ליצנותא דגיהנם?!

[פולסברג]

ישנו בעל דרשן מפורסם, שנוהג לפתוח דרשותיו במילי דבדיחותא כדת של תורה, וזה וזה מצליח בידו, ויעידו ע''ז רבבות מאזיניו, שמעיר את לבבם ומקרבם לתורה ומצות. אשריו ואשרי חלקו.

בשבוע שעבר, לאחר שעשה ליצנות מנשיא ארה''ב יר''ה וכו', עבר לספר על בני זוג שהגיעו לבי''ד של מעלה, והאשה שהיתה אשת חיל ויראת ה' עד להפליא פסקו עליה לחיי העולם הבא, אך האיש נמצאו עונותיו מרובין מזכיותיו ונשלח לגיהנם, אך דא עקא שהאשה סירב ללכת לבד בלי בעלה ואמרה איני זזה מכאן עד שתרחם על בעלה ויבוא עמי יחד. מה עשו? החליטו שהגן עדן שלה יהיה שתלך כל היום לקניות, והוא יהיה עמה כל הזמן והכל על מקומו יבוא בשלום...

וכן סיפר עוד בדיחה עזה''ד. מורידיג.

אך לדעתי דברים כאלו אסור לשמעם וכ''ש לדורשם ברבים, ומביא בלבות השומעים קרירות באמונת היסוד של שכר ועונש באופן מבהיל, וח''ו לעשות ליצנות כל שהיא מדברים כאלו. שרא ליה מריה, וה' הטוב יכפר בעדו.

מה דעת חו''ר הפורום בדבר?

[אדיר במרום]

אך לדעתי דברים כאלו אסור לשמעם וכ''ש לדורשם ברבים, ומביא בלבות השומעים קרירות באמונת היסוד של שכר ועונש באופן מבהיל, וח''ו לעשות ליצנות כל שהיא מדברים כאלו. שרא ליה מריה, וה' הטוב יכפר בעדו.

מה דעת חו''ר הפורום בדבר?

גם אני מצטרף לדבריך.

בהיותי בחור מאורס, סיפרתי לת"ח גדול מאד, מופלג בתורה ובזקנה, שאני נוסע ל"שבת גיהנום" לכלתי, כמו שמוגדר בעולם הישיבות. אותו גדול הזדעזע, ואמר לי שאינו יכול לשמוע הגדרה נוראה זו, ואמר לי שזה זלזול בתרתי: זלזול ב"שבת", וזלזול ב"גיהנום".

זלזול בשבת: כי איך אפשר להצמיד לשבת קודש, נועם הנשמות, את השם "שבת גיהנום".
זלזול בגיהנום: כי גם אם לא נעים ולא נחמד להיות שבת שלימה אצל הכלה והשווער לעתיד, איך אפשר לומר שהאי נעימו הלזו מתקרבת ולו ברבבות-רבבות-מליון פעמים לעונש הכי קטן ולרגע הכי קטן של גיהנום...

ודברי פי חכם חן.
התפעלתי אז בזמנו, כיצד אנו אפי' לא שמים לב למושג הזה שהתנחל, ואותו גדול באותו רגע ששמע הזדעזע מזה כל כך...

[גימפעל]

ומה תגידו על שיגרא דלישנא של 'טעם גן עדן' או 'מעין עולם הבא' וכהנה וכהנה.

[אפרקסתא דעניא]

ומה תגידו על שיגרא דלישנא של 'טעם גן עדן' או 'מעין עולם הבא' וכהנה וכהנה.

שלושה דברים הם מעין העוה"ב - שבת, שמש ותשמיש (דנקבים!)...

(חז"ל)

[לבנון]

ומה תגידו על שיגרא דלישנא של 'טעם גן עדן' או 'מעין עולם הבא' וכהנה וכהנה.

כשר' הלל זקס זצ"ל היה שומע ביטוי זה ממישהו, היה רגיל לומר לו: אם זה המושגים שלך בגן עדן כנראה זה מה שתקבל.

[אדיר במרום]

התפעלתי אז בזמנו, כיצד אנו אפי' לא שמים לב למושג הזה שהתנחל, ואותו גדול באותו רגע ששמע הזדעזע מזה כל כך...

כתב לי אחד החברים באישי:

זה מה שעושה הרגל לנפש, ואותו ת"ח לפי גילו אינו מצוי בשפת הבחורים ולכן באין לו הרגל באופן טבעי הזדעזע,
וכך בהמון נושאים זה שכיח.
המקור של זה הוא חושים בן דן שהרג את עשיו כשעיכב מיטת יעקב אבינו מחוץ למערת המכפלה, וידועים ע"ז דברי הגר"ח שמואלביץ על כח ההרגל השלילי.

[גימפעל]

ומה תגידו על שיגרא דלישנא של 'טעם גן עדן' או 'מעין עולם הבא' וכהנה וכהנה.

כשר' הלל זקס זצ"ל היה שומע ביטוי זה ממישהו, היה רגיל לומר לו: אם זה המושגים שלך בגן עדן כנראה זה מה שתקבל.

ומה היה עונה על החז"ל המצוטט לעיל ?

[פולסברג]

לאור בקשות בפרטי - הנה הדרשה, בדקה 5:35
https://www.torahanytime.com/#/lectures?v=196229

[אדיר במרום]

לאור בקשות בפרטי - הנה הדרשה, בדקה 5:35
https://www.torahanytime.com/#/lectures?v=196229

לשיטתך - זה לפני עוור...

[תוכן]

בהיותי בחור מאורס, סיפרתי לת"ח גדול מאד, מופלג בתורה ובזקנה, שאני נוסע ל"שבת גיהנום" לכלתי, כמו שמוגדר בעולם הישיבות. אותו גדול הזדעזע, ואמר לי שאינו יכול לשמוע הגדרה נוראה זו, ואמר לי שזה זלזול בתרתי: זלזול ב"שבת", וזלזול ב"גיהנום".

ומה עם זלזול בכלה. היא והמשפחה שלה טורחים כל כך לעשות לך חוויה טובה, וכל מה שיש לך לומר, שזה גהינם. אין הכרת הטוב?

[עקביה]

אך לדעתי דברים כאלו אסור לשמעם וכ''ש לדורשם ברבים, ומביא בלבות השומעים קרירות באמונת היסוד של שכר ועונש באופן מבהיל, וח''ו לעשות ליצנות כל שהיא מדברים כאלו. שרא ליה מריה, וה' הטוב יכפר בעדו.

מה דעת חו''ר הפורום בדבר?

השומעים הבינו כפשוטו, שכך פוסקים בשמים?
או עכ"פ הבינו שכך סבור הדרשן שפוסקים בשמים?

[צורב מתחיל]

בהיותי בחור מאורס, סיפרתי לת"ח גדול מאד, מופלג בתורה ובזקנה, שאני נוסע ל"שבת גיהנום" לכלתי, כמו שמוגדר בעולם הישיבות. אותו גדול הזדעזע, ואמר לי שאינו יכול לשמוע הגדרה נוראה זו, ואמר לי שזה זלזול בתרתי: זלזול ב"שבת", וזלזול ב"גיהנום".

ומה עם זלזול בכלה. היא והמשפחה שלה טורחים כל כך לעשות לך חוויה טובה, וכל מה שיש לך לומר, שזה גהינם. אין הכרת הטוב?

פעם שמעתי מבחור מבוגר: ולמה נקרא שמה שבת גיהנום? כדי שלא לבייש את מי שאין לו!

[לבנון]

ומה תגידו על שיגרא דלישנא של 'טעם גן עדן' או 'מעין עולם הבא' וכהנה וכהנה.

כשר' הלל זקס זצ"ל היה שומע ביטוי זה ממישהו, היה רגיל לומר לו: אם זה המושגים שלך בגן עדן כנראה זה מה שתקבל.

ומה היה עונה על החז"ל המצוטט לעיל ?

הוא היה עונה לך משהו בלשון כעין זה: נו, הנה יש עוד חז"ל שאני לא מבין.
ולגופם של דברים, חז"ל כבר אומרים עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה וכו' אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. ועוד הרמב"ם האריך בעניין עוה"ב בהלכות תשובה שלו, עיי"ש. וגם בתחילת המס"י, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, וכל זולת זה שיחשבוהו בני אדם לטוב אינו אלא הבל ושוא נתעה.
ואתה רוצה לסתור את כל זה עם איזה מאמר חז"ל לא מובן, ולהעמיד את העולם הבא על תענוגי עולם הזה מפוקפקים?
מי שעובד את ה' עם כאלו השגות הוא באמת אומלל.

[סגי נהור]

הוא היה עונה לך משהו בלשון כעין זה: נו, הנה יש עוד חז"ל שאני לא מבין.
ולגופם של דברים, חז"ל כבר אומרים עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה וכו' אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. ועוד הרמב"ם האריך בעניין עוה"ב בהלכות תשובה שלו, עיי"ש. וגם בתחילת המס"י, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, וכל זולת זה שיחשבוהו בני אדם לטוב אינו אלא הבל ושוא נתעה.
ואתה רוצה לסתור את כל זה עם איזה מאמר חז"ל לא מובן, ולהעמיד את העולם הבא על תענוגי עולם הזה מפוקפקים?
מי שעובד את ה' עם כאלו השגות הוא באמת אומלל.

אתה מבין שכוונת 'גימפעל' לטעון שג"ע יש בו תענוגות גשמיים?!... הדיון הוא על צורת ההתבטאות הזו, אם יש בה בעיה או לא.
לא למותר לציין שג"ע ועוה"ב - לאו היינו הך בהכרח.

[בוצינא]

מספרים על ר' גרשון לפידות ה'מתמיד' של ירושלים שאמר שכשיגיע לבית דין של מעלה יבקש מריבונו של עולם שאת חלקו בעולם הבא יקבל כ'סטנדר רחב מעץ עם גמרא מסכת שבת ורמב"ם, עם כוס קפה וסיגריה'.

[צופה_ומביט]

מספרים על ר' גרשון לפידות ה'מתמיד' של ירושלים שאמר שכשיגיע לבית דין של מעלה יבקש מריבונו של עולם שאת חלקו בעולם הבא יקבל כ'סטנדר רחב מעץ עם גמרא מסכת שבת ורמב"ם, עם כוס קפה וסיגריה'.

כמדומה שבספר ירושלים של מעלה הנוסח "גמרא נדרים עם ר"ן".

[שעת הכושר]

מענין לענין, סיפור.

לפני כעשרים שנה בערך התקיימה שמחת שבע-ברכות בחצר חסידות סלונים, והשתתף בה כאורח כבוד הגראי"ל שטיינמן. בעידנא דחדוותא סיפר האדמו"ר מסלונים להגראי"ל את הסיפור הבא. היה בחור מישיבת ברנוביץ שחשקה נפשו להשתתף בטיש של סלונים. אומר ועושה, יצא מן הישיבה וחזר רק אחרי כמה שעות. בחזרתו פגע בו משגיח הישיבה ושמע ממנו על סיבת העדרותו מן הלימוד בליל שבת. לאחר שננזף ע"י המשגיח, הצטדק הבחור ואמר, הרי כל לימוד התורה הוא בכדי להגיע לעוה"ב, ואילו בטיש של סלונים היה לי את העוה"ב גופא. עד כאן סיפר האדמו"ר. ומה הגיב מרן הרב שטיינמן על אתר? "רחמנות אויף אַזאַ עוילם-הבא". האדמו"ר נרתע, והלא האוה"ח הק' אומר שלפיכך ניתנה לנו השבת כדי שנדע על מה אנחנו מצפים לעוה"ב? ואילו הגראי"ל בשלו, רחמנעס' רחמנעס' אם זה העוה"ב שמחכים לו. זקני החסידים מספרים שהיה צריך הרבה קאָכן עד שהתאושש האדמו"ר שליט"א מדבריו של בעל האילת השחר זצוק"ל.

כך שמעתי. אולי זה גם היה.

[פולסברג]

ייש''כ לכל המגיבים.

לענ''ד יש לחלק טובא בין להתבטאות על צרה מסויימת שהוא גיהנם וכו' וכו', לבין הבדיחה הנזכרת בריש האשכול ודכוותה, שהאחרון גרוע פי כמה.

[סגי נהור]

מענין לענין, סיפור...

לזכרוני מצוי בס' נת"ש של סלונים לשונות בסגנון זה, שאנו זוכים לעוה"ב בעולם הזה גופא, ומתאים עם תוכן הסיפור.
אמנם כבר לימדונו חכמינו גדולה מזו, שיפה שעה אחת של תשובה ומע"ט בעולם הזה מכל חיי העולם הבא!

[גימפעל]

מה שברור שעם 'הרגשים' אי אפשר למחות על מי שלא מרגיש כך, ועוד יש לו סימוכין מחז"ל.

[לבנון]

הוא היה עונה לך משהו בלשון כעין זה: נו, הנה יש עוד חז"ל שאני לא מבין.
ולגופם של דברים, חז"ל כבר אומרים עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתיה וכו' אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. ועוד הרמב"ם האריך בעניין עוה"ב בהלכות תשובה שלו, עיי"ש. וגם בתחילת המס"י, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, וכל זולת זה שיחשבוהו בני אדם לטוב אינו אלא הבל ושוא נתעה.
ואתה רוצה לסתור את כל זה עם איזה מאמר חז"ל לא מובן, ולהעמיד את העולם הבא על תענוגי עולם הזה מפוקפקים?
מי שעובד את ה' עם כאלו השגות הוא באמת אומלל.

אתה מבין שכוונת 'גימפעל' לטעון שג"ע יש בו תענוגות גשמיים?!... הדיון הוא על צורת ההתבטאות הזו, אם יש בה בעיה או לא.
לא למותר לציין שג"ע ועוה"ב - לאו היינו הך בהכרח.

גם אם יש כזה מאמר חז"ל, עדין זה פסול להתבטא כך. הביטוי הזה מוזיל את כל המושג של גן עדן ועוה"ב.
נכון שגן עדן ועוה"ב לאו היינו הך, אבל גם ג"ע הוא ענין רוחני לחלוטין אלא שהוא לא כמעלת העולם הבא. כ"כ הרמח"ל בדרך ה'.

[הרואה]

הליצנות מהגהינם היא בעיה קטנה
הבעיה הגדולה שרוב הדרשנים היום מבלבלים את המוח במקום לדבר דברי תורה, הדוגמא שהבאת דוגמא טובה לשטויות שהם מדברים, הפעם זה ליצנות מגיהנם, כל פעם ליצנות מערך אחר אבל הבעיה הגדולה זה שכל היהדות שלהם ליצנות.
נפוץ במיוחד במגזרים מסוימים שלא יכולים להגיד דבר תורה ברצינות, הכל צריך להיות 'מתובל' עם שקרים וליצנויות, או לכל הפחות משלים שהנמשל מתלבש עליהם בדוחק.
יש 'רב' אחד די מפורסם שמישהו דואג לשלוח לי מהגיגיו כל שבוע, אני חושב שלפחות כמה חודשים שלא היה בדבריו דבר תורה אחד! הכל מנטורינג חילוני / גויי.
אחרים פחות גרועים אבל גם הם כמעט ורק מספרים מעשיות של 'השגחה פרטית' ושאר רעיונות 'מחזקים', מעניין אם התנאים והאמוראים ככה היו מחזקים את הציבור או שהיו גם משחילים דברי תורה בין לבין.
וכך אם אדם מסתפק אם ללכת לשיעור תורה או להופעה או לשאר 'בילויים' סבירות גבוהה שדווקא בהופעה או בסרט הוא ישמע יותר דברי תורה מאשר במופע החיזוק של המנטור הרבני שמעתיק מספרי עזרה עצמית ומגיש עם כפית לקהל הקדוש.

[צופה_ומביט]

יש גם כאלה שאחרי פעם אחת שרואים או שומעים אותם תמוה איך בכלל מתאים להם התואר "רב" או אפילו "בן תורה". הכל צחוקים וגסות רוח ודיבור רחובי. וגם מי שלא עד כדי כך - לא יצא מכלל מופע סטנד-אפ דתי ותו לא.

[יוסף חיים אוהב ציון]

אומרים על הדרשן הנ"ל דברים נפלאים ביותר, מידי פעם מתרגמים לי מדבריו, ונראה שהוא מורם מעם.

[עתניאל בן קנז]

מספרים על ר' גרשון לפידות ה'מתמיד' של ירושלים שאמר שכשיגיע לבית דין של מעלה יבקש מריבונו של עולם שאת חלקו בעולם הבא יקבל כ'סטנדר רחב מעץ עם גמרא מסכת שבת ורמב"ם, עם כוס קפה וסיגריה'.

כמדומה שבספר ירושלים של מעלה הנוסח "גמרא נדרים עם ר"ן".

כנראה התכוונת ל'סיפורים ירושלמים' של אנשין...

[גביר]

אם כי ישנם כמובן גבולות של טעם טוב, דומה שיש בזה הבדלים בין ציבור לציבור, אמירות שבמקום אחד יחזקו ויוסיפו במקום אחר יגרמו להפך.
אריכות בזה ישנה ברשימה שהעלתי בזמנו כאן

אצל הרב שמחה זצ"ל, שפעל בציבורים שונים ומגוונים, בלטה ההתאמה לציבור השומעים, כפי שתיארתי כאן - viewtopic.php?f=19&t=59627

[אם כי ככל הזכור לי לא נהג לספר בדיחות, מכל מקום, לא זכורה לי ולו גם בדיחה אחת שסיפר, למרות ששמעתי אותו פעמים רבות במשך עשרות שנים בפני קהלים מסוגים שונים]

[צופה_ומביט]

מספרים על ר' גרשון לפידות ה'מתמיד' של ירושלים שאמר שכשיגיע לבית דין של מעלה יבקש מריבונו של עולם שאת חלקו בעולם הבא יקבל כ'סטנדר רחב מעץ עם גמרא מסכת שבת ורמב"ם, עם כוס קפה וסיגריה'.

כמדומה שבספר ירושלים של מעלה הנוסח "גמרא נדרים עם ר"ן".

כנראה התכוונת ל'סיפורים ירושלמים' של אנשין...

א. צודק! ייש"כ.
ב. בדקתי שם עכשיו וכותב "ש"ס וילנא". אז לא זוכר היכן ראיתי "גמרא נדרים". מצאתי באוצר מי שמביא כך, אבל לא אצלו ראיתי את זה בזמנו.

[גימפעל]

שם המושאל נחשב לליצנות ?

[גביר]

אגב העיסוק בענייני גן עדן וג' -

'המחזה תפתה ערוך לרבי משה זכות בעיני הדורות' -


https://safranim.com/%D7%92%D7%9C%D7%99 ... 99-%D7%94/

[גביר]

שיר ילדים שאולי הושפע מתפתה ערוך הוא 'נשמות חוטאות' מאת ר' יהושע מאיר מאטיק [איני יודע מי היה, כנראה מחוגי בעלי המוסר, ומסתמא ליטאי, קרוב לוודאי שלא חסיד] בשם 'נשמות חוטאות'
נדפס כמה פעמים, אחת מהן [בעילום שם] בגליון לנוער תשי"ב-תשט"ו, עמ' 10 בעאוצה"ח
כאן -

https://tablet.otzar.org/#/b/634990/p/- ... /0/end/2/c

על השיר המתאר את משפטן של הנשמות העולות למרום מדי לילה ואת הנאמר להן שם -
יוסף פונד, הקבצו צעירי יהודה! : תנועות הנוער והצעירים של אגודת ישראל, ירושלים תשפ"ג עמ' 335.