נחלי אפרסמון כתב:ואת זה לא מוחקים אני כותב זאת בשליחות ת"ח עצום.
לבקשת אותו ת''ח מחקתי את מה שכתבתי אפי' שאיני מבין מה קשור לביזוי ת''ח.
נחלי אפרסמון כתב:ואת זה לא מוחקים אני כותב זאת בשליחות ת"ח עצום.
כדכד כתב:כעקרון את ההודעה שלך אתה יכול למחוק.
הבעיה היא שזה ישאר בהודעה שלי שציטטתי אותך מצטט אותו.. אם תשכנע אותי למה זה ביזוי ת"ח אז אולי אמחק גם....
נערה התבקשה בימי הזעם ע"י הוריה שנשלחו להריגה לשמור על אחותה הצעירה במחנה/בגטו ולדאוג לה. באחד הימים הנערה נצרכה לסיוע באיזה עניין שקשור לאחותה, וביקשה בתמימותה עזרה מאחד השומרים/שוטרים. השומר הבטיח שייקח את הילדה למקום מבטחים שבו ידאגו לה טוב יותר, ובתמורה אותו שומר העביד אותה בביתו במשך תקופה ארוכה. לאחר זמן גילתה הנערה שהשומר רצח את אחותה מיד לאחר שלקח אותה. הנערה הסתובבה רצוצה במשך זמן רב, והאשימה את עצמה שמסרה בידיים את אחותה לרציחה. כאשר הגיעה לאדמו"ר וסיפרה לו על שאירע, הוא נזף בה ואמר לה שהיא שיתפה פעולה עם הנאצים ושצריך לדון אותה על כך בבי"ד. בביה"ד היא הרצתה את כל טענותיה ונאלצה להסביר בפעם הראשונה (גם לעצמה) למה היא לא אשמה ברצח אחותה, וכך הצליח האדמו"ר לסייע לה להשתחרר מרגשות האשם הקשים ולהשתקם.
דרומי כתב:בהשגח"פ ראיתי היום ביומן שרשם לעצמו הרבי הריי"צ מליובאוויטש. הוא מספר על ביקורו של האדמו"ר אצלו, וכותב - "היה אצלי הרב - כתיב, רבי קרי - מקלויזנבורג"... (ההדגשה שלי)
דרומי כתב:בספר 'מבית הגנזים'. אינו תח"י לציין העמוד המדוייק.
דרומי כתב:בהשגח"פ ראיתי היום ביומן שרשם לעצמו הרבי הריי"צ מליובאוויטש. הוא מספר על ביקורו של האדמו"ר אצלו, וכותב - "היה אצלי הרב - כתיב, רבי קרי - מקלויזנבורג"... (ההדגשה שלי)
½9 ערב. הרב – כתיב, רבי קרי – מקלויזענבערג מדבר בשם אגודת אדמו"רים, איך להתיחס אל הכרזת מלוכת ישראל בארץ ישראל.
ציטרון כתב:במכתבו, מתאר האדמו"ר בקצרה את שעבר עליו בשואה, תוך הדגשה שלכל אלה היה אחראי אייכמן.
אח"כ מבאר האדמו"ר שע"פ תורתינו, כשמישהו חושב להזיק לזולת והורג בלי רחמנות, אין מקום בעולם יותר טוב ויותר קדוש לשפוט אותו, מאשר ארץ ישראל.
האדמו"ר מסיים בבקשה ובתקוה שדבריו שיוצאים מעומק ליבו ימצאו מקום בנשמה שלו, הנשיא, ושהוא יבין שזה הדבר הנכון.
חלמישצור כתב:התמונה הפותחת אשכול זה היא מההגעה לכותל עם כיבושו מחדש בתשכ"ז (ראו לפיד האש ב, עמ' תרנד; לאחר שחרור ירושלים: הרבי מצאנז קלויזנבורג בכה, בח"ח), ולצידו צנחן ואיש הג"א. הנה עוד מאותו אירוע:
ב"ה מוצאי חג הסוכות תשמ"ז
למע"כ ידי"נ הגה"ק אדמו"ר מקלויזנבורג שליט"א
יהי נועם ד' עליו ועל כל המסתופפים בצלו
ברכה ושלו' רב
שמחתי באומרים לי מצב הבריאות של כ"ג נ"י השתפר ב"ה ועקב זה הגיע להחלטה לעלות לארצה"ק, ברם רצון הדר"ג נ"י - כפי שמסרו לי - לנסוע דוקא דרך אני' בלב ים, לא באוירון, וטעמו ונימוקו עמו, ונתבקשתי לחוו"ד בזה.
והנה מלבד הטלטולא - דגברא להיות בדרך לערך ששה ימים לפחות - שזה זמן נסיעה באניה מהתם להכא, לעומת נסיעה באוירון שלוקח פחות מיום, ולפי מצב הבריאות של הדר"ג נ"י הרי אין ספק שהנסיעה באני' לא בא בחשבון.
זאת ועוד, אין לחזות מראש שהנסיעה באני' תגמר בטרם בוא יום השבת, ואף דמן הדין גם במקרה של נסיעה בשבת אין איסור בדבר שהרי מותר לחלל שבת במקום סכנה גם ע"י יהודים, מ"מ אין זה משנת חסידים, כמבואר בגמ' נדה ל"ח חסידים הראשונים - שלא יבוא - לידי חילול שבת, אף שמן הדין פיקו"נ דוחה שבת, יותר מזה אמרי' בשלהי שבת הא מאן דבשבתא יהי, בשבת ימות על דאחיל עליה יומא רבא דשבתא, ואיזה תביעה יכול להיות על התינוק ש"בעל כרחו הוא נולד".
באופן שלפי האמור יש לבכר הנסיעה באוירון על פני נסיעה באני'.
והנני חותם בברכה
השי"ת ישלח דברו וירפאהו רפו"ש בבריות גופא ונהורא מעליא
ידידוש"ת, יוסף שלו' אלישיב
רימנובער אייניקעל כתב: ב-1946 הגיע לארצות הברית לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו ובניו יורק מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית.
נוטר הכרמים כתב:דעת_האברך כתב:זכורני כי יש תשובה באגרות משה בעניין הוספת מילים שונות בתפילת שמונה עשרה מילים כגון טאטע וכו', והביאו לדוגמא אדמו"ר צדיק שהגיע לארה"ב שכך נוהג, ושאלוהו האם אריך למעבד הכי. וענה האגרות משה שאין לנהוג כן, ואותו גאון וצדיק שאני שהוא מתחטא אצל הקב"ה כבן אצל אביו. כמדומני שהכוונה לרב'ה מקלויזנבורג זצ"ל. אם יש למישהו פרטים יותר הרי זה משובח.
מלפני שנים שמעתי בהקשר לזה ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, כי האדמו"ר זצ"ל בעת קריאת המגילה על ידו, היה מוסיף מילים כיד ה' הטובה, ובהגיעו ל'עשרת אלפים ככר כסף אשקול', גנח, מנין לוקחים כסף כה רב?
חשבה לטובה כתב: ובכ''ז אזר כגבר חלציו להקים עולמות שנחרבו היינו כלל ישראל מפעל הש''ס מפעלים לבני יהדות ספרד.
יקר כתב:הא לחמא עניא כתב:היום יום שני ט' בתמוז הוא יום היארצייט של האי צדיק נשגב. זיעועכי"א.
מי שיכול לעלות סיפורי קודש, עובדין טבין, תמונות, וכדו' יבוא על שכרו משמים בכט"ס.
הגאון רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ״ל, שאף הוא היה במחנות העבודה, וסבל את העול הכבד מנשוא. כינויו ביידיש היה ״הירש לייב״, והוא שהיה נאנח כך בכל פעם שהיה צריך לישא את העול של הנאצים. ממנו למד שכנו לעבודה את הפסוק הזה בעל-פה. וזהו המשפט שהוא שמע שוב ושוב, עד אשר נחרט בלבו והיה שגור על לשונו: ״קומט דיר, הירש לייב! תחת אשר לא עבדת את אלקיך בשמחה ובטוב לבב״.
(מתוך בשמחה ובטוב לבב ח"ב, עמ' 184)
דרומי כתב:כמדומה שהכינוי הוא זלמן לייב ולא הירש לייב.
וונדרבר כתב:ציטרון כתב:במכתבו, מתאר האדמו"ר בקצרה את שעבר עליו בשואה, תוך הדגשה שלכל אלה היה אחראי אייכמן.
אח"כ מבאר האדמו"ר שע"פ תורתינו, כשמישהו חושב להזיק לזולת והורג בלי רחמנות, אין מקום בעולם יותר טוב ויותר קדוש לשפוט אותו, מאשר ארץ ישראל.
האדמו"ר מסיים בבקשה ובתקוה שדבריו שיוצאים מעומק ליבו ימצאו מקום בנשמה שלו, הנשיא, ושהוא יבין שזה הדבר הנכון.
אני לא כ"כ מבין ספרדית, אך כמדומה ששם כתוב משהו אחר.
הוא מדבר על הפסוק מעם מזבחי תקחנו למות, שאם מישהו רצח בן אדם, לוקחים אותו ממקום המזבח כדי להעניש אותו, וע"ז כתב שאין מקום בעולם יותר מקודש מבית המקדש, ואע"פ כן לוקחים אותו משם, וקל וחומר שאפשר לקחת את אייכמן ימ"ש מארגנטינה. [כעין זה כתבו בעיתון האמצעי (חרות?) שהובא צילומו לעיל].
אולי מישהו שדובר את השפה הספרדית יעמיד דברים על דיוקם.
משה פרץ כתב:נוטר הכרמים כתב:דעת_האברך כתב:זכורני כי יש תשובה באגרות משה בעניין הוספת מילים שונות בתפילת שמונה עשרה מילים כגון טאטע וכו', והביאו לדוגמא אדמו"ר צדיק שהגיע לארה"ב שכך נוהג, ושאלוהו האם אריך למעבד הכי. וענה האגרות משה שאין לנהוג כן, ואותו גאון וצדיק שאני שהוא מתחטא אצל הקב"ה כבן אצל אביו. כמדומני שהכוונה לרב'ה מקלויזנבורג זצ"ל. אם יש למישהו פרטים יותר הרי זה משובח.
מלפני שנים שמעתי בהקשר לזה ממו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א, כי האדמו"ר זצ"ל בעת קריאת המגילה על ידו, היה מוסיף מילים כיד ה' הטובה, ובהגיעו ל'עשרת אלפים ככר כסף אשקול', גנח, מנין לוקחים כסף כה רב?
ראה בקונטרס הפסקים הדיון האם מותר להפסיק בקריאת המגילה.
משה פרץ כתב:וונדרבר כתב:ציטרון כתב:במכתבו, מתאר האדמו"ר בקצרה את שעבר עליו בשואה, תוך הדגשה שלכל אלה היה אחראי אייכמן.
אח"כ מבאר האדמו"ר שע"פ תורתינו, כשמישהו חושב להזיק לזולת והורג בלי רחמנות, אין מקום בעולם יותר טוב ויותר קדוש לשפוט אותו, מאשר ארץ ישראל.
האדמו"ר מסיים בבקשה ובתקוה שדבריו שיוצאים מעומק ליבו ימצאו מקום בנשמה שלו, הנשיא, ושהוא יבין שזה הדבר הנכון.
אני לא כ"כ מבין ספרדית, אך כמדומה ששם כתוב משהו אחר.
הוא מדבר על הפסוק מעם מזבחי תקחנו למות, שאם מישהו רצח בן אדם, לוקחים אותו ממקום המזבח כדי להעניש אותו, וע"ז כתב שאין מקום בעולם יותר מקודש מבית המקדש, ואע"פ כן לוקחים אותו משם, וקל וחומר שאפשר לקחת את אייכמן ימ"ש מארגנטינה. [כעין זה כתבו בעיתון האמצעי (חרות?) שהובא צילומו לעיל].
אולי מישהו שדובר את השפה הספרדית יעמיד דברים על דיוקם.
הוא כותב שעם כל הכבוד לשלימות הטריטוריאלית ועל הריבונות של מדינת ארגנטינה, כבודו לא יחשיבם יותר מאשר את בית המקדש ומזבח ה', שציוה לקחת משם את הרוצח-
יקר כתב:כעת לרגל ההילולה פורסמה ב"אוצר" האחרון (עמ' רצה) שיחה מפי הגר"א וייס, תלמידו, על מורו ורבו.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 250 אורחים