. ואם יערבו בגיל צעיר לימודי חול, כבר סתמו את הגולל על הצעיר הלומד, ובגיל צעיר ברור שצריך לתת רק אפשרות אחת, לא להביא את הנסיון בכלל.
פלא על הכותב, אם אכן מידיעה כתב...

[החתן סופר]

מפורסם שהרב שך התנגד, אבל מישהו יודע למה? מה הסיבה?
וכי כל בחור בן 14-15 שמתחיל בישיבה קטנה מתאים ללמוד תורה כל היום שלושה סדרים וביני וביני להכניס עוד לימודים?
הרי מי שלומד פה בישיבות וכדו׳ יודע מה המציאות, אז למה לא לאפשר לאנשים לפתח תחומי חיים אחרים שודאי תורתינו אינה סותרת אותם? וכי כולם צריכים להיות רבנים מורי הוראה?
ודאי שצריכים להיות ת״ח, אך לא רבנים, וכמדומה שציבור שלם שכחו התעלמו מדברי החתמ״ס בסוכה לו׳. ויעויין עוד בדברי הגראי״ה קוק זצ״ל בעין איה ברכות לה׳: ואני שואל מה נפשך- מי שחפץ לגדול בתורה ילך ללמוד בישיבה שלומדים בה כל היום ובע״ה יצמח לאילנא רברבי, ומי שקשה לו ולא מתאים בנשמתו לשבת להגות בתורה כל היום אדרבה שיהיה חקלאי וילמד סדר זרעים שידע מה לעשות בדיני לקט שכחה ופאה, שיהיה רפתן וידע שיטת החזו״א המיקלה בחליבה בשבת בגרמא, שיהיה רופא וידע סי׳ שכח׳ באו״ח, וצע״ג.

מה הקשר בין זה שלא כל אחד יכול ללמוד כל חייו, לבין זה שצריך להכניס לימודי חול לנערים צעירים?!?
גם רפתן צריך לדעת קצת ללמוד גמרא, ונורא מצער לראות בוגרי ישיבות תיכוניות רבים ורבים שאינם יודעים ללמוד גמרא, ולא יודעים מעט הלכות וכו'. אמנם יש מעטים שנשארים עם ידע סביר, אבל רובא דרובא אינן כאלו. נמצא שבדרך התיכוניות יוצאים רפתנים שאינם יודעים לא את שיטת החזו"א ולא את שיטת הרב קוק אלא בעיקר את שיטת המדעים....
מי שרוצה לפתח תחומי חיים אחרים יוכל לעשות זאת בגיל 25 בהצלחה רבה.
דווקא המסננת של גיל 14 15 אינה אמינה, רבים מאד מהתלמידי חכמים מצאו את מקומם בעולם התורה רק בסביבות גיל העשרים, כך שהגיל היותר נכון הוא באמת גיל 25. ואם יערבו בגיל צעיר לימודי חול, כבר סתמו את הגולל על הצעיר הלומד, ובגיל צעיר ברור שצריך לתת רק אפשרות אחת, לא להביא את הנסיון בכלל.
פלא על הכותב, אם אכן מידיעה כתב...

יש חיסרון ברעיון אני מסכים, אכן בשטח הדברים לא מושלמים, אבל הרעיון שראשיתו עוד מהרש"ר הירש הוא נפלא, ובפרט בדורנו אנו שעינינו הרואות שלא כל אחד עתיד לצאת גדול בהוראה.
ח"ו מלומר שצריך כל אדם להיות ת"ח את זה כבר הזכרתי, אלא שלא כל אחד צריך "לעסוק" בזה כמקצוע, ופוק חזי כמה וכמה שהיו ת"ח ועובדים לפרנסתם וניתן דוגמא אחת לפקיד בנק בסה"כ שזכה שחיבורו על המשניות נמצא בכל ישיבה וישיבה והרבה בתים- הרב פינחס קהתי זצ"ל.

צריך לראות איך משלבים, אי אפשר לחיות בפחד מהעולם הזה ולהגיד שנתקרר מחמת כל מיני דברים, וכי הלימוד תורה הוא חממה שברגע שנצא ממנה (מלימוד אף פעם לא יוצאים הכוונה מלימוד בכולל ישיבה וכו') נחדול מחיי תורה ויראת שמים? איפה נשמע דבר כזה? אחרי נשיקת עפר מכת"ר, איני חושב כדבריו, ואדרבה אם יהיו אנשים יראי שמים בחברה הישראלית שיוכלו להשפיע גם מעבר לתחום הוראה בתורה זאת תהיה מציאות נפלאה ומתוקנת, ועל זה אנחנו עמלים בדור הזה.

[ברזילי]

... אבל הרעיון שראשיתו עוד מהרש"ר הירש הוא נפלא, ובפרט בדורנו.

אדרבא, הרעיון שכל אחד ואחד צריך לישב בישיבה ולעשות תורתו אומנותו עד גיל 25 כפי שהציעו כאן, או למעלה מזה, הוא חידוש נפלא של הדור האחרון שלא שמעו עליו אבות אבותינו. הרוב המכריע של היהודים בכל התקופות הידועות לנו, כולל הזמן האחרון שלפני חורבן אירופה, יצאו לעבוד לפרנסתם או ללמוד אומנות בסביבות גיל הבר-מצוה, והטענה על גדולי הדור המוחמצים (או שאר טיעונים דלעיל) לא שמיעא להו. מנגד, ברור לכל כי דווקא בדורנו יש צורך גדול לחזק את ההשכלה התורנית של כלל הציבור מן הטעם הידוע, ואין מי שמציע ברצינות לנתק נערים בני ארבע עשרה ממסגרת תורנית. אמנם יש לדון עד כמה צריך להרחיק לכת בחידוש זה (רפורמה בלע״ז), וכדרך התקנות המחודשות יש לשקול שכרה והפסדה מול הנסיבות המשתנות.

[ישראל אליהו]

גם רפתן צריך לדעת קצת ללמוד גמרא, ונורא מצער לראות בוגרי ישיבות תיכוניות רבים ורבים שאינם יודעים ללמוד גמרא, ולא יודעים מעט הלכות וכו'. אמנם יש מעטים שנשארים עם ידע סביר, אבל רובא דרובא אינן כאלו.

אלו הנתונים מתוך ויקיפדיה, ערך שיטת הרבדים [ההדגשים אינם במקור]:

בבסיס המוטיבציה ליצירת השיטה והפצתה, ציינו חלק מהוגיה‏[1], ש70% מבוגרי הישיבות התיכוניות אינם מסוגלים ללמוד דף גמרא בעצמם, אף שרובם ככולם מקדישים כ-15 שעות שבועיות למקצוע זה וניגשים לבגרות בו. כמחצית מבוגרי ישיבות ההסדר נכשלים במבחני אנסין במבחן כניסה למכוני ההוראה שנעשה בשנה הרביעית ללימודיהם. חוקרים ציינו כי בקרב תלמידי הציונות-הדתית התלמוד נחשב למקצוע השנוא ביותר. תומכי השיטה הציעו לחפש את שורשי הבעיות "בהוראת הגמרא בהיעדר כמעט מוחלט של מיומנויות למידה שיטתיות, מוגדרות ומדורגות" כפי שנעשה במקצועות אחרים.

[שומע ומשמיע]

קשה לומר שבוגרי מערבא יודעים או אוהבים פחות ללמוד מבוגרי ישבות רגילות.

[ישא ברכה]

מתוך השתקפות החיים כפי שנראה בגמרא ובמקורות קדמוניים, נראה שבימים עברו היה מקובל ללמוד אומנות ומלאכה בימי הבחרות, והיה זה חלק מההכנה לחיים, וזה מחיובי האב לבנו.
כ"ז כל זמן שהחיים היו פחות מאורגנים כמו היום שיש ישיבה ומסגרת כללית, אלא כל אחד גדל אצל אביו מקסימום בבית כנסת האזורי. [בשלב בוגר יותר היו בתי מדרש גדולים, והיו נוסעים ללמוד ממקום למקום. אמנם גם בגמרא מתואר בחורים שהיו נוסעים ללמוד אצל חכמים אחרים, אבל זה בגיל בוגר, וגם לא נראה שזה הקיף את כל בני השכבה אלא בחורים מסוימים אולי עובדי ה' במיוחד שחשקה נפשם בתורה או מצוינים וכו'].
אם כי מסתבר שלימוד האומנות הלזה לא תפס מקום כ"כ מרכזי כפי שתופסים כיום הלימודים הנצרכים לצורך פרנסה, וממילא לימוד האומנות לא תפס מיקום כ"כ מרכזי, מלבד זאת האומנות היתה בעיקרה חכמה פרקטית ולא איזו חכמה עיונית כפי זמנינו. [אני לא חושב שהלימוד היה ע"י שיעורים וכו', אלא פשוט לצאת לעזור לאבא בשדה וכו', זה היה חלק מהחיים, כפי שהרבה ממערכת החיים שלנו נשתנה ע"י הטכנולגיה וע"י התרבות המערבית]. הסיכון היה פחות, הילד גדל במערכת קטנה שמורה ומסודרת, הוא ינק תורה ויר"ש מהבית, עם הרבה יותר כבוד וחשיבות להורים ולמסורת [הערבים כיום קצת מייצגים מעט מדרך זו. ואפשר מאוד להתפעל מכל מיני הנהגות שלהם ואכמ"ל]

אינני יודע באיזה שלב הדברים נשתנו, אולי כשהחלה תופעת הישיבות המאורגנות, אז החלה להתפתח מערכת מסודרת, לא עוד חינוך ביתי חמים ושמור, אלא מערכת חינוכית כללית.
אולי כשהחלה המהפכה התעשיתית שחלק מתסמיניה היה תועפת העבודות המורכבות, הצורך בלימוד מקצוע ועבודה וכו'. ומסתבר שגם וגם, [וכדרכם של שינויים, זה לא קרה ברגע אחד אלא בהדרגה. לאט לאט השתנתה המגמה].

עד שבדורות האחרונים ראו חכמי הדור, שאם בחורים צעירים יתעסקו גם בלימודי מלאכה תוך כדי השנים שהם רוכשים את הידע הבסיסי בתורה, הם לא יצליחו לרכוש כראוי את מה שהם צריכים לרכוש.
והענינים שנער צריך לרכוש זה לא רק כמות של טקסט, אלא אופי ודרך, כמו למשל מושג של לעמול בתורה, להתרכז, לאהוב את התורה, ועוד.

מלבד זאת גם הבניה הרוחנית, יתכן שראו החכמים שכדי שהאדם יבנה כראוי ביהדות הוא צריך כמה שנים של התיחדות לעבודת ה', כמה שנים של ישיבה מוחלטת בבית ה', לחיות חיי אמונה ואהבת ה', ורק אח"כ הוא ראוי לצאת לעולם המעשה.

כללו של דבר, מכיון שבדבר זה אין הלכות פסוקות. וגם אם מאן דהוא יחליט שכן יש הלכות פסוקות נשתנו דברים רבים מהדורות הקודמים, א"א להקיש למה שהיה. והדבר מסור לחכמי העם.

ובהקשר לשאלה שאנו רואים בעיננו שזה לא מתאים. ראשית עוד לא ראינו מה קורה כאשר לומדים גם לימודי מלאכה, [והישיבות הנ"ל הם לא פונקציה מכמה סיבות]. שנית, הישיבות כיום הם לא רק מקום לצמיחת ת"ח אלא להיבנות כיהודי תורני. [מה שפעם היה בבית].

[יאיר1]

הגיע כאן חבר, ושאל שאלת 'תם' על שיטת הרב שך.
על השאלת 'תם' אני חושב שכבר ענו כמה וכמה פעמים, דא עקא ששאל ה'תם' נהפכה לשאלה מלומדת יותר...
עם כל הכבוד לחולקים, לכל הפחות אי אפשר להעמיד את דעת הרב שך ושאר ראשי הישיבות החרדיות כטועים בדבר משנה.
ניתן לפתח דיון האם הרבנים החרדים צודקים בשיטתם, וזה בעצם מה שקורה כאן, אבל אני ועוד חברים באו להשיב על השאלת 'תם'.

מי שגדל בישיבות החרדיות רואה ומבין היטב את הנזק הנורא לקומתו הרוחנית לו היתה שעה אחת של לימודי חול. וזה לא אומר שישיבת הישוב החדש ומערבא לא הצמיחו פירות נאים במיוחד. ויש גם מה לחקור בזה.

[יאיר1]

ח"ו מלומר שצריך כל אדם להיות ת"ח את זה כבר הזכרתי,

לזו כוונתך, או שיש כאן טעות סופר?

[החתן סופר]

ח"ו מלומר שצריך כל אדם להיות ת"ח את זה כבר הזכרתי,

לזו כוונתך, או שיש כאן טעות סופר?

טעות סופר, חובה לצאת מגדר עם הארץ ויותר מזה, וזו פשיטותא הכי גדולה שאפשר להגיעה אליה בחיים.

[עקביה]

אם אני זוכר נכון, מכתבו של הרב שך נמצא ב'מכתבים ומאמרים' ח"ד.

ח"ד מכתב שכא, עמ' מא, מתאריך י' אדר תשמ"ח.

[הכהן]

יש מי שיכול למצוא את מכתב הרב דסלר שהוזכר לעיל?

[עדיאל ברויאר]

יש מי שיכול למצוא את מכתב הרב דסלר שהוזכר לעיל?

"פלגינן" שלח הודעה זו:

אני מצרף את המכתב מקובץ המעיין, ולפי רישום לא ברור אצלי, זה כנראה מופיע גם במכתב מאליהו ח"ג עמ' 357 [אם כי צריך לבדוק אם אין שינויים..].

[הכהן]

תודה רבה

[ישראל שטיין]

אם אני זוכר נכון, מכתבו של הרב שך נמצא ב'מכתבים ומאמרים' ח"ד.

ח"ד מכתב שכא, עמ' מא, מתאריך י' אדר תשמ"ח.

שלום עקביה.
תודה רבה על המקור.
חיפשתי באוצר הספרים שלי ולא מצאתי, ואף באוצר החכמה לא נמצא.
אם יש לך צילום של הקטע, אני אשמח אם תעביר אותו אלי.
תודה רבה ושבת שלום ומבורך!!!

[פולסברג]

מענין לענין.
שמעתי פעם דרשה מהאדמו''ר מסאטאמר ר' אהרן שליט''א [כמדו' בדינר לבית רחל בב''פ], כנגד התופעה שמקצת מבחורי חסידיו נוסעים לארה''ק ללמוד, ותחילה ציין לגודל ההפקרות וגם שנמשכים לציונות וכו' וכו', וסיים את דבריו ואמר: ובכלל, למה רוצה לנסוע לשם? ודאי בגלל רמת הלימוד והשיעור. אבל מסתמא בעוד עשרים שנה יהיה ''אגיטע סוחר'', וא''כ למה זה לו?
שמעתי במו אזני.

[פרנקל תאומים]

לפלא שלא הזכירו כאן את אגרתו של גדול האחרונים איש האלוקים מרן החזו''א זי''ע: "מנויה וגמורה בסודם של חכמים" וכו'

[עקביה]

גדול האחרונים איש האלוקים מרן החזו''א זי''ע

ר' פרנקל,
מעודי תמהתי על הנהגתך, כעורך יתד נאמן או משהו באזור, לחלק תארים ולמדוד כינויים.
מה העניין בזה?
האם יש כאן מישהו שמשתכנע יותר כאשר החזו"א נוטל את כל אותן עטרות מאשר אילו היה כתוב רק 'החזו"א'?

[פרנקל תאומים]

גדול האחרונים איש האלוקים מרן החזו''א זי''ע

ר' פרנקל,
מעודי תמהתי על הנהגתך, כעורך יתד נאמן או משהו באזור, לחלק תארים ולמדוד כינויים.
מה העניין בזה?
האם יש כאן מישהו שמשתכנע יותר כאשר החזו"א נוטל את כל אותן עטרות מאשר אילו היה כתוב רק 'החזו"א'?

וכי זו התמיהה היחידה שיש לך עליי? זו הקטנה שבהן!
עכ''פ, מסתמא אתה יודע מהיכן וממי העתקתי את התואר הנ''ל. לא מליבי חצבתיו.

[חלא בר חמרא]

מכתב חם ומלא רגש בסוגיא דנן, נמצא באוצר מכתבים לבעל ה'פני מנחם', מכתב א'.
https://tablet.otzar.org/#/book/155981/ ... /0/end/0/c

[צופה_ומביט]

עכ''פ, מסתמא אתה יודע מהיכן וממי העתקתי את התואר הנ''ל. לא מליבי חצבתיו.

הקדמת בית ישי [חידושים וביאורי סוגיות] להגר"ש פישר זצ"ל.

[חברא]

מכתב חם ומלא רגש בסוגיא דנן, נמצא באוצר מכתבים לבעל ה'פני מנחם', מכתב א'.
https://tablet.otzar.org/#/book/155981/ ... /0/end/0/c

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p ... 77#p323953

[עקביה]

עכ''פ, מסתמא אתה יודע מהיכן וממי העתקתי את התואר הנ''ל. לא מליבי חצבתיו.

אין לי מושג מהיכן. עד שגילה ר' צו"מ.

[נחומצ'ה]

מענין לענין.
וסיים את דבריו ואמר: ובכלל, למה רוצה לנסוע לשם? ודאי בגלל רמת הלימוד והשיעור. אבל מסתמא בעוד עשרים שנה יהיה ''אגיטע סוחר'', וא''כ למה זה לו?

ובאותו ענין אתה מזכיר שיחה כאובה של 'בעל תשובה' עמי.
סיפר לי, שבישיבה שע"י ביתו, הראש-ישיבה מצר את צעדיו מלהתפלל שם עם בני הישיבה. וטוען לו שלא רוצה ש'בעלי-בתים' יתפללו כאן.
ממשיך ואומר הנ"ל בכאב: ואני לא מבין אותו, הרי בסוף כולם יהיו 'בעלי-בתים'...