אציע כאן דבר שאני נבוך בזה, אמרתי אשיחה ואחכמה
הנה בקדשים מצינו ענין של 'נותר', היינו קרבן שנותר ממנה אחר זמן אכילתה, כגון קדשי קדשים אחר יום ולילה, וכן תודה, וקדשים קלים, שלמים וכו', שנותר מהן אחר זמן אכילתן, טעונים שריפה, והאוכל מהם חייב כרת
וכן מצינו ענין של 'לינה', היינו כל דבר שמתקדש בכלי שרת, נפסל בלינה
ועתה השאלה, האם המושג של 'נותר' להתחייב כרת וטעונה שריפה, וכל הדינים, נוהגים גם בכל הדברים שנתקדשו בכלי שרת, ונפסלו בלינה?
ושאלתי, כי בסוגיות בזבחים, יש מושג של 'נותר' גם בדברים שאינם בגדר קרבן וזמן אכילה כלל, כגון עצים, קטורת, לבונה וכו' וכו' עיי"ש בדף מ"ה ועוד, יש בזה מחלוקת ת"ק ור"ש עיי"ש כל הסוגיא.
ולא הבנתי, איך שייך ענין של 'נותר' למשל ב'קטרת'?, מן איזה זמן זה 'נותר'? וכי משום שנתקדש בכלי שרת, ונפסל בלינה, יתחייב האוכל ממנה כרת?, ויותר תמוה לי האיך שייך נותר 'בעצים'? מאיזה 'זמן' זה נותר?
(לענין טומאה מבואר בזבחים דף ל"ד דמשקדשו העצים בכלי מתחייב משום טומאה דהוי כמי שקרבו מתיריו עיי"ש, אבל לענין 'נותר' לא מצאתי)
ומצינו במי הכיור שנפסלים בלינה, (עיי' במשנה יומא פרק ג'), ואטו נימא שהשותה מי כיור שנפסלו בלינה יתחייב כרת??