מקדש מלך כתב:ישעיהו לוריא כתב:כל אחד שהגיע מ'שם' סיפר על כמה האמרי אמת החדיר בו, במילה אחת, בווארט, שככה זכה להינצל מחבלי גיהנם ממש בשואה.
לא כל אחד, ולא בהכרח ששמע משהו מיוחד עבורו.
הזכרון של הרבי החייה אותם, וכך גם היום.מאידך - גם אתה אומר שכיום אף אחד לא שומע משפטים אישיים מהרבי, ותולה זאת בגידול העצום של הציבור...
לא אמרתי שהיום "אף אחד" לא שומע, אין לי מושג בדיוק מה שקורה היום, וגם בעבר לא חקרתי. אני רק רואה שהבנים שלי לא יכולים ליצור קשר אישי כפי שאני יצרתי (קצת גם בעטייה של הקורונה, וכהיום בכלל אי אפשר להיכנס רק על פי הגרלה).אבל גם באותן שנים, אך בחור לא שמע פתאום חיזוק ביראת שמים או ברוחניות.
אני אישית שמעתי (אכן, לא הרבה), למרות שמיעטתי ביצירת קשר וכאמור.יתכן ואנחנו מדברים על שתי חצרות נפרדות?!
במקום שמחשבתו של אדם נמצאת שם הוא נמצא.
וכאמור, לא חקרתי באופן רוחבי על נושא אישי כל כך, כמו שיחות אישיות בין רבי לבחורים.
רק על עצמי לספר ידעתי.גם ממעיט מאוד בערך הקשר הנפשי העמוק של החסידים עם האמרי אמת, מה שכל חסיד וחסיד שהגיע מ'שם' סיפר על היראת שמיים העצומה, על מילות החיזוק או השיחות בדברי תורה,
תמהני, אם אני אומר שהקשר דומה לקשר הנפלא שחשים הבחורים כלפי הרבי שליט"א אני ממעיט בקשר הנפשי?! חלילה. הלוואי עלי את הקשר הנפשי שאני רואה היום אצל הבחורים שאינם יוצרים קשר אישי.
ולסיום. חשוב לי להבהיר. לא באתי להסביר בצורה "מתוחכמת" את ה"בעייה הנוראה" של היעדר קשר אישי בין הרבי והבחורים. אם כבר היתה לי מגמה מתוחכמת כלשהיא (גם זה לא היה, אבל אם כבר) זה להראות את המבט המרומם של רבי איצ'ה מאיר על עניני ההנהגה.
איני יודע לענות באופן שיובן על מה נסובה תשובתי.
אשתדל להיות ברור.
מי שרוצה 'לחבר' בין עבר נוסטלגי ומרומם למצב ההיום, ישים לבו ועיניו לאלו מתי מעט שלא חזרו עם רשמים עמוקים בנפש, ממילים שאמר להם.
המדובר באנשים בעלי השגה גבוהים כמו ר' שמעלקע ליפשיץ ור' לייבל קוטנר או ר' גדל, ועמם גם אנשים פשוטים מאוד, כולל אף כאלו שלא עמדו בשבר ש'כמוהו לא היה מאז היה ישראל לגוי',
כולם סיפרו אותו דבר.
ושוב, מה המקור לסיפור שהבאת על הבחורים שהתאכזבו?
לא שלא היו כאלו, אבל מי שמחפש ומציין את זה, ועד שאני טורח להכחיש, גם כותב זאת כמילתא דפשיטא, אומר הדבר דרשני.
אלו רק היה מנסה לצייר את המציאות בזמנו כבחור, או השתא, בצבעים ורודים, הייתי אומר שכב' הוא אופטימי או מרומם כהרי''מ קנובלביץ, אחרי שממעיט שוב ושוב בקשר העצום ובעיקר בהשפעה של האמרי אמת ומילה אחת ששמעו ממנו,
נראה כמתמיה.
המילים הכי מלמדות הן המילים 'וכך גם היום', כביכול בלי לעשות 'מחקרים' לעומק ולרוחב...
כאילו אני עשיתי מחקרים?! אלא בתוך עמי יושב אני עשרות שנים.
מעולם!! אני יכול לקחת אחריות על זה ב99.99 אחוז מהבחורים והאברכים, לא יצר הרבי שליט''א שיחה מיוזמתו עם אברך או בחור ברוחניות או בגשמיות. (מלבד השאלות בעבר על שעה הלכה או חברותות ותקופה קצרה שלאברכים אמר ללמוד חורש''י)
אל יעשה כב' מחקר. הדברים פשוטים וברורים מאוד.
וכעת למשפטו 'במקום שבו נמצאת מחשבתו של האדם, שם הוא'.
אני מסכים איתך. אתה בהחלט מנסה להלביש את רבוה''ק במידות דהשתא, וגם אני עשיתי כך.
כמוני, כמוך!
אלא שכב' תורתו, בשביל להשוות בין פעם להיום, מעדיף להמעיט דמות חסידים הקודמים וכעת גם את דמות הרביים הנבג''מים, ולהלבישם מחלצות ההנהגה הנוכחית.
אני גם כספתי כך בכל שנות בחרותי, אלא שאני ניסיתי ההיפך; להשוות בין המצב היום למה שהיה בעבר, מפי עדים ברי לבב ואנשי מעלה.
כשנלאיתי מכך, הבנתי שלא אוכל למצוא דמיון כמעט, ואז פרשתי בכאב גדול.
לא היה כאן 'במקום שבו מחשבתו של אדם נמצאת שם הוא', בווראיציות שבהם כב' מרבה לחזור אליהן, לכל מי שמקשה מהעובדות היום.
זה הגיע אחרי תהליך חיפוש וכמיהה ארוך ומייסר. פרידה ארוכה ארוכה.
ובשולי הדברים. השיח הזה של 'הליטאים תמיד שנאו אותנו' 'בעלזא תמיד שטמו את גור' וכיו''ב, מה שכעת משתמע ממשפטו 'במקום שבו מחשבתו של וכו', לגביי,
הוא שיח שטחי המונע יכולת להעביר ביקורת, בין מצד פצעי אוהב, בין ביקורת חיצונית עניינית וגם סתם לקבל את האמת ממי שאמרה.
אף אחד לא קם אדם בבוקר ומחליט לשנוא את גור, למרות שיש ציבורים גדולים שנפגעו, או אנשים בודדים שמקנאים, לשנאה יש תחילה וסוף. לא בהכל אשמה גור דהשתא כמובן, אבל אין כזה טיעון, לעני''ד, אתה תמיד פזלת החוצה, מחשבתם הייתה בחוץ, הם שונאים את גור, אלא להתיר להם עבירות וכו'.
אני יודע שהאשכול אמור להיות רק במה להשקפת כב' על השקפתה המקורית של חצר הקודש גור והניואנסים שבתוכה, אבל הרשה נא לי במטותא, להעיר ולתקן דברים שלדעתי העניה, אינם מדויקים ולהיפך.