זעקת ה'שוכר' תקשיב ותושיע

[נחומצ'ה]

חשבתי מזמן לפתוח נושא זה. אך הנה הגר"י ברגר שליט"א רב דגני גאולה, פירסם מכתב אמיץ.
בחודשיים האחרונים, שהורים חיתנו צאצאים, הפצע הזה רק דימם. כן, מחירי השכירות המופקעים.
נכון שיש יוקר מחיה. מחד פעמי, משקאות, דלק, משכנתאות ושאר צרכי בסיס.
אבל למה אם נחסר לך 1000 שקלים ויותר, הפיתרון הפשוט לשבת על הכורסא ולהודיע על תוספת מחיר לשוכר?!

וגם המתווכים אשמים. הם מבטיחים שוכרים בטוחים ארה"בים ושאר אירופאים, ובתווך בעלי משפחות ישראלים,
שכבר להם 5 נפשות ויותר, ודעתם לקבע כאן, משלמים את המחיר.
[אותם מתווכים שגם העלו את מחירי הדירות בבית שמש. ומוצא זמין וראוי אפי' לבעלי יכולת שעד לפני עשור, אין ואפס].

[יוצא פוניבז']

ומה עם זעקת המשכיר?

[בעל התפארת]

מה הוא צועק, שהוא רוצה להרויח עוד כסף?
הרי מדובר כאן בהפקעה לא לפי שווי אמיתי, כמבואר במכתב.

[זנב לאריות]

אני גר באיזור המדובר, ועובר משם בעוד חודש, בין השאר מחמת המחירים ההזויים, [להדגמה ראיתי דירה לשכירות, דירת 5 חדרים, קצת יותר מ100 מטר, לא משופצת ולא משודרגת, חדרים ממש קטנים, רק חצי דירה ממוזגת, בלי חדר שירות בלי יחידת הורים [מכונות כביסה בתוך ארוך במסדרון] מרפסת קטנה, בקומה 7, המשכיר ביקש 10000 לחודש, התלבטתי, ירדתי מזה כי הדירה ממש לא נעימה, במיוחד במחיר כזה, - זה היה לפני שבועיים, הערב נודע לי שהמשכיר שגר רחוק שפירסם את הדירה, והבין מה המחירים, דורש כעת 15000, וכבר יש שהציעו לו 14000, והוא מחכה, והוא ככה"נ יקבל את ה15 שהוא דורש].

אבל האמת אני לא כ"כ מבין את הסוגיא, הרי מה קובע את המחיר האמיתי, הביקוש. ואם יש ביקוש במחירים האלו, האם זה לא מראה שזה השווי של השכירות, מה קובע אם לא מה שאנשים משלמים.
ועוד ה'זעקה' היא על אברכים שאינם עומדים במחירים האלו ונאלצים לעזוב חזרה לחו"ל וכדו', במושכל ראשון הבנתי את ה'זעקה' שהרי אני אחד מאותם אברכים, וזה הסיבה שאני נאלץ לעבור משם, אבל אחר ההתבוננות, אני לא חושב כך, סליחה, מי קבע שאברכים צריכים לגור באיזור הכי יקר בירושלים [כמעט, למעט רחביה טלביה וכדו'], ובאיזור הכי מרכזי ונוח בעיר, חלק מהמחיר שאברך משלם, בגלל שהוא לא עובד ואין המעות מצויות בכיסו, הוא לוותר על נוחיות ומותרות, לכן הוא קונה כובע חדש לא פעם בשנה אלא פעם ב... לכן הוא לא קונה את אותם מיני בשרים ודגים וכדו' שאחרים יכולים להרשות לעצמם. , וכן שאר הדברים.
זה המחיר של חיי-תורה שאנחנו מוכנים וגאים [ואמורים להיות שמחים] לשלם !!!

נכון שהסיבה למחירים האלו זה החוצניקים שגרים באיזור הזה ומגיעים לתקופה לא"י להתבשם מחכמת אנשי א"י..., ולהם יש את האפשרות לשלם, אבל מה זה משנה, הלא אם הייתה קבוצה של בני א"י שהממון בידם והיו רוצים לבוא ולגור דווקא באיזור מסויים זה גם היה מעלה את המחירים, ומה הגריעותא בכך שזה אנשים מחו"ל.

סו"ס אני לא כך כך מבין את ה'צעקה' למרות שאני מהנפגעים מהתופעה.

ואגב, כמדומה שקריאות הרבנים אין בידם להועיל כלל, רק במקומות שהנהיגו 'סנקציות' שאם השוכר עובר את התקנות לא יקבל כיבודים בביהכנ"ס ובעיות בקבלה במוסדות וכדו' רק זה הועיל במידה מסויימת, וזה שייך רק במקומות שיש קהילה הומוגנית שכפופה להנהגה מסויימת, לא כן בשכונות אלו, שיש שם 'סלט' נפלא של ליטאים ספרדים ובעיקר חסידים מכל מיני חסידויות, אין בקריאה על פניו שום תועלת.

[יוצא פוניבז']

מה הוא צועק, שהוא רוצה להרויח עוד כסף?
הרי מדובר כאן בהפקעה לא לפי שווי אמיתי, כמבואר במכתב.

הוא בס"ה רוצה לכסות את המשכנתא הענקית שנטל, ולשכור לעצמו דירה לדור בה במקום זול יותר, ובנותר לקנות לחם וחלב.
אם מדובר בהפקעה ללא שווי אמיתי, אז יתכבדו השוכרים וישכרו דירה אחרת. ואם אינם מוצאים להשיג במחיר פחות מכך, הווי אומר שזהו השווי האמיתי.
אם רצון השוכרים להתאגד לטובת עצמם ולקבוע מחירים וכו', מי ימנע מהם, אבל מדוע יש כאלו שחושבים שמצוה גדולה להתערב דווקא לטובת השוכרים, ולא לטובת המשכירים.

[זנב לאריות]

כמה הוספות קטנות
א. אינני ח"ו בא לחלוק על הגר"י ברגר שליט"א, אייני ראוי לכך, אלא רחוק מאוד מכך, אלא מנסה להבין.
ב. לגבי הבאים ללמוד תורה במסירות נפש, הנה אני גר באיזור, וגם לפני שנתיים המחירים פה היו ממש יקרים, [בתקופת ה'קורונה' זה קצת עמד במקום, אבל עדיין יקר מאוד ביחס לשכונות כמו רמת שלמה, גב"ש רמות, ובוודאי נוה יעקב ופסגת זאב], ובכלל רוב הגרים כאן מעיקרא אינם בדיוק חסרי יכולת, די לראות את מותגי העגלות, ובגדי הילדים וכדו', כשאני שומע מבנותיי מה החברות הרבות בכיתה קונים, כמה סוגי נעליים יש להם, וכמה אוכל הם קונים בחוץ, ומה סגנון הנופשים שלהם, ומה הרכבים שיש להם, - זה לא נראה כ"כ כמשפחות שחיות ב'מסירות נפש', [רק לדוגמא ברוב המגדלים שנבנו פה, כ''גני רוממה'' ''תנובה'' ''כדורי'' ''אחוזה'' ''רמת הצפון'' וכדו' יש חברות ניהול, וועד הבית בממוצע 400-500 ש"ח לחודש].
ג. מה הכוונה במכתב הגר"י ברגר שליט"א -"ביקוש מלאכותי" שנוצר ע"י מתווכים, הרי אין למצוא כאן דירות פנויות, מאוד קשה, בדידי הוי עובדא שחיפשתי, אז מה מלאכותי בזה, יש ביקוש זה עובדה.
ד. ואגב יש להוסיף שאמנם באיזור זה המחירים הזויים לאנשים מן המנין, אבל בכל מקום המחירים קפצו, הן בקניה והן בשכירות, אני כבר חצי שנה מחפש דירה לקנייה ברמת שלמה, ומלב דקשה למצוא דירות כי אין היצע, אבל אני יודע שהמחירים עלו בתוך פחות מחצי שנה ב300000 ש"ח לפחות, אם לא יותר, [דירה מוזנחת שזקוקה לשיפוץ כללי, בגודל 85 מטר עם אפשרות להוציא אישורים לעוד 85 מטר על הגג, יצאה לשוק ונמכרה בפחות משבוע ב3100000, זה המצב, ובשכירות דירת 4 חדרים באיזור החדש עולה כ6500 ש"ח לחודש. מה לעשות זה המצב בכל מקום.

[מלבב]

גם בוילימסבורג היה פעם קריאת רבנים שאסור לקחת דמי מפתח כי זה מדברים של חיי נפש שאסור להפקיע שערים, וגם כשהתפרסם על הבעיה בפאות מחשש ע"ז פרסמו רבנים איסור להעלות את המחיר על פאות סינטטיות, ואני תמה וכי בשביל לתקן תקנות לציבור מותר לסלף את התורה? וכי בגלל שמיליון אנשים רוצים לגור בשכונה קטנה אחת זה נהפך לחיי נפש? הלא כך היא דרכה של עולם שהמחיר נקבע לפי הביקוש.

[בעל התפארת]

מה הוא צועק, שהוא רוצה להרויח עוד כסף?
הרי מדובר כאן בהפקעה לא לפי שווי אמיתי, כמבואר במכתב.

אם מדובר בהפקעה ללא שווי אמיתי, אז יתכבדו השוכרים וישכרו דירה אחרת. ואם אינם מוצאים להשיג במחיר פחות מכך, הווי אומר שזהו השווי האמיתי.

כשכתבו הפוסקים שאם מוכרי הדגים החליטו להפקיע שערים ומתקנים שלא לקנות דגים כמה שבועות עד שיחזירו את המחיר, לשיטתך אין מקום לתקן תקנה כזו, כי אם לא מוצאים להשיג דגים במחיר זול זה הופך את זה לשווי האמיתי?

[אלכסנדרוס]

בשוק החופשי המחיר נקבע לפי איזון בין ההיצע – כמות המוצר, לבין הביקוש – מידת הדרישה למוצר זה בשוק.
מפקיעי שערים (מונופוליסטים בלעז) יוצרים מצג מלאכותי של היצע מוגבל (למשל, בזכות התיאום בין כל הדייגים, הם מעמידים פנים שלא שווה להם לדוג אם הם מוכרים את הדג במחיר הריאלי בהתאם לטרחה) ולמעשה המרכיב היחיד שקובע את המחיר הוא הביקוש.

[יוצא פוניבז']

מה הוא צועק, שהוא רוצה להרויח עוד כסף?
הרי מדובר כאן בהפקעה לא לפי שווי אמיתי, כמבואר במכתב.

אם מדובר בהפקעה ללא שווי אמיתי, אז יתכבדו השוכרים וישכרו דירה אחרת. ואם אינם מוצאים להשיג במחיר פחות מכך, הווי אומר שזהו השווי האמיתי.

כשכתבו הפוסקים שאם מוכרי הדגים החליטו להפקיע שערים ומתקנים שלא לקנות דגים כמה שבועות עד שיחזירו את המחיר, לשיטתך אין מקום לתקן תקנה כזו, כי אם לא מוצאים להשיג דגים במחיר זול זה הופך את זה לשווי האמיתי?

כבר כתבתי שזכותם של השוכרים להתאגד, וזה בדיוק מה שהיה שם שהיהודים התאגדו מול הגויים שייקרו את המחיר. (ואגב כל הנידון שם היה משום ביטול כבוד שבת וכדו'). [שו"ת צמח צדק סימן כח: "פעם אחת היו הערלים מוכרי דגים מייקרים השער לפי שראו שהיהודים קונים לכבוד השבת ואין מניחין בשביל היוקר ועשו הקהל הסכמה ששום אדם לא יקנה דגים שני חדשים"]. ה"ה כאן אם השוכרים יחליטו ביניהם על מחירים נמוכים, זכותם, אם יצליחו בכך כמובן. אבל מה שקרה כאן זה התערבות חיצונית, ע"י בית דין וכביכול בשם ההלכה, דווקא לטובת השוכרים, ועוד הכריזו שגם למשכירים אסור להעלות את המחיר. מדוע? וכי לבעלי הדירות ששוכרים במקום אחר לא העלו את המחירים ולא צריך להתחשב בהם?

[סגי נהור]

יש להבין דבר פשוט: אם המחיר הוא תוצאה של היצע נמוך וביקוש גבוה (ולא של "קרטל" של כל המשכירים שהחליטו יחד על מחיר גבוה, כמו במעשה הדגים), התערבות מבחוץ לא תועיל מאומה. מה שיקרה כשירד המחיר הוא שתהיה התנפלות רבה על הדירות, וכל הקודם יזכה, והאחרים יצאו בידיים ריקות. ולכן עדיף המצב הקיים, שבו הזכיה בדירה תלויה ברצונו וביכולתו של השוכר לשלם מחיר גבוה יותר. ואם יש שוכרים והדירות אינן עומדות ריקן, המשמעות היא שהתשלום הנדרש הוא המחיר הריאלי.

[נחומצ'ה]

כמה הארות והערות.
א. למיתמם מדוע בי"ד לא פועל לטובת המשכירים.
1. הרי זה שהשקיע כאן דירה, נטל לעצמו משכנתא מטורפת [רוב הדירות נבנו בעשור האחרון], וידע מראש על גובה התשלום החודשי. כך שלא יכול לבכות שרק רוצה לחם וחלב.
2. כבעל נסיון עם משכירי דירות [15 שנה... עד שבאתי ל'נחלה'..], בית הדין מוטב שיתערב לטובת החלש. לעולם אימת משכיר על השוכר. קל לנצלו מפחד הזריקה.
3. העליה היא כן כמצג שוא. היא מגיעה עם תיאבון, כי אם פלוני הצליח ב'כדורי' קומה 7 להשכיר ב*****, אז למה אני לא? וגם ע"י עצה רעה של מתווכים, שמפתים בבלעדיות וכו'.

ב. כשאתה שוכר דירה לטווח קצר [כגון בבין הזמנים או לנופש], יש בידך בחירה ואתה לא שבוי בידי איש. כאן בדירות שבאים להתיישב, אדם נקשר לסביבה וכו', מגדל בה את משפחתו [נכנס בשתיים ויוצא בשש...], מתרגלים למוסדות החינוך. ואז באבחה אחת, מעלים לך ב2000 או 3000 שקלים ללא רחמים. נניח היה אומר המשכיר, כי זה נגד המשכנתא שלו, ניחא. אך סתם כי 'זה המחירים כאן' [ועיין בהנ"ל].

ג. זה היה צפוי. ובכל השכונות מעלים. אך הכל במדד כללי. אך למה שואל השוכר, שקצת נאנקים מיוקר המחיה, המחשבה הראשונה זה להטיל על השוכר עוד..

[פרנקל תאומים]

למען ה', למה אתם שוכרים/קונים דירות במקומות כ''כ יקרים?
השתבשה עליכם דעתכם?
האמנם זה המקום היחיד שאתם יכולים לגור בו?

בכל מקום בארץ המחירים היום הזויים לחלוטין, אז בתוך הטירוף הזה אתם עוד הולכים למקומות היקרים מכל?

בל תשחית גמור על כל הכסף הזה שאתם שופכים.

[עובדיה חן]

רובם על חשבון הורים מחו"ל .

[פרנקל תאומים]

רובם על חשבון הורים מחו"ל .

אז על מה הזעקה?

וגם על הכסף של ההורים מחו''ל בל תשחית.

[נחומצ'ה]

גני גאולה הוא רק משל ודוגמא. והיינו טעמא לכל עיר ועיר, על מנהג המשכירים, שבכל קושי כלכלי, הנוחות הוא להעלות שכירות.

ובדרך צחות כנראה שכוונתם לזירוז הגאולה, שהיוקר יאמיר.

אך תחשבו טוב לפני יקור מחירים, על אברכים שמתמודדים, הן במחיה ואיך משפיע על חינוך ושלום הבית.

[אלכסנדרוס]

גני גאולה הוא רק משל ודוגמא. והיינו טעמא לכל עיר ועיר, על מנהג המשכירים, שבכל קושי כלכלי, הנוחות הוא להעלות שכירות.

ובדרך צחות כנראה שכוונתם לזירוז הגאולה, שהיוקר יאמיר.

אך תחשבו טוב לפני יקור מחירים, על אברכים שמתמודדים, הן במחיה ואיך משפיע על חינוך ושלום הבית.

סיפר סופר סת"ם: הרבה פעמים לקוחות באים לקנות ס"ת ומבקשים שיתחשב ויתן הנחה משמעותית, כי הם קונים "בשביל בית כנסת"...

ולענייננו, יש לטפל בשורש הבעיה, לא בהשלכותיה. שורש הבעיה הוא שאין במדינה מספיק דירות, בקצב שידביק את הגידול הטבעי. העניין התחיל להחריף לפני 15 שנה, ובכל שנה המחסור מעמיק והולך. אך במקום שהנציגים החשובים (שעוד מעט יללו על התורה והשבת ועטרות ליושנן) יעסקו בבעיה זו, הם עסוקים בגזירת הטלפונים ובהצהרות נאמנות.

[יוצא פוניבז']

כמה הארות והערות.
א. למיתמם מדוע בי"ד לא פועל לטובת המשכירים.
1. הרי זה שהשקיע כאן דירה, נטל לעצמו משכנתא מטורפת [רוב הדירות נבנו בעשור האחרון], וידע מראש על גובה התשלום החודשי. כך שלא יכול לבכות שרק רוצה לחם וחלב.
2. כבעל נסיון עם משכירי דירות [15 שנה... עד שבאתי ל'נחלה'..], בית הדין מוטב שיתערב לטובת החלש. לעולם אימת משכיר על השוכר. קל לנצלו מפחד הזריקה.
3. העליה היא כן כמצג שוא. היא מגיעה עם תיאבון, כי אם פלוני הצליח ב'כדורי' קומה 7 להשכיר ב*****, אז למה אני לא? וגם ע"י עצה רעה של מתווכים, שמפתים בבלעדיות וכו'.

ב. כשאתה שוכר דירה לטווח קצר [כגון בבין הזמנים או לנופש], יש בידך בחירה ואתה לא שבוי בידי איש. כאן בדירות שבאים להתיישב, אדם נקשר לסביבה וכו', מגדל בה את משפחתו [נכנס בשתיים ויוצא בשש...], מתרגלים למוסדות החינוך. ואז באבחה אחת, מעלים לך ב2000 או 3000 שקלים ללא רחמים. נניח היה אומר המשכיר, כי זה נגד המשכנתא שלו, ניחא. אך סתם כי 'זה המחירים כאן' [ועיין בהנ"ל].

ג. זה היה צפוי. ובכל השכונות מעלים. אך הכל במדד כללי. אך למה שואל השוכר, שקצת נאנקים מיוקר המחיה, המחשבה הראשונה זה להטיל על השוכר עוד..

1. הוא ידע מראש, והוא גם 'בנה' על עליית המחירים הצפויה, וכמו כל משקיע במרכז ירושלים. וגם הוא נאלץ להתמודד עם עליית החזר המשכנתא ועליית השכירות שלו.
2. לפי זה היה ראוי לסייג את התקנות הנ"ל בשוכרים קיימים. לא בחדשים.
3. אם העלייה היא מצג שוא, אז בודאי יימצאו דירות רבות במחירים זולים. יפנו נא השוכרים לשם. אם אין, כנראה שגם הביקוש גבוה, ועליית המחיר אינה מצג שוא.

[גביר]

פה עיר האבות באר שבע ת"ו ישנן דירות ריקות רבות. ניתן למצוא דירה של ארבעה חדרים בסביבה טובה, כמו שכונה ה', בשכירות של פחות משלושת אלפים ש"ח.

בשכונה ה' ישנו כבר ריכוז של אברכים חרדיים סביב בית מדרשו של הרב אלעזר.

בשכונה גם קהילה דתית גדולה ומפותחת, שמרכזה בבית הכנסת 'הכיפה'.

באזור אחר של העיר, שכונה ו, ישנה קריה חרדית מיסודו של הרב בנימין בצרי.

בשכונה ד הסמוכה לשכונה ו והזולה למדי מתפתחת בשנים האחרונות קהילת אברכים סביב ישיבתו של הרב סנדרו בוכניק.

התיישבותם, בקנה מידה רחב, של בני תורה בעיר, תועיל לכל הצדדים, לכלל הציבור, שיתבשם מריחם ומתורתם של האברכים, ולאברכים עצמם, שיוכלו ללמוד ברווחה יחסית.

באר שבע אינה כל כך רחוקה כפי שזה נדמה -

כשעה ועשר דקות נסיעה באוטובוס מבאר שבע לרחובות.

כשעה ועשרים דקות לירושלים, ואם תהיה קהילת בני תורה גדולה מסתמא יפתחו קווי מהדרין [כמו שישנם ברחובות קווים מהשכונות החרדיות שם לירושלים].

האווירה ככלל רגועה ונעימה, וגם חזות העיר משתפרת יותר ויותר.

[אבני גזית]

עד דאייתנן לבאר שבע, ביקרתי היום בנתיבות. עיר מלאה תורה בלעה"ר, הופתעתי לטובה. בניינים חדשים ובתי מדרש שוקקים חיים.

יש שם למעלה מעשרה תלמודי תורה ברמה גבוהה (שם הסתובבתי) ושאר מוסדות נפלאים.

השכירות כאן ל4 חדרים היא פחות מ3000 בתוך הקהילה.

[נחומצ'ה]

מספר לי אברך. שהמשכיר הודיע לו שבכוונתו להעלות השכירות ב2400 שקלים [!] אחר ב' שנות מגורים,
אך נוהג עמו טובת עין, ומעלה רק ב1200... לא מדובשיך ולא מעוקציך..

[משוש דורים]

הציבור שלנו כבר הרבה שנים מתחפר ביחידות תת קרקעיות ללא אויר וללא אור, או שמשלם מחירים מופקעים ביותר, וכל זאת מפני שמתעקש לא לראות את רצונו ית"ש ללכת להפיץ את אור ה' בפריפריה.
המחירים של דירה לקניה במרכז הארץ עומדים על קרוב ל2 מליון שקלים לדירת 3 חדרים, וכמובן שאם זה מה שהקונה שילם הרי שמחיר השכירות יהיה בהתאם.
ומי מדבר על מרכז ירושלים ששם אנשי חו"ל האמידים בוחשים בקדירה ומעלים את מחירי הקניה והשכירות לממדים מפלצתיים.
והציבור הליטאי (וגם חלק מהחסידים) שמידי שנה מוציא יותר מ3,000 זוגות חדשים, מתחפר ביחידות שבמחסנים ובחניונים, ונכנס לדירות חנק בטאבו משותף, ולא הולך ליישב את הארץ ולהפיץ בה את אור הקדושה.
חלק מהאשם הוא כמובן במנהיגי הציבור, שאין נוטלים על עצמם את ההתארגנות (מה שכן נעשה ע"י מנהיגי הציבור החסידי), אבל לא פחות מזה בהתקבעות ובשמרנות, של הציבור כולו.
יש דירות בחיפה ובעפולה, בכרמיאל בצפת ובטבריה, בשליש מחיר מאשר במרכז, עם קהילות חרדיות מתפתחות, ואם מישהו מוכן לילך ולפתוח משהו חדש יש הרבה מקומות בארץ שהמחיר הוא חצי מליון ש"ח ומטה לדירה בקניה, ו1500 ש"ח לדירה בשכירות, מדימונה וירוחם שבדרום, ועד עכו ובית שאן שבצפון.
יש טפטופים של ציבור לכל המקומות הללו, אבל לא בכמויות מספיקות.
וגם הציבור החסידי, בעוד דור יהיו לו קהילות עם אדמורי"ם בכל הערים הנ"ל, ולדוגמה, לרבי מויזניץ יש 3 בנים והוא שם אותם באלעד, באשדוד ובבני ברק, אבל לכל אחד מהם יש עוד כו"כ ילדים, וע"כ האחד יהיה בחיפה, ומשנהו בטבריה, והשלישי בעפולה, ועוד על דרך זו.
אני מאמין באמונה שלמה שתוך 10 שנים תשתנה מפת ההתיישבות החרדית בארץ מן הקצה אל הקצה, אם הציבור יגלה בגרות ויארגן זאת באופן נכון, יהיו שם קהילות מוצלחות, ואם לא אזי גם יהיו שם קהילות של אלו שיבואו לשם מחוסר ברירה, אבל זה יהיה פחות מוצלח.

[אלכסנדרוס]

המחירים של דירה לקניה במרכז הארץ עומדים על קרוב ל2 מליון שקלים לדירת 3 חדרים.

עדכון:
דירת 3 חדרים בישוב ביתר עילית עולה היום 2.5 מליון ש"ח.

[גביר]

המחירים של דירה לקניה במרכז הארץ עומדים על קרוב ל2 מליון שקלים לדירת 3 חדרים.

עדכון:
דירת 3 חדרים בישוב ביתר עילית עולה היום 2.5 מליון ש"ח.

מחיר של וילה בבאר שבע

[לעמל יולד]

[code][/code]

[לעמל יולד]

יש פן נוסף שלא נלקח בחשבון בדיון כאן.
ציבור החוצניקים מטבע הדברים גרים באזורים מסוימים, הן בגלל אופי החוצניקים, והן בגלל תשתיות המותאמות בשבילם.
חלק גדול מהצעקה מגיע דווקא מציבור זה, בני תורה שיושבים באיזור במשך תקופה של שנים בשכירות (בחו"ל לא נהוג לקבל דירה), ופתאום מעלים את השכירות בעשרות אחוזים, וזה מאלץ אותם לחזור לחו"ל.

לפני כחמש עשרה שנים התבקשתי לנהל וועד התאגדות שוכרים מיוחד, שכלל קהילות החוצקינים (השוכרים),המוסדות הרבנים וכו', וכהתאגדות החלטנו שכך שוכר שמעלה את המחירים לא יתקבל כחלק מהקהילה והמוסדות וכו'.

העניין עבד יפה במשך תקופה, אבל מכמה סיבות זה לא נמשך.
אחד מהכללים שהנחה אותנו היה לא לפרסם מחירים, בכדי שלא יהיו כאלו שיעלו את המחיר לפי המושגים שלנו!

עצם שיטת הניהול קיבל תמיכה הלכתית ופרקטית ממגוון גדול של פוסקי הלכה, רבנים, וגדולי ישראל מקיר לקיר. כולם כאחד ללא יוצא מן הכלל תמכו בעצם הרעיון לטובת השוכרים.

[גימפעל]

IMG-20220803-WA0007.jpg (180.62 KiB) נצפה 5007 פעמים

[נחומצ'ה]

פרט מעניין התלוי ב'השקפה' איך שגלגל חוזר בעולם.
שאלתי א' המשכירים על המחיר היקר. ענה לי שמשלם חצאי שכירות לב' ילדיו
א' באלעד וא' בביתר.
אמרתי לו ראה:
הרי אותו בעה"ב בביתר ואלעד, גם נוטל תשלום כדי לכסות את השכירות של ילדיו, בא' מערי השדה.
אז אולי בא נעצור הגלגל. הביתרי יוריד את המחיר וכך הירושלמי יוריד המחיר וכן ע"ז הדרך..

בעבר שמעתי מעין זה בשכירות ליו"ט בין חסידים. אחר שהבני ברקי ששכר דירה בנתניה, ויתרו לו על התשלום
ויתר גם הוא לירושלמי שהגיע לדירתו. והירושלמי שמכונת רמות ויתר גם הוא לשוכן מגאולה...

[גביר]

בבאר שבע, בשכונה הידועה כ'צפון ד' המוכרת כשכונת עוני ושהיתה בעבר שכונת פשע, הולכת ומתהווה קהילה תורנית מגוונת, בסמוך ליב"ע 'אהל שלמה' ולישיבה של הרב סנדרו.

המקום קרוב לקריה החרדית הגדולה שבשכונת ו' החדשה וניכרים בו ניצני ג'נטריפיקציה.

השתקעותם המאורגנת בשכונה של עוד בני תורה תסייע לפתרון מצוקת הדיור ותתרום להמשך התפתחותה של הקהילה התורנית באזור.

[ראש]

האם רק אני המפגר שלא מבין?
דירה היא נכס. אם השקעתי בדירה, אני מעוניין להפיק ממנה את המירב. זו השקעה בעסק!
אם בבאר שבע אני אבקש על הדירה בה השקעתי 15,000 שקל, לא יקחו ממני. לכן לא אבקש.
אם יסכימו לתת לי- אקח. כי זה עסק. וכל עסק אמור להפיק את המירב. זה עסק. לא גמ''ח.
לא נח לך, לך לגור במקום אחר. ואם אתה גר כבר וקשה לעזוב, תבכה את מר גורלך על כך שאתה תלוי בדברים שלא בידך, ואין לך יציבות.
כשהמשכיר שלי הודיע לי שהוא מוכר את הדירה ואני צריך לעזוב היה לי מאוד קשה. היה כואב לי שאין לי דירה משלי. אבל זה מצבי. וזהו.
אז למה רואים בעין רעה משכיר שרוצה להפיק את המקסימום. לא בגלל המשכנתא. סתם כי זה עסק. וככה מתנהלים עסקים. היצע וביקוש.

אני מטפל רגשי, מקבל כך וכך לשעה. למה מנקה חדרי מדרגות מקבל פחות? לא יודע למה. אבל אני לא אקח כמוהו, כי אם אני יכול להשתכר, זה מה שאעשה.
לא אהיה חזיר, לא אסחוט בכל הכח כל מה שאני יכול. אבל המחיר המקובל, אקח. זו פרנסתי.

[הסקרן_הקטן]

גמרא יומא פ"ב:

ההיא עוברה דארחא (רש"י: מעוברת שהריחה, ויום כפורים היה) אתו לקמיה דרבי, אמר להו: זילו לחושו לה (רש"י לחושו לה באזנה שיום הכיפורים הוא היום, אולי תוכל להתאפק) לחושו לה ואילחישא (רש"י קיבלה את הלחישה, שפסק העובר מתאוותו), קרי עליה בטרם אצרך בבטן ידעתיך וגו', נפק מינה רבי יוחנן. ההיא עוברה דארחא, אתו לקמיה דרבי חנינא, אמר להו לחושו לה, ולא אילחישא, קרי עליה זורו רשעים מרחם, נפק מינה שבתאי אצר פיר. רש"י נעשו זרים והתנכרו לאביהם שבשמים. אצר פרי: מפקיע שערים.

[סגי נהור]

אני מטפל רגשי, מקבל כך וכך לשעה. למה מנקה חדרי מדרגות מקבל פחות? לא יודע למה. אבל אני לא אקח כמוהו, כי אם אני יכול להשתכר, זה מה שאעשה.
לא אהיה חזיר, לא אסחוט בכל הכח כל מה שאני יכול. אבל המחיר המקובל, אקח. זו פרנסתי.

הענין מהותי יותר מזה. נניח שיבואו רבנים ויתקנו תקנה שעליך לקבל שכר של מנקה חדרי מדרגות, מה יקרה? עקב המחיר הזול ישתרך אצלך תור ארוך של פונים, שאת רובם תיאלץ להשיב ריקם. עם הזמן יהיו פחות ופחות מטפלים רגשיים (כי יעדיפו ללכת לנקות חדרי מדרגות), וכעבור זמן מפגש של טיפול רגשי יהיה מוצר יקר המציאות שרק פרוטקציונרים יחידי סגולה זוכים לו. ומה הועילו מתקנים בתקנתם? מאומה.
בעניננו, התוצאה מהורדה מלאכותית של המחירים לא תהיה שפע דירות במחיר סביר, אלא ביקוש יתר על ההיצע, שיוביל, למשל, לכך שרק חתנים של ראשי ישיבות ומנהלי מוסדות נכבדים יזכו לשכור דירות בירושלים (אמנם בזול). מישהו חושב שזה עדיף?
הענין הוא שכוחות השוק הטבעיים של היצע וביקוש מבטאים את הערך הנכון של כל עסקה ושל כל שירות הן למוכר והן לקונה. והתערבות מלאכותית (מלבד במקרים של קרטלים וכדומה, כאמור) יוצרת לרוב רק עיוותים.

[מקדש מלך]

אני מטפל רגשי, מקבל כך וכך לשעה. למה מנקה חדרי מדרגות מקבל פחות? לא יודע למה. אבל אני לא אקח כמוהו, כי אם אני יכול להשתכר, זה מה שאעשה.
לא אהיה חזיר, לא אסחוט בכל הכח כל מה שאני יכול. אבל המחיר המקובל, אקח. זו פרנסתי.

הענין מהותי יותר מזה. נניח שיבואו רבנים ויתקנו תקנה שעליך לקבל שכר של מנקה חדרי מדרגות, מה יקרה? עקב המחיר הזול ישתרך אצלך תור ארוך של פונים, שאת רובם תיאלץ להשיב ריקם. עם הזמן יהיו פחות ופחות מטפלים רגשיים (כי יעדיפו ללכת לנקות חדרי מדרגות), וכעבור זמן מפגש של טיפול רגשי יהיה מוצר יקר המציאות שרק פרוטקציונרים יחידי סגולה זוכים לו. ומה הועילו מתקנים בתקנתם? מאומה.
בעניננו, התוצאה מהורדה מלאכותית של המחירים לא תהיה שפע דירות במחיר סביר, אלא ביקוש יתר על ההיצע, שיוביל, למשל, לכך שרק חתנים של ראשי ישיבות ומנהלי מוסדות נכבדים יזכו לשכור דירות בירושלים (אמנם בזול). מישהו חושב שזה עדיף?
הענין הוא שכוחות השוק הטבעיים של היצע וביקוש מבטאים את הערך הנכון של כל עסקה ושל כל שירות הן למוכר והן לקונה. והתערבות מלאכותית (מלבד במקרים של קרטלים וכדומה, כאמור) יוצרת לרוב רק עיוותים.

איני יודע בקשר למקרה הנוכחי, וההשוואה לאוצר פירות - שעושק מאנשים את חיי נפשם, ולא את הצורך הנפשי לגור דווקא בעיר הבירה - ודאי אינה נכונה. מה גם שמדובר ב"אוצר פירות", כלומר מניפולטור שמנסה לעוות את מחירי השוק, ולא בעל דירה פרטית שזכותו גם להשאיר אותה ריקה לחלוטין.

אבל הנקודה האפשרית כאן היא עיוות מכיוון אחר. כי הצרכן הוא הצד החלש בעיסקה, לא מבחינת היצע וביקוש אלא מבחינת הידע והעמדה שבו הוא נמצא.
השוק נשלט ביד מתווכים, שהאינטרס האישי שלהם הוא להעלות מחירים כמה שיותר, ולכן הוא מייצרים אוירה של עליית מחירים, הן בהבטחות למשכירים, והן בהסברים לשוכרים, ולכן יתכן שהרבנים מזהים עיוות בשוק ולאו דווקא היצע וביקוש בריאים.

זהו גם ההגיון של חוקי הגנת הצרכן למיניהם.

[הסקרן_הקטן]

עליית המחירים בירושלים כמו בכל הארץ אינה נובעת מעליה בתשומות הבניה (גם אבל רובה לא קשורה לכך) אלא לעליה מלאכותית.
אין הגיון לשלם על דירה 10,000 (דירה סבירה) - זה ממש לא קשור מה רצונו של המשקיע. מדובר במצרך בסיסי.
נ.ב. אף אחד מילידי הנשואים לא גר במקומות הללו ולא משלם מחירים כאלו....

העובדה שלמישהו יש כסף והוא יכול מחר בבוקר לרכוש 1000 דירות באזור מסוים ולהעלות את המחיר - זה אמנם לגיטימי בכוחות השוק, אבל ממש עונה על ההגדרה של עושק.

[ראש]

הטיבו להסביר יותר טוב ממני.
ניקח לדוגמא זמר.
הוא לא השקיע במיוחד בכדי להצליח. וודאי לא שנות לימודים מפרכות.
הוא פשוט נולד עם מתרי הקול הנכונים.
יום אחד קם ומחליט שהוא גובה 100,000 שקל להופעה. זכותו? כן!
זו לא הפקעת שערים. כי אלו לא חיי נפש (גם דירה בירושלים הם לא חיי נפש...!)
כאן באופן אוטומטי יבחנו חוקי ההיצע והביקוש.
כלומר אם יסכימו לתת לו- סימן שהוא שווה את זה. אם לא- הוא חי בדמיונות וישאר מובטל.

גם דירה כעסק, איננה צריכה התנצלות של 'יש לי משכנתא' 'אני מחתן ילדים'. כלום. זה העסק שלי. זו פרנסתי.
זה שהצרכן הוא חלש, ברור. בעלי יכולת יותר חזקים. אבל לערער את כוחם ולקעקע אותם לא יביא תועלת. רק מחליש את השוק.

מי שקנה בקרית ספר עשה עסק טוב. קנה ב-400,000 שקל, השכיר ב-1400 שקל. לאחרי 15 שנה הוא מוכר ב-1,350,00ומשכיר ב-4000.
לא בגלל המשכנתא הוא מעלה את המחיר. אלא רק בגלל שהעסק הצליח מעל למשוער. כיף לו.
איך כל זה קשור לצד של השוכרים. אלו חוקי השוק. אם אין התערבות לא הוגנת שמייצרת עליית מחירים מלאכותית, היא לא זוקקת התערבות. אלא בדיוק להיפך.